מר זוטרא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מר זוטרא
לידה המאה ה־4 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 417 עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות דור שישי לאמוראי בבלי
השתייכות ישיבת פומבדיתא
רבותיו רב פפא ורב פפי
בני דורו אמימר, רב אשי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קבר מר זוטרא באזור ברעם

מר זוטרא היה אמורא בבלי בדור השישי. היה חברם הקרוב של אמימר ושל רב אשי.

מר זוטרא היה ראש ישיבת פומבדיתא, לפי הספר הקדום "סדר תנאים ואמוראים", לפני רב אחא בריה דרבא. באיגרת רב שרירא גאון (נוסח צרפת) אינו מוזכר כראש ישיבה, אך במקורות מאוחרים יותר מוזכר מר זוטרא כראש ישיבה.

חבריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מר זוטרא למד אצל רב פפא ואצל רב פפי[1]. מסר גם הלכות שקיבל בשמם של חכמים מדורות קודמים לו, כרב הונא, רב חסדא ורב ששת[2].

חבריו היו אמימר ורב אשי. השלושה מוזכרים יחד בלימודם, בסעודות שסעדו יחד וגם בהיותם בחצרו של המלך יזדגרד הראשון[3].

כן נמצא מר זוטרא נושא ונותן בהלכה עם חכמי דורו, כמרימר, רב יימר בר שלמיא ורבינא[4].

אחיו של מר זוטרא היה רב אדא סבא.

למר זוטרא היו שני בנים שנמנו אף הם על החכמים, נתן והונא[5].

ממידותיו והנהגותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בעלותו על מיטתו, לפני השינה, היה אומר: אני מוחל לכל מי שציער אותי, ומכאן הנוסח שנאמר בקריאת שמע שעל המיטה "הריני מוחל וסולח..."[6].
  • חיבר "ברכת אבלים", בשעת ניחום אבלים אצל חברו, רב אשי: "אל אמת, דיין אמת, שופט בצדק, לוקח במשפט, ושליט בעולמו לעשות בו כרצונו, כי כל דרכיו משפט, שהכל שלו, ואנחנו עמו ועבדיו, ובכל אנחנו חייבים להודות לו ולברכו. גודר פרצות בישראל הוא יגדור את הפרצה הזאת בישראל לחיים"[7].
  • "אגרא דתעניתא - צדקה". עיקר השכר על קיום תענית הוא על הצדקה שניתנת ביום התענית[8].
  • מובא שהיה אומר לעצמו את הפסוק "לא לעולם חוסן" כאשר היה זוכה לכבוד גדול[9].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]