רמי בר אבא (השני)
רמי בר אבא היה אמורא בדור השישי לאמוראי בבל.
בתלמוד מובא ששאל שאלה הלכתית את רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע, ולפי גרסה אחרת (של הדקדוקי סופרים) הוא שאל את רב פפי ורב הונא בר תחליפא[1] אודות ההלכה שאסור לסתור בית כנסת ישן עד שבונים את החדש. השאלה נסובה אודות בית כנסת חדש שרצה רמי בר אבא לבנות לבני עירו, מאבני בית הכנסת של בית הכנסת של הישן, והסתפק האם מותר לו לסתור את בית הכנסת הישן במקרה כזה שכל מטרת סתירת בית הכנסת הישן הוא כדי לבנות את החדש. הוא בא לפני רב פפא ואסר לו, וכן כאשר שאל אותה שאלה עצמה את רב הונא, הוא הצטרף לדברי חבירו רב פפא ואסר לו לעשות כך, מכיוון שהם סברו שגם במקרה כזה חלה ההלכה שאין לסתור בית כנסת ישן עד שיבנו את החדש, מחשש שמא יסתרו את הישן ולא יבנו את החדש.
לפי גרסת השאילתות, רמי בר אבא היה חותנו של רב אשי[2] וככל הנראה, לפי סדר הדורות, מדובר ברמי בר אבא זה (ולא רמי בר אבא הראשון)[3].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב אהרן הימן, "רמי בר אבא ב)", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף כ"ו, עמוד ב'.
- ^ כך מופיע לפנינו בתלמוד בבלי, מסכת חולין, דף קי"א, עמוד א', והוא מתקן את הגרסה בתלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף כ"ט, עמוד ב' שם מופיע "רמי בר אבא". אבל יש הסבורים ההפך.
- ^ אהרון היימן.