רבי יוחנן בן ברוקה
| לידה |
המאה ה־2 ישראל  |
|---|---|
| תקופת הפעילות | המאה ה-2 |
| תלמידיו | רבי מאיר, רבי יהודה, רבי שמעון |
  | |
רבי יוחנן בן בְּרוֹקַה[1], היה תנא בדור הרביעי לתנאים. מספר הלכות מובאות בשמו במשנה, והלכות נוספות מוזכרות בברייתות, לרוב יחד עם רבי מאיר ורבי יהודה ורבי שמעון וחבריהם[2], תלמידיו של רבי עקיבא.
המאמר שלו במסכת אבות עוסק בחילול השם:
חידש שיטה בהלכות ירושה, האומרת כי אדם יכול להעביר ירושה מיורש אחד לשני, אם שניהם ראויים ליורשו, כלומר בן בין הבנים או בת בין הבנות, אבל לא בת בין הבנים[3], ונפסקה הלכה כדינו של רבי יוחנן בן ברוקה[4]. פוסק כי אדם חייב להקציב מזונות לבנותיו לאחר מיתתו[5].
בשונה משאר חבריו, הוא מחדש כי מצוות פריה ורבייה מוטל גם על האשה, שכן בפסוק נאמר ”ויברך אותם אלוהים פרו ורבו ומלאו את הארץ”, המילה "אותם" מלמדת על כך שהיא נאמרת לשניהם[6].
היה לו בן שנמנה אף הוא על החכמים, ושמו רבי ישמעאל, ואף ממנו נזכר מאמר במסכת אבות ושמועות הלכתיות נוספות בברייתות שמובאות בתלמוד.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב אהרן הימן, "רבי יוחנן בן ברוקה", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ב, עמוד 673, באתר היברובוקס
- משה יהודה בלוי (עורך), "רבי יוחנן בן ברוקה", ערכי תנאים ואמוראים, ברוקלין תשנ"ד, עמודים רמ"ה-רמ"ו, באתר היברובוקס
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ או "ברוקא"
- ^ ראו למשל תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף פ"ב, עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ק"ל, עמוד א'.
- ^ עיין הלכות נחלות, ו', ב'. וכן הלכות זכייה ומתנה, יב', א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קמ"א, עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ס"ה, עמוד ב', מסכת גיטין, דף מ"ג, עמוד ב'.