חנן המצרי
חנן המצרי היה שמם של שני תנאים.
חנן המצרי הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]
חנן המצרי הראשון כיהן בתפקיד דיין בבית הדין בירושלים בתקופת בית המקדש, הוא התמחה בעיקר בדיני גזירות על הגזלות (תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ק"ה, עמוד א') יחד עם אדמון בן גדאי וחנן בן אבישלום, כשחשיבותו נתונה בין שניהם[1][2][3].
חנן המצרי השני[עריכת קוד מקור | עריכה]
תנא נוסף הנושא שם זה היה מהמאה ה-2 בן הדור השלישי לתנאים שהתגורר תחילה באלכסנדריה[4] ומאוחר יותר עבר ליהודה והיה פעיל בקרב חכמי יבנה[5][6]. היה תלמידו של רבי עקיבא ומצוטט כ'דנין לפני חכמים', לצד בן עזאי, בן זומא וחנניה בן חכינאי (תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף י"ז, עמוד ב'). רק הלכה אחת מוזכרת בשמו, המובאת מספר פעמים בתלמוד בבלי[7] ונוגעת לעבודת המקדש ביום כיפור, היא אומרת כי ”אפילו דם בכוס מביא חבירו שלא בהגרלה ומזווג לו” (תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ס"ג, עמוד ב') כלומר אין דין דחייה בשעירי יום כיפור, וגם כשמת השעיר המשתלח קונים אחר בשוק, ועדין אפשר להשתמש בדם השעיר השני. הוא היה פעיל כמה דורות לאחר חנן המצרי הראשון.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ תוספות על תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ק"ה, עמוד א'
- ^ רבקה אולמר (16 באוקטובר 2009). Egyptian cultural icons in Midrash Walter de Gruyter עמוד 180
- ^ יעקב נויזנר (1971). The Rabbinic Traditions about the Pharisees Before 70: The houses, Brill Archive עמוד 414
- ^ מרדכי יודביץ (30 באפריל 2010). "חכמי התלמוד: חייהם, אימרותיהם וסיפורים של 400 רבנים". אורים. עמוד 75
- ^ אברהם מלמאט; חיים הילל בן-ששון (1976). "היסטוריה של העם היהודי". אוניברסיטת הרווארד, עמוד 369
- ^ כריסטופר הס (1997). Alexandria in late antiquity: topography and social conflict, JHU Press עמוד 409
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף נ"ט, עמוד ב' ותלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף ל"ד, עמוד ב'