רבי יהושע בן כפוסאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי יהושע בן כפוסאי
תקופת הפעילות דור שלישי לתנאים – דור רביעי לתנאים
רבותיו רבן גמליאל דיבנה
בני דורו רבי חנינא בן אנטיגנוס; רבן שמעון בן גמליאל; רבי יהודה הנשיא
בת זוג בת רבי עקיבא
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי יהושע בן כפוסאי היה תנא בדור השלישי וחתנו של רבי עקיבא.

שמו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמו של רבי יהושע מופיע בוורסיות שונות בספרות חז"ל: בן קבוסאי;[1] בן קפוסאי;[2] בן קופסאי;[3] בן קביסאי;[4] בן קפוצאי;[5] בן כפוסאי;[6] בן קבסוי;[7] בן קבסיו.[8]

זמנו ורבותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיד על עצמו שנמנה עם חכמי בית הוועד ביבנה: "אמר ר' יהושע בן קביסאי כל ימיי הייתי קורא המקרא הזה (במדבר יט) וְהִזָּה הַטָּהֹר עַל הַטָּמֵא ולא מצאתיו אלא באוצר של יבנה, ומאוצרה של יבנה למדתי שטהור אחד מזה אפילו על מאה טמאים".[9] מהתוספתא עולה שהיה נוכח בבית המדרש כשחלקו חכמים עם רבי אליעזר בן הורקנוס בהלכה מהלכות מעשרות: "אמר (לו) ר' יהושע בן קבוסיי, מימי לא גס לבי לומר לאדם צא ולקט תמרות של חרדל וכבוש, והוי פטור מן המעשרות",[10] ממשמעות ההלכה עולה כי "ר' יהושע בן קבוסיי סובר כחכמים ופוטר, אבל מ"מ לא גס לבו להורות כן למעשה",[11] אולי משום שהיה צעיר לימים. העיד על מעשיהם של רבן גמליאל דיבנה ואונקלוס כמעשה-רב: "מעשה ברבן גמליאל ואונקלוס הגר שהיו באשקלון וטבל רבן גמליאל במרחץ ואונקלוס בים, אמר ר' יהושע בן קופסאי, עמהן הייתי ולא טבל רבן גמליאל אלא בים".[12] במקור אחר מצטט רבן שמעון בן גמליאל הלכה בשמו: "רשב"ג אומר משום ר' יהושע בן קפוסיי".[13]

אזכורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספרות חז"ל בשמו כמה הלכות בכור. בתוספתא: "רבי יהושע בן קפוסאי אומר אין שוחטין את הבכור אלא על פי שניים";[14] במקור אחר חלק על רבי חנינא בן אנטיגנוס בפרטי שחיטת בכור.[15]

אמר רבי יהושע בן קבסוי: כל ימי הייתי בורח מן השררה, עכשיו שנכנסתי כל מי שהוא בא ומוציאני, בקומקום הזה אני יורד לו, מה הקומקום הזה כווה ומפציעו מפחם בו, כך אני יורד לו

תלמוד ירושלמי, מסכת פסחים, פרק ו', הלכה א'

משפחתו וקורותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבבלי מתואר מפגש שאירע בינו לבין רבי יהודה הנשיא:

פעם אחת יצא רבי לשדה והיו שני צידי טליתו מונחין על כתיפו. אמר לפניו יהושע בן זירוז בן חמיו של רבי מאיר: בזו לא חייב רבי מאיר חטאת? אמר ליה: דקדק רבי מאיר עד כאן? שלשל רבי טליתו. כי אתא רבין אמר: לא יהושע בן זירוז הוה – אלא יהושע בן כפוסאי היה, חתנו של רבי עקיבא. אמר: בזו לא חייב רבי עקיבא חטאת? אמר לו: דקדק רבי עקיבא עד כאן? שלשל רבי טליתו

ממקור זה עולה שהיה חתנו של רבי עקיבא וכי האריך ימים עד דורו של רבי. בירושלמי מעיד ר' יהושע על עצמו שקיבל תפקיד של שררה בעולמם של חכמים.[8]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תוספתא (ליבר'), מסכת דמאי, פרק א, הלכה יד; תוספתא, מסכת מעשרות, פרק ג, הלכה ז
  2. ^ תוספתא, מסכת בכורות, פרק ג, הלכה ו
  3. ^ תוספתא, מסכת מקוואות, פרק ו, הלכה א
  4. ^ תוספתא, מסכת דמאי, פרק א, הלכה י
  5. ^ תלמוד בבלי, מסכת בכורות, דף ל"ט, עמוד א'
  6. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קמ"ז, עמוד א'
  7. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת דמאי, פרק ג', הלכה ד'
  8. ^ 1 2 תלמוד ירושלמי, מסכת פסחים, פרק ו', הלכה א'
  9. ^ תוספתא, מסכת דמאי, פרק א, הלכה י; השוו: תוספתא, מסכת מכשירין, פרק ג, הלכה ט: "ומאוירה של יבנה למדתי טהור אחד מזה על מאה טמאין"; תלמוד ירושלמי, מסכת דמאי, פרק ג', הלכה ד'
  10. ^ תוספתא, מסכת מעשרות, פרק ג, הלכה ז
  11. ^ ליברמן, תוספתא כפשוטה, הע' 16-17
  12. ^ תוספתא, מסכת מקוואות, פרק ו, הלכה א
  13. ^ תוספתא, מסכת עבודה זרה, פרק ה, הלכה ד; השוו:תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ל"ב, עמוד א'
  14. ^ תוספתא, מסכת בכורות, פרק ג, הלכה ו; השוו: תלמוד בבלי, מסכת בכורות, דף ל"ה, עמוד ב'
  15. ^ תוספתא, מסכת בכורות, פרק ד, הלכה ג; השוו: תלמוד בבלי, מסכת בכורות, דף ל"ט, עמוד א'