אונקלוס
 | |
| לידה |
המאה ה־1 רומא, האימפריה הרומית  |
|---|---|
| פטירה |
120 |
| תקופת הפעילות |
?–120 |
| רבותיו | רבי אליעזר ורבי יהושע |
| חיבוריו | תרגום אונקלוס |
  | |
אֻנְקְלוֹס (מובא הרבה בתלמוד בבלי בשם אונקלוס הגר, ביוונית ευάγγελος, אֶוּוַנְגֶּלוֹס שפירושו המבשר) היה בן אצולה ממשפחת קיסרי רומא, התגייר במאה ה-1, היה תלמידם של רבי אליעזר ורבי יהושע, ונחשב לאחד מן התנאים[1].
לפי המסורת היהודית[2][3] חיבר את "תרגום אונקלוס" שהוא התרגום הארמי העתיק והמוסמך לתורה[4]. התרגום נעשה כנראה, בארץ ישראל בתחילת המאה ה-2, ונערך סופית בבבל. התרגום נועד להביא את התורה לשפתם המדוברת של היהודים בתפוצות הגולה. במהדורות מסורתיות של המקרא מופיע תרגום זה בצדו של הטקסט העברי.
נהוג לצטט את אונקלוס בטקס זבד הבת.
יהודי תימן נוהגים לקרוא את תרגום אונקלוס בהוצאת ספר תורה בשבת[5].
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישנן שתי מסורות לגבי זהותו של אונקלוס, לפי מדרש תנחומא הוא היה אחיינו של הקיסר הרומי אדריאנוס[6]. ולפי התלמוד בבלי הוא היה אחיינו של הקיסר הרומי טיטוס[7]. הגר"א הגיה את התלמוד הבבלי כך שגם שם רשום אדריאנוס, אך כל כתבי היד הישנים והדפוסים הישנים מסכימים למסורת בדבר טיטוס[8]. אונקלוס התגייר במאה ה-1 לפני מרד בר כוכבא בשלהי תקופת התנאים, וברח לארץ ישראל מפני אימת דודו הקיסר, הצטרף לחכמי יבנה ולמד מפיהם.
בעיית הזיהוי ההיסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – עקילס הגר
הן על אונקלוס והן על עקילס נאמרים דברים בלשון דומה מאוד, המצביעים לכאורה על כך שמדובר באותו אדם. לדוגמה: בתלמוד הבבלי נאמר: "תרגום של תורה - אונקלוס הגר אמרוֹ מפי רבי אליעזר ורבי יהושע"[9] בתלמוד הירושלמי ניתן למצוא דברים דומים על עקילס: "תרגם עקילס הגר התורה לפני רבי אליעזר ולפני רבי יהושע"[10]. דוגמה נוספת: בתוספתא נאמר על אונקלוס כי "חלק עם אחיו והחמיר על עצמו והוליך חלקו לים המלח". הדברים נאמרים באותה לשון ממש בתלמוד הירושלמי, אבל על עקילס[11].
אלא שאם אונקלוס ועקילס הם אותו אדם, צפוי היה ששמו של עקילס ייקשר בתרגום הארמי. אך כל המקומות המזכירים את עקילס עושים כן ביחס לתרגום היווני דווקא. למשל: "ובתי הנפש - תרגם עקילס אסטו מוכריאה"[12]. הכוונה כאן למילה היוונית εὐστομάχια, קישוטי צוואר.
ועוד זאת שבדיקה לשונית של שני התרגומים מעלה שמידת השליטה בלשון הקודש המשתקפת בהם היא שונה: אצל מחבר התרגום הארמי השליטה טובה הרבה יותר בלשון הקודש (וכן באגדה ובהלכה היהודית) ממחבר התרגום היווני.
כל עוד לא יתגלו עדויות נוספת, השאלה האם מדובר באדם אחד שכתב את שני התרגומים, או בשני אנשים שונים שכל אחד מהם כתב תרגום אחר - תישאר ללא מענה. עם זאת דעת החוקרים נוטה יותר לדעה שלא אדם אחד כתב את שני התרגומים.
תרגום אונקלוס לתורה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – תרגום אונקלוס
התרגום לתורה מיוחס על פי התלמוד ל"אונקלוס הגר", שפת התרגום היא ארמית ומכונה בפי האנשים "תרגום". הוא נקרא גם בשם "תרגום בבלי" ו"תרגום דידן", כי השתמשו בו בכל בתי המדרשות שבבבל, ומאז ימי הביניים נהוג לכנותו "תרגום אונקלוס".
לפי המסורת התרגום נכתב על פי רוח הקודש ולכן חשיבותו רבה מאוד. מעמדו כתרגום המוסמך והמקודש לתורה נשמר עד ימינו. בקרב המוני בית ישראל הלימוד בו "שניים מקרא ואחד תרגום" הוא תקנה הלכתית. בשל יוקרתו הייתה לתרגום זה השפעה רבה על פרשנות התנ"ך, ומטעם זה מפרשי התורה כמו רש"י, הרמב"ם ועוד מרבים להישען על ה"תרגום" ולראות בו סמכות פרשנית עליונה.
המניעים לכתיבת התרגום[עריכת קוד מקור | עריכה]
עוד קודם ל"תרגום אונקלוס" היו בארץ ישראל תרגומים לתורה כמו תרגום ירושלמי שנוצרו בידי חכמי ישראל מימות עזרא הסופר שהיו מתרגמים את התורה לקהל, דרך התרגום הייתה על ידי הוספת דרשות מרובות, אך בתקופת המשנה ובמיוחד בזמן עליית הנצרות חששו חז"ל שיעשו שימוש בתרגומים אלה כדי לשתול אמונות מינות בתוך המדרשים, ולכן נוצר הצורך בתרגום מחודש שנעשה בפיקוח גדולי התנאים.
תרגום עקילס לתורה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך המאות הראשונות לספירה נוצרו בחוגים יהודיים מספר עיבודים לתרגום היווני לתורה, כמו תרגום השבעים. אחד המניעים שהניב את מרבית התרגומים של התנ"ך היה הפצת הנצרות, שאחד העיבודים האלו מיוחס על ידי המסורת הנוצרית לאדם בשם Aquila (ביוונית: Ἀκκυλας), והוא השתמר בהקספלה של אוריגנס. לכן החליט עקילס לתרגם את התנ"ך לתרגום המתאפיין בתרגום מילולי ביותר, ו'תרגום עקילס' היה עד כדי שיעבוד מוחלט לנוסח העברי של המקרא.
אונקלוס ועקילס בהגדות חז"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בספרות חז"ל נשתמרו מספר הגדות המתייחסות בנוסח אחד לאונקלוס ובנוסח אחר לעקילס. במסכת גיטין[13] מסופר, שלפני שאונקלוס החליט להתגייר, הוא ביקש להתייעץ עם רוחותיהם של שלושה אויבים ידועים של עם ישראל - טיטוס, בלעם וישו. הוא מעלה את הרוחות הללו באוב, ושלושתן מספרות לו על העונשים החמורים שקיבלו בגין הרעות שהביאו על עם ישראל.
במסכת עבודה זרה[14] מסופר שלאחר שאונקלוס התגייר, שלח הקיסר גדוד חיילים להביאו אליו, אונקלוס משך את לבם במקרא והחיילים החליטו להתגייר. הקיסר שלח גדוד נוסף וציווה עליהם לא לדבר איתו בדברי תורה. כשהגיעו אמר להם אונקלוס, אומר לכם דבר מה, מקובל בהיררכיית המלוכה שהחשוב פחות אוחז את הנר להאיר לפני מי שחשוב ממנו, וכך בסדר עולה. האם עולה על הדעת שבעל הדרגה החשובה ביותר יחזיק את הנר לפני אנשים פחותים? ענו החיילים בשלילה, אמר להם אונקלוס: הקב"ה אחז את האור לפני עם ישראל במדבר, שנאמר "וה' הולך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחותם הדרך ולילה בעמוד אש להאיר להם וכו'" בשמעם זאת החליטו אף הם להתגייר. לאחר מכן שלח גדוד נוסף וציווה עליהם לא לדבר כלל עם אונקלוס. כאשר אסרו אותו והוליכוהו, עבר אונקלוס בסמוך למזוזה על הפתח, הניח את ידו עליה, וחייך. שאלו אותו החיילים מדוע אתה מחייך? ענה להם אונקלוס: "מנהגו של עולם מלך בשר ודם, יושב מבפנים ועבדיו משמרים אותו מבחוץ, ואילו הקב"ה עבדיו מבפנים והוא משמרן מבחוץ שנאמר "ה' ישמר צאתך ובואך מעתה ועד עולם", בשמעם זאת אף הם נתגיירו, והקיסר נואש ולא שלח יותר אחריו.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יהודה קומלוש, המקרא באור התרגום, הוצאת דביר, תשל"ג, עמ' 24–26.
- דב רפל, תרגום אונקלוס כפירוש לתורה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשמ"ה.
- רפאל בנימין פוזן, העקיבות התרגומית בתרגום אונקלוס, הוצאת מאגנס, 2004.
- קולמוס, פירוש אונקלוס מאת צבי טרופ
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב אהרן הימן, "אונקלוס הגר", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט
- אונקלוס, גר הצדק המפורסם (אורכב 14.05.2009 בארכיון Wayback Machine), באתר בית חב"ד
אונקלוס, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ברייתא בתלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף צ"ט, עמוד א'
- ^ ר. כשר, תרגומי המקרא הארמיים, עמ' 80.
- ^ א. ראק תרגום אונקלוס באתר ישיבת הר ציון
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ג', עמוד א'; מסכת עבודה זרה, דף י"א, עמוד א'
- ^ ממנהגי יהדות תימן / שמעון גרידי, באתר www.daat.ac.il
- ^ תנחומא, פרשת משפטים סימן ה'
- ^ מסכת גיטין, דף נ"ו, עמוד ב'
- ^ בכל הנוסחים רשום טיטוס. ראו השוואת עדי הנוסח הכוללים את דפוס ונציה ושונצינו, ואת כתבי היד מינכן ותיקן וכתב יד פירקוביץ' מלנינגרד. אין קטעי גניזה לקטע זה בתלמוד. (אתר הגניזה של פרידברג)
- ^ מסכת מגילה, דף ג', עמוד א'
- ^ מסכת מגילה, פרק א', הלכה ט'
- ^ מסכת דמאי, פרק ו', הלכה ז'
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת שבת, פרק ח', הלכה ב'
- ^ דף נ"ו, עמוד ב'
- ^ דף י"א, עמוד א'