פורטל:מלחמת העולם הראשונה/הידעת?/קטעי הידעת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
1
אחת מהמוניות של המארן המוצגת במוזיאון הצבא בפריז
אחת מהמוניות של המארן המוצגת במוזיאון הצבא בפריז

בליל 7 בספטמבר 1914, במהלך הקרב הראשון על המארן, תוגברה הארמייה השישית הצרפתית ב-6,000 חיילי מילואים שהגיעו ב-600 מוניות מפריז. אף על פי שתגבורת זו הייתה זניחה יחסית, לאור סדרי הכוחות שהשתתפו בקרב, הפך הביטוי "המוניות של המארן" בצרפת לסמל של אחדות וסולידריות לאומית.

עריכה | תבנית | שיחה
2

אף על פי שממלכת איטליה הייתה חתומה על ברית הגנה עם הקיסרות הגרמנית והאימפריה האוסטרו-הונגרית מאז 1882, בשנת 1902 הגיעה איטליה להבנה סודית עם צרפת לפיה התחייבויותיה כלפי בעלות בריתה בטלות. ואכן, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נמנעה איטליה מלהצטרף לבעלות בריתה, וב-23 במאי 1915 אף הכריזה מלחמה על אוסטרו-הונגריה. את אי-הצטרפותה לבעלות בריתה נימקה איטליה בטענה שהן אלה שפתחו במלחמה והברית שעליה חתמה הייתה ברית הגנה.

עריכה | תבנית | שיחה
3

בית המלוכה הבריטי הנוכחי הוא למעשה שושלת מלוכה גרמנית. ב-1714 עלה לשלטון המלך ג'ורג' הראשון, שהיה נסיך גרמני בשם גאורג לודוויג, שאפילו לא ידע לדבר אנגלית. ב-1917, בתקופת מלחמת העולם הראשונה, החליף המלך ג'ורג' החמישי את שם משפחתו משמה הגרמני סקסה-קובורג-גותה לשם בעל הנופך הבריטי וינדזור, הואיל ונטען כי אין זה יאה שיהיה שם גרמני לבית המלוכה, בזמן שגרמניה היא אויב לבריטים.

עריכה | תבנית | שיחה
4
אלבר לברן
אלבר לברן

בעת מלחמת העולם הראשונה עזב שר המושבות הצרפתי אלבר לברן את תפקידו, על מנת לשרת בחזית כחייל קרבי, ואף נלחם בקרב ורדן. לברן מונה אחר כך לנשיא, והיה הנשיא האחרון של הרפובליקה השלישית.

עריכה | תבנית | שיחה
5
חיילים בריטים וגרמנים נפגשים
חיילים בריטים וגרמנים נפגשים

הפסקת האש של חג המולד הייתה הפסקת אש קצרה וספונטנית שאירעה בחג המולד של שנת 1914 בין צבאות גרמניה ובריטניה, במהלך מלחמת העולם הראשונה. הפסקת האש החלה ב-24 בדצמבר, ערב חג המולד, כאשר חיילי הצבא הגרמני בגיזרת איפר בבלגיה החלו לקשט את הביצורים שלהם לכבוד החג, וחגגו את המאורע בשירת שירי חג המולד. החיילים הבריטים שהיו מוצבים בשוחות הנגדיות הגיבו בשירת שירי חג מולד בשפה האנגלית. שני הצדדים צעקו זה לזה ברכות לחג, נפגשו בכמה מקומות בשטחי ההפקר שבין החפירות, החליפו ביניהם מתנות קטנות כמו משקאות חריפים או סיגריות, ובכמה מקומות שיחקו יחד כדורגל. הירי הארטילרי הופסק גם הוא באותו הלילה. הפסקת האש התפשטה גם לאזורים אחרים של קו הלחימה, אך לא התרחשה מול חיילים צרפתים. הפסקת האש התקיימה ברוב האזורים בליל החג, אך במקומות מסוימים נמשכה עד ראש השנה האזרחית, למרות התנגדותם של הדרגים הבכירים. אלו החליטו כי אין לאפשר אירוע דומה, ובערבי חג המולד הבאים יחידות התותחנים השונות קיבלו פקודה להפגיז ללא הפסקה גם בחג עצמו, כדי למנוע את הישנות המקרה.

עריכה | תבנית | שיחה
6
כיתוב תמונה
כיתוב תמונה

תוכנית 17 הצרפתית למלחמה אפשרית עם גרמניה, אשר גובשה סופית על ידי הגנרל ז'וזף ז'ופר, רמטכ"ל צבא צרפת, התבססה על רוח הגייסות בקרב החיילים הצרפתים – "אלאן" (élan) – שתביא להבקעת הקווים הגרמניים עד ברלין. למרבה האירוניה, בהמשך המלחמה, לאחר כישלון מתקפת ניבל, עם למעלה מ-100 אלף הרוגים בשבוע הראשון למתקפה, התעוררו מרידות בצבא הצרפתי וחיילים סירבו פקודה והגיעו שיכורים וחסרי נשק להילחם. כ-20 אלף חיילים צרפתים נטשו בסך הכול את שדה הקרב.

עריכה | תבנית | שיחה
7

השפעת הספרדית, שהתפרצה בשלהי מלחמת העולם הראשונה וקטלה ברחבי העולם, לפי ההערכות, בין 50 ל-100 מיליון נפש, נקראה בשם זה מאחר שבספרד, שהייתה בעת המלחמה מדינה נייטרלית, לא פעלה צנזורה והמגפה בה זכתה לפרסום יותר מאשר במדינות אחרות שהיו צד במלחמה. ככל הנראה מקור הנגיף היה בכלל בארצות הברית, משם הגיעו הדיווחים הראשונים על מחלת שפעת אלימה במיוחד עוד בתחילת 1918.

עריכה | תבנית | שיחה
8

לחיל המשלוח האמריקאי גויסו אמריקאים אפריקאים באופן דומה לגיוסם של חיילים אחרים, והם היוו כ-13% מן המגויסים. עד תום המלחמה שירתו בחיל המשלוח בחזית המערבית למעלה מ-350 אלף אפרו-אמריקאים. אולם, חיילים אלה שרתו ביחידות נפרדות שבראשן עמדו קצינים לבנים. על פי דו"ח מן המטה הכללי של חיל המשלוח, רוב החיילים האפרו-אמריקאים נמצאו בלתי מתאימים לקרב והמלצת המטה הייתה שחיילים אלה יאורגנו בגדודי עבודה של מילואים.

עריכה | תבנית | שיחה
9

על מנת שלא לחשוף בפני הקיסרות הגרמנית את יכולתה של בריטניה לפענח את התקשורת המוצפנת שלה, לאחר יירוט מברק צימרמן, המציאו הבריטים סיפור כיסוי על כך שהמברק המפוענח נגנב במקסיקו. הגרמנים לא האמינו כי הצופן הסודי שלהם פוצח על ידי הבריטים ובחרו להאמין לסיפור הכיסוי הבריטי, תוך שהם יוצאים לציד מכשפות בחיפוש אחר בוגדים בשגרירות הגרמנית במקסיקו.

עריכה | תבנית | שיחה
10
בית הקברות הצבאי ברמלה
בית הקברות הצבאי ברמלה

במסגרת המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה לחמו בני לאומים רבים, בהם יהודים. הנופלים במערכה נקברו בבתי קברות צבאיים ברחבי הארץ. בין הנופלים במערכה היו בני הדודים ניל פרימרוז, בנו של ראש ממשלת בריטניה לשעבר, ארצ'יבולד פרימרוז ואוולין דה רוטשילד, ניניו של נתן מאיר רוטשילד. פרימרוז נפל בתל גזר, בשטח שנקנה בשנת 1913 על ידי בן דוד של סבו, הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד, הוא נקבר בבית הקברות הצבאי הבריטי ברמלה. אוולין דה רוטשילד נפל בקרב על גבעות מֻע'אר, ונקבר במושבה ראשון לציון שנתמכה על ידי בן דוד של סבו, הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד. מי שסייע לסידורי קבורתו בראשון לציון היה מזכירו הצבאי של הגנרל אדמונד אלנבי, הארי פרימרוז, הידוע בתואר הלורד דלמני, אחיו של ניל פרימרוז.

עריכה | תבנית | שיחה
11 בתקופת מלחמת העולם הראשונה גאו ברחבי העולם רגשות אנטי-גרמניים עקב תוקפנותה של גרמניה. כך לדוגמה, העיר קיצ'נר בדרום אונטריו, קנדה, שנוסדה בשנת 1854 בשם ברלין, על שמה של בירת גרמניה ברלין, והייתה בעלת אוכלוסייה גרמנית גדולה, שינתה את שמה בשנת 1916 לשמה הנוכחי, על שמו של הרוזן הוריישו קיצ'נר. גם מלך בריטניה ג'ורג' החמישי היה ממוצא גרמני, ובן דודו של הקיסר וילהלם השני. ב-17 ביולי 1917 החליט ג'ורג' לפייס את הרגשות הלאומיים הבריטיים באמצעות פרסום דבר המלך במועצה, בו שינה את שם בית המלוכה הבריטי מהשם הדמוי-גרמני בית סקסה-קובורג-גותה לבית וינדזור. כמו כן, הנקניקייה שנמכרת בלחמנייה מואורכת, ונקראת היום באנגלית "HOT DOG", נקראה עד מלחמת העולם הראשונה "פרנקפורטר". דהיינו "בשר בנוסח העיר פרנקפורט". עריכה | תבנית | שיחה
12
אלתר לוין בלבוש מזרחי
אלתר לוין בלבוש מזרחי

על שמו של אלתר לוין, לא קרוי שום רחוב בישראל. זאת למרות שהיה ממייסדי ענף הביטוח בארץ ומשורר עברי מצליח, שמותו המסתורי משך תשומת לב רבה. לוין נמצא תלוי על דקל בשכונת רוממה, בשנת 1933. ספק אם מדינת ישראל עשתה איזו שהיא פעולה להנצחתו. זאת למרות שראש המודיעין של הארמייה הרביעית העות'מאנית, עזיז ביי, כתב שלוין היה המרגל החשוב ביותר, שסייע לבריטים במזרח התיכון במלחמת העולם הראשונה. לוין שילם מחיר כבד על כך שלא עזב את הטריטוריה הטורקית, כשיכול היה לעשות זאת. הוא וידידו, ח'ליל א-סכאכיני, נידונו למוות והוגלו מהארץ לצורך ביצוע פסק הדין. השניים ניצלו בעזרת סחבת, שתדלנות ושוחד רב. בהיעדרם מהארץ, הטורקים עינו למוות את בתו של לוין.

עריכה | תבנית | שיחה
13
אבשלום פיינברג
אבשלום פיינברג

ב-13 בינואר 1917 יצאו אבשלום פיינברג ויוסף לישנסקי, חברי ניל"י, מארץ ישראל למצרים דרך חצי האי סיני, על מנת לחדש את הקשר עם הבריטים. על אף שהיו מחופשים לבדואים, הם התגלו באזור רפיח ופיינברג נהרג בחילופי יריות עם בדואים מקומיים וחיילים עות'מאנים. עצמותיו של פיינברג נמצאו כעבור 50 שנה בזכות עץ דקל שצמח על קברו. מקור העץ, כנראה, בפרי תמר שהיה בכליו של פיינברג.

עריכה | תבנית | שיחה
14
שילוח יונת דואר מתוך טנק בריטי ב-1918.
שילוח יונת דואר מתוך טנק בריטי ב-1918.

בשל סיפור המבול, היונה משמשת בתרבות המערב כסמל לשלום. אולם היונה שמשה את האדם גם כאמצעי מלחמתי. בזמן מלחמה חשוב להעביר מידע מהיר, מדויק וסודי, ויונת דואר מעבירה פתק במהירות של כ-50 קמ"ש, בתעופה בקו ישר אל היעד, כמעט בכל מזג אוויר, ונחשפת לאויב רק לעיתים נדירות. השימוש ביוני מלחמה המשיך הרבה אחרי פיתוח הטלגרף, הטלפון ומכשיר הקשר האל-חוטי. מחתרת ניל"י השתמשה ביונים לקראת מלחמת העולם הראשונה והיו גם יוני דואר בשירות ההגנה וצה"ל, אחרי מלחמת העולם השנייה. יחידת היונאות של צה"ל פורקה רק ב-1957 והיחידה המקבילה בצבא שווייץ פורקה רק ב-1996.

עריכה | תבנית | שיחה
15

הבריטים כבשו אמנם את ירושלים כבר ב-9 בדצמבר 1917, אך צפון הארץ נותר בידי הטורקים למשך כעשרה חודשים נוספים. קו הגבול עבר כעשרה קילומטרים צפונית לירושלים (הוא "קו העוג'ות"), ובתקופה זו סללו הבריטים בירושלים מסילת רכבת צרה במיוחד, שנועדה לאספקת ציוד ותחמושת לחיל המצב שישב אז בגבעה הצרפתית. קו זה החל בתחנת הרכבת במושבה הגרמנית; עבר באזור טלביה; פנה מזרחה מעל קברי המלכים והמשיך צפונה עד הגבעה הצרפתית. רק באוקטובר 1918 אוחדה כל ארץ ישראל תחת שלטון המנדט.

עריכה | תבנית | שיחה
16 בשנת 1930 עבד במאי הקולנוע לואיס מיילסטון על הסרט "במערב אין כל חדש", המבוסס על ספרו של אריך מריה רמרק ואשר מציג את זוועות מלחמת העולם הראשונה מנקודת הראות של חייל גרמני הנהרג בסופו. מפיקי הסרט, למודי מסורת האסקפיזם ההוליוודית, דרשו ממיילסטון לשכתב את התסריט ולהמציא לו "סוף טוב" בנוסח הוליווד, שיתאים לטעם הקהל האמריקאי. מיילסטון, שמצא את הדרישה כאבסורדית, השיב בסרקזם: "יש לי סוף טוב לסרט. ניתן לגרמנים לנצח!". מיילסטון שמר כמובן על סופו המקורי של הספר, והסרט שביים זיכה אותו בפרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר ונחשב עד היום לאחד מסרטי המלחמה הטובים של כל הזמנים. עריכה | תבנית | שיחה
17

קולנוע עדן בנווה צדק הוא בית הקולנוע הקבוע הראשון בארץ ישראל. הוא נפתח בשנת 1914 כראינוע ופעל עד 1974. זמן קצר לאחר פתיחתו פרצה מלחמת העולם הראשונה, והשלטונות העות'מאנים החרימו את מקרנת הסרטים, מפני שחשדו שהיא משמשת כמשדר אלחוטי שמעביר מידע לצבא הבריטי. פעילותו חודשה רק לאחר שהבריטים כבשו את תל אביב.

עריכה | תבנית | שיחה
18

בלהיטה של להקת פט שופ בויז הלונדונית, West End Girls, המדבר על בחורות מרובע וסט אנד בעיר, ישנה שורה בה נאמר: "From Lake Geneva to the Finland station", דהיינו, מאגם ז'נבה לתחנת פינלנד. אולם, כנראה שהעיר שהינה חלק מנושא השיר, אינה קשורה לא לאגם ז'נבה ולא לתחנת פינלנד. למעשה, השורה רומזת על חזרה מגלות כפוייה תוך דימוי לחזרתו של לנין מהגלות הפוליטית בשווייץ, בעקבות מהפכת פברואר של 1917 בה ויתר הצאר ניקולאי השני על כסאו. בעת מלחמת העולם הראשונה, שהה לנין בגליציה שתחת שליטת אוסטריה, כנתין אויב עבר לשווייץ הנייטרלית ובה שהה עד מהפכת פברואר 1917. לנין וקבוצה של סוציאליסטים אחרים קיבלו היתר מגרמניה, שקיוותה להחליש באמצעותם את מאמצי המלחמה של יריבתה, לחזור דרכה לרוסיה בקרון רכבת מיוחד, והגיעו לתחנת פינלנד שבפטרוגרד ב-3 באפריל.

עריכה | תבנית | שיחה
19
מפולת שלגים בהימליה ליד הר האוורסט
מפולת שלגים בהימליה ליד הר האוורסט

במלחמת העולם הראשונה נהרגו כ-50,000 חיילים בחזית האיטלקית-אוסטרית בהרי האלפים בעקבות מפולות שלגים. חלק גדול מהמפולות נגרמו שלא במתכוון כתוצאה מאש ארטילרית שגרמה לאפקט כדור השלג. ב-1949 בוצע הניסוי הראשון לשליטה על מפולות שלגים באמצעות ירי פגזים, באתר סקי ליד סולט לייק סיטי שבארצות הברית. למרות הסיכונים בשימוש בתחמושת צבאית, שיטה זו משמשת באופן יומיומי להגנה על כבישים, עיירות ואתרי סקי רבים מפני מפולות שלגים.

עריכה | תבנית | שיחה
20
המזרקה
המזרקה

שדרות ירושלים בעיר יפו נסללו עקב קנאת מושלה האכזרי של יפו, חסן בק, בשדרות רוטשילד שסללו היהודים בתל אביב. בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה הוא החליט לסלול שדרה שלא תוביל לשום מקום, רק על מנת להוכיח שגם הוא יכול. בתצלום אוויר מאותה תקופה ניתן לראות את השדרה שמובילה דרומה לאחד מפרדסי יפו ומסתיימת שם. בת ים, השוכנת כיום באזור אותו פרדס, עדיין לא הייתה קיימת אז. בעת השלטון הטורקי נשאה השדרה את שמו של ג'מאל פשה, מושל סוריה וארץ ישראל; בימי השלטון הבריטי, שונה שמה כך שתנציח את המלך ג'ורג' החמישי, ולאחר מלחמת העצמאות נקראה השדרה על שם העיר ירושלים.

עריכה | תבנית | שיחה
21
ציור של סרטן, חלק מגלגל המזלות שברצפת הפסיפס בבית הכנסת העתיק בנערן
ציור של סרטן, חלק מגלגל המזלות שברצפת הפסיפס בבית הכנסת העתיק בנערן

הפסיפס בבית הכנסת בנערן נתגלה במקרה, בעקבות הפצצה עות'מאנית על עמדה של הצבא הבריטי בזמן מלחמת העולם הראשונה. לאחר שהפסיפס נחקר בשנת 1921 על ידי הכמרים הדומיניקנים לואי-איג ונסאן וב' קוריר - הוא נשכח. הפסיפס התגלה מחדש רק ב-1970 לאחר שבמהלך אימון של צה"ל במקום, נתבקש חייל לחפור שוחה והופתע לגלות את הפסיפס מן המאה השישית. רצפת הפסיפס עצמה כוללת תשע כתובות הקדשה בארמית וציורים של ארון קודש, מנורת קנים, עיטורים מעולם החי והצומח וגלגל מזלות (בתמונה‏: מזל סרטן) ששמות החודשים בו כתובים בעברית.

עריכה | תבנית | שיחה
22
"הברון האדום", מנפרד פון ריכטהופן, 1917
"הברון האדום", מנפרד פון ריכטהופן, 1917

טייס חיל האוויר הישראלי תת-אלוף גיורא אבן שהפיל 16 מטוסי אויב ומסוק, רובם במלחמת יום הכיפורים, מחזיק בשיא העולם בהפלת מטוסי סילון. אלוף ההפלות בעידן הטרום-סילוני היה אריך הרטמן, טייס בחיל האוויר הגרמני שהפיל 352 מטוסים במלחמת העולם השנייה. אלוף ההפלות המפורסם ביותר הוא מנפרד פון ריכטהופן, אלוף ההפלות במלחמת העולם הראשונה שכונה "הברון האדום" על שם צבע מטוסו, שהפיל 80 מטוסים במלחמה.

עריכה | תבנית | שיחה
23
הנסיך רודולף בעת ארוסיו, בשנת 1881
הנסיך רודולף בעת ארוסיו, בשנת 1881

רבים תולים את פרוץ מלחמת העולם הראשונה בהתנקשות בחייו של יורש העצר האוסטרו-הונגרי פרנץ פרדיננד בסראייבו ב-1914, אך ייתכן שרצח מוקדם יותר הביא את פרנץ פרדיננד לתפקיד זה. ב-1889 נמצאו בעיירה מאיירלינג שבאוסטריה תחתית גופותיהם של יורש העצר רודולף, בנו יחידו של הקיסר פרנץ יוזף ואהובתו הברונית מריה וטסרה, במה שנראה כהתאבדות משותפת. אך מאה שנה מאוחר יותר, בדצמבר 1992, לאחר שגופת הברונית נגנבה מקברה, בדקה אותה משטרת אוסטריה ומצאה כי היא נרצחה במכות ממכשיר קהה ואילו הנסיך נורה שש פעמים ברובה שלא היה שלו. התעלומה מי רצח אותם נותרה בלתי פתורה.

עריכה | תבנית | שיחה
24
בן נאוואחו העובד כמדריך תיירים בעמק מונומנט
בן נאוואחו העובד כמדריך תיירים בעמק מונומנט

אחת ההצלחות הגדולות של צבא ארצות הברית בשתי מלחמות העולם שהתחוללו במאה ה-20 הייתה בתחום ההצפנה. האמריקאים גייסו אינדיאנים לצבא על מנת שאלו ישמשו "דוברי קוד" ויעבירו הודעות בשפתם בין הכוחות בשדה הקרב. ההצלחה של בני הצ'רוקי ובני הצ'וקטו במלחמת העולם הראשונה עודדה את האמריקאים להרחיב את מספר הקשרים האינדיאנים במלחמת העולם השנייה, ולמעלה מ-400 בני נאוואחו העבירו הודעות בשפתם, באמצעות שימוש במילות קוד. למעשה, הייתה בכך הצפנה כפולה משום שמומחי הסיגינט של מדינות הציר לא ידעו את מילות הקוד ולא הכירו את שפת הנאוואחו. הצופן נשאר בלתי מפוצח עד סוף המלחמה, על אף שגרמניה הנאצית ובנות בריתה העריכו את כוונתם של האמריקאים עוד בטרם פרצה המלחמה. גבורתם של בני נאוואחו תועדה בסרט "לחישות מלחמה" בכיכובם של ניקולס קייג' וכריסטיאן סלייטר.

עריכה | תבנית | שיחה
25
פריץ הבר
פריץ הבר

הגז הרעיל ציקלון בה ששימש את הנאצים לרצח יהודים בזמן השואה, פותח בשנות ה-20 של המאה ה-20 בידי "החברה הגרמנית לבקרת מזיקים" שבראשה עמד הכימאי היהודי-גרמני פריץ הבר, חתן פרס נובל לכימיה. הבר זכה בשנת 1918 בפרס נובל, ובאותה השנה ממש הוכרז כפושע מלחמה. את פרס נובל קיבל על עבודתו על "הסינתזה של האמוניה", שהיוותה אבן יסוד בייצור דשן כימי, ותרמה לצמצום הרעב והארכת תוחלת החיים בעולם כולו. יחד עם זאת, הוא היה אבי לוחמת הגזים הגרמנית במלחמת העולם הראשונה. למרות שהיה רוב חייו מומר, בסוף חייו חזר וראה בעצמו יהודי והסכים להצעתו של חיים ויצמן לעמוד בראש המחלקה לכימיה פיזיקלית במכון זיו ברחובות. לבסוף נפטר הבר ב-1934 מהתקף לב בבית קפה בבזל, בדרכו לארץ ישראל.

עריכה | תבנית | שיחה
26
המצוק ממנו ירד ז'ירו
המצוק ממנו ירד ז'ירו

הגנרל הצרפתי אנרי ז'ירו נמלט מן השבי במלחמת העולם הראשונה וגם במלחמת העולם השנייה. במלחמת העולם הראשונה נפל בשבי לאחר שנפצע קשה. הוא אושפז בבית חולים בבריסל, ורופא שהפעיל במקום רשת אנטי גרמנית, סייע לו להימלט להאג שבהולנד הנייטרלית, ומשם הגיע לאנגליה ושב לצרפת להמשך הלחימה. במהלך המערכה על צרפת במלחמת העולם השנייה, בה שימש כמפקד ארמייה, נפל בשבי. בשל דרגתו, הוחזק בטירת קניגשטיין הסמוכה לדרזדן. הוא נמלט מן הטירה לאור יום. כאשר יצא לטיולו היומי, עבר את השומר שבירך אותו לשלום, חפר והוציא מן האדמה חבל שהכין מראש, והשתלשל בו במורד הצוק 150 מטרים. לאחר מכן גילח את שפמו, לבש משקפי שמש ומעיל גשם, והתחבא בין השיחים, בעוד השומרים מחפשים אחריו. הוא יצר קשר עם אנשי מחתרת שהעבירו אותו אל האזור הצרפתי החופשי. משם הצליח לצאת לגיברלטר שהוחזקה על ידי הבריטים, והיה בין מנהיגי ההתנגדות הצרפתית לנאצים מחוץ לגבולות צרפת. ז'ירו היה כה גאה בבריחותיו עד שהכתיר את הביוגרפיה שלו בכותרת "Mes evasions" - בריחותי.

עריכה | תבנית | שיחה
27 הפסקת האש שסיימה את מלחמת העולם הראשונה נחתמה ב-11 בנובמבר 1918 בשעה 5 בבוקר, אך קבעה את השעה 11:00 כשעת סיום הלחימה. במשך השעות בין חתימת הפסקת האש לכניסתה לתוקף נהרגו או נפצעו אלפי חיילים - באופן רשמי ביום זה מעל 10,000 חיילים נהרגו (כולל פצועים שנפצעו קודם לכן ומתו מפצעיהם ביום זה), נפצעו או הוכרזו נעדרים. החייל הבריטי האחרון, טוראי ג'ורג' אדווין אליסון נהרג בשעה 9:30, כ-90 דקות לפני כניסת הפסקת האש לתוקף. הוא לחם ברציפות במלחמה מאז 1914. טוראי הנרי גנטר מצבא ארצות הברית נהרג בשעה 10:58 בעת התקפה על עמדת מכונת ירייה גרמנית והוא באופן רשמי ההרוג האחרון במלחמת העולם הראשונה. דקה לאחר מכן בעת כניסת הפסקת האש לתוקף נכנעו החיילים באותה עמדה לחבריו ליחידה.

75 חיילים צרפתים נהרגו באותו היום, אולם תאריך המוות שלהם שונה ל-10 בנובמבר כדי למנוע ממשפחותיהם את התסכול מכך שיקיריהם נהרגו ביום האחרון למלחמה, וכדי למנוע מחלוקת לגבי זכאותם של יורשי הנופלים לתגמול מוגדל בגין מוות בעת מלחמה.

עריכה | תבנית | שיחה
28
אלווין ק. יורק
אלווין ק. יורק

סמל אלווין ק. יורק היה אחד מן החיילים המעוטרים ביותר בצבא ארצות הברית במלחמת העולם הראשונה. הוא היה פציפיסט מוצהר, על פי אמונתו הדתית. מפקדיו של יורק, שהיו נוצרים אדוקים, שכנעו אותו בצדקת המלחמה. במהלך המלחמה הסתער יורק בראש קבוצת חיילים קטנה על עמדות של מכונות ירייה גרמניות, הרג 28 חיילים גרמנים ושבה 132 נוספים, וכן לכד 32 מכונות ירייה. תוך כדי הלחימה לא הפסיק יורק לצעוק לחיילים הגרמנים שייכנעו, שכן לא רצה להרוג עוד חיילי אויב. על פעולתו זכה במדליית הכבוד, העיטור הגבוה ביותר של ארצות הברית, וכן בצלב השירות המצוין, בעיטור לגיון הכבוד הצרפתי, ובעיטורים נוספים רבים. בשנת 1941 עלה לאקרנים הסרט "סרג'נט יורק", בכיכובו של גרי קופר, המספר את סיפורו של יורק.

עריכה | תבנית | שיחה
29

העברת מסרים באמצעות כתיבה על נייר המוכנס לבקבוק ומושלך לים ידועה עוד משנת 310 לפנה"ס, אם כי יעילותה של השיטה נמוכה מאד. מסופר כי כריסטופר קולומבוס נקלע לסערה במהלך מסעו חזרה לספרד. מכיוון שחשש שאונייתו תטבע, כתב את גילוייו על נייר שאותו הכניס לבקבוק והשליך לים, בתקווה שיגיע לידי איזבלה הראשונה, מלכת קסטיליה. קולומבוס שרד וחזר לספרד, אך לא ידוע אם ההודעה ששלח הגיעה אי פעם ליעדה. דוגמה נוספת לחוסר היעילות בשיטה זו היא בסיפורו של טוראי תומאס יוז, חייל בריטי, שלחם בצרפת ב-1914, בתחילת מלחמת העולם הראשונה. הוא כתב מכתב לאשתו שבאנגליה, הכניס אותו לבקבוק בירה, והשליך אותו לתעלת למאנש. יומיים לאחר מכן נהרג בקרבות. ב-1999 שלה דייג בריטי את הבקבוק מקרקעית נהר התמזה. אשתו של יוז נפטרה ב-1979, וההודעה הועברה לבתו, באותה עת בת 86, שחיה בניו זילנד. מאידך, היו מקרים בהם הצליחה השיטה: ב-1956 השליך ימאי שוודי בשם אָקֶה ויקינג בקבוק לים, ובו מכתב ל"מישהי יפה ורחוקה". שנתיים לאחר מכן הופתע לקבל מכתב מנערה בשם פאולינה מסיציליה. השניים החלו להתכתב, ולאחר שלוש שנים עבר אקה לסיציליה כדי להינשא לפאולינה.

עריכה | תבנית | שיחה
30
בשר בקר צלוי על מנגל
בשר בקר צלוי על מנגל

יערות ארץ ישראל הטבעיים נכרתו ברובם על ידי העות'מאנים במלחמת העולם הראשונה, כדי להזין את רכבות הקיטור. לצורך זה נהגו לייצר מהעץ הכרות פחם עץ. פחם אבן, שהניע רכבות בחלקים אחרים של העולם, קשה להשגה בארץ ישראל. אולם, לא רק בארץ ישראל היה חוסר במכרות פחם: חומר הדלק של רכבות הקיטור, במערב הפרוע, היה קורות עץ. קורות עץ הן זולות יותר מפחם עץ, אך הן מפיקות אש בטמפרטורה נמוכה יותר. תעשיית פחמי העץ הייתה נפוצה בארץ בעבר והעניקה ליישוב אום אל-פחם את שמו. שרידים של פחם עץ נתגלו, למשל, בתעשיית הארגמן הקדומה של עכו. אולם, כיום, פחם עץ משמש כמעט רק למנגל.

עריכה | תבנית | שיחה
31
חוף בניואה
חוף בניואה

במשך מאות רבות של שנים הייתה האוכלוסייה הקטנה של האי ניואה מבודדת משאר האנושות. הבידוד המשיך גם אחרי שקפטן קוק גילה את האי, בשנת 1774, והילידים סיכלו שלושה ניסיונות נחיתה שלו בחופיו. מאז ועד שנת 1900, שבה כבשה הממלכה המאוחדת את האי, מספר האנשים שנחתו בו נספר על אצבעות יד אחת. המפגש עם אנשים אלו גרם באי למגפות, כי הבידוד הממושך מנע מהילידים לפתח נוגדנים נגד המחלות, שפקדו את שאר אנשי העולם. אולם גם בעקבות הכיבוש הבריטי, המקום לא הפך לחלק אינטגרלי מהכפר הגלובלי. כמחצית מהאנשים, שגיוסו מהאי למלחמת העולם הראשונה, נפטרו בה בגלל קשיי להסתגלות לאקלים אירופה ומחלותיה.

עריכה | תבנית | שיחה
32
-
הוספה
33
-
הוספה
34
-
הוספה
35
-
הוספה
36
-
הוספה
37
-
הוספה
38
-
הוספה
39
-
הוספה
40
-
הוספה
41
-
הוספה
42
-
הוספה
43
-
הוספה
44
-
הוספה
45
-
הוספה
46
-
הוספה
47
-
הוספה
48
-
הוספה
49
-
הוספה
50
-
הוספה