נחום המדי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נחום המדי
לידה המאה ה־1
נציבין, טורקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נחום הַמָּדִי היה תנא שעלה ממדי לארץ ישראל, ופעל בה, בשלהי תקופת בית המקדש השני ולאחר חורבנו במאה ה-1.

מספר חוקרים (כגון שמואל ספראי) מזהים את נחום המדי, כ"נחום איש גמזו" המופיע בספרות התנאים כמה פעמים.

תפקידו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדעת התנא רבי נתן היה נחום המדי חבר בצוות של שלושה חכמים בירושלים, שכונו דייני גזירות. הם קבעו תקנות שונות בדיני ממונות[1], אך מסורת זו אינה מוסכמת[2], והדעה המקובלת היא שהצוות כלל שני חכמים בלבד, בלעדי נחום המדי[3].

דעותיו בהלכה וויכוחיו עם חכמי דורו[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשנה מובא שלדעתו של נחום המדי אפשר להתיר נדר גם על סמך טעות בהערכת המציאות העתידית, בעוד שלדעת חכמים אין להתיר נדר אלא אם כן הטעות הייתה בהערכת המציאות הקיימת, וכך מובא במשנה:

וזו טעות טעה נחום המדי, כשעלו נזירין מן הגולה ומצאו בית המקדש חרב, אמר להם נחום המדי: אלו הייתם יודעים שבית המקדש חרב הייתם נוזרים? אמרו לו: לא. והתירן נחום המדי. וכשבא הדבר אצל חכמים אמרו לו: כל שנזר עד שלא חרב בית המקדש - נזיר; ומשחרב בית המקדש - אינו נזיר

באחת מסוגייות התלמוד במסכת עבודה זרה, רוכזו מספר הלכות שאמר, ועל כולן הגיבו חכמי דורו בחריפות וביטלו את דבריו: "נשתקע הדבר ולא נאמר"; ותמה על כך האמורא רב אחא בר מניומי: "”גברא רבה אתא מאתרין, כל מילתא דאמר, אמרי ליה: נשתקע הדבר ולא נאמר!" (עברית: אדם גדול הגיע ממקומנו, כל דבר שאמר, אומרים לו: נשתקע הדבר ולא נאמר")” (תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ז', עמוד ב'.)

בין ההלכות שקבע: בגולה (בבל, כנראה) איסור המסחר עם גויים לפני ימי חגיהם נוהג במשך יום אחד בלבד, ולא שלושה ימים כבארץ ישראל[4], והטעם לכך, שהגויים בחוץ לארץ מתכוננים לחג במשך יום אחד בלבד.

במסכת בבא בתרא הובאה דעתו לענין דיני ממונות, לפיה ”המוכר את החמור, לא מכר כליו. נחום המדי אומר, מכר כליו” זאת אומרת שהמוכר חפץ מתכוון למכור גם את האביזרים הנלווים לו, אלא אם כן הוכח אחרת[5].

איזכור נוסף שלו במשנה מובא לענין השמנים הכשרים להדלקת נרות שבת, וכך מובא בפרק במה מדליקין, במסכת שבת: ”במה מדליקין ובמה אין מדליקין? אין מדליקין לא בלכש, ולא בחוסן... ולא בחלב. נחום המדי אומר, מדליקין בחלב מבושל.”

הכינוי "נחום הזקן"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בברייתא הוזכר חכם בשם "נחום הזקן"[6], ויש משערים כי הכוונה לנחום המדי, כיוון ש"סתם נחום - נחום המדי"[7].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]