רבי ברכיה
| מקום פעילות | ארץ ישראל |
|---|---|
| תקופת הפעילות | הדור הרביעי לאמוראי ארץ ישראל. תקופת האמוראים |
| רבותיו | רבי חלבו, רבי אבא בר כהנא |
  | |
רבי ברכיה (או רבי ברכיה הכהן) היה מגדולי חכמי האגדה בדור הרביעי לאמוראי ארץ ישראל. רוב מאמריו עוסקים באגדה ורק מאמרים בודדים בהלכה מצויים ממנו. במדרשים שמו של רבי ברכיה נפוץ ביותר. לעומת זאת בתלמוד הבבלי הוא מופיע פעמים בודדות בלבד[1].
רבותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבו המובהק היה רבי חלבו[2]. משמו ומשם רבו, רבי שמואל בר נחמני, הוא מרבה למסור מאמרים באגדה. כן הוא מוסר ממאמרי הדרשנים המפורסמים: רבי לוי, רבי אבא בר כהנא, רבי יהודה בר סימון ודרשנים מדורות קודמים.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי ברכיה מכונה לעיתים "הכהן". שמו של אביו היה רבי חייא ושניהם יחד מסרו דברי אגדה[3]. כן מסר רבי ברכיה מסר בשמו של אביו[4] אחיו היה האמורא רבי שמואל שמוזכר כמה פעמים בתלמוד הירושלמי בענייני הלכה[5]. נכדו, בן בתו, היה רבי חייא[6].
ממאמריו באגדה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרוצה לנסך יין על גבי המזבח ימלא גרונם של תלמידי חכמים יין[7].
- אם רואה אדם שתורה פוסקת מזרעו ישא בת תלמיד חכם[8].
- אמר הקב"ה לישראל בני אם ראיתם זכות אבות שמטה וזכות אמהות שנתמוטטה לכו והידבקו בחסד[9].
- אבוי לדור שאישה מנהיגתו[10].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב אהרן הימן, "רבי ברכיה", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק א, באתר היברובוקס
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף ד', עמוד א'
תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף י"ג, עמוד א' - ^ תלמוד ירושלמי, מסכת כלאים, פרק ט', הלכה ג'.
שיר השירים רבה, פרשה א', פסקה ב'. - ^ ויקרא רבה, פרשה ל', פסקה א'
- ^ תנחומא, חיי שרה, ו
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת שבת, פרק ט"ו, הלכה ג'.
תלמוד ירושלמי, מסכת ערלה, פרק ב', הלכה א' (בתלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ז', הלכה א' מובא מאמר זהה בשם רבי שמעון אחוי דרבי ברכיה).
יש שרצו ללמוד מנוסח הירושלמי במסכת ערלה ששני רבי ברכיה היו, אך לדעת א. היימן אין משם כל ראיה. - ^ בראשית רבה, פרשה ט', פסקה ה'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ע"א, עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ע"א, עמוד א'
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת סנהדרין, פרק י', הלכה א'
- ^ מדרש תהילים מזמור כ"ב (בתרגום)