אולימפיאדת הנוער בואנוס איירס (2018)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משחקי הקיץ האולימפיים לנוער ה-III
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
עיר מארחת בואנוס איירס, ארגנטינה
מדינות משתתפות 206
ספורטאים משתתפים 3,997
תחרויות 241 ב-32 ענפי ספורט
טקס הפתיחה 6 באוקטובר 2018
טקס הנעילה 18 באוקטובר 2018
נפתח רשמית על ידי הנשיא מאוריסיו מאקרי
הדליק את הלפיד האולימפי סנטיאגו לנגה
פאולה פארטו
הערים שהתמודדו על האירוח קולומביהקולומביה מדיין
בריטניהבריטניה גלאזגו

אולימפיאדת הנוער בואנוס איירס (2018) היא אולימפיאדת הנוער השלישית במתכונת של משחקי הקיץ האולימפיים לנוער. האולימפיאדה היא אירוע ספורט רב-ענפי לנוער בגילאים 15–18 ברוח המשחקים האולימפיים. המשחקים נערכו בין ה-6 באוקטובר עד 18 באוקטובר 2018. באולימפיאדה השתתפו 3,997 ספורטאים מ-206 מדינות שהתחרו ב-241 תחרויות ב-32 ענפי ספורט שונים. זו הייתה הפעם הראשונה שהמשחקים האולימפיים לנוער נערכו מחוץ לאסיה. בואנוס איירס נבחרה כעיר המארחת לאחר שהועדפה על פניהן של מדיין וגלאזגו ב-4 ביולי 2013 בכנס מחוץ למניין של הוועד האולימפי הבינלאומי בלוזאן.

המכרז[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארבע עשרה ערים הביעו עניין באירוח המשחקים, אך רק שש מהן הגישו לבסוף את מועמדותן: מדיין (קולומביה), בואנוס איירס (ארגנטינה), גוודלחרה (מקסיקו), רוטרדם (הולנד), פוזנן (פולין) וגלאזגו (בריטניה). ב-8 באוקטובר 2012 הסירה פוזנן את הצעתה באופן רשמי ופרשה מהמכרז. ב-13 בפברואר 2013 צמצם הוועד האולימפי הבינלאומי את הרשימה לשלוש מועמדות סופיות: בואנוס איירס, מדיין וגלאזגו.[1] ב-4 ביולי 2013 בכנס מחוץ למניין של הוועד האולימפי בלוזאן נבחרה בואנוס איירס כעיר המארחת לאחר שזכתה בהצבעה בסיבוב השני ב-49 קולות לעומת 39 קולות למדיין.[2]

תוצאות המכרז לאירוח משחקי הקיץ האולימפיים לנוער 2018
עיר ארץ סיבוב 1 סיבוב 2
בואנוס איירס ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה 40 49
מדיין קולומביהקולומביה קולומביה 32 39
גלאזגו בריטניהבריטניה בריטניה 13 –

ארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-16 באוקטובר 2013, נשיא הוועד האולימפי הבינלאומי, תומאס באך, מינה את פרנק פרדריקס, אצן נמיבי וארבע פעמים מדליסט אולימפי, כיו"ר ועדת התיאום לקראת משחקי הקיץ האולימפיים ה-3 - בואנוס איירס 2018. ועדת התיאום מורכבת משישה חברים השייכים לוועד האולימפי הבינלאומי.[3] יחד עם ועדת התיאום עובדת על הכנת המשחקים הוועדה המארגנת של אולימפיאדת הנוער בואנוס איירס (BAYOGOC), הכוללת חברים מהוועד האולימפי של ארגנטינה, מהשלטון המקומי וממשלת ארגנטינה. מנכ"ל הוועדה המארגנת הוא ליאנדרו לארוסה. הוועדה המארגנת החליטה לשלב צעירים בכל רמות הארגון של האולימפיאדה. היא שילבה את הצעירים ב"ועדת הספורטאים" והקימה "ועדת נוער", המורכבת מקבוצת נערים ונערות מבתי הספר ואוניברסיטאות מקומיות שנבחרו על ידי הוועד האולימפי של ארגנטינה לייעץ לוועדה. הנערים והנערות מועסקים בוועדה המארגנת בכל הדרגים.[4]

במהלך חודש יוני 2015. משלחת קטנה מהוועדה המארגנת של אולימפיאדת הנוער נאנג'ינג ביקרה בבואנוס איירס לסדרת סדנאות וסמינרים בשביל להעביר את מומחיותם בדגש על קבלת החלטות אסטרטגיות שיש לבצע בשלבים המוקדמים העוסקים במורשת, ההשפעה של אולימפיאדת הנוער על הנוער והספורט, והיתרונות של אולימפיאדת הנוער למעורבות קהילתית. בפגישות הללו לקחו חלק גם המנכ"לים של הוועדות המארגנות של אולימפיאדת הנוער בסינגפור (2010), לילהאמר (2016) ואינסברוק (2012).[5]

במהלך הביקור השני של ועדת התיאום ב-13 וה-14 באוגוסט 2015, פרדריקס הדגיש כי הוועדה המארגנת פועלת במרץ וכבר יישמה 13 המלצות מתוך "אג'נדה 2020" שהתקבלה בכנס ה-127 של הוועד האולימפי הבינלאומי.[6] אולימפיאדת הנוער בואנוס איירס תהיה הפעם הראשונה בה יתקיים שיויון מגדרי בקרב הספורטאים והספורטאיות המשתתפים במשחקים.[7]

לוגו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסמל הרשמי של אולימפיאדת הנוער בואנוס איירס (2018) הוצג ביולי 2015, שלוש שנים לפני המשחקים. הסמל משקף את המגוון של בואנוס איירס והוא שאב השראה מהצבעים המרהיבים של העיר, התרבות המגוונת, אדריכלות אייקונית ושכונות רבות המרכיבות את עיר הבירה. כל אות מסמלת אתר מפורסם בעיר, ביניהם מגדל החלל, תיאטרו קולון, הספרייה הלאומית והאובליסק. סרטון וידאו קצר הופק על ידי הוועדה המארגנת של אולימפיאדת בואנוס איירס (BAYOGOC) המראה לאיזה אתר מתייחסת כל אות בסמל.[8]

מוטו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוועדה המארגנת של המשחקים חשפה ב-8 באפריל 2018 את המוטו של המשחקים: "להרגיש את העתיד". המוטו פורסם יחד עם כרזה והדגיש את התקווה שהספורטאים המתחרים במשחקים המאופינים בשוויון מגדרי מלא יהפכו לדוגמה של תשוקה, דו קיום, ואחדות ובכך יהיו מקור השראה ליצירת עולם טוב יותר באמצעות ספורט.[9]

קמע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמע #פנדי לצד ראש העיר של בואנוס איירס, הוראסיו רודריגס לרטה

הוועדה המארגנת של המשחקים חשפה את הקמע ב-29 במאי 2018. העיצוב של הקמע הוא בהשראת יגואר, שהוא אחד מזני חתולי הבר הסמליים המצויים בצפון ארגנטינה ונמצאים בסכנת הכחדה. שמו של הקמע הוא "#פנדי". השימוש בהאשטאג בתחילת שמו של הקמיע נועד להציג את הקשר של הקמע לעולם הדיגיטלי. חשיפת הקמע החלה בפרסום טביעות רגליים של יגואר ברחבי בואנוס איירס וברשתות החברתיות בשעות הבוקר. מאוחר יותר באותו היום פורסם סרטון שחשף את זהות הקמע ויכולותיו האתלטיות עד הגעתו להאובליסק של בואנוס איירס, שם יתקיים טקס הפתיחה של המשחקים.[10]

תחרות עולמית לבחירת עיצוב המדליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוועד האולימפי הבינלאומי השיק תחרות בינלאומית לעיצוב הצד הקדמי של המדליה הרשמית. התחרות החלה ב-16 בנובמבר 2017 והעיצוב הזוכה הוכרז ב-31 בינואר 2018.[11] לתחרות הוגשמו כמעט 300 הצעות ממעל ל-50 מדינות. העיצוב הזוכה נבחר על ידי פאנל שיפוט. הזוכה בתחרות עיצוב המדליה הוא מוחמד פריד חוסן, בן 18 מאינדונזיה, עם היצירה שלו "זיקוקים של ניצחון". עיצוב המדליה הוא בהשראת זיקוקים המייצגים את ההתלהבות והתהילה של המשחקים האולימפיים לנוער. הצד הקדמי של המדליה מציג התפרצויות של זיקוקים העוברים דרך חמש הטבעות האולימפיות יחד עם הכתובת "בואנוס איירס 2018, המשחקים האולימפיים לנוער". הצד האחורי של המדליה עוצב על ידי פרמין איגרטה, ארגנטינאי בן 24 העובד בצוות העיצוב הגרפי של הוועדה המארגנת. הצד האחורי ממשיך את מוטיב הזיקוקים, כאשר הזיקוקים מתמזגים עם אחד מהצורות המהווה את הזהות החזותית של המשחקים, יחד עם השם הרשמי שלהם.[12][13]

מרוץ הלפיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלפיד האולימפי במירוץ הלפיד שהתקיים בעיר פרנה

טקס הדלקת הלפיד האולימפי ייערך ב-24 ביולי 2018 באצטדיון פאנאתינאיקו באתנה, יוון. מסע הלפיד יחל רשמית ב-5 באוגוסט בלה פלאטה, בירת פרובינציית בואנוס איירס. המסע שמתפרש על פני 14,000 קילומטר וילווה על ידי קמפיין "UnitedBy" לקידום ערכי האולימפיאדה בעולם. מסע הלפיקד ידגיש את המגוון התרבותי והגאוגרפי של ארגנטינה. המסע יסתיים לאחר 60 ימים ב-6 באוקטובר בטקס הפתיחה של המשחקים שיתקיים באובליסק במרכז העיר. [14]

מסלול מרוץ הלפיד[15]:

טקס הפתיחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טקס הפתיחה של המשחקים נערך ב-6 באוקטובר באובליסק של בואנוס איירס. זהו טקס הפתיחה הראשון של המשחקים האולימפיים שהתקיים מחוץ לאצטדיון. הטקס החל בשעה 20:00 (זמן מקומי) ולקחו בו חלק כ-2,000 משתתפים. בסוף הטקס הודלק הלפיד האולימפי על ידי נער ונערה, יחדיו על מנת לסמל את השוויון המגדרי.[16]

נושאת דגל ישראל בטקס הפתיחה הייתה לוחמת הטאקוונדו, אבישג סמברג.[17]

מתקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההצעה לאירוח המשחקים ב-2018 התבססה על ההצעה שהגישה בואנוס איירס לאירוח משחקי הקיץ האולימפיים ב-2004 הכללה שדרה של מתקנים אולימפיים באורך 15 קילומטר במקום מתחמים מרוכזים.[18] בהצעה שהגישה בואנוס איירס לאירוח משחקי הקיץ האולימפיים לנוער ב-2018 השדרה האולימפית הוחלפה בשדרה הירוקה. בספטמבר 2014 פורסם כי המתקנים יקובצו לארבעה מתחמים.[19] במקור תוכנן כי בכל מתחם יהיו אזור בשם "פסטביל המשחקים האולימפיים לנוער" שיכלול פעילות תרבותית, חוויות ספורט ובידור משפחתי. אולם בכנס ה-129 של הוועד האולימפי הוחלט להציג תוכנית אב חדשה. חברי הוועד האולימפי הבינלאומי יישהו במלון שרתון בעיר.

אזור מתקן תמונה ענפי ספורט סוג
הפארק הירוק מועדון אוניברסיטת בואנוס איירס שיט קיים
מועדון ההתעמלות וסיף של בואנוס איירס כדוריד חופים
כדורעף חופים
רוגבי שביעיות 		קיים
פארק 3 בפברואר אופניים
טריאתלון 		קיים
מועדון הרכיבה של ארגנטינה רכיבה קיים
מועדון טניס הדשא של בואנוס איירס טניס קיים
אולם האירועים הכפרי קטרגל קיים
הפארק האולימפי אצטדיון מרי טראן טניס
טקס הנעילה 		קיים
פארק הספורט של רוקה אתלטיקה דרוש שיפוץ
פארק הספורט של רוקה הוקי שדה
קפיצה למים
קרב חמש מודרני
קשתות
שחייה 		מתקן קבע שטרם נבנה
היריד האולימפי איגרוף
ג'ודו
היאבקות
הרמת משקולות
התעמלות
טאקוונדו
קטרגל 		מתקן קבע שטרם נבנה
הפארק העירוני רציף מספר 3 חתירה
קאנו/קיאק 		קיים
פארק הנשים הארגנטינאיות כדורסל קיים
הפארק הטכנולוגי טכנפוליס בדמינטון
טניס שולחן
סיף
קרב חמש מודרני 		קיים

המשחקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ענפי הספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשחקי הקיץ האולימפיים לנוער ב-2018 התקיימו 241 תחרויות ב-32 ענפי ספורט שונים, המחולקים ל-36 מקצועות שונים, בהשתתפות ספורטאים בני 15 עד 18. מאפיין ייחודי של המשחקים הוא קיום תחרויות של קבוצות מעורבות המורכבות מספורטאים ממדינות שונות. FIFA החליטה להחליף את ענף הכדורגל לענף הקטרגל.[20] וכדוריד חופים יחליף את כדוריד. לראשונה, במשחקי הקיץ האולימפיים לנוער יתחרו בריקוד (ברייקדאנס), קראטה וטיפוס כחלק מרצון הוועדה המארגנת והוועד האולימפי הבינלאומי להגביר את מעורבות הנוער במשחקים האולימפיים. תחרויות הקראטה והטיפוס נכנסו גם לתוכנית המשחקים של אולימפיאדת טוקיו (2020).[21] במרץ 2017 אישר הוועד האולימפי הבינלאומי להוסיף תחרויות בענף החלקה מהירה על גלגיליות להב.[22]

לוח זמנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

● טקס הפתיחה ● תחרות ● גמרים ● טקס הנעילה
אוקטובר 6
ש' 		7
א' 		8
ב' 		9
ג' 		10
ד' 		11
ה' 		12
ו' 		13
ש' 		14
א' 		15
ב' 		16
ג' 		17
ד' 		18
ה' 		גמרים
טקסים ● ●
ספורט בריכה קפיצה למים 1 1 1 1 1 5
שחייה 3 8 5 7 4 9 36
קשתות ● ● 1 ● 1 1 3
אתלטיקה ● ● ● 8 17 13 38
בדמינטון ● ● ● ● ● 3 3
כדורסל ● ● ● ● ● ● ● ● 2 ● 2 4
כדוריד חופים ● ● ● ● ● 2 2
כדורעף חופים ● ● ● ● ● ● ● ● ● ● 2 2
איגרוף ● ● ● 8 5 13
קאנו/קיאק 2 2 2 2 8
אופניים 1 ● 1 ● ● ● ● 2 4
ריקוד ● 2 ● 1 3
רכיבה ● 1 ● 1 2
סיף 2 2 2 1 7
הוקי שדה ● ● ● ● ● ● ● 2 2
קטרגל ● ● ● ● ● ● ● ● 1 1 2
גולף ● ● 2 ● ● 1 3
התעמלות אקרובטית ● 1 1
מכשירים ● ● ● 1 1 1 4 2 4 13
אומנותית ● ● 1 1
טרמפולינה ● 2 2
ג'ודו 3 3 2 1 9
קראטה 3 3 6
קרב חמש מודרני ● 1 1 ● 1 3
החלקה מהירה על גלגיליות להב ● 2 2
חתירה ● ● 2 2 4
רוגבי שביעיות ● ● 2 2
שיט ● ● ● ● ● 2 3 5
קליעה 1 1 1 1 1 1 6
טיפוס ● ● 1 1 2
טניס שולחן ● ● ● 2 ● ● ● 1 3
טאקוונדו 2 2 2 2 2 10
טניס ● ● ● ● ● ● 2 3 5
טריאתלון 1 1 1 3
הרמת משקולות 2 2 2 2 2 2 12
היאבקות 5 5 5 15
סה"כ גמרים ביום 15 23 18 18 15 25 23 25 31 19 20 9 241


טבלת המדליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – מדליות באולימפיאדת הנוער בואנוס איירס (2018)

הוועדה המארגנת של משחקי אולימפיאדת הנוער בבואנוס איירס (BAYOGOC) לא מקיימת רישום של טבלת מדליות רשמית. באולימפיאדה יוענקו סך הכל 748 מדליות ב-241 אירועים. המדליות של הקבוצות המעורבות שהורכבו מספורטאים ממדינות לאום שונות רשומות בטבלה כמדליות שהוענקו ל"נבחרת לאומים מעורבת" ואינה מדורגת בטבלה.

מקרא
  מדינה מארחת (ארגנטינה)
מיקום מדינה זהב כסף ארד סה"כ
1 רוסיה במשחקים האולימפיים לנוער רוסיה 29 18 12 59
2 סין במשחקים האולימפיים לנוער סין 18 9 9 36
3 יפן במשחקים האולימפיים לנוער יפן 15 12 12 39
- הוועד האולימפי הבינלאומיהוועד האולימפי הבינלאומי נבחרת לאומים מעורבת 13 13 13 39
4 הונגריה במשחקים האולימפיים לנוער הונגריה 12 7 5 24
5 איטליה במשחקים האולימפיים לנוער איטליה 11 10 13 34
6 ארגנטינה במשחקים האולימפיים לנוער ארגנטינה 11 6 9 26
7 איראן במשחקים האולימפיים לנוער איראן 7 3 4 14
8 ארצות הברית במשחקים האולימפיים לנוער ארצות הברית 6 5 7 18
9 צרפת במשחקים האולימפיים לנוער צרפת 5 15 7 27
10 אוקראינה במשחקים האולימפיים לנוער אוקראינה 5 7 6 18
52 ישראל במשחקים האולימפיים לנוער ישראל 1 1 1 3

המדינות המשתתפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

זוהי הופעת הבכורה למשלחות מדרום סודאן וקוסובו במשחקי הקיץ האולימפיים לנוער. ספורטאית יחידה מדרום סודאן השתתפה באולימפיאדת הנוער נאנג'ינג אך כספורטאית עצמאית שהתחרתה תחת הדגל האולימפי.

206 המדינות המשתתפות

תוכנית התרבות והחינוך (CEP)[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילויות התרבות והחינוך עתידיים להתקיים באתרים הבאים:

תמונה שם האתר תמונה שם האתר תמונה שם האתר תמונה שם האתר
מרכז תרבות רקולטה פלנטריום גלילאו גליליי תיאטרו קולון היכל אוסינה לאומנות
האובליסק המוזיאון לאמנות לטינו-אמריקאית כיכר סן מרטין הגן הבוטני
גן החיות מסלול המרוצים פאלרמו פלאסה דה מאז'ו מוזיאון "שביל קטן"
המוזיאון הלאומי לאמנויות

ישראל באולימפיאדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – ישראל באולימפיאדת הנוער בואנוס איירס (2018)

המשלחת הישראלית מנתה 19 ספורטאים שהתחרו בשמונה ענפי ספורט: אופניים, אתלטיקה, ג'ודו, התעמלות (אמנותית, אקרובטית ומכשירים), טאקוונדו, טריאתלון, שחייה ושיט. נושאת דגל ישראל בטקס הפתיחה הייתה לוחמת הטאקוונדו, אבישג סמברג.[23] המשלחת הישראלית זכתה בשלוש מדליות. השחיינית, אנסטסיה גורבנקו זכתה במדליית זהב במשחה ל-200 מטר מעורב אישי, המתעמלים נועה קזדו יקר ויונתן פרידמן זכו במדליית כסף בהתעמלות אקרובטית לזוג מעורב, והשחיין דניס לוקטב זכה במדליית ארד במשחה ל-200 מטר חופשי.[24][25] המשלחת לא זכתה במדליות כחלק מנבחרות לאומים מעורבות המורכבות מהספורטאים ממדינות שונות.

הישגים נוספים רשמו גולשי הרוח, נעמה גזית ותומר ורדימון, שסיימו, כל אחד בנפרד, במקום הרביעי בתחרויות הטכנו +293, והג'ודוקא אריאל שולמן, שהתמודד על מדליית הארד במשקל עד 55 ק"ג. הישגים נוספים נרשמו בענף השחייה עם העפלה לשלושה גמרים נוספים: גל כהן גרומי סיים במקום הרביעי במשחה ל-200 מטר מעורב אישי לנערים, דניס לוקטב סיים במקום השישי במשחה ל-400 מטר חופשי לנערים, ואנסטסיה גורבנקו סיימה במקום השביעי במשחקה ל-100 מטר חופשי לנערות. הישג בולט נוסף של המשלחת היה העפלה לגמר בתחרות הקרב רב של המתעמלת האומנותית, ולריה סוצקוב. המשלחת הישראלית רשמה הופעות בכורה במשחקי הנוער בענף האופניים, ובענף ההתעמלות האקרובטית שצורף לראשונה לתוכנית המשחקים.

לוחמי הטאקוונדו, אבישג סמברג ודניאל גויכמן, העפילו למשחקים באמצעות כרטיס חופשי לאחר שתוניסיה, בניגוד לחוקת הוועד האולימפי הבינלאומי, מנעה את כניסתם של הספורטאים הישראלים לאליפות העולם לנוער בטאקוונדו לשנת 2018.[26]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אולימפיאדת הנוער בואנוס איירס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "IOC shortlists three Candidate Cities for 2018 Summer Youth Olympic Games", הוועד האולימפי הבינלאומי, ‏13 February 2013
  2. ^ "Buenos Aires elected as Host City for 2018 Youth Olympic Games", הוועד האולימפי הבינלאומי, ‏04 July 2013
  3. ^ "IOC announces composition of Tokyo 2020 and Buenos Aires 2018 Coordination Commissions", הוועד האולימפי הבינלאומי, ‏16 October 2013
  4. ^ "Buenos Aires 2018 vows to bring sport to the inner city", הוועד האולימפי הבינלאומי, ‏28 September 2014
  5. ^ "Nanjing 2014 hands over the baton to Buenos Aires 2018", הוועד האולימפי הבינלאומי, ‏25 June 2015
  6. ^ "Youth engagement and innovation at the heart of Buenos Aires 2018 preparations", הוועד האולימפי הבינלאומי, ‏14 August 2015
  7. ^ "Innovation and increased gender balance at the Buenos Aires 2018 Youth Olympic Games", הוועד האולימפי הבינלאומי, ‏28 July 2015
  8. ^ ""Buenos Aires 2018 launches official emblem"" (באנגלית). הוועד האולימפי הבינלאומי. 23 ביולי 2015. נבדק ב-24 באוקטובר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ^ ""FEEL THE FUTURE" in Buenos Aires 2018!" (באנגלית). הוועד האולימפי הבינלאומי. 9 באפריל 2018. נבדק ב-29 ביוני 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ^ "Going "wild" for the Boenos Aires 2018 mascot!" (באנגלית). הוועד האולימפי הבינלאומי. 29 במאי 2018. נבדק ב-29 ביוני 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ "Last call for Buenos Aires 2018 medal design competition", הוועדה המארגנת של המשחקים האולימפיים לנוער בואנוס איירס, ‏03 January 2018
  12. ^ "Winning medal design to light up Buenos Aires 2018", הוועדה המארגנת של המשחקים האולימפיים לנוער בואנוס איירס, ‏31 January 2013
  13. ^ "Both sides of medal for Buenos Aires 2018 now complete", הוועדה המארגנת של המשחקים האולימפיים לנוער בואנוס איירס, ‏27 April 2018
  14. ^ "#UNITEDBY the flame Buenos Aires 2018 reveals youth olympic flame lighting date and journey of the torch tour" (באנגלית). הוועד האולימפי הבינלאומי. 6 ביולי 2018. נבדק ב-27 ביולי 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  15. ^ TorchTour, בביצוע אולימפיאדת הנוער בואנוס איירס, סרטון באתר יוטיוב
  16. ^ "15 reasons why we love Buenos Aires 2018 no 12 - the opening ceremony" (באנגלית). הוועד האולימפי הבינלאומי. 14 באוגוסט 2018. נבדק ב-6 באוקטובר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  17. ^ אורן אהרוני, אולימפיאדת הנוער: סמברג תישא את הדגל בטקס הפתיחה, באתר ynet, 5 באוקטובר 2018
  18. ^ Cesar R. Torres, Stymied Expectations Buenos Aires' Persistent Efforts to Host Olympic Games, Kinesiology, Sport Studies and Physical Education Faculty Publications, 2007, עמ' 43-75
  19. ^ "Buenos Aires 2018 vows to bring sport to the inner city", הוועד האולימפי הבינלאומי, ‏28 September 2014
  20. ^ "FIFA executive vows to improve governance and boost female participation in football", FIFA, ‏25 September 2016
  21. ^ "Three new sports to join Buenos Aires 2018 YOG programme", הוועד האולימפי הבינלאומי, ‏6 December 2016
  22. ^ "Roller speed added to the Buenos Aires 2018 event programme!". הוועד האולימפי הבינלאומי. 17 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ אורן אהרוני, אולימפיאדת הנוער: סמברג תישא את הדגל בטקס הפתיחה, באתר ynet, 5 באוקטובר 2018
  24. ^ אורן אהרוני, מדהים: מדליית זהב ושיא ישראלי באולימפיאדת הנוער, באתר ynet, 8 באוקטובר 2018
  25. ^ אורן אהרוני, אולימפיאדת הנוער: מדליית ארד לדניס לוקטב, באתר ynet, 9 באוקטובר 2018
  26. ^ אורן אהרוני, סמברג ופסקוביצקי קיבלו כרטיס חופשי לאולימפיאדת הנוער, באתר ynet, 17 ביוני 2018


המשחקים האולימפיים לנוער
ענפי ספורט • מדליות • הלפיד • הדגל
משחקי הקיץ סינגפור (2010) • נאנג'ינג (2014) • בואנוס איירס (2018) • דקר (2026)
משחקי החורף אינסברוק (2012) • לילהאמר (2016) • לוזאן (2020) • קאנגוואן (2024)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אולימפיאדת_הנוער_בואנוס_איירס_(2018)&oldid=37607349"