רבי שמעון בן יוסי
| תקופת הפעילות | חמישי ואחרון לתנאים |
|---|---|
| רבותיו | אביו, רבי יוסי בן לקוניא |
| תלמידיו | רבי יוסי ברבי אלעזר |
| בני דורו | רבי אלעזר ברבי שמעון, אחיו רבי יונתן בן יוסי |
  | |
רבי שמעון בן יוסי בן לקוניא (או רבי שמעון בן איסי) הכהן, היה תנא בדור החמישי. מאמריו מובאים בשני התלמודים. נראה שהיה גיסו של רבי אלעזר ברבי שמעון, אף על פי שישנם מקורות שעולה מהם שהיה חמיו של רבי אלעזר[1].
חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
זקן ומורה הוראה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתלמוד מובא דבריו בעניין בכור בהמה (הנאכל לכהן מחוץ למקדש אם יש בו מום) שיש בו מום שנקרא חלזון ושם פירש רש"י שהוא בעצמו היה כהן;
אמר רבה בר בר חנה סח לי רבי יוחנן בן אלעזר זקן אחד היה בשכונתינו ורבי שמעון בן יוסי לקוניא שמו ומימי לא עברתי לפניו פעם אחת עברתי לפניו אמר לי "שב בני שב, חלזון זה מום קבוע לשחוט עליו וזהו נחש שאמרו חכמים ואע"פ שאמרו אין אדם רואה מומין לעצמו אבל מורה הלכה לתלמידים ותלמידים מורין לו"
מקרה דומה מסופר במסכת פסחים:
אמר רבה בר בר חנה סח לי רבי יונתן בן אלעזר, פעם אחת נכנסתי אחר ר"ש בן רבי יוסי בן לקוניא לגינה ונטל ספיחי כרוב ואכל, ונתן לי ואמר לי: בני, בפני אכול. שלא בפני אל תאכל. אני שראיתי את ר"ש בן יוחי שאכל כדי הוא רבי שמעון בן יוחי לסמוך עליו בפניו ולא בפניו. אתה בפני אכול, שלא בפני לא תאכל
תלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי יוסי ברבי אלעזר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתלמוד בבלי מובא הסיפור אודות רבי יוסי ברבי אלעזר (בנו של רבי אלעזר ברשב"י) שלא הלך בדרכי אבותיו, ואילו סבו (מצד האם) רבי שמעון ברבי יוסי החזירו למוטב; איקלע רבי לאתריה דר' אלעזר בר' שמעון א"ל יש לו בן לאותו צדיק אמרו לו יש לו בן וכל זונה שנשכרת בשנים שוכרתו בשמנה אתייה אסמכיה ברבי ואשלמיה לרבי שמעון בן איסי בן לקוניא אחות דאמיה כל יומא הוה אמר לקרייתי אנא איזיל אמר ליה חכים עבדו יתך וגולתא דדהבא פרסו עלך ורבי קרו לך ואת אמרת לקרייתי אנא איזיל אמר ליה מומי עזובה דא כי גדל אתא יתיב במתיבתא דרבי שמעיה לקליה אמר הא קלא דמי לקליה דר' אלעזר בר' שמעון אמרו ליה בריה הוא קרי עליה (משלי יא, ל) פרי צדיק עץ חיים ולוקח נפשות חכם פרי צדיק עץ חיים זה ר' יוסי בר' אלעזר בר' שמעון ולוקח נפשות חכם זה ר' שמעון בן איסי בן לקוניא.
מאמריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתלמוד בבלי מופיע כמה מאמרים חשובים שנאמרו מפיו, אבל בתלמוד ירושלמי מובא מאמרו על ידי אחיו, רבי יונתן ברבי יוסי;
- ”בעא מיניה רבי יונתן בן יוסי בן לקוניא מרבי שמעון בן יוסי בן לקוניא אזהרה לבועל נדה מנין מן התורה? שקל קלא פתק ביה אזהרה לבועל נדה? "ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב"[2]! אלא אזהרה למשמש עם הטהורה ואמרה לו נטמאתי דלא ניפריש מיד, מנלן...”[3]
- ”שאל רבי שמעון בן יוסי בן לקוניא את רבי יוסי; אומר היה רבי שמעון בן יוחאי אויר יש בין כבש למזבח?, אמר לו ואתה אי אתה אומר כן? והלא כבר נאמר[4] "ועשית עולותיך הבשר והדם", מה דם בזריקה אף בשר בזריקה. אמר לו: שאני אומר עומד בצד מערכה וזורק. אמר ליה: כשהוא זורק למערכה דלוקה הוא זורק או למערכה שאינה דלוקה הוא זורק? הוי אומר למערכה דלוקה הוא זורק - התם משום דלא אפשר[5].”
- ”מר רבי יונתן קומי רבי חייא רבה בשם רבי שמעון בר יוסי בר לקוניא; לוקין על תחומי שבת דבר תורה, אמר ליה רבי חייה רבה והלא אין בשבת אלא סקילה וכרת? אמר ליה והכתיב (שמות, י"ב) "אל תאכלו ממנו נא"? אמר ליה מי כתיב לא? אל כתיב! אמר ליה והכתיב (שמות, ט"ז) "שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקומו ביום השביעי"? אמר ליה מי כתיב לא? אל כתיב![6]”
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב אהרן הימן, "רבי שמעון בר' יוסי בן לקוניא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ג, עמודים 1189–1191, באתר HebrewBooks
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הרב אהרן הימן, עמ' 1190
- ^ ויקרא, י"ח, י"ט
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבועות, דף י"ח, עמוד ב'
- ^ דברים, י"ב, כ"ז
- ^ תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף ס"ב, עמוד ב'
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת פסחים, פרק ו', הלכה א'