רבי שמעון בן יהוצדק
| תקופת הפעילות | דור אחרון לתנאים, דור ראשון לאמוראי ארץ ישראל |
|---|---|
| תלמידיו | רבי יוחנן, ריש לקיש |
| בני דורו | רבי חייא בר זרנוקי |
  | |
רבי שמעון בן יהוצדק היה תנא מדור האחרון ויש סוברים שגם השתייך לדור הראשון של האמוראים.
עשרות ממאמרי רבי שמעון בן יהוצדק צוטטו על ידי תלמידו רבי יוחנן.
זיהויו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישנה מחלוקת האם רבי שמעון בן יהוצדק היה אמורא ארץ ישראלי מהדור הראשון ורבו של ר' יוחנן[1] או תנא בדור האחרון.
ויש אומרים שהיו שני אנשים בשם זה[2], אחד תנא ואחד אמורא.
סיפורי ר' שמעון בן יהוצדק[עריכת קוד מקור | עריכה]
במסכת שמחות מובא מעשה פטירתו בעיר לוד ואחיו יוחנן בן יהוצדק, בא מארץ הגליל התאחר בבואו עד אחר שכבר ש"סתמו עליו את הגולל" וכיוון שהתייחסו ככהנים באו בשאלה אם הוא רשאי להיטמא לאחיו אחר שכבר קברוהו, תשובת החכמים הייתה שאסור לו להיטמא אלא יפתחו את הקבר ויראה את פני אחיו מרחוק בלבד בלי להיטמא לו.
מסופר במסכת סנהדרין[3] שכאשר הלך בדרך יחד עם רבי חייא בר זרנוקי וריש לקיש, ריש לקיש טבע את הפתגם הידוע "הלב יודע אם לעקל אם לעקלקלות".
מובא בירושלמי כי שמעון בן יהוצדק היה משתבח בקפיצותיו שבשמחת בית השואבה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב אהרן הימן, "ר' שמעון בן יהוצדק ב)", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ג, עמוד 1178, באתר היברובוקס
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ חנוך אלבק, מבוא לתלמודים, עמ' 161
- ^ הרב אהרן הימן, "ר' שמעון בן יהוצדק ב)", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ג, עמוד 1178, באתר היברובוקס
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף כ"ו, עמוד א'
