תהילים קל"ב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תהילים קל"ב
שִׁיר, הַמַּעֲלוֹת:
זְכוֹר-ה' לְדָוִד אֵת, כָּל-עֻנּוֹתוֹ.

א שִׁיר, הַמַּעֲלוֹת: זְכוֹר-ה' לְדָוִד - אֵת, כָּל-עֻנּוֹתוֹ.
ב אֲשֶׁר נִשְׁבַּע, לַה'; נָדַר, לַאֲבִיר יַעֲקֹב.
ג אִם-אָבֹא, בְּאֹהֶל בֵּיתִי; אִם-אֶעֱלֶה, עַל-עֶרֶשׂ יְצוּעָי.
ד אִם אֶתֵּן שְׁנַת לְעֵינָי; לְעַפְעַפַּי תְּנוּמָה.
ה עַד-אֶמְצָא מָקוֹם, לַה'; מִשְׁכָּנוֹת, לַאֲבִיר יַעֲקֹב.
ו הִנֵּה-שְׁמַעֲנוּהָ בְאֶפְרָתָה; מְצָאנוּהָ, בִּשְׂדֵי-יָעַר.
ז נָבוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו; נִשְׁתַּחֲוֶה, לַהֲדֹם רַגְלָיו.
ח קוּמָה ה', לִמְנוּחָתֶךָ: אַתָּה, וַאֲרוֹן עֻזֶּךָ.
ט כֹּהֲנֶיךָ יִלְבְּשׁוּ-צֶדֶק; וַחֲסִידֶיךָ יְרַנֵּנוּ.
י בַּעֲבוּר, דָּוִד עַבְדֶּךָ - אַל-תָּשֵׁב, פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ.
יא נִשְׁבַּע-ה', לְדָוִד אֱמֶת - לֹא-יָשׁוּב מִמֶּנָּה:
מִפְּרִי בִטְנְךָ - אָשִׁית, לְכִסֵּא-לָךְ.
יב אִם-יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ, בְּרִיתִי - וְעֵדֹתִי זוֹ, אֲלַמְּדֵם:
גַּם-בְּנֵיהֶם עֲדֵי-עַד - יֵשְׁבוּ, לְכִסֵּא-לָךְ.
יג כִּי-בָחַר ה' בְּצִיּוֹן; אִוָּהּ, לְמוֹשָׁב לוֹ.
יד זֹאת-מְנוּחָתִי עֲדֵי-עַד: פֹּה-אֵשֵׁב, כִּי אִוִּתִיהָ.
טו צֵידָהּ, בָּרֵךְ אֲבָרֵךְ; אֶבְיוֹנֶיהָ, אַשְׂבִּיעַ לָחֶם.
טז וְכֹהֲנֶיהָ, אַלְבִּישׁ יֶשַׁע; וַחֲסִידֶיהָ, רַנֵּן יְרַנֵּנוּ.
יז שָׁם אַצְמִיחַ קֶרֶן לְדָוִד; עָרַכְתִּי נֵר, לִמְשִׁיחִי.
יח אוֹיְבָיו, אַלְבִּישׁ בֹּשֶׁת; וְעָלָיו, יָצִיץ נִזְרוֹ.

תהילים קל"ב הוא המזמור ה-132 בספר תהילים. המזמור שייך לקובץ שיר המעלות (זהו הפרק ה-131 על פי המספור הקיים בתרגום השבעים ובוולגטה). בין שירי המעלות, מזמור קל"ב הוא המזמור הארוך ביותר. הוא בין המזמורים שמתוארים בהם אירועים מתולדות עם ישראל.[1]

סוגת המזמור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזמור זה הוא מזוהה על ידי החוקרים כמזמור מלך. בעל המזמור מתפלל לשלומו של נשיא או מלך משושלת דוד[2]

זמנו של המזמור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתלמוד נכתב כי דוד כתב את ספרו על ידי עשרה זקנים”.[3] האירוע המאוחר ביותר המוזכר במזמור הוא בחירת ה' בציון למקום משכנו, מכך יש שסברו כי זמנו של המזמור הוא מימי בית המקדש השני, בדומה לשאר שירי המעלות.[4] אזכור ארון הברית שמגיע למנוחתו הסופית בבית המקדש בירושלים (מלכים א ח, ו) יכול לרמז על תקופת בית ראשון היות שבבית המקדש השני הארון כבר לא בנמצא. כמו כן, אזכור הכוהנים הלובשים צדק מתייחס לצדוק הכהן הגדול, שמונה לתפקידו על ידי שלמה המלך.

חלוקת המזמור[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש המחלקים את המזמור כך:[4]

פסוקים כותרת
א' - י' בקשת המשורר מה' שיזכור לדוד את מעשיו לטובה.
י"א - י"ח שבועת ה' לדוד

תוכן המזמור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעל המזמור מוסר פרטים על בריתו של ה' עם דוד המלך.[5] בפסוק ח' המשורר יוצר זיקה בין סיפור העלאת ארון ה' לירושלים לבין בחירתו בדוד עבדו.[6] ירושלים היא מקום מנוחתו של המלך ובחירתו של ה'.[7] המשורר לא מוסר מידע באיזה מלך עוסק המזמור, אך ייתכן כי הכתוב בפסוק ח': "קוּמָה ה', לִמְנוּחָתֶךָ: אַתָּה, וַאֲרוֹן עֻזֶּךָ.", העוסק בבניית משכן קבוע לה', רומז לשלמה שבנה את בית המקדש הראשון.[4] המזמור מספר כי השמועה על ארון ה' הגיעה ל'אפרתה' (בית לחם), מקום מגוריה של משפחת דוד, ואכן דוד מעלה את ארון ה' מ'שדה יער' (קריית יערים) לירושלים: הִנֵּה-שְׁמַעֲנוּהָ בְאֶפְרָתָה, מְצָאנוּהָ בִּשְׂדֵי-יָעַר. נָבוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו (קלב, ו-ז).

המזמור בליטורגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחלק מקהילות אשכנז, נוהגים לומר מזמור זה (יחד עם "ברכי נפשי" ושאר מזמורי שיר המעלות) אחרי תפילת מנחה של שבתות החורף, כלומר משבת בראשית עד (ולא עד בכלל) שבת הגדול[8].

בנוסח אשכנז, נאמרים פסוקים ח'–י' במהלך החזרת ספר התורה לארון הקודש לאחר קריאת התורה.

המזמור בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תהילים קל"ב בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לצד מזמורי תהילים ע"ז, תהילים ע"ח ועוד
  2. ^ שמאי גלנדר, החוויה הדתית במזמורי תהילים, ירושלים, מוסד ביאליק, תשע"ג, עמ' 176
  3. ^ תלמוד בבלי, בבא בתרא, ט"ו, ע"א.
  4. ^ 1 2 3 מאיר גרובר, עולם התנ"ך: תהלים ב', תל אביב, דודזון עתי, 1995, עמ' 234
  5. ^ יאיר זקוביץ, דוד, מרועה למשיח, ירושלים, בן צבי, 1995, עמ' 150
  6. ^ יאיר זקוביץ, משמיע שלום מבשר טוב: שבעה פרקי חזון לשלום ירושלים, חיפה, אוניברסיטת חיפה, 2004, עמ' 11
  7. ^ יאיר זקוביץ, משמיע שלום מבשר טוב: שבעה פרקי חזון לשלום ירושלים, חיפה, אוניברסיטת חיפה, 2004, עמ' 98
  8. ^ רמ"א, אורח חיים, סימן רצ"ב, סעיף ב'; סדר עבודת ישראל, רעדלהיים תרכ"ח, עמ' 270.