תהילים קי"א

תהילים קי"א ; הַלְלוּ-יָהּ: אוֹדֶה ה' בְּכָל-לֵבָב; בְּסוֹד יְשָׁרִים וְעֵדָה
	א הַלְלוּ-יָהּ:; אוֹדֶה ה' בְּכָל-לֵבָב; בְּסוֹד יְשָׁרִים וְעֵדָה.; ב גְּדֹלִים, מַעֲשֵׂי ה': דְּרוּשִׁים, לְכָל-חֶפְצֵיהֶם.; ג הוֹד-וְהָדָר פָּעֳלוֹ; וְצִדְקָתוֹ, עֹמֶדֶת לָעַד.; ד זֵכֶר עָשָׂה, לְנִפְלְאוֹתָיו; חַנּוּן וְרַחוּם ה'.; ה טֶרֶף, נָתַן לִירֵאָיו; יִזְכֹּר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ.; ו כֹּחַ מַעֲשָׂיו, הִגִּיד לְעַמּוֹ - לָתֵת לָהֶם, נַחֲלַת גּוֹיִם.; ז מַעֲשֵׂי יָדָיו, אֱמֶת וּמִשְׁפָּט; נֶאֱמָנִים, כָּל-פִּקּוּדָיו.; ח סְמוּכִים לָעַד לְעוֹלָם; עֲשׂוּיִם, בֶּאֱמֶת וְיָשָׁר.; ט פְּדוּת, שָׁלַח לְעַמּוֹ - צִוָּה-לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ;; קָדוֹשׁ וְנוֹרָא שְׁמוֹ.; י רֵאשִׁית חָכְמָה, יִרְאַת ה' שֵׂכֶל טוֹב, לְכָל-עֹשֵׂיהֶם;; תְּהִלָּתוֹ, עֹמֶדֶת לָעַד.

תהילים קי"א הוא המזמור ה-111 בספר תהילים. (על פי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים זהו המזמור ה-110 במספר) המזמור הוא אחד מעשרה מזמורים הפותחים בקריאה להלל את ה': 'הַלְלוּ-יָהּ'.^[1]

מבנה המזמור וסוגתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

המזמור בנוי מעשרה פסוקים והוא אקרוסטיכון. חוקר המקרא הרמן גונקל טוען כי מזמור זה שייך לסוג המזמורים המכונים המנון שבמרכזו הודיה לאל ולשיטתו מזמור זה הושר בבית המקדש^[2]

דמיון לתהילים קי"ב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין מזמור זה למזמור קי"ב ישנם קווים מקבילים הן בצורה והן בסגנון. הדמיון בא לידי ביטוי בפתיחת שני המזמורים במילה "הַלְלוּ-יָהּ". שני המזמורים בנויים מאקרוסטיכון. לשניהם עשרה פסוקים. בנוסף לפסוק האחרון בשני המזמורים נושא שונה משאר המזמור.^[3]

תוכן המזמור[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהו שיר הלל ושבח לה' הנאמר לפני קהל. בעל המזמור משבח את ה' על בריאת העולם והגנתו על בני האדם. ללשונו של המזמור קווים מקבילים לנאמר בספר משלי, פרק א', פסוק ז': ” יִרְאַת יְהוָה, רֵאשִׁית דָּעַת; חָכְמָה וּמוּסָר, אֱוִילִים בָּזוּ.”.^[4]

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אודה ה' - לחן של ר' שלמה קרליבך^[5], ללחן ביצוע של ישיבת אבינועם כפר תפוח^[6].
הללויה - אודה ה' - לחן של חיים בנט וביצוע של שלמה כהן באלבום אנעים זמירות.