תהילים מ"ח

תהילים מ"ח ; שִׁיר מִזְמוֹר לִבְנֵי־קֹרַח.
	(א) שִׁיר מִזְמוֹר לִבְנֵי־קֹרַח.; (ב) גָּדוֹל ה'וּמְהֻלָּל מְאֹד בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ.; (ג) יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ הַר צִיּוֹן יַרְכְּתֵי צָפוֹן קִרְיַת מֶלֶךְ רָב.; (ד) אֱלֹהִים בְּאַרְמְנוֹתֶיהָ נוֹדַע לְמִשְׂגָּב.; (ה) כִּי הִנֵּה הַמְּלָכִים נוֹעֲדוּ עָבְרוּ יַחְדָּו.; (ו) הֵמָּה רָאוּ כֵּן תָּמָהוּ נִבְהֲלוּ נֶחְפָּזוּ.; (ז) רְעָדָה אֲחָזָתַם שָׁם חִיל כַּיּוֹלֵדָה.; (ח) בְּרוּחַ קָדִים תְּשַׁבֵּר אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ.; (ט) כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ כֵּן רָאִינוּ בְּעִיר ה' צְבָאוֹת בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ אֱלֹהִים יְכוֹנְנֶהָ עַד עוֹלָם סֶלָה.; (י) דִּמִּינוּ אֱלֹהִים חַסְדֶּךָ בְּקֶרֶב הֵיכָלֶךָ.; (יא) כְּשִׁמְךָ אֱלֹהִים כֵּן תְּהִלָּתְךָ עַל קַצְוֵי אֶרֶץ צֶדֶק מָלְאָה יְמִינֶךָ.; (יב) יִשְׂמַח הַר צִיּוֹן תָּגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה לְמַעַן מִשְׁפָּטֶיךָ.; (יג) סֹבּוּ צִיּוֹן וְהַקִּיפוּהָ סִפְרוּ מִגְדָּלֶיהָ.; (יד) שִׁיתוּ לִבְּכֶם לְחֵילָה פַּסְּגוּ אַרְמְנוֹתֶיהָ לְמַעַן תְּסַפְּרוּ לְדוֹר אַחֲרוֹן.; (טו) כִּי זֶה אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ עוֹלָם וָעֶד הוּא יְנַהֲגֵנוּ עַל מוּת.

תהילים מ"ח הוא המזמור הארבעים ושמונה בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-47) המזמור מיוחס לבני קרח המוזכרים בספר דברי הימים כבני לוי וכמשוררים במקדש. כמו מ"ב, מ"ג, מ"ד, מ"ה, מ"ו, מ"ז, מ"ט, פ"ד, פ"ה, פ"ז ופ"ח. המפרשים נחלקו אודות חלקם במזמורים, יש הטוענים שהם חיברו את המילים או הלחן ויש המפרשים שהם אלו שנהגו לזמרו במקדש.

יש האומרים כי אמירת הפרק היא סגולה שיפחדו ממך שונאים.^[1]

תוכנו של המזמור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזמור מ"ח מורכב מחמישה עשר פסוקים, המהווים שיר בן שני בתים.

ב'-ט'[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבית הראשון של השיר מספר על גדולתה ויופייה של עירו של האל:"יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ... קִרְיַת מֶלֶךְ רָב"(ג). ככזו, היא זוכה ליחס מיוחד, כל המלכים ש"נוֹעֲדוּ" כדי לפגוע בה, בסופו של דבר "נִבְהֲלוּ" ו"נֶחְפָּזוּ" להימלט עד ש"אֱלֹהִים יְכוֹנְנֶהָ עַד עוֹלָם סֶלָה"(ט).

י'-י"ד[עריכת קוד מקור | עריכה]

אז בהתאם לגדולתה של העיר, בני האדם רואים, מתפעלים, שמחים ומעבירים הלאה את המסר: "סֹבּוּ צִיּוֹן וְהַקִּיפוּהָ סִפְרוּ מִגְדָּלֶיהָ שִׁיתוּ לִבְּכֶם לְחֵילָה פַּסְּגוּ אַרְמְנוֹתֶיהָ. לְמַעַן תְּסַפְּרוּ לְדוֹר אַחֲרוֹן כִּי זֶה אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ עוֹלָם וָעֶד"(יג-טו).