רבי אלעזר המודעי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי אלעזר המודעי
מטבע שהיה בשימוש בזמן מרד בר כוכבא. משמאל: אשכול ענבים ולצדו הכתובת "שב לחר ישראל". מימין: עץ תמר והכיתוב "אלעזר הכהן" שיש המזהים אותו כרבי אלעזר המודעי[1]
מטבע שהיה בשימוש בזמן מרד בר כוכבא. משמאל: אשכול ענבים ולצדו הכתובת "שב לחר ישראל". מימין: עץ תמר והכיתוב "אלעזר הכהן" שיש המזהים אותו כרבי אלעזר המודעי[1]
לידה המאה ה-1
ארץ ישראל
נרצח 135
ביתר
מקום קבורה נבוריה (זיהוי מהמאה ה-15)
מדינה פרובינקיה יודיאה
מקום מגורים הר המודעי (לכאורה מודיעין)
ביתר
מקום פעילות ארץ ישראל
תקופת הפעילות הדור השני לתנאים – הדור השלישי לתנאים
השתייכות תנאים, חז"ל
רבותיו רבן יוחנן בן זכאי
בני דורו שמעון בן כוסבה, רבי עקיבא, אדריאנוס, רבן גמליאל דיבנה, רבי טרפון, רבי ישמעאל

רבי אלעזר המודעי היה תנא בדור השלישי בתקופת רבי עקיבא. התגורר ב"הר המודעי"[2] שבקרבת ירושלים. מסיפורים שמובאים עליו בתלמוד, ניתן ללמוד כי הוא בן הדור השלישי לתנאים, כנראה היה מתלמידיו של רבן יוחנן בן זכאי, וחי זמן רב.

מאמריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשנה מופיע מאמר אחד בלבד שלו: "המחלל את הקודשים, המבזה את המועדות, המפר בריתו של אברהם אבינו, המגלה פנים בתורה, והמלבין פני חברו ברבים, אף על פי שיש בידו תורה ומעשים טובים אין לו חלק לעולם הבא"[3]. מאמר דומה בעניין קדשים מופיע בשמו בספרי: "המחלל את הקדשים, אף על פי שיש בידו מצוות הרבה כדאי הוא לדחותו מן העולם"[4].

במדרשים ובתלמוד מובאות בעיקר דברי אגדה שאמר, במספר ברייתות, וכן מספר אגדתות. בתלמוד מובא סיפור אודות מעמד בו ישב עם רבי טרפון רבי ישמעאל ושאר החכמים, ובו נענה רבי אלעזר המודעי ואמר כי "מָן שירד להם לישראל היה גבוה שישים אמה". רבי טרפון נענה בתרעומת ואמר "מודעי! עד מתי אתה מגבב דברים ומביא עלינו", אך רבי אלעזר המודעי נענה כי "רבי, מקרא אני דורש!" והסביר באריכות את ראיותיו, המתבססים על כך שמי המבול, שבהם כתוב "וארובות השמים נפתחו"[5] היו גבוהים 15 אמה (מההרים הגבוהים), ואודות ירידת המן כתוב "ודלתי שמים פתח"[6], ובדלת יש ארבע ארובות[7].

ממדרשים אחרים לומדים כי רבן גמליאל חיבב את דבריו, ואמר "עדיין צריכין אנו למודעי דמוקים ליה כוליה בחד מקום"[8][9].

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי המסופר בתלמוד הירושלמי[10], מנע רבי אלעזר המודעי בתפילתו את נפילת ביתר בימי מרד בר כוכבא. רבי אלעזר המודעי שהיה מנהיגם הרוחני של הנצורים בביתר היה שרוי בצום ובתענית, והיה ידוע כי כל עוד עומדת לנצורים זכותו של רבי אלעזר, הרי שהעיר לא תיפול. כותי (שומרוני) אחד חדר לעיר, ודיבר עם רבי אלעזר המודעי, דודו של בר כוכבא דברים של מה בכך. משתפס בר כוכבא את הכותי, החשיד הכותי את אלעזר המודעי בכך שהוא מתכוון למסור את העיר לאויב. בר כוכבא חקר את רבי אלעזר בדבר חשד זה, ורבי אלעזר הכחיש את הדברים (ככל הנראה לא שמע כי היה עסוק בלימוד התורה[דרוש מקור]). בר כוכבא לא האמין להכחשות, בעט ברבי אלעזר, והלה מת. לאחר מות רבי אלעזר נפסקה ההגנה האלוהית על העיר, והתאפשר לאדריאנוס לכבשה. בעקבות המדרש, יש חוקרים המזהים אותו עם רבי אלעזר הכוהן המופיע על מטבעות בר כוכבא.

קברו על פי המסורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקבר בנבוריה

על פי האמור בתלמוד רבי אלעזר נהרג בביתר הקדומה שבהרי יהודה. הרי שמסורת על מקום קבורתו עולה לראשונה בתיאור מאוחר מזמנו של רבי אלעזר (כ-1,305 שנה לאחר מותו), בספר "ציוני קברים בארץ ישראל" (כתב יד מוסקבה, שנת 1440 לערך) נטען כי נקבר במערה ביישוב נבוריה שבגליל העליון יחד עם יעקב איש כפר נבוריא. ”נברתין, מחוץ לכפר קבר ר' יעקב איש כפר נבוריא ור' אלעזר המודעי ז"ל”

יש לציין כי קברו של יעקב איש כפר נבוריא הוזכר לראשונה כמה מאות שנים קודם, בחיבור האלמוני "תוצאות ארץ ישראל" (שנת 1270 לערך).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ איתי בלומנטל, מטבע מתקופת מרד בר כוכבא התגלה בירושלים, ynet
  2. ^ ככל הנראה מדובר בעיר מודיעין (הרב אהרן הימן, "ר' אלעזר המודעי", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע)
  3. ^ משנה, מסכת אבות, פרק ג', משנה י"א.
  4. ^ ספרי לספר במדבר טו, לה.
  5. ^ ספר בראשית, פרק ז', פסוק י"א.
  6. ^ ספר תהילים, פרק ע"ח.
  7. ^ תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ע"ו, עמוד א'.
  8. ^ תרגום: "עדיין צריכים אנחנו את המודעי, שמעמיד את כולנו במקום אחד"
  9. ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף צ"ב, עמוד א'
  10. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת תענית, פרק ד', הלכה ה'