תהילים כ"ח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תהילים כ"ח
לְדָוִד, אֵלֶיךָ ה' אֶקְרָא - צוּרִי, אַל-תֶּחֱרַשׁ מִמֶּנִּי:

א לְדָוִד, אֵלֶיךָ ה' אֶקְרָא - צוּרִי, אַל-תֶּחֱרַשׁ מִמֶּנִּי:
פֶּן-תֶּחֱשֶׁה מִמֶּנִּי; וְנִמְשַׁלְתִּי, עִם-יוֹרְדֵי בוֹר.
ב שְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנַי, בְּשַׁוְּעִי אֵלֶיךָ;
בְּנָשְׂאִי יָדַי, אֶל-דְּבִיר קָדְשֶׁךָ.
ג אַל-תִּמְשְׁכֵנִי עִם-רְשָׁעִים, וְעִם-פֹּעֲלֵי-אָוֶן:
דֹּבְרֵי שָׁלוֹם, עִם-רֵעֵיהֶם; וְרָעָה, בִּלְבָבָם.
ד תֶּן-לָהֶם כְּפָעֳלָם, וּכְרֹעַ מַעַלְלֵיהֶם:
כְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם, תֵּן לָהֶם; הָשֵׁב גְּמוּלָם לָהֶם.
ה כִּי לֹא יָבִינוּ, אֶל-פְּעֻלֹּת ה' - וְאֶל-מַעֲשֵׂה יָדָיו;
יֶהֶרְסֵם, וְלֹא יִבְנֵם.
ו בָּרוּךְ ה' כִּי-שָׁמַע, קוֹל תַּחֲנוּנָי.
ז ה', עֻזִּי וּמָגִנִּי - בּוֹ בָטַח לִבִּי, וְנֶעֱזָרְתִּי:
וַיַּעֲלֹז לִבִּי; וּמִשִּׁירִי אֲהוֹדֶנּוּ.
ח ה' עֹז-לָמוֹ; וּמָעוֹז יְשׁוּעוֹת מְשִׁיחוֹ הוּא.
ט הוֹשִׁיעָה, אֶת-עַמֶּךָ - וּבָרֵךְ אֶת-נַחֲלָתֶךָ;
וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם, עַד-הָעוֹלָם.

תהילים כ"ח הוא המזמור ה-28 בספר תהילים. (מזמור 27 בנוסח תרגום השבעים ובוולגטה). המזמור הוא אחד מארבעה עשר מזמורים הפותחים במילה 'לְדָוִד'[1].

חלוקת המזמור[עריכת קוד מקור | עריכה]

המזמור נחלק לשלושה חלקים: פסוקים א' -ב': בכותרת המזמור מבקש המשורר מה' לקבל את תפילתו. חלקו השני מפסוק ג'- ה' מופיעה תפילת המשורר נגד אויביו ובחלקו השלישי, פסוקים ו'-ט' מודה המשורר לה' כי שמע את תפילתו[2].

תוכן המזמור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעל המזמור מתפלל לה' משום שהוא מצוי בסכנה מאויבים המתנהגים כמכריו אך מבקשים להרע לו: "דֹּבְרֵי שָׁלוֹם, עִם-רֵעֵיהֶם; וְרָעָה, בִּלְבָבָם"[3]. המשורר מבקש מה' שיצילו וישיב להם גמולם. התפילה נאמרת בגוף ראשון יחיד מלבד הפסוק האחרון בו מבקש המתפלל מה' שיציל את עמו. בפסוק ח' מזכיר המתפלל את משיח ה', המלך: "מְשִׁיחוֹ" ויש שפירשו כי המזמור נאמר על ידי מלך וזה מתפלל בעד עמו[4]. יש שהתבססו על פסוקים ח' -ט' וראו במזמור זה, מזמור מלך. יש שסברו כי המזמור נאמר על ידי אדם חולה וזאת לפי התיאור המובא בפסוק א': "יוֹרְדֵי בוֹר", תיאור המתים היורדים לשאול. אחרים טענו כי מדובר באדם הבורח מאויביו ומוצא מקלט בבית המקדש. יש שטענו כי המזמור נכתב בזמנם של מלכי יהודה וישראל[5].

בליטורגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפסוק החותם את הפרק "הושיעה את עמך" וגו' - משמש כאחד מהפסוקים הפותחים את פסוקי דזמרה בקטע המתחיל ב"הודו לה' קראו בשמו". במנהג העממי משתמשים בפסוק זה למנות בני אדם, בגלל האיסור למניה מספרית של בני אדם מישראל, והיות ובפסוק זה ישנן עשר מילים.

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תהילים כ"ח בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו פרקים: כ"ד, כ"ה, כ"ו, כ"ז, כ"ח, ל"ב, ל"ד, ל"ה, ל"ז, ק"א, ק"ג, ק"י, קל"ח, קמ"ד.
  2. ^ עמוס חכם, ספר תהילים, ירושלים, מוסד הרב קוק, תש"ן, עמ' קנא
  3. ^ ספר תהילים, פרק כ"ח, פסוק ג'
  4. ^ עמוס חכם, ספר תהילים, ירושלים, מוסד הרב קוק, תש"ן, עמ' קנד
  5. ^ יצחק אבישור, עולם התנ"ך: תהלים א, תל אביב, דוידזון עתי, 1995, עמ' 125-124
  6. ^ הושיעה את עמך, מתוך ניח"ח להאזנה באתר Chabad.org.
  7. ^ שלומי שבת, הושיעה את עמך, לצפייה באתר חב"ד אינפו.
  8. ^ יצחק מאיר בביצוע של הושיעה את עמך בתפילת הלל בשדרות, לצפייה באתר יוטיוב.
  9. ^ הושיעה, בביצוע זאנוויל ויינברגר, מקהלת מלכות, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 3:35), 13 באוגוסט, 2017