רבי אלעזר בן ערך
 | |
| קברו המסורתי בעלמא (על פי זיהוי מהמאה ה-12) | |
| לידה |
המאה ה-1 פרובינקיה יודיאה, האימפריה הרומית |
|---|---|
| פטירה |
המאה ה-1 פרובינקיה יודיאה, האימפריה הרומית |
| כינוי | רבי נהוראי (שנוי במחלוקת) |
| מקום קבורה |
אזור דלתון (זיהוי מהמאה ה-11) עלמא (זיהוי מהמאה ה-12) צפת (זיהוי מהמאה ה-18) טבריה (זיהוי מהמאה ה-20) |
| מדינה | פרובינקיה יודיאה, האימפריה הרומית |
| מקום מגורים | ירושלים, אמאוס |
| מקום פעילות | ירושלים |
| תקופת הפעילות | דור שני לתנאים |
| השתייכות | חז"ל, תנאים |
| רבותיו | יוחנן בן זכאי, נחוניה בן הקנה |
| תלמידיו | יהושע בן חנניה (תלמיד-חבר לכאורה) |
| בני דורו | אליעזר בן הורקנוס, יהושע בן חנניה, יוסי הכהן, שמעון בן נתנאל |
| חיבוריו | ספר תאגי |
| בת זוג | אשת רבי אלעזר בן ערך |
| אב | ערך |
רבי אלעזר בן ערך[1] היה תנא בן הדור השני שפעל במאה ה-1, מחמשת תלמידיו הגדולים של רבן יוחנן בן זכאי ולפי כמה דעות היה הגדול שבהם. התגורר בירושלים ולאחר תקופת המרד הגדול וחורבן בית המקדש (סביב 70 לספירה) עבר לאמאוס, המסורת אודות אחרית ימיו אפופה מסתורין ואגדות שונות.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
אבא שאול שיבח אותו ואמר עליו בשם רבן יוחנן בן זכאי רבו:
אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזניים ואליעזר בן הורקנוס אף עימהם, ואלעזר בן ערך בכף שנייה - מכריע הוא את כולם.
כמו כן, רבן יוחנן בן זכאי אמר עליו שהוא כ"מעין המתגבר". רבי אלעזר היה חביב מאוד על רבו, שכן קיימים מספר מאמרים בהם מגלה רבן יוחנן יחס מיוחד לרבי אלעזר. מסופר עליו כי היה יודע לדרוש במעשה מרכבה[2], והוא היה אחד משני התלמידים שרבן יוחנן עסק עימם במעשה מרכבה וגילה להם סודות שלא רצה לגלות לאף אדם אחר (השני היה רבי אליעזר בן הורקנוס)[3]. רבן יוחנן אמר עליו: ”אלעזר בן ערך - נאה דורש ונאה מקיים. אשריך אברהם אבינו שיצא מחלציך אלעזר בן ערך!”[4].
על פי הנאמר בפתיחה לספר תגין, רבי אלעזר היה גם תלמידו של רבי נחוניה בן הקנה, אשר העביר חלק משלשלת הקבלה של הספר אותו קיבל מרבי נחוניה ומסרו לחברו רבי יהושע בן חנניה[5]. מעבר לכך שרבי נחוניה היה בן דורו של רבי אלעזר, רבי נחוניה מוזכר בתלמוד[6] שהוא יושב ודן עם רבן יוחנן בן זכאי ותלמידיו וההשערה היא שרבי נחוניה היה אף תלמידו של בן זכאי[7]. בנוסף, על פי מדרש תהילים רבי נחוניה התגורר בעיירה אמאוס,[8] - מקום מגוריו של רבי אלעזר בן ערך[9] באחרית ימיו.
במדרש תהילים נאמר שהפסוק ”וכל אשר יעשה יצליח” (תהילים, א', ג') מדבר על צדיק "שהכל צריכים לעצתו". המדרש מביא דוגמה לצדיק כזה, מרבי אלעזר בן ערך:
כגון ר' אלעזר בן ערך, שהיה יועץ עצות, ומתקיימות ומצליחות. אמרו לו: נביא אתה? אמר להן: לא נביא אנכי ולא בן נביא, אלא כך אני מקובל מרבותי: כל עצה שהיא לשם שמים, סופה להתקיים.
זהותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישנה דעה בתלמוד, כי התנא המכונה רבי נהוראי הוא בעצם רבי אלעזר בן ערך, הנקרא נהוראי על שם "שהיה מנהיר עיני חכמים בתורה"[10][11].
סוף ימיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
על אף גדולתו, מעטות מאוד המשניות בהן מוזכרים דבריו. יש המעריכים שנפטר בגיל צעיר ולכן אינו מוזכר כמעט. ראיה לכך שלא האריך ימים הוא דיון של רבי יהושע בן חנניה (חברו של רבי אלעזר בן ערך) ורבי עקיבא (תלמידו של רבי יהושע):
— תוספתא, מסכת נדרים (ליברמן), פרק ו, הלכה ה
בתלמוד ובמדרשים נכתב, שהסיבה לכך היא, משום שלאחר מותו של רבן יוחנן בן זכאי רבו, לא הצטרף רבי אלעזר לבית המדרש ביבנה, אלא פנה בעצת אשתו לאמאוס, משום שהיו בו "מים יפים ונוה יפה", בחשבו שחבריו יבואו אליו. משלא באו חבריו, שכח את כל תלמודו[14], וכשבא לקרוא את הפסוק "החדש הזה לכם", קרא בטעות "החרש היה לבם". אולם, החכמים התפללו עליו, וחזרה אליו תורתו[10]. מחמת מעשה זה, "לא נתגדל שמו בחכמה", למרות השבחים הרבים שהרעיף עליו ריב"ז[15].
תורתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
במשנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי אלעזר בן ערך מוזכר במשנה רק בפרק ב' במסכת אבות, שם מובאות בשמו מספר הוראות בענייני מוסר ודרך ארץ:
- ”איזו היא דרך ישרה שידבק בה האדם... ר' אלעזר אומר - לב טוב”.
- ”איזו היא דרך רעה שיתרחק ממנה האדם... ר' אלעזר אומר לב רע”.
- ”הווי שקוד ללמוד תורה, ודע מה שתשיב לאפיקורס, ודע לפני מי אתה עמל, ונאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך”.
בברייתות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בברייתות המובאות בתלמוד, מובאות בשמו מספר הלכות.
בתלמוד הבבלי הוא מוזכר במסכת חולין, בתור מי שדרש את דין נטילת ידיים באסמכתא מן הפסוק ”וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַזָּב וְיָדָיו לֹא שָׁטַף בַּמָּיִם” (ויקרא, ט"ו, י"א)[16].
בתלמוד הירושלמי מובאות בשמו שתי הלכות נוספות, האחת במסכת דמאי בעניין מדומע[17], והאחת במסכת יבמות, בעניין הקניין הגמור שעושים קידושי מאמר[18].
במדרש[עריכת קוד מקור | עריכה]
בילקוט שמעוני מובאות מספר דרשות של רבי אלעזר בן ערך באגדה[19], ביניהן הדרשה האומרת, כי ”עד שלא יבוא הערב - יצמח אורן של ישראל, שנאמר: והיה לעת ערב יהיה אור”[20].
דמותו בספרות הזוהר[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי אלעזר בן ערך מוזכר בספר הזוהר מספר פעמים, בהם הוא מתואר כאדם קדוש ועליון, הבקיא בתורת הסוד. החכמים המוזכרים בזוהר מכנים את רבי אלעזר בכינויים כגון "מראה האור של מאור העולם", "סֵבֶר פני הימים", ו"מי שיורדים לפניו גדולים עליונים של המלך ברוך הוא".
פעמים רבות בספר הזוהר מתואר צערו ובכייו של רבי אלעזר על הגלות ועל הטומאה השולטת בעולם. בזוהר מסופר שכאשר היה לומד את הפסוק ”וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֶת יַעֲקֹב...”, הוא היה בוכה ומצטער על ירידתם של יעקב ושנים עשר השבטים לגלות במצרים[21].
כמו כן, מסופר שפעם רבי זירא (שחי כ-200 שנה אחרי רבי אלעזר בן ערך) נכנס לבקר את רבי אלעזר בן ערך, וראה שהוא בוכה. לאחר שסיים את בכיו, הוא הסביר לרבי זירא שהוא בכה על כך שבעתיד הגויים ישימו על אבן השתייה את טומאת העמים ופגרי מתים, והתבטא על הדור שבו יקרה דבר זה: "אוי לאותו הזמן! אוי לאותו הדור!". ככשמע זאת רבי זירא הוא בכה גם, ואמר (בתרגום לעברית): "המלאך הקדוש יודע את זה, ראוי הוא לבכות עליה. אשריכם הצדיקים שאתם קדושים בעולם הזה ובעולם הבא!"[22]. בפעם אחרת הסביר רבי אלעזר לרבי יהושע שצערו הוא על כך שרק בשנת ה'ת"ח "יהיו עומדים כל שוכני עפר בקיומם"[א][23].
במקום אחר בספר הזוהר מובאים סודות בענייני קריאת שמע שלימד רבי אלעזר בן ערך את רבי דוסתאי ורבי חגי[24].
מקום קבורתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
דלתון[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקום קבורתו לא נזכר בספרות חז"ל, אך לפי עדותו של רב אביתר גאון (נובמבר/דצמבר 1083) מהמאה ה-11, קברו שכן באזור דלתון. אמנם התיאור שטחי למדי ולא נושא כל פירוט על המקום וישנה השערה כי התכוון לעלמא[25].
עלמא[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנימין מטודלה (1170 לערך) הראשון לציין את מקום קבורתו ביישוב עלמא, כך גם רבי שמואל ב"ר שמשון (1210 לערך) בספרו "מסע דפליסטינא"[26] ונוסעים נוספים.
צפת[עריכת קוד מקור | עריכה]
מסורת מאוחרת מהמאה ה-18, מציינת את קברו בצפת. הנוסע רבי יוסף סופר (1760 לערך), היחיד לציין את קברו בבית העלמין העתיק בצפת, בסמיכות לקברו המסורתי של רבי יהושע בן חנניה.
טבריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במאה ה-20 צוין קברו בחלקת התנאים סמוך לרבו רבן יוחנן בן זכאי בטבריה, אך זיהוי זה נעשה ככל הנראה ללא מקור מפורש, פרט לאזכורו של יעקב בן נתנאל הכהן (1153–1187) המציין שרבן יוחנן נקבר יחד עם שמונה מתלמידיו אך לא פירט איזה מהם.
בית הכנסת לרבי אלעזר בן ערך[עריכת קוד מקור | עריכה]
מספר נוסעים בימי הביניים (המאה ה-13) כגון יעקב השליח ותלמיד הרמב"ן, מתארים כי בדמשק ישנו בית כנסת של (או על שם), רבי אלעזר בן ערך.
שם בדמשק בית הכנסת לר' אלעזר בן ערך בנין מפואר מאד והוא בתוך העיר
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב אהרן הימן, "רבי אלעזר בן ערך", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט
- אמונה אלון, מלב חרש ללב חדש - על רבי אלעזר בן ערך, מקור ראשון, 14.09.12
- איתי מרינברג-מיליקובסקי, הוי גולה למקום תורה? עצמאות, פריפריאליות ותלמוד תורה בדימוי של ר' אלעזר בן ערך, JSIJ 13, 2015
אלעזר בן ערך, דף שער בספרייה הלאומית
ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ נראה שמדובר על תחיית המתים
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ במקורות שונים: ר' לעזר בן ערך
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף י"ד, עמוד ב'
- ^ זוהר חדש, דף י"א, עמוד ב'
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת חגיגה, פרק ב', הלכה א'
- ^ פתיחה לספר תגין
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף י, עמוד ב
- ^ הרב אהרן הימן, "רבי אלעזר בן ערך", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ג, עמוד 923, באתר היברובוקס
- ^ מדרש תנאים לדברים, פרק כ"ו, פסוק י"ג.
- ^ באותו נושא, גם רבי יהושע בן חנניה (חברו של רבי אלעזר ותלמידו בשלשלת הקבלה לפי ספר תגין) היה מצוי באמאוס: "אמר רבי עקיבה, שאלתי את רבן גמליאל ואת רבי יהושוע באטליס של אמאוס שהלכו ליקח בהמה למשתה בנו של רבן גמליאל" (משנה, מסכת כריתות, פרק ג', משנה ז')
- ^ 1 2 תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קמ"ז, עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף י"ג, עמוד ב'
- ^ - אמר רבי יהושע בן חנניה
- ^ לרבי עקיבא
- ^ קהלת רבה, פרשה ז', פסקה ז'
- ^ אבות דרבי נתן יד
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף ק"ו, עמוד א'
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת דמאי, פרק ז', הלכה ז'
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת יבמות, פרק ב', הלכה א'
- ^ ילקוט שמעוני על ספר תהילים, רמז תת"ו
- ^ ילקוט שמעוני על בראשית, רמז ע"ו
- ^ ספר הזוהר, חלק ב', דף ט"ז, עמוד א'
- ^ זוהר חדש, דף ל"ה, עמוד א'
- ^ ספר הזוהר, חלק א', דף קל"ט, עמוד ב'
- ^ זוהר חדש, דף ל"ב, עמוד ב'
- ^ מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל חלק ב'
- ^ אוצר מסעות, החיבור "מסע דפליסטינא" (1210), עמ' 64
