תהילים קכ"ט

שִׁיר, הַמַּעֲלוֹת רַבַּת, צְרָרוּנִי מִנְּעוּרַי - יֹאמַר-נָא, יִשְׂרָאֵל
א שִׁיר, הַמַּעֲלוֹת: רַבַּת, צְרָרוּנִי מִנְּעוּרַי - יֹאמַר-נָא, יִשְׂרָאֵל. ב רַבַּת, צְרָרוּנִי מִנְּעוּרָי; גַּם, לֹא-יָכְלוּ לִי. ג עַל-גַּבִּי, חָרְשׁוּ חֹרְשִׁים; הֶאֱרִיכוּ, למענותם (לְמַעֲנִיתָם). ד ה' צַדִּיק; קִצֵּץ, עֲבוֹת רְשָׁעִים. ה יֵבֹשׁוּ, וְיִסֹּגוּ אָחוֹר - כֹּל, שֹׂנְאֵי צִיּוֹן. ו יִהְיוּ, כַּחֲצִיר גַּגּוֹת - שֶׁקַּדְמַת שָׁלַף יָבֵשׁ. ז שֶׁלֹּא מִלֵּא כַפּוֹ קוֹצֵר; וְחִצְנוֹ מְעַמֵּר. ח וְלֹא אָמְרוּ, הָעֹבְרִים - בִּרְכַּת-ה' אֲלֵיכֶם; בֵּרַכְנוּ אֶתְכֶם, בְּשֵׁם ה'.

תהילים קכ"ט הוא המזמור ה-129 בקובץ תהילים (במספור של תרגום השבעים והוולגטה זהו הפרק ה-128). ואחד מחמישה עשר המזמורים השייכים לקובץ שירי המעלות.

תוכן המזמור ומבנהו

מזמור זה הוא מזמור בקשה מה' שינקום באויבי ישראל. המזמור נחלק לשני חלקים. חלקו הראשון, פסוקים א' -ג' מספר בעל המזמור את קורות ישראל וכיצד ניצל מאויביו. בחלקו השני של המזמור, בפסוקים ד'- ח' מבקש המשורר כי ישלם לאויבי ישראל. המזמור כתוב בגוף שלישי ולשונו עתירת שאלות. בעל המזמור משלב דברי שבח והודיה לה' ואף יוצר ניגוד בין ישראל ובין שונאיו של העם.

המזמור בתרבות

המלחינה לילי בולאנז'ה הלחינה יצירה קלאסית בהשראת המזמור. (Psalm 129 "Ils m'ont assez opprimé dès ma jeunesse). ידוע ביצועם של מקהלת מקהלת מונטוורדי בליווי התזמורת הסימפונית של לונדון בניצוח ג'ון אליוט גרדינר.

בליטורגיה

בחלק מקהילות אשכנז, נוהגים לומר מזמור זה (יחד עם "ברכי נפשי" ושאר מזמורי שיר המעלות) אחרי תפילת מנחה של שבתות החורף, כלומר משבת בראשית עד (ולא עד בכלל) שבת הגדול.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תהילים קכ"ט בוויקישיתוף