תהילים י'

תהילים י' ; לָמָה ה' תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק תַּעְלִים לְעִתּוֹת בַּצָּרָה.
	(א) לָמָה ה' תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק תַּעְלִים לְעִתּוֹת בַּצָּרָה.; (ב) בְּגַאֲוַת רָשָׁע יִדְלַק עָנִי יִתָּפְשׂוּ בִּמְזִמּוֹת זוּ חָשָׁבוּ.; (ג) כִּי הִלֵּל רָשָׁע עַל תַּאֲוַת נַפְשׁוֹ וּבֹצֵעַ בֵּרֵךְ נִאֵץ ה'.; (ד) רָשָׁע כְּגֹבַהּ אַפּוֹ בַּל יִדְרֹשׁ אֵין אֱלֹהִים כָּל מְזִמּוֹתָיו.; (ה) יָחִילוּ דְרָכָו בְּכָל עֵת מָרוֹם מִשְׁפָּטֶיךָ מִנֶּגְדּוֹ כָּל צוֹרְרָיו יָפִיחַ בָּהֶם.; (ו) אָמַר בְּלִבּוֹ בַּל אֶמּוֹט לְדֹר וָדֹר אֲשֶׁר לֹא בְרָע.; (ז) אָלָה פִּיהוּ מָלֵא וּמִרְמוֹת וָתֹךְ תַּחַת לְשׁוֹנוֹ עָמָל וָאָוֶן.; (ח) יֵשֵׁב בְּמַאְרַב חֲצֵרִים בַּמִּסְתָּרִים יַהֲרֹג נָקִי עֵינָיו לְחֵלְכָה יִצְפֹּנוּ.; (ט) יֶאֱרֹב בַּמִּסְתָּר כְּאַרְיֵה בְסֻכֹּה יֶאֱרֹב לַחֲטוֹף עָנִי יַחְטֹף עָנִי בְּמָשְׁכוֹ בְרִשְׁתּוֹ.; (י) ודכה (יִדְכֶּה) יָשֹׁחַ וְנָפַל בַּעֲצוּמָיו חלכאים (חֵל כָּאִים).; (יא) אָמַר בְּלִבּוֹ שָׁכַח אֵל הִסְתִּיר פָּנָיו בַּל רָאָה לָנֶצַח.; (יב) קוּמָה ה' אֵל נְשָׂא יָדֶךָ אַל תִּשְׁכַּח עניים (עֲנָוִים).; (יג) עַל מֶה נִאֵץ רָשָׁע אֱלֹהִים אָמַר בְּלִבּוֹ לֹא תִדְרֹשׁ.; (יד) רָאִתָה כִּי אַתָּה עָמָל וָכַעַס תַּבִּיט לָתֵת בְּיָדֶךָ עָלֶיךָ יַעֲזֹב חֵלֵכָה יָתוֹם אַתָּה הָיִיתָ עוֹזֵר.; (טו) שְׁבֹר זְרוֹעַ רָשָׁע וָרָע תִּדְרוֹשׁ רִשְׁעוֹ בַל תִּמְצָא.; (טז) ה' מֶלֶךְ עוֹלָם וָעֶד אָבְדוּ גוֹיִם מֵאַרְצוֹ.; (יז) תַּאֲוַת עֲנָוִים שָׁמַעְתָּ ה' תָּכִין לִבָּם תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ.; (יח) לִשְׁפֹּט יָתוֹם וָדָךְ בַּל יוֹסִיף עוֹד לַעֲרֹץ אֱנוֹשׁ מִן-הָאָרֶץ.

תהילים י' הוא המזמור העשירי של תהילים. זהו מזמור לא חתום, שבו המשורר מתרעם על שליטת הרשעים בעולם.

מבנה המזמור ותוכנו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסוקים א-יא: תיאור שליטת הרשעים בעולם, והאופן שבו הרשע מתעמר בחלשים.

פסוקים יב-יח: קריאה לה' להכרית את הרשעים ולהושיע את הנפגעים.

ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסוק טז של המזמור נאמר כחלק מפסוקי דזמרא.
הגמרא במסכת סנהדרין (ו, ב) מביאה כמה פירושים לפסוק ג - "וּבֹצֵעַ בֵּרֵךְ נִאֵץ ה'": לדעה אחת זהו גינוי לשופט המגיע לפשרה בדין, ואינו פוסק בגישת ייקוב הדין את ההר. לדעה נוספת (שאף נפסקת להלכה), פסוק זה מלמד שברכתו של גנב על גניבתו היא מאוסה. לדעה אחרת הפסוק נאמר על יהודה, שאמר בשעת מכירת יוסף "מַה בֶּצַע כִּי נַהֲרֹג אֶת אָחִינוּ וְכִסִּינוּ אֶת דָּמוֹ" (בראשית לז, כו).

הקשר בינו ובין מזמור ט'[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרבית החוקרים רואים בפרק ט' ובפרק י' פרק אחד שנכתב יחד^[1]. הבסיס העיקרי לחיבור שני המזמורים הוא העובדה שבתחילת פרק י' אין כותרת חדשה. כמו כן, ניתן למצוא בשני המזמורים יחד שרידים של אקרוסטיכון אלפביתי. אמנם בפרקים שלפנינו סדר האלפבית מעט משובש, אך נראה שפרק ט' מכיל את ראשי הפסוקים באותיות א-י (ללא האות ד') ופרק י' מכיל את האותיות ק-ת. בין אלה לאלה ניסו החוקרים לשחזר את כל אותיות האלפבית החסרות.

גם במקורות הקדומים יש שראו בשני המזמורים מזמור אחד. בתרגום השבעים שני המזמורים מופיעים כפרק אחד, וניתן להסיק שזו גם הגרסה שעמדה לפני חלק מחכמי ימי הביניים, כדונש בן לברט ורש"י.^[2]^[3]