רבינא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבינא
לידה המאה ה־4 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 421 עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות הדור החמישי-שישי לאמוראי בבל אמוראים
השתייכות ישיבת סורא במתא מחסיא
רבותיו רבא, רב נחמן בר יצחק, רב אשי
תלמידיו רב יעקב מנהר פקוד
בני דורו רב אחא בר אביי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבינא - אמורא בבלי בן הדור החמישי והשישי, שהיה בצעירותו תלמידו של רבא, ובזקנותו ישב בבית מדרשו של רב אשי ונחשב לתלמידו[1].

רבינא היה בעל קרקעות וסוחר. מכיוון שלא עמד בראש ישיבה, אינו מוזכר באגרת רב שרירא גאון, ותאריך הפטירה שלו אינו ידוע במדויק. בן אחותו ותלמידו היה רבינא האחרון.

לפי המובא בתלמוד משמע, שבניגוד לאמוראים רבים שנולדו לאב או סב תלמידי חכמים, אביו לא היה חכם בתורה, ואת חכמתו בתורה השיג על ידי עמלו[2].

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חמיו היה אבימי בר נאזי[3].

אחיינו היה רבינא האחרון.

סידור התלמוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי שיטת רש"י והרמב"ם[4] הוא רבינא שסידר יחד עם רב אשי את התלמוד הבבלי, בניגוד לשיטת רב שרירא גאון הסובר שהכינוי "סוף התלמוד" מיוחס לאמוראים האחרונים ולא לסידור התלמוד, והם רבינא בנו של רב הונא ורב אסי האחרון ראש ישיבת פומבדיתא[5].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת ערובין, דף ס"ג, עמוד א'.
  2. ^ ראו תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף נ', עמוד ב' "לא נגר אנא ולא בר נגר אנא"
  3. ^ כך בתלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף קט"ו, עמוד א' אך הרב אהרן היימן בספרו תולדות תנאים ואמוראים ערך אבימי בר נאזי, טוען כי יש לשנות את הגרסה בגמרא שם לרבנאי.
  4. ^ הרב יצחק שילת, על הראשונים - ספר ביבליוגרפי על ספרות הראשונים ואנשיה
  5. ^ א' ווייס, התהוות התלמוד בשלמותו, ניו-יורק תש"ג, עמ' 257-242; א"ש רוזנטל, עריכתה של מסכת פסח ראשון, עבודת דוקטור,ברסיטה העברית, ירושלים תשי"ט, עמ' 6 ואילך; ד' רוזנטל, 'פרקא דאביי', תרביץ מו (תשל"ז), עמ' 97; הנ"ל, 'עריכות קדומות המשוקעות בתלמוד הבבלי', מחקרי תלמוד א (תש"ן), עמ' 156-155

ערך זה הוא קצרמר בנושא רבנים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.