תהילים ס"ו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תהילים ס"ו
לַמְנַצֵּחַ שִׁיר מִזְמוֹר הָרִיעוּ לֵאלֹהִים כָּל הָאָרֶץ.

(א) לַמְנַצֵּחַ שִׁיר מִזְמוֹר הָרִיעוּ לֵאלֹהִים כָּל הָאָרֶץ.
(ב) זַמְּרוּ כְבוֹד שְׁמוֹ שִׂימוּ כָבוֹד תְּהִלָּתוֹ.
(ג) אִמְרוּ לֵאלֹהִים מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ בְּרֹב עֻזְּךָ יְכַחֲשׁוּ לְךָ אֹיְבֶיךָ.
(ד) כָּל הָאָרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ וִיזַמְּרוּ לָךְ יְזַמְּרוּ שִׁמְךָ סֶלָה.
(ה) לְכוּ וּרְאוּ מִפְעֲלוֹת אֱלֹהִים נוֹרָא עֲלִילָה עַל בְּנֵי אָדָם.
(ו) הָפַךְ יָם לְיַבָּשָׁה בַּנָּהָר יַעַבְרוּ בְרָגֶל שָׁם נִשְׂמְחָה בּוֹ.
(ז) מֹשֵׁל בִּגְבוּרָתוֹ עוֹלָם עֵינָיו בַּגּוֹיִם תִּצְפֶּינָה הַסּוֹרְרִים אַל ירימו (יָרוּמוּ) לָמוֹ סֶלָה.
(ח) בָּרְכוּ עַמִּים אֱלֹהֵינוּ וְהַשְׁמִיעוּ קוֹל תְּהִלָּתוֹ.
(ט) הַשָּׂם נַפְשֵׁנוּ בַּחַיִּים וְלֹא נָתַן לַמּוֹט רַגְלֵנוּ.
(י) כִּי בְחַנְתָּנוּ אֱלֹהִים צְרַפְתָּנוּ כִּצְרָף כָּסֶף.
(יא) הֲבֵאתָנוּ בַמְּצוּדָה שַׂמְתָּ מוּעָקָה בְמָתְנֵינוּ.
(יב) הִרְכַּבְתָּ אֱנוֹשׁ לְרֹאשֵׁנוּ בָּאנוּ בָאֵשׁ וּבַמַּיִם וַתּוֹצִיאֵנוּ לָרְוָיָה.
(יג) אָבוֹא בֵיתְךָ בְעוֹלוֹת אֲשַׁלֵּם לְךָ נְדָרָי.
(יד) אֲשֶׁר פָּצוּ שְׂפָתָי וְדִבֶּר פִּי בַּצַּר לִי.
(טו) עֹלוֹת מֵחִים אַעֲלֶה לָּךְ עִם קְטֹרֶת אֵילִים אֶעֱשֶׂה בָקָר עִם עַתּוּדִים סֶלָה.
(טז) לְכוּ שִׁמְעוּ וַאֲסַפְּרָה כָּל יִרְאֵי אֱלֹהִים אֲשֶׁר עָשָׂה לְנַפְשִׁי.
(יז) אֵלָיו פִּי קָרָאתִי וְרוֹמַם תַּחַת לְשׁוֹנִי.
(יח) אָוֶן אִם רָאִיתִי בְלִבִּי לֹא יִשְׁמַע אֲדֹנָי.
(יט) אָכֵן שָׁמַע אֱלֹהִים הִקְשִׁיב בְּקוֹל תְּפִלָּתִי.
(כ) בָּרוּךְ אֱלֹהִים אֲשֶׁר לֹא הֵסִיר תְּפִלָּתִי וְחַסְדּוֹ מֵאִתִּי.

תהילים ס"ו הוא המזמור השישים ושישה בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-65). המזמור עוסק בתהילה לאלוהים על התגלותו ובפרט התגלות בכל תולדות ישראל. המזמור מרמז על ניצחון מול מכשולים ואויבים שעברו מהעולם ובסיומו תפילה של אדם פרטי הרואה את השגחת האל בחייו.

תוכנו של המזמור[עריכת קוד מקור | עריכה]

המזמור מכיל עשרים פסוקים והוא מתחיל בקול תרועה לאלוהים "הָרִיעוּ לֵאלֹהִים כָּל הָאָרֶץ"(א).

א'-י"ב[עריכת קוד מקור | עריכה]

כולם ביחד מודים על הגאולה "כָּל הָאָרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ וִיזַמְּרוּ לָךְ"(ד), כי כל מי שמסתכל רואה את "מִפְעֲלוֹת אֱלֹהִים" וכמה הוא "נוֹרָא עֲלִילָה עַל בְּנֵי אָדָם"(ה). ואפשר לראות זאת בניסי העבר ובישועה בהווה: "הַשָּׂם נַפְשֵׁנוּ בַּחַיִּים וְלֹא נָתַן לַמּוֹט רַגְלֵנוּ". האל הציל את עם ישראל מהשעבוד על ידי הגויים, מצוקה שהוא בעצמו הביא על מנת לחנך אותם: "כִּי בְחַנְתָּנוּ אֱלֹהִים"(י) והעברת אותם תהליך של ניקוי והשבחה "צְרַפְתָּנוּ כִּצְרָף כָּסֶף"(י).

י"ג-כ'[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשורר מתחייב להביא קורבנות לאל כפי שהתחייב "אָבוֹא בֵיתְךָ בְעוֹלוֹת אֲשַׁלֵּם לְךָ נְדָרָי" כפי שנדר בשעת מצוקה. וחשוב לא פחות מכל הקורבנות "אֲסַפְּרָה... אֲשֶׁר עָשָׂה לְנַפְשִׁי" ואספר לכולם על איך האל שמע לתפילתי ו"לֹא הֵסִיר תְּפִלָּתִי וְחַסְדּוֹ מֵאִתִּי".

המזמור בליטורגיה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פסוק ט' מופיע בברכות קריאת שמע.[1]
  • מפסוק כ' לומדים חז"ל שייסורים של אהבה אלו ייסורים שאין בהם ביטול תפילה.[2]

בשנים בהם ערב פסח חל בשבת, לדעת הגר"א אומרים מזמור זה כשיר של יום ביום השישי מימות הפסח.

המזמור בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תהילים ס"ו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]