רב גידל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רב גידל
מקום פעילות בבל וארץ ישראל
תקופת הפעילות שני אמוראים
רבותיו רב, חייא בר יוסף
בני דורו רבי אבא, רבי יצחק נפחא
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רב גידל היה אמורא בדור השני לאמוראי בבל וארץ ישראל, תלמיד מובהק של רב.

הוא מביא עשרות פעמים בתלמוד את מאמריו של רב, לעיתים רבות - שמע אותם מרבו חייא בר יוסף[1], ולעיתים נדירות - גם את מאמריו של זעירי[2].

לאחר פטירתו של רב, עבר רב גידל ללמוד מפי תלמידו רב הונא. רב הונא היה מאריך בדרשותיו ושיעוריו בתלמוד, ולכן רבים מתלמידיו, בינם רב גידל, התאפקו מלצאת לצרכיהם בשעת השיעור, ונעשו עקרים, ולא יכלו להוליד עוד[3].

בהמשך עבר להתגורר בארץ ישראל, בבית מדרשו של רבי יוחנן בטבריה. בהקשר לכך, מסופר על האמורא, רבי אבא, שהקדים את רב גידל בקניית קרקע שרב גידל כבר התעסק בקנייתה. המקרה הגיע לידיעתו של רבי יצחק נפחא, והוא שאל את רבי אבא: אם עני מהפך בחררה (עוגת קמח צלויה על גחלים), ובא אחר ולוקחה ממנו, מה הדין? רבי אבא ענה: הוא נקרא רשע. רבי אבא הסביר לרבי יצחק שהוא לא ידע שרב גידל כבר התחיל להתעסק בקניית קרקע זו, ועכשיו שהוא יודע את הרקע הוא מסכים לתת לו אותה במתנה אך לא למכרה לו, משום שמכירת הקרקע הראשונה נחשבת לסימן רע. רב גידל סירב לקבלה במתנה, על פי הפסוק במשלי[4] "שונא מתנות יחיה". מאחר ששניהם סירבו להשתמש בקרקע, היא נשארה הפקר, והייתה מכונה "הקרקע של הרבנים"[5].

היה נוהג לעמוד ליד שערי טבילה (מקום שנמצאות שם נשים), כדי להורות הלכות טבילה לנשים, וכאשר שאלו אותו חכמים האם אין הוא מפחד מגירוי היצר, ענה שאין חושש לדבר, שכן אין יצר הנשים שולט עליו כלל[6].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]