איו (אמורא)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אַיּוֹ היה אמורא בבלי בדור המעבר. דבריו מצוטטים על ידי האמורא רב.

איו שנה משנה של רבי יהודה בענייני עירוב, שמועתו זו מובאת ארבעה פעמים בש"ס,[1] בסוגיית ברירה:

דתני איו רבי יהודה אומר אין אדם מתנה על שני דברים כאחד אלא אם בא חכם למזרח עירובו למזרח למערב עירובו למערב, אבל לכאן ולכאן לא.

הרב ראובן מרגליות טען שמכיוון שאמורא בשם זה לא מוזכר בש"ס בשום מקום, כנראה ששמו לא נודע וכונה "איו" על שם השמועה שפרסם שצריך לברר אין (היכן) החכם האם במזרח או במערב, פירושו זה הוא חלק ממחקרו על פסדבונים בתלמוד.[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף ל"ו, עמוד ב'; תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף נ"ו, עמוד ב'; תלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף ל"ז, עמוד ב'
  2. ^ הרב ראובן מרגליות, לחקר שמות וכינויים בתלמוד, מוסד הרב קוק ירושלים תש"ך, עמ' ח – ט, באתר היברובוקס, ושוב: "ציונים והארות לסדר הדורות", עמ' שז