לא סופי
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
אייזק אסימוב  |
| שפת המקור |
אנגלית אמריקאית |
| סוגה | מדע בדיוני |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה |
אוקטובר 1941 |
| תאריך הופעה ראשונה | מגזין Astounding Science Fiction, גיליון אוקטובר 1941 |
| סדרה | |
| סיפור עוקב |
ניצחון שלא בכוונה |
  | |
לא סופי (באנגלית: !Not Final) הוא סיפור מדע בדיוני קצר מאת אייזק אסימוב. הסיפור הופיע לראשונה באוקטובר 1941, ותורגם לעברית בשנת 1981 בספר חדירת הזמן תחת השם לא סופית!, ושוב בשנת 2011 בספר כתבי אייזק אסימוב כרך 3. זהו אחד משני הסיפורים היחידים של אסימוב בהם יש אינטליגנציה לא אנושית שמקורה במערכת השמש.
הסיפור ממחיש את המתח בין המדע התאורטי לבין המדע המעשי ("הטכני"). את התאורטי מייצג המדען היוצא בטענה הנחרצת ששדה כוח הוא דבר בלתי אפשרי ("זה סופי! זה סופי! זה סופי!"), ואת המעשי מייצג הטכנאי שמצליח להתגבר על הבעיה וליצור שדה כוח.
עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המתיישבים של כדור הארץ על גנימד, הלווין הגדול ביותר של צדק, מגלים את קיומם של חיים תבוניים על צדק. הם מצליחים ליצור קשר עם בני צדק בעזרת רדיו, ומשוחחים איתם. כאשר בני צדק מגלים שבני שיחתם אינם בני צדק כמוהם, הם שולחים להם הודעה שהם ישמידו אותם, ומנתקים אתם את הקשר. הסיבה לאיום זה נעוצה בכך שבני צדק רואים בבני שיחתם יצורים נחותים מהם.
מדענים על גנימד מבינים ששום ספינה של צדק לא תוכל לעזוב את הכוכב ללא טכנולוגיית שדה כוח, וקובעים כי אם טכנולוגיה כזאת אינה אפשרית, בני צדק לא יוכלו לממש את האיום שלהם. למרות שיצירת שדה כוח היא אפשרית, הוא לא יכול להתקיים יותר משבריר שנייה בכוח הדרוש להתגברות על לחץ האוויר של כדור הארץ, וקל וחומר של צדק. המדען האחראי, תאורטיקן מבריק, חוזה ומוכיח על ידי ניסויים שהדבר אינו אפשרי. ניקולס אורלוף, נציג המושבות שהיה על גנימד כדי להעריך את האיום, מדווח לכדור הארץ שהאיום של בני צדק כבר לא מהווה סכנה.
בינתיים, ספינה מתקרבת לגנימד כדי לקחת את אורלוף ולהחזירו לכדור הארץ. בשיחה בין קפטן הספינה וטכנאי מתגלה כי הספינה עושה שימוש בשדה כוח בצורה גאונית שהמדענים על גנימד לא חשבו עליה. הטכנאי כמובן גילה ששדה הכוח מתפוצץ, תוך שהוא מאבד בתהליך יד ועין, אך הוא מצליח לעקוף את הבעיה על ידי כיבוי והדלקה של שדה הכוח בתדירות גבוהה. בצורה זו הוא פועל מעט זמן כך ששדה הכוח לא מספיק להתפוצץ, אבל בכל זאת מספיק זמן כך שהוא לא מאבד אוויר.
השורה האחרונה של הסיפור, "אני מתאר לעצמי שהוא [אורלוף] יהיה די מרוצה [מהטכנולוגיה החדשה]", היא אירונית מאחר שהקורא יודע שזה בדיוק ההפך ממה שאורלוף (ושאר המין האנושי) רוצה, מאחר שהוא מראה כי בני צדק יכולים לפתח שדה כוח לצאת מצדק ולממש את איומו.