רבי ירמיה (הראשון)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רבי ירמיה הראשון היה תנא ואמורא בדור האחרון לתנאי ארץ ישראל, בתקופת המעבר בין התנאים לאמוראים.

ההוכחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסכת סוכה[1] מוזכר כי אחד מתלמידיו של רבי ירמיה, היה חכם בשם חזקיה, בעל הערכי תנאים ואמוראים[2] מסתפק האם מדובר בחזקיה בנו של רבי חייא, או בחזקיה בן בתו של רב שחי בדורו של רב[3].

במסכת זבחים[4] מוזכרים רב הונא וחזקיה תלמידיו של רבי ירמיה. בעל הערכי תנאים ואמוראים, מעורר את השאלה, מי הוא רב הונא זה, שהרי לא ייתכן שמדובר ברב הונא הידוע וברבי ירמיה הידוע שהיה תלמידו של רבי זירא שהיה תלמידו של רב הונא, ולכן מן ההכרח לומר שמדובר בשני אמוראים בשם רב הונא, או לחלופין שמדובר בשני אמוראים בשם רב ירמיה. כדי ליישב את כל התמיהות המחקריות, הוא מציג שתי אפשרויות מחקריות:

הראשונה - כי היו שלושה אמוראים בשם רבי ירמיה:

  • היה רבי ירמיה בדור הראשון, ותלמידיו היו חזקיה.
  • השלישי היה רבי ירמיה הידוע והמוזכר ברוב הפעמים בתלמוד בר תחליפא, תלמידו של רבי זירא, וכן היה תלמיד תלמידיהם של רבי יוחנן[8]

האפשרות השנייה, היא שהחזקיה המוזכר הוא חזקיה בן בתו של רב, ואם כן היו שני רבי ירמיה בלבד: תלמידו של רבי יוחנן, ותלמיד תלמידם של רבי יוחנן.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהנחה שהאפשרות הראשונה שהציג בעל הערכי תנאים ואמוראים נכונה, הרי שרבי ירמיה זה היה רבו של האמורא הידוע חזקיה, בנו של רבי חייא. לפי זה, ייתכן שהיה תנא, וייתכן שהוא אותו רבי ירמיה המוזכר בברייתות פעמים רבות[9], לפעמים מוזכר כשהוא חלוק עם "אחרים", שהוא כינויו של רבי מאיר[10].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף מ"ה, עמוד ב'.
  2. ^ עמוד תרפ"ד - תרפ"ח.
  3. ^ ראו עוד מחקרו של אהרון היימן, תולדות תנאים ואמוראים חלק ב' על ר' חזקיה זה.
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף ע"ה, עמוד ב'.
  5. ^ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף ל"ט, עמוד ב'.
  6. ^ לפנינו - רבי אבין ורבי יצחק ברבי.
  7. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קמ"ב, עמוד ב'.
  8. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ק"מ, עמוד ב'.
  9. ^ למשל במסכתות עבודה זרה, והוריות
  10. ^ ראו פשר כינויו זה בסוף מסכת הוריות דף י"ג ע"א.