אבא כהן ברדלא
אַבָּא כֹּהֵן בַּרְדְּלָא (או אבא כהן בר דליה) היה תנא בסוף תקופת התנאים, במאה ה-2 וה-3.
שמו[עריכת קוד מקור | עריכה]
לתוספת "ברדלא' או "בר דליה" הוצעו כמה פירושים. ייתכן ש"ברדלא" היה חלק משמו, או שזהו שם מקומו – ברדלה, המוזכרת בתלמוד בכמה מקומות. יש שאימצו דווקא את הכינוי "בר דליה" ופירשו ששמו של אביו היה "דלא" או "דליה",[1] או שהוא היה כהן ממשמרת דליה.[2]
תורתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
דברים נמסרים לרוב על ידי אמוראי ארץ ישראל בדור הראשון: ריש לקיש[3][4][5] ורבי יוחנן[6] מוסרים הלכות בשמו, והאמורא רבי ינאי אף חולק עליו בהלכה מסוימת.[7] מאידך, הוא מופיע כבר במקורות תנאיים,[8] ומכאן שהוא מאחרוני התנאים.[9]
במדרשי אגדה מובאים מאמרים שלו על ידי רבי אבין[10] ורב הונא[11], וכן על ידי "אבא יוסי בן חנין"[12], שהדעות חלוקות לגבי זהותו (כנראה אינו אבא יוסי בן חנן שהיה תנא קדמון, אלא אמורא אחר בשם זה).
ממאמריו בהלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ארבע אמות של אדם קונות לו בכל מקום.[3]
- קטנה אינה יכולה לקנות בקניין חצר או בקניין ארבע אמות.[4]
- תרנגול, טווס ופסיוני נחשבים כמינים שונים לעניין כלאיים, למרות דמיונם זה לזה.[13]
ממאמריו באגדה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אילו היה יעקב אבינו מסכים להשיא את בתו דינה לעשו אחיו, לא היה מתרחש מעשה שכם ודינה.[11]
- אוי לנו מיום הדין, אוי לנו מיום התוכחה. בלעם חכם של הגויים היה, ולא יכול לעמוד בתוכחתה של אתונו. יוסף קטנן של שבטים היה, ולא היו יכולים לעמוד בתוכחתו. לכשיבוא הקב"ה ויוכיח כל אחד ואחד לפי מה שהוא - על אחת כמה וכמה.[14]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רבי אברהם זכות, ספר יוחסין השלם, מהדורת פיליפאווסקי-פריימאנן, ירושלים תשכ"ג, עמ' 101, באתר היברובוקס
- * שלום (בן יחזקאל) אלבק, אבא כהן ברדלא, משפחות סופרים, ורשא תרס"ג, עמ' 106–107, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- הרב אהרן הימן, "אבא כהן ברדלא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט
- יחיאל מיכל גוטמן ומ. קליין, "אַבָּא כֹהֵן בַּרְדְּלָא", אשכול - אנציקלופדיה ישראלית, כרך א', בעריכת יעקב קלצקין, הוצאת אשכול, ברלין-ירושלים 1929, עמ' 37, באתר אוצר החכמה
- מרדכי מרגליות (עורך), "אבא כוהן בר דלא", אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים, מהדורת אייזנברג תשס"ז, כרך א', עמ' 8
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ רבי יששכר בער כ"ץ, מתנות כהונה על בראשית רבה, פרשה ע"ו, פסקה ט', באתר אוצר הספרים היהודי השיתופי
- ^ מרדכי מרגליות, אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים
- ^ 1 2 תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף י', עמוד א'
- ^ 1 2 תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף י', עמוד ב'
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת פאה, פרק ד', הלכה ב'; מסכת בבא בתרא, פרק ח', הלכה ג'
- ^ בתלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף ל', עמוד ב' מכנה אותו רבי יוחנן "ברדלא" סתם, ובתלמוד ירושלמי, מסכת כלאים, פרק א', הלכה ו' מכנה אותו "בר דליה"
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף י', עמוד ב'
- ^ ספרי דברים, פיסקא ב'
- ^ לפי גרסאות מסוימות הוא מצוטט גם על ידי רבי אלעזר בן עזריה, בבראשית רבה מהדורת תיאודור-אלבק פרשה צג, ב, ומקבילה במדרש לקח טוב בראשית מה, ג, והדבר מקדים את זמנו. אך הגרסה שם אינה בטוחה, ולאור מחלוקתו עם רבי ינאי, כאמור - מסתבר שהוא תנא מאוחר.
- ^ שיר השירים רבה, פרשה ב', פסקה י"ד
- ^ 1 2 בראשית רבה, פרשה ע"ו, פסקה ט'
- ^ ספרי דברים, פיסקא ב'
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת כלאים, פרק א', הלכה ו'
- ^ בראשית רבה, פרשה צ"ג, פסקה י'