פורטל:ישראל/הידעת?/קטעי הידעת

לקט קטעי "הידעת?"

1	דגל ישראל מתנופף על רקע מצדה על אף שמועדו הרשמי של יום העצמאות הוא ה' באייר, ברוב המקרים הוא לא נחגג בתאריך זה. על פי כללי הלוח העברי ה' באייר יכול לחול רק בימים שני, רביעי, שישי ושבת. ב"חוק יום העצמאות 2004" נקבע שאם ה' באייר חל בימים שישי או שבת, מקדימים את יום העצמאות ליום חמישי, כדי למנוע חילול שבת; ואם ה' באייר חל ביום שני, דוחים את יום העצמאות ליום שלישי כדי שערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל לא יחול במוצאי שבת. אי-לכך רק כאשר ה' באייר חל ביום רביעי, חג העצמאות אכן יחול במועדו. לאחרונה נחגג יום העצמאות במועדו ב-2006, ב-2009 וב-2020. הפעם הבאה תהיה ב-2026.	עריכה | תבנית | שיחה
2	מונח ה"צבר", כייצוג חיובי של הישראלי, הופיע לראשונה במאמר של אורי קיסרי: "אנחנו עלי-הצבר!", אשר הופיע בעיתון "דואר היום" מן ה-18 באפריל 1931. במאמר טען קיסרי על קיפוח ילידי הארץ לעומת המהגרים החדשים. הפופולריות של מונח זה בתרבות הישראלית התגלגלה גם לבקבוק ליקר סברה הישראלי, אשר עוצב בדמות האמפורה היוונית, ברוח תנועת "הכנענים".	עריכה | תבנית | שיחה
3	"העיר הלבנה" של תל אביב זכתה בתואר "אתר מורשת עולמית" של אונסק"ו בזכות בניינים רבים בעיר הבנויים בסגנון הבינלאומי והתאמתו לסביבה הארץ-ישראלית. סגנון זה מכונה לעיתים "סגנון הבאוהאוס" על שם בית ספר "הבאוהאוס" שפעל בגרמניה בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20 והשפיע על סגנון זה.	עריכה | תבנית | שיחה
4	אתר מצדה הוכרז בשנת 2001 על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית בזכות סמליותו ההיסטורית של המקום ובשל האדריכלות הרומית המפוארת שבראש ההר אך הצידוק המרכזי היה דווקא מה שמצוי למרגלות ההר: הביצורים הרומיים, שהם הדוגמאות השלמות והשמורות ביותר בעולם למערכות אלו מאותה התקופה.	עריכה | תבנית | שיחה
5	ברוך אגדתי סרט האנימציה הראשון בארץ הופק בשנת 1931 על ידי הצייר, הרקדן ואיש הבוהמה ברוך אגדתי. "הרפתקאות גדי בן סוסי" תיאר במשך 10 דקות את עלילותיו של צעיר ממוצא תימני בעיר תל אביב. את האיורים סיפק אריה נבון, ואילו את התסריט כתב המשורר אביגדור המאירי.	עריכה | תבנית | שיחה
6	מגדל דוד אינו קשור כלל לדוד המלך, שהרי ירושלים של ימיו כלל לא התרחבה עד שם – המבנה המכונה בשם זה נבנה על ידי הצלבנים, על בסיס מבנה הרודיאני קדום. המבנה הבולט מעל המגדל נבנה במאה ה-17 ונועד לשמש כצריח מסגד.	עריכה | תבנית | שיחה
7	יצחק שדה בשנת 1942, בעת שצבאות הגנרל הנאצי ארווין רומל התקדמו אל ארץ ישראל, תכננו ראשי היישוב לרכז את התושבים היהודים במובלעת מבוצרת בין חיפה ועמק יזרעאל, על מנת להילחם באויב עד לאיש האחרון. תוכנית זו, שהגה יצחק שדה, כונתה "מצדה על הכרמל". לאחר תבוסתו של רומל נגנזה התוכנית. תקופת התקדמותו של רומל ידועה בקורות היישוב כמאתיים ימי חרדה.	עריכה | תבנית | שיחה
8	מגדל שלום בתל אביב נבנה במקום בו עמדה הגימנסיה העברית הרצליה. המועצה לשימור אתרים שהוקמה בשנות ה-80 החליטה להציב את חזית הגימנסיה בתור הסמל שלה על מנת לזכור את הטעות המרה שנעשתה בהריסת המבנה ההיסטורי.	עריכה | תבנית | שיחה
9	בארצות הברית שרפתו או ביזויו של הדגל הלאומי בידי אזרחים פרטיים נחשבים כביטוי קיצוני, אך מוגן במסגרת עקרון חופש הביטוי. חוק הדגל הישראלי אינו מאפשר חופש ביטוי דומה.	עריכה | תבנית | שיחה
10	התחריט בצידו האחורי של מטבע חמישה שקלים חדשים הוא כותרת עמוד פרוטו-איולית טיפוסית לבנייה הישראלית בתקופת בית ראשון. סגנון הכותרת בעל ה"וולוטות" שהיה מקובל במזרח התיכון הקדום התפתח ביוון הקלאסית לכותרת העמוד האיוני.	עריכה | תבנית | שיחה
11	חבר הכנסת פארס חמדאן בשידור עם אנשי קול ישראל בערבית יצחק בן עובדיה ושאול בר חיים, 1952. תחנת הרדיו קול ישראל בערבית שימשה בעשורים הראשונים לקיומה של מדינת ישראל גם ללוחמה פסיכולוגית. כך הייתה לכלי התקשורת הישראלי הראשון שפרסם ידיעה על השמדת חילות האוויר הערביים ביומה הראשון של מלחמת ששת הימים, בניגוד להוראות הצנזורה הצבאית. מאז שנות ה-80 צומצם היקף שידורי התעמולה בתחנה, והוגדל היקף שידורי האקטואליה.	עריכה | תבנית | שיחה
12	כל 12 ראשי הממשלות שכיהנו בישראל, לא סיימו את תפקידם במועד שנקבע מראש לפי החוק. דוד בן-גוריון (פעמיים), משה שרת, גולדה מאיר, מנחם בגין, אהוד ברק ואהוד אולמרט התפטרו, לוי אשכול נפטר טרם סיום כהונתו, אריאל שרון חלה במהלך כהונתו, כהונתם של יצחק שמיר (פעמיים) ובנימין נתניהו התקצרה בשל הקדמת הבחירות, שלאחריהן לא המשיכו לכהן בתפקיד, שמעון פרס כיהן בממשלת הרוטציה והעביר את התפקיד ליצחק שמיר בקדנציה הראשונה, והקדים את הבחירות בקדנציה השנייה ויצחק רבין הקדים את הבחירות בקדנציה הראשונה ונרצח כשנה לפני סיום כהונתו השנייה.	עריכה | תבנית | שיחה
13	דיזנגוף (מימין) וצ'רצ'יל בביקור רשמי בתל אביב 1921 ב-1921 הגיע וינסטון צ'רצ'יל, שר המושבות הבריטי, לביקור ממלכתי בתל אביב, וראש העיר מאיר דיזנגוף החליט להרשימו. מאחר שתל אביב הייתה אז בת פחות מ-15 שנה ורחובותיה היו דלים וחפים מצמחייה, הובאו עצים בוגרים מן המושבות הסמוכות, וניטעו באופן זמני בחולות שדרות רוטשילד. צ'רצ'יל עמד נפעם מול "העיר שהתפתחה פלאים", אך פרץ בצחוק למראה העצים הקורסים אחד אחד, כאשר ילדיה הסקרנים של תל אביב טיפסו עליהם כדי לחזות בשר מקרוב. דיזנגוף הנבוך לא ידע את נפשו, אך צ'רצ'יל רק טפח על שכמו ואמר לו: "הקפידו להעמיק שורשיכם, שכן בלעדיהם לא תחזיקו מעמד."	עריכה | תבנית | שיחה
14	בשנת 1950,הוכנסה לשימוש סדרת מטבעות חדשה "פרוטה" (בהשראת הפרוטה מימי חז"ל), בערכים נקובים של מטבע "5 פרוטה" ומטבע "10 פרוטה" במקום "5 פרוטות" ו-"10 פרוטות" בהתאמה. לנוכח הטעות הנפיק בשנת 1956 בנק ישראל, סדרה מיוחדת בערך נקוב "10 פרוטות". בעקבות מדיניות הקיצוב, האינפלציה והפיחות איבד מטבע הפרוטה כל ערך והחל משנת 1960 חלה חלוקה חדשה בשם שבחרה ההאקדמיה ללשון העברית "אגורה". מטבע הפרוטה המשיך לשמש הילך חוקי במדינת ישראל עד להנפקת ה"אגורה חדשה" שהונפקה עם ה"שקל" (הישן) בשנת 1980.	עריכה | תבנית | שיחה
15	יצחק פרנהוף מי שטבע את המונח "מדינת ישראל", המציאו מעיקרו, היה הסופר איצי יצחק פרנהוף, בן בוצ'אץ'. פרנהוף פרסם בשנת 1896 בעברית את האוטופיה "שני דמיונות". באוטופיה התכתב פרנהוף עם "מדינת היהודים" של הרצל, שראה אור מוקדם יותר באותה השנה, ותרגם את המונח Judenstaat, שעד אז וגם לאחר מכן נתרגם "מדינת היהודים", ל"מדינת ישראל". בנוסף חזה שהדגל הלאומי יהיה "דגל מרוקם מגן דוד", השפה עברית, ההמנון "התקווה", ואף שיבץ בין ארבעת דפי האוטופיה בתים מתוך השיר. את המיניסטרים במדינה לעתיד לבוא כינה "שרים". לימים, לקראת הכרזת העצמאות, הלכה ונשתכחה נחשוניותו של פרנהוף עד כדי ייחוס, 'מדינת ישראל', לבן-גוריון.	עריכה | תבנית | שיחה
16	תצלום קברי פינסקר ואוסישקין במערת ניקנור מאז הקמת המדינה נקברים גדולי המנהיגים של מדינת ישראל בחלקת גדולי האומה שבהר הרצל שבירושלים, אך עוד קודם לכן נעשה ניסיון להקים פנתאון לגדולי האומה שלא צלח. ב-1934 העלה מנחם אוסישקין, ששימש יו"ר הקרן הקיימת לישראל, את עצמותיו של יהודה לייב פינסקר, שנפטר כ-50 שנה קודם לכן באודסה והיה מראשי חובבי ציון, ארצה. המקום שנבחר היה מערת ניקנור שבהר הצופים שבירושלים, אשר שימשה כמערת קבורה עוד בתקופת בית שני. הרעיון כשל, ולבד מפינסקר רק אוסישקין עצמו נקבר עוד במקום, עם פטירתו ב-1941. היותו של הר הצופים מובלעת בשטח ירדן בין השנים 1948 ל-1967, בעקבות הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות, הקשתה אף היא על הקבורה במקום.	עריכה | תבנית | שיחה
17	דוד "דדו" אלעזר בלילה שבין ה-18 ל-19 במאי 1948 פרצה כיתת פלמ"חניקים קטנה את שער ציון במסגרת קרבות הרובע היהודי במלחמת העצמאות. מפקד הכיתה הצעיר היה דדו, הלא הוא דוד אלעזר, לימים הרמטכ"ל התשיעי של מדינת ישראל. עם הישמע פיצוץ חומר הנפץ שהפעיל החבלן, זינק דדו אל השער, ובקריאות "אחריי!" פרץ אל העיר העתיקה. לאחר כשלושים מטרים גילה דדו לפתע שהוא לבדו. הסתבר שחייליו היו כה עייפים מימי הקרבות הארוכים, שאפילו הפיצוץ לא העיר אותם... דדו נאלץ לחזור על עקבותיו ולהעיר אותם, ורק אז הושלמה הפריצה באופן רשמי.	עריכה | תבנית | שיחה
18	אינטרפרטציה מודרנית לאל דגון, שמשמו נגזר השם בית דגן מספר יישובים בישראל נקראים על שם אלים מן המיתולוגיה הכנענית. יישובים אלו שימשו מרכזי פולחן כנעניים לפני תקופת ההתנחלות הישראלית ווהאלים שנעבדו בהם הקנו להם את שמם. אילת היה כינוייה של האשרה – אלת הפריון ואשתו של ראש הפנתיאון הכנעני אל, אשר יש הסוברים כי נתן את שמו לבית אל. בתם, אלת המלחמה ענת, מונצחת בשם היישוב ענתות. אחותה, האלה שמש – נעבדה בעיר בית שמש. ואילו אחיהן שלם, אל השקיעה, נתן את שמו לירו-שלם – ירושלים של ימינו. מקומות נוספים שמאזכרים עבודה זרה הם בית דגן, ארסוף, בית חורון ובית ירח בהם נעבדו כנראה דגון, רשף, הורון והאל ירח.	עריכה | תבנית | שיחה
19	פתיתי אורז וקוסקוס הפתיתים הומצאו בישראל ב-1951, על ידי חברת אסם, לבקשת דוד בן-גוריון. בעת תקופת הצנע רצה בן-גוריון לפתח תחליף מבוסס חיטה לאורז, עקב מחסור באורז באותה עת. הפתיתים הראשונים עוצבו בצורת אורז ונקראו בלשון העם "אורז בן-גוריון". כיום, הפתיתים מיוצאים בקנה מידה גדול יחסית ונקראים מחוץ לישראל Israeli Couscous (קוסקוס ישראלי).	עריכה | תבנית | שיחה
20	יוסף חיים ברנר רובן של 53 המועצות האזוריות בישראל, קרויות על-שם חבל הארץ בהן הן שוכנות. עם זאת ארבע מהן קרויות על-שם אנשים. המועצה האזורית מעלה יוסף שבגליל, קרויה על-שם יוסף ויץ שהיה מראשי קרן קיימת לישראל. המועצה האזורית ברנר שבשפלת החוף קרויה על-שם הסופר יוסף חיים ברנר שעל-שמו קרוי גם קיבוץ גבעת ברנר המצוי בשטחה. המועצה האזורית אשכול שבנגב המערבי קרויה על-שם ראש ממשלת ישראל לוי אשכול. המועצה האזורית יואב שבדרום קרויה על-שם סגן-אלוף יצחק דובנו (שכונה "יואב"), מלוחמי הפלמ"ח, שנפל על הגנת נגבה במלחמת העצמאות, ושעל שמו נקראו גם מבצע יואב, קיבוץ שדה יואב ומצודת יואב המצויים בשטחה.	עריכה | תבנית | שיחה
21	קיבוץ בית אלפא במחצית השנייה של שנות השלושים במאה העשרים היישובים השיתופיים שהוקמו בארץ ישראל בראשית המאה ה-20 נקראו בתחילה קבוצות, אולם משנות העשרים של המאה הוחל לכנות את חלקם בשם קיבוץ. הסופר יהודה יערי, מאנשי העלייה השלישית, סיפר כי הרעיון עלה לאחר שפגש בירושלים חסיד ברסלב שתיאר את הקיבוץ הקדוש באומן – התכנסות חסידי ברסלב בימי ראש השנה. מוקי צור, היסטוריון של תנועת העבודה, טוען שהיו עוררים על גרסה זו, וכי השם עלה כנראה באופן סימולטני בכמה מקומות. אולם גם הוא אינו פוסל את האפשרות שהכינוי שאול ממושגי תנועת החסידות, וכי אנשי ההתיישבות העובדת, שאימצו את ערכי המהפכה הציונית-סוציאליסטית, כולל המרד נגד הדת היהודית, לקחו ביטוי מעולם המושגים הדתי ויצקו לתוכו משמעות חדשה.	עריכה | תבנית | שיחה
22	שמעון פרס בישראל, מגבלת הגיל היחידה בבחירה לכנסת היא היותו של המועמד בן 21 לפחות. חבר הכנסת הצעיר ביותר שנבחר אי פעם לכנסת הוא משה נסים, שנבחר לכנסת הרביעית מטעם הציונים הכלליים בהיותו בן 24 בלבד, ועל כן כונה "הינוקא של הכנסת". האדם המבוגר ביותר שנבחר אי פעם לכנסת הוא דוד בן-גוריון, שנבחר לכנסת השביעית כשהיה בן 83. חבר הכנסת שמעון פרס אמנם היה רק בן 36 כשנבחר לראשונה לכנסת, אך היה בן 82 כשנבחר בפעם הארבע עשרה לכנסת. הוא סיים את תפקידו כשגילו נשק ל-84, לאחר שנבחר לכהן כנשיא מדינת ישראל.	עריכה | תבנית | שיחה
23	עגלת אשפה במדינת ישראל, גדלה כמות הפסולת המוצקה בשיעור של כ־5% כל שנה. כל תושב במדינה מייצר בממוצע כשני ק"ג אשפה בכל יום ובסך הכול מצטברת פסולת בכמות של כ-24,000,000 מ"ק בשנה. לשם המחשה, כמות זו שווה למילוי מגדל שלום 50 פעם. יותר מ-80% מהפסולת בישראל מועברת במשאיות אשפה ומוטמנת באתרי פסולת מבוקרים.	עריכה | תבנית | שיחה
24	בניין קול ישראל בירושלים ב-1 באפריל 1981 הודיעו בחדשות הבוקר של קול ישראל כי נפסל תוארה של מכבי תל אביב בכדורסל כאלופת אירופה הטרייה, משום שקהל האוהדים שנכח באולם פרץ למגרש כשנייה אחת לפני תום המשחק ולכן לא נסתיים משחק זה במועדו הרשמי, ולפי חוקת הכדורסל יש לקיים משחק חוזר. במהלך הבוקר ההוא רעשה הארץ, עד אשר חזר בו קול ישראל מדבריו והבהיר כי מדובר בכזב לכבוד האחד באפריל, יום הכזבים הבינלאומי.	עריכה | תבנית | שיחה
25	מגילת העצמאות בעת ההכרזה על הקמת מדינת ישראל בה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948, טרם הושלמה כתיבתה של מגילת העצמאות על-גבי קלף. לפיכך חתמו המכובדים את שמותיהם על קלף ריק מתוכן, ורק לאחר מכן הוסף לאותו קלף תוכן המגילה כפי שאנו מכירים אותו כיום. 25 נציגי מועצת העם חתמו במקום ובהם גולדה מאיר שניסתה לחזור לירושלים הנצורה ביום ההכרזה, אך מטוס ה"פרימוס" שלה חזר על עקבותיו בשל מזג אוויר סוער. 12 נציגים שלא נכחו בטקס, הוסיפו את חתימותיהם בשבועות שלאחר מכן. בין חותמי המגילה בולט בהיעדרו חיים ויצמן, לימים נשיאה הראשון של מדינת ישראל. ניתן להבחין בטור הראשון של החותמים כי המקום בין אליהו דובקין ומאיר וילנר, בו אמור היה ויצמן לחתום לפי סדר אלפביתי, נותר ריק. ויצמן, שהיה בארצות הברית בעת ההכרזה, לא הצטרף לחותמים במחאה על כך שדוד בן-גוריון חתם בראש הרשימה ובחריגה מהסדר האלפביתי.	עריכה | תבנית | שיחה
26	הקו העירוני ב-1951 שירה של נעמי שמר "ירושלים של זהב" נכתב ב-1967, בעבור פסטיבל הזמר והפזמון ה'תשכ"ז, שנערך במוצאי יום העצמאות, 15 במאי – כשלושה שבועות לפני פרוץ מלחמת ששת הימים. בשיר מתוארת ירושלים המחולקת, והמילים "ובלבה חומה" מתייחסות לקו העירוני שהפריד בין מזרח ירושלים, תחת שלטון ירדן, למערבה. ההתייחסות לתוצאות המלחמה בבית הרביעי נוספה על ידי שמר לאחר השמעת הבכורה של השיר בפסטיבל על ידי הזמרת שולי נתן. שיר שנכתב בעקבות המלחמה, כפרפרזה על שירה של שמר, הוא "ירושלים של ברזל", מיצירותיו הראשונות של מאיר אריאל, ששירת בחטיבת הצנחנים באחד הגדודים שפרצו לעיר.	עריכה | תבנית | שיחה
27	שלט הכניסה לכפר הירוק "הכפר הירוק ע"ש לוי אשכול" נקרא בטעות על שמם של שניים מראשי ממשלת ישראל. מייסד הכפר, גרשון זק, קרא לו "כפר הירוק",‏‏‏ ללא ה"א הידיעה לפני המילה כפר, מתוך כוונה לקרוא לו על שם דוד בן-גוריון, ששם משפחתו המקורי היה "גרין", ירוק ביידיש. משמעות השם לפיכך הייתה "הכפר על שם הירוק".‏ ברבות השנים, וכתוצאה מכך שרבים לא הבינו את הרמז הטמון בשם המוסד, הוספה בטעות ה"א הידיעה לשם והוא נקרא "הכפר הירוק". כ-20 שנה מאוחר יותר, לאחר פטירת ראש הממשלה השלישי לוי אשכול, נקרא המקום גם על שמו, כנראה משכחת המקור לשם הראשוני.	עריכה | תבנית | שיחה
28	עגבניות שרי עגבניית שרי היא זן קטן של עגבנייה, אשר בגרסתו המוכרת פותח בידי חוקרים ישראלים. בתחילה יועדו עגבניות השרי להוות חטיף בריא לאכילה מול הטלוויזיה, ועל כן נקראו בראשונה "עגבניות טלוויזיה" (באנגלית: TV tomatoes). אולם בסופו של דבר, הדמיון של זן זה לדובדבן הוא שקבע את שמן הסופי: "עגבניות שרי" (מלשון Cherry, באנגלית דובדבן).	עריכה | תבנית | שיחה
29	אפרים קישון, ממציא הפועל לגמוז מבקר התיאטרון חיים גמזו היה ידוע בביקורותיו הקטלניות, עד אשר המחזאי אפרים קישון, שהיה מושא לביקורתו, יצר את הפועל לגמוז, לתיאור ביקורת שלילית במיוחד. אחת מהביקורות הקצרות ביותר של גמזו הייתה על המחזה "סמי ימות בשש", אותו ביים עידוא בן-גוריון. גמזו כתב עליו: "לדידי יכול היה למות בחמש!"	עריכה | תבנית | שיחה
30	אתר מצדה הוכרז בשנת 2001 על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית בזכות סמליותו ההיסטורית של המקום ובשל האדריכלות הרומית המפוארת שבראש ההר אך הצידוק המרכזי היה דווקא מה שמצוי למרגלות ההר: הביצורים הרומיים, שהם הדוגמאות השלמות והשמורות ביותר בעולם למערכות אלו מאותה התקופה.	עריכה | תבנית | שיחה
31	באולימפיאדת מקסיקו (1968) רשמה ישראל את הופעת הבכורה שלה בטורניר הכדורגל של המשחקים האולימפיים. ברבע הגמר נפגשה נבחרת ישראל עם נבחרת בולגריה. בדקה ה-89 הצליח שייע פייגנבוים להבקיע שער שוויון והמשחק נכנס להארכה במצב של 1-1. ישראל החמיצה הזדמנות קורצת בהארכה, והמשחק הסתיים בתיקו. באותם ימים לא הונהגו עדיין בעיטות הכרעה במקרים כגון אלו, ובהתאם לתקנון האולימפי נערכה הגרלה. יושב ראש הוועדה המארגנת התייצב במרכז המגרש, הסיר את כובע הקש הלבן שלו, והכניס לתוכו שני פתקים שעליהם נכתבו שמות הנבחרות. השופט הצרפתי של המשחק ניגש אליו ושלף את הפתק עם השם בולגריה.	עריכה | תבנית | שיחה
32	בנימין מזר החפירה הארכאולוגית הראשונה שהתבצעה במדינת ישראל לאחר קבלת עצמאותה התבצעה בידי החוקר בנימין מזר שחפר בתל קסילה לאחר שבשנות ה-40 של המאה העשרים נמצאו על פני הקרקע במקום, באקראי, שני אוסטרקונים כתובים עברית מתקופת הבית הראשון. מזר הגיע למקום באוקטובר 1948 מטעם החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה ומוזיאון תל אביב. כיום נמצא התל, בו ממצאים רבים מן התרבות הפלשתית בתחום מוזיאון ארץ ישראל ברמת אביב.	עריכה | תבנית | שיחה
33	מערת צדקיהו היא המערה המלאכותית הגדולה בישראל, המוכרת וידועה כבר למעלה מ-1800 שנה, ואף מוזכרת בתוספתא. למרות זאת ישנו "חור שחור" של 300 שנה, בין המאה ה-16 למאה ה-19, בהן לא ידע איש היכן היא. האחרון שהזכיר אותה היה רבי משה באסולה בשנת 1522, ולכן נראה כי פתחה הוסתר במכוון זמן קצר לאחר מכן, ב-1538, עם הקמת חומות ירושלים בידי סולימאן הראשון, סולטאן האימפריה העות'מאנית. ההשערה היא כי הסולטאן הורה על העלמת המערה, כדי למנוע הסתננות של אויבים דרכה לירושלים בעת מלחמה. מאז ועד היום נפתחה המערה ונסגרה חליפות לקהל מסיבות ביטחוניות ובטיחותיות שונות. נכון לשנת 2009 היא פתוחה באופן רציף.	עריכה | תבנית | שיחה
34	מפעל נשר רמלה המפעל אדיר הממדים הנראה מדרום לכביש ירושלים-תל אביב, סמוך לעיר רמלה, הוא מפעל נשר רמלה. המפעל, מהגדולים בעולם בתחומו, מייצר כמויות אדירות של צמנט, וכדי למנוע מכבשני המפעל להתקרר הם מופעלים בכל שעות היממה. מסיבה זו קיבל המפעל, שהוא מפעל מסחרי, היתר מיוחד להפעיל את הכבשנים בכל ימות השנה, ואפילו ביום הכיפורים. בניגוד למקובל לחשוב, לא שימשו כבשניו לשריפת גופתו של אדולף אייכמן, פושע המלחמה הנאצי שהוצא להורג בישראל.	עריכה | תבנית | שיחה
35	המושג מזרחים כשלעצמו לא נוצר אלא רק לאחר העלייה ההמונית של שנות ה-50. המושג אינו משקף בהכרח גבולות גאוגרפיים, אלא גבולות חברתיים. לדוגמה, שמה הרשמי של מרוקו בערבית הוא "ממלכת המערב" (مملكة المغرب), ואזור צפון אפריקה מכונה בערבית "מגרב" (المغرب) שפירושו "המערב". והוא נבדל מה"משרק" (المشرق), "המזרח", שהוא אזור מסופוטמיה וחצי האי ערב. לכן יהודי ארצות צפון אפריקה נקראו "מוגרבים" או "מערביים", וכך נקראו במשך שנים רבות היהודים שעלו מאזורים אלה לארץ. בנוסף, גם בקרב יהדות אשכנז התקיימה חלוקה גאוגרפית של מזרח ומערב: יהודי מזרח אירופה כונו בעבר "אוסט יודן" (Ostjuden), שפירושו "יהודים מזרחים", על ידי יהודי מרכז אירופה.	עריכה | תבנית | שיחה
36	דגל ישראל הסופר איצי יצחק פרנהוף, בן בוצ'אץ', פרסם בשנת 1896 בעברית את האוטופיה "שני דמיונות". בחיבורו התייחס פרנהוף לספר "מדינת היהודים" של בנימין זאב הרצל, וחזה נכונה מספר דברים בעניין המדינה שעתידה לקום, 52 שנים לפני שקמה. כך קרא ל"מיניסטרים" שלה "שרים", חזה שהדגל הלאומי שלה יהיה "דגל מרוקם מגן דוד" והמנונה יהיה "התקווה", ואף שיבץ בין ארבעת דפי חיבורו בתים מתוך השיר. מעל כל אלו, התעלה וחזה אף את שם המדינה. עד לאותה עת תרגמו את המונח "Judenstaat" שטבע הרצל, ל"מדינת היהודים", אך פרנהוף היה הראשון שתרגמו ל"מדינת ישראל". שם זה הפך לרשמי על בסיס המלצת דוד בן-גוריון, ביום ה' באייר תש"ח, יום הכרזת העצמאות.	עריכה | תבנית | שיחה
37	הסכסוכים השונים שידעה ישראל הציבו את אתרי האינטרנט המזוהים עימה במאבק מול קבוצות האקרים המתנגדות לה, רובן מוסלמיות. ריבוי התקיפות שבוצעו על אתרים בישראל אף נחשב לעיתים לנדבך במערכה שבין ישראל לעולם הערבי, תחת הכינוי ג'יהאד אלקטרוני. ביוני 2006, בעקבות מבצע צה"ל ברצועת עזה, נפתח גל חסר תקדים של פריצות ללמעלה מ-750 אתרים ישראלים תוך יממה והשחתתם בידי האקרים ערבים ומוסלמים מכל רחבי העולם, בייחוד בידי קבוצת Team Evil המרוקנית. באפריל 2008 הושחת אתר בנק ישראל למשך מספר ימים על ידי קבוצת האקרים ערבים.	עריכה | תבנית | שיחה
38	בפברואר 1945 ייסד השחקן והבמאי יוסף מילוא את התיאטרון הקאמרי. "הקאמרי" התבסס על דור של שחקנים צעירים שגדל בארץ, ביטא רוח ארצישראלית ודיבר עברית שוטפת, זאת בניגוד לתיאטרון הבימה שהתאפיין אז בשחקנים מבוגרים ממוצא רוסי ששיחקו בעיקר במחזות קלאסיים. בין כוכביו הצעירים – יוסי ידין וחנה מרון, בוגרי "להקת הבריגדה".	עריכה | תבנית | שיחה
39	מפה של ארץ ישראל מ-1759, כ-40 שנה לפני הכנת המפה של פייר ז'אקוטן הקרטוגרף הצרפתי פייר ז'אקוטן, שהיה קצין בצבא נפוליאון, הוא הראשון שיצר מפה של ארץ ישראל באמצעות מכשירי מדידה מודרניים. העבודה על המפה נמשכה שנים רבות, ובשלב מסוים אסר נפוליאון את פרסומה. עם בוא הרסטורציה, בשנת 1818, התפרסמה המפה והפכה לאבן דרך חשובה בחקר ארץ ישראל.	עריכה | תבנית | שיחה
40	דוד טַנֵה ברבים מיישובי המועצה האזורית הר חברון ישנה מחלוקת בין התושבים לבין ועדת השמות הממשלתית בנוגע לשם היישוב. היישוב סוסיה מאוית על ידי התושבים "סוסיא". היישובים מצדות יהודה, פני חבר וליבנה מכונים על ידי התושבים "בית יתיר", "מעלה חבר" ו"שני" בהתאמה. התושבים המתגוררים ביישוב הקרוי על ידם "עומרים" כותבים את שמו של היישוב במסמכים רשמיים בתור "טנא עומרים", אך ברישומי המדינה הוא קרוי "טנא", על שם המנכ"ל הראשון של משרד השיכון, דוד טַנֵה.	עריכה | תבנית | שיחה
41	מבט על ההתנחלות יצהר מצפון המושב זרעית שבגבול הצפון נקרא בתחילה "כפר רוזנואלד" על-שם תורם לקק"ל אך תושבי המקום שינו את שמו לזרעית. לאחר שועדת השמות הממשלתית מחתה על כך, הסבירו תושבי המושב כי שמו החדש הוא ראשי תיבות של זכר רוזנוואלד עימנו יהיה תמיד. גם ההתנחלות יצהר השוכנת בגב ההר סמוך לעיר שכם החליפה שם. בשנת 1983, עם הקמתה כהיאחזות נח"ל, היא נקראה רוגן, על שם נשיא ארצות הברית דאז רונלד רייגן, כהתרסה על קריאתו יום קודם לכן להקפאת ההתנחלויות ביהודה ושומרון. עם אזרוחה, ערב הבחירות לכנסת האחת עשרה, שונה שמה ליצהר, כינויו של שמן הזית, עקב שכיחותם של עצי הזית באזור.	עריכה | תבנית | שיחה
42	שמעון פרס לפני קום המדינה ובשנותיה הראשונות של מדינת ישראל נהוג היה כי הנושאים בתפקידים בכירים או ייצוגיים יעברתו את שמם. כך דוד גרין עברת את שמו לדוד בן-גוריון, שמעון פרסקי נודע בשם שמעון פרס ואוברי איבן הוא אבא אבן. כשנדרש ראש השב"כ השני, איזידור רוט, לשנות את שם משפחתו לשם עברי, הפגין את שנינותו ושינה את שמו לאיזי דורות, וכך ציית להוראה מבלי ששמו יישמע אחרת.	עריכה | תבנית | שיחה
43	הנפת דגל הדיו הנפת דגל הדיו ב-10 במרץ 1949, ט' באדר ה'תש"ט, סיימה את מלחמת העצמאות. הקצין שהניף את הדגל באום רשרש, היה מפקד הפלוגה אברהם אדן, "ברן". הקרוב אלינו בתמונה, בגבו, הוא נחום שריג, מפקד חטיבת הנגב, והרובה על כתפו הוא M1 קרבין, שעדיין נמצא בשירות משטרת ישראל והמשמר האזרחי. משמאל לו, חבוש בכובע מצחיה, ניצב אלכסנדר יולין ("סאשקה פוליטרוק") שבשנות ה-50 הסכים לרגל עבור מצרים, אך הסגיר עצמו לפני שעשה כן. השתתף בטקס גם עוזי נרקיס, קצין המודיעין של החטיבה, ואלוף פיקוד המרכז של צה"ל במלחמת ששת הימים.	עריכה | תבנית | שיחה
44	אנדרטת יאנוש קורצ'אק ותלמידיו ביד ושם יום הזיכרון לשואה ולגבורה נקבע לכ"ז בניסן, על אף שבתאריך עברי זה לא אירע כל אירוע ראוי לציון. בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל התנהל דיון בשאלה איזה יום בשנה יוכל לסמל את תקופת שנות השואה. הגישה באותה תקופה הייתה להלל את האתוס היהודי הלוחם, שנאבק בנאצים, ולשם כך רצו לייחד את יום השנה לפרוץ מרד גטו ורשה. אולם המרד בוורשה פרץ ב-19 באפריל 1943, י"ד בניסן, ערב חג הפסח ה'תש"ג, וערב חג הפסח איננו תאריך מתאים ליום זיכרון לאומי. לבסוף הוחלט לקבוע את כ"ז בניסן, שישה ימים לאחר תום חג הפסח ושבוע לפני יום הזיכרון לחללי צה"ל, תאריך שהוא קרוב מספיק ליום פרוץ מרד גטו ורשה, אך גם חלק מתקופת ספירת העומר, בעלת ההקשר לאבלות במסורת היהודית. יום הזיכרון הבינלאומי לשואה נקבע על ידי האו"ם רק בשנת 2005. התאריך שנבחר הוא 27 בינואר, היום בו שוחרר מחנה ההשמדה אושוויץ בידי הצבא האדום.	עריכה | תבנית | שיחה
45	סמל מדינת ישראל סִמלהּ של מדינת ישראל, מנורת שבעת הקנים ושני ענפי עץ זית משני צדדיה, עוצב בידי האחים שמיר. ייתכן כי עיצוב הסמל הושפע מחזון זכריה הנביא (ד', א' - י"ד). בחזון זה, המנורה מסמלת את ישראל, ושני ענפי עץ הזית משמשים חיזוק לזרובבל לפעול לשיבת ציון מממלכת פרס בכוח הרוח של הכהונה והמלכות הנמשחים בשמן זית. הסמל נבחר על ידי ועדה מיוחדת לענייני סמלים שהקימה מועצת המדינה הזמנית, לאחר שינויים מסוימים להצעה המקורית. המנורה עוצבה על פי התבליט בשער טיטוס המתאר תהלוכה של עבדים וחיילים השבים לרומא לאחר ניצחון הרומאים על יהודה והחרבת בית המקדש בירושלים. כמו כן הועדף השימוש בענפי עץ זית על השימוש בסמלי הלולב, האתרוג והשופר.	עריכה | תבנית | שיחה
46	בול דואר ישראלי שהוצא לכבוד המשחקים הפאראלימפיים תל אביב (1968) המשחקים הפאראלימפיים נערכים בסמוך למועד קיום המשחקים האולימפיים ובדרך כלל באותה מדינה. מקסיקו שאירחה את אולימפיאדת מקסיקו סיטי ב-1968 סירבה לארח את המשחקים הפאראלימפיים באותה שנה עקב קשיים טכניים וישראל התנדבה להחליף אותה. המשחקים הפאראלימפיים תל אביב (1968) הייתה הפעם היחידה שבה זכתה ישראל לארח את המשחקים. טקס הפתיחה נערך בירושלים, באצטדיון האוניברסיטה העברית בגבעת רם, והמשחקים נפתחו באופן רשמי על ידי יגאל אלון, סגן ראש הממשלה ושר החינוך והתרבות. רוב התחרויות נערכו ברמת גן, במרכז ספיבק, מרכז הספורט לנכים של איל"ן. גולת הכותרת של התחרויות הייתה משחק הגמר בכדורסל, בו ניצחה ישראל את ארצות הברית בהפרש של 10 נקודות וזכתה במדליית הזהב. בדירוג המדליות הכולל, דורגה ישראל במקום השלישי, לאחר ארצות הברית ובריטניה.	עריכה | תבנית | שיחה
47	בשנים בהן הייתה ירושלים מחולקת בין ישראל וירדן (1948–1967), נפתחו גדרות התיל שסימנו את הגבול באופן רשמי רק פעם אחת: היה זה בשנות ה-50, כאשר חולָה בבית החולים הצרפתי סן לואי שעמד על הגבול, הפילה בטעות את שיניה התותבות מהחלון הפונה אל שטח ההפקר שתחתיו. כוחות האו"ם, בסיוע צוות ישראלי וצוות ירדני, ירדו לחפש את השיניים האבודות, אשר נמצאו והוחזרו לבעליהן. אחת הנזירות העובדות במקום אף הונצחה במצלמתו של צלם העיתון "לייף", דוד רובינגר, כשהיא מחזיקה את השיניים בידיה. רבים טועים ומייחסים את הסיפור למנזר נוטרדם הסמוך, אולם שם מעולם לא אושפזו חולים, וגם מעולם לא שירתו נזירות, אלא נזירים בלבד.	עריכה | תבנית | שיחה
48	שלט לדוגמה האם תהיתם פעם כשאתם רואים שלט מרחק עד לאן בעיר נמדד המרחק? אם אתם חושבים כי המרחק הינו עד הכניסה לעיר-אתם טועים! ע"פ חוק מתקופת המנדט שלטי המרחק במדינת ישראל (משתנה בכל מדינה) מודדים מרחק בין השלט לסניף הדואר המרכזי של העיר עליה הוא מצביע. אם אתם חושבים כי כך זה גם באנגליה בימינו הרי אתם טועים בשנית! החל מ-1979 שונה החוק באנגליה לכך שהמרחק יהיה עד נקודת הכניסה לשטח המוניציפלי של המקום אליו מצביע השלט.	עריכה | תבנית | שיחה
49	מחסום ערבי בשער הגיא נגד שיירות יהודיות לירושלים במלחמת העצמאות ישראל בר מונה על ידי דוד בן-גוריון לכתוב את ההיסטוריה הרשמית של מלחמת העצמאות מכיוון שהיה דוקטור בהיסטוריה. מאוחר יותר נתגלה כמרגל למען ברית המועצות ונידון לעשר שנות מאסר ואף הסתבר שבדה לעצמו את התואר האקדמי עם עלייתו ארצה.	עריכה | תבנית | שיחה
50	השיר אבניבי בביצוע יזהר כהן זכה ב-22 באפריל 1978 בתחרות האירוויזיון. למעשה, השיר, שעוסק בשפת הילדים המוצפנת, שפת הבי"ת, יועד לפסטיבל שירי הילדים, אך בגלל החמצת מועד ההגשה הוא הושמע בפסטיבל הזמר והפזמון, ששימש אז בתור קדם אירוויזיון. אבניבי סיים בתיקו עם שירה של חדווה עמרני "בלב אחד" וזכה רק משום שקיבל יותר הצבעות למקום ראשון. לפני פסטיבל הזמר והפזמון הוא הוצע ללהקת הכל עובר חביבי, שדחתה אותו בטענה שהוא "ילדותי מדי".	עריכה | תבנית | שיחה
51	במסגרת מבצע זעם האל הקים המוסד צוות רחב לצורך איתורם של אנשי "ספטמבר השחור", האחראים לטבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן, ולצורך התנקשות בחייהם. המוסד נקט בלוחמה פסיכולוגית ובמקרים מסוימים אף פרסם בעיתונות מודעות אבל על המיועדים לחיסול מספר ימים לפני ההתנקשות עצמה.	עריכה | תבנית | שיחה
52	מגן דוד ברית הקנאים הייתה קבוצה מחתרתית שפעלה בישראל בתחילת שנות ה-50 נגד מגמות החילון. עם חבריה נמנה גם הרב מרדכי אליהו, לימים הראשון לציון.	עריכה | תבנית | שיחה
53	המחצבה בשכונה ד' בבאר שבע שבה נמצא "חלון" גאולוגי לקניון קניון באר שבע-עזה הוא קניון קדום בארץ ישראל שאורכו המשוער כ-100 ק"מ. שרידיו נמצאים כיום מתחת לפני הקרקע ונחשפים לעין במקומות ספורים. הקניון נוצר בתקופת המיוקן והגיע לשיא עומקו בתקופת האירוע המסיני. ראשיתו מזרחית לדימונה, והעיר באר שבע יושבת בחלקה על אפיקו הקבור. אזור השפך שלו נמצא בין בארי לסעד. מעריכים כי בקניון זרם נהר קדום שניקז את כל אזור מזרח הנגב והמכתשים.	עריכה | תבנית | שיחה
54	ה"פטריה" בתמנע בקעת תמנע היא "חלון גאולוגי" בשוליים המערביים של דרום הערבה, שבו חושפים סלעים רבים ומגוונים מתקופות גאולוגיות שונות את ההיסטוריה הדינמית של צפון המסיב הערבו-נובי. אחד מן המאפיינים הייחודיים של בקעת תמנע הוא מחשופי הנחושת, שהיוו אבן שואבת לכורים בני תרבויות שונות, החל מן התקופה הנאוליתית וכלה בעידן המודרני. אלה הותירו בבקעה לא רק אלפי פירי כרייה, אלא גם שרידים ארכאולוגיים לתרבויות העשירות מהן באו. אבני החול האדומות, שראשית השקעתן בתור הקמבריון, יצרו בה מופעים מרהיבים של תהליכי בליה, בהם עמודי שלמה והפטריה, המהווים מוקד משיכה תיירותי.	עריכה | תבנית | שיחה
55	חיילים מצרים נושאים עגלות אחד מהכלים שסייעו ביותר להצלחת מבצע באדר – חציית תעלת סואץ על ידי הצבא המצרי בפתיחת מלחמת יום הכיפורים, היה עגלת עץ על ארבעה גלגלים ששימשה לנשיאת נשק ותחמושת עבור חיילי החי"ר. העגלה, שנגררה על ידי שני חיילים, נבנתה במקור על ידי קצין סיירת צנחנים והיא שימשה לראשונה במבצע הלם במלחמת ההתשה. בעת שתוכנן מבצע הצליחה, נזכר הרמטכ"ל המצרי סעד א-שאזלי בעגלה ישראלית שנתפסה בפשיטה אחרת ולאחר שינויים קלים, הורה על ייצור המוני שלה. בחציית התעלה השתמשו המצרים במעל ל-2,200 עגלות והעבירו עמן מטען של למעלה מ-330 טון.	עריכה | תבנית | שיחה
56	וולוורת ברבור, 1968 ב-10 בנובמבר 1966 עלה רכב של משמר הגבול על מוקש שהונח בידי מחבלים שיצאו משטח ממלכת ירדן. התקפה זו הייתה השיא ברצף של התקפות כאלו. חוסיין, מלך ירדן, שחשש מתגובה ישראלית חריפה, כתב בדחיפות לראש ממשלת ישראל, לוי אשכול, איגרת תנחומים והתחייבות לשמירת הביטחון בגבולות. האיגרת הועברה לשגרירות ארצות הברית בעמאן, וזו העבירה אותה במהירות לשגרירות ארצות הברית בישראל. וולוורת ברבור, שגריר ארצות הברית בישראל באותה עת, התעכב בטיפול באיגרת זו; האיגרת הגיעה אליו ביום שישי, 11 בנובמבר, אך הוא לא ראה בה דחיפות והחליט למוסרה רק ביום ראשון, 13 בנובמבר. ישראל, מצדה, החליטה על ביצוע פעולת תגמול נרחבת, וזו יצאה לפועל לפנות בוקר של יום ראשון, 13 בנובמבר, שעות ספורות לפני מסירת האיגרת. הפעולה, שנודעה כפעולת סמוע, הסתבכה לקרב ממושך, וחוקרים רבים רואים בה את אחד הזרזים העיקריים לפרוץ מלחמת ששת הימים, שבעה חודשים לאחר מכן.	עריכה | תבנית | שיחה
57	שיקום שכבת העתיקות של התקופה הישראלית בתל באר שבע רוב חומת העיר העתיקה של ירושלים, אינה עתיקה, ביחס לירושלים. חומה זו נבנתה בידי האימפריה העות'מאנית לפני כ-400 שנה. חומת הר הבית, למשל, נבנתה בידי הורדוס כ-1600 שנה קודם לכן. אחד השערים בחומת ירושלים, נקרא השער החדש. הוא נפרץ בחומה בשנת 1889, כחלק מתהליך היציאה מהחומות ובניית החלקים המודרניים של ירושלים. 11 שנים אחרי שהטורקים פרצו את השער החדש, הם החלו בהקמת העיר באר שבע; הם הקימו שם את השכונה הראשונה, והיא נקראת בפינו העיר העתיקה של באר שבע. אולם, השכונה שנקראת "העיר העתיקה של באר שבע", אינה באמת באר שבע העתיקה. באר שבע המוזכרת במקרא נמצאה במקום בו מצוי כיום הגן הלאומי תל באר שבע. שכבת העתיקות הכי מודרנית שם, היא מהמאה ה-13; עתיקה ב-300 שנה מחומת העיר העתיקה של ירושלים.	עריכה | תבנית | שיחה
58	ע'ג'ר במקרים רבים ביחסים בין מדינות, שתי מדינות דורשות בעלות על אותה הטריטוריה. במקרים נדירים קורה ההפך- שתי מדינות מטילות את הריבונות בטריטוריה על המדינה הנגדית. מצב זה מכונה טרה נוליוס. כיום טריטוריות בודדות עונות להגדרה זו כמו ביר טוויל וליברלנד, אך לאחר מלחמת ששת הימים ישראל התמודדה עם מצב דומה – הכפר העלווי ע'ג'ר בגבול עם לבנון היה, לפי המפות הישראליות, שטח ריבוני של לבנון, איתה ישראל לא נלחמה במלחמה, בעוד תושבי הכפר, ממשלת לבנון וממשלת סוריה ראו את הכפר כבריבונות סורית, כך שמתוקף ה"כיבוש" הישראלי על שטחי הגולן השטח צריך לעמוד בשליטת ישראל. לאחר חצי שנה בה השטח לא נטען על ידי אף מדינה, מדינת ישראל הכירה בשטח רשמית כשטח רמת הגולן. עם הנסיגה מדרום לבנון הכפר נחצה בהחלטת האו"ם לשניים, חציו הדרומי ברמת הגולן, והצפוני בלבנון. לצד זאת תושבי חציו הצפוני של הכפר בעלי אזרחות ישראלית, אך מבחינה רשמית הם אזרחים תושבי שטח אויב.	עריכה | תבנית | שיחה
59	הר חרמון כשאנשים חושבים מיהו ההר הגבוה בישראל, הם בדרך כלל חושבים על הר חרמון, ונכון להיום הם צודקים – אכן, הנקודה הגבוהה ביותר במדינת ישראל היא כיפה בהר חרמון שגובהה 2,236 מטרים מעל פני הים. עם זאת, לא תמיד היה החרמון ההר הגבוה במדינת ישראל: כידוע, החרמון הוא חלק מרמת הגולן, משמע הוא לא היה תחת שליטה ישראלית כלל עד מלחמת ששת הימים, ולפני מלחמה זו (בשנים 1967-1949) ההר הגבוה ביותר בישראל היה הר מירון (1,204 מטרים מעל פני הים). אבל אם אתם חושבים שמאז מלחמת ששת הימים הר החרמון הוא ההר הגבוה בישראל, אתם טועים! במלחמת ששת הימים צה"ל כבש לא רק את רמת הגולן, אלא גם את חצי האי סיני, שם שוכן ההר ג'בל קתרינה, שפסגתו בגובה 2,629 מטרים מעל פני הים. הפעם הראשונה שבה היה הר חרמון ההר הגבוה ביותר בשליטת ישראל היה במלחמת יום הכיפורים, אז כבשה ישראל את המובלעת הסורית, שכוללת גם את שיא החרמון – 2,814 מטרים מעל פני הים. כחצי שנה לאחר מכן, ישראל נסוגה מהמובלעת הסורית וההר הגבוה ביותר בישראל חזר להיות ג'בל קתרינה עד 1980, אז החזירה ישראל את ג'בל קתרינה למצרים כחלק מהנסיגה מסיני, ומאז ועד היום הר חרמון הוא ההר הגבוה בישראל.	עריכה | תבנית | שיחה
60	שלמה ישראל שיריזלי העיתונאי, הסופר והמוציא לאור שלמה ישראל שיריזלי (השי"ש) הוציא ב-1909 בירושלים עיתון תלת-לשוני – בעברית, יידיש ולאדינו, שנקרא "הפרדס" (איל פאראדיזו / דער פארדעס).	עריכה | תבנית | שיחה
61	שלט לציון המקום במדבר יהודה בו הכביש נמצא בגובה פני הים התיכון במפות מצוין כי פסגת הר החרמון היא בגובה 2,224 מטר מעל פני הים התיכון. מצוין גם שירושלים (למעשה, פסגת הר הרצל, שבירושלים) בגובה ברום של 857 מטר מעל פני הים התיכון. בשנות השישים של המאה העשרים, חוף ים המלח צוין ברום של כ-400 מטרים מתחת פני הים התיכון, וכעת הוא מצוין ברום של כ-430 מתחתם. זאת משום שמפלס ים המלח השתנה. אולם, לא רק מפלס מי ים המלח השתנה. מציוני הגבהים של פסגות ההרים, מתקבל הרושם, כאילו גובה פני הים התיכון הוא גובה קבוע. זאת למרות, שיש גאות, שפל, ושינוי כללי של גובה המפלס הממוצע עם השנים. למעשה, ציון גבהים של נקודות במפות טופוגרפיות בישראל הוא לפי הגובה הממוצע של פני הים התיכון, לשנת 1920.	עריכה | תבנית | שיחה
62	אבא נאמן (1872 – 1960) היה תעשיין וממציא ארץ-ישראלי, ונמנה עם מייסדי תל אביב. שלושה מנכדיו זכו בפרס ישראל: נכדו, בן בנו גדליה, הוא הפיזיקאי והפוליטיקאי יובל נאמן, חתן פרס ישראל למדעים מדויקים לשנת ה'תשכ"ט; נכדתו, בתו של גדליה, היא המשפטנית רות בן-ישראל, כלת פרס ישראל לחקר המשפט לשנת ה'תשס"א; נכד שלישי, בן בתו דינה אשתו של יזהר הררי, הוא הפיזיקאי, נשיא מכון ויצמן למדע לשעבר, חיים הררי, חתן פרס ישראל למדעים מדויקים לשנת ה'תשמ"ט.	עריכה | תבנית | שיחה
63	רחוב על שם הארגון בשכונת קטמון בירושלים "העלייה הראשונה" היא גל עליית יהודים לארץ ישראל העות'מאנית, משנת תרמ"ב (1881), עד שנת תרס"ד (1904), שהגיע בעיקר ממזרח אירופה ותימן. מקובל לראות בגל עליה זה את ראשית הציונות. אולם, היו גלי עלייה קודם ל"עלייה הראשונה", והייתה גם עשייה ציונית, קודם לכן. שכונת מחנה ישראל, לדוגמה, שהיא השכונה היהודית השנייה מחוץ לחומות ירושלים, נבנתה בשנת 1865, בעקבות גל עליה ממרוקו. בית הספר החקלאי, מקווה ישראל, נוסד בשנת 1870. ייסוד המושבה העברית, פתח תקווה, בידי יואל משה סלומון ועוד אנשי "היישוב הישן", החל, כמתועד בבלדה של יורם טהר לב ושלום חנוך, "בבוקר לח בשנת ה'תרל"ח" (1878). גם מפעל תחיית הלשון העברית לא המתין לאנשי "העלייה הראשונה". אמנם אליעזר בן יהודה עלה בשנת 1881. אבל הוא עלה עשרות שנים אחרי ייסוד עיתונות בעברית (העיתונים "הלבנון" ו"חבצלת") ובית ספר עברי (בית הספר לבנות אוולינה דה רוטשילד) בארץ ישראל.	עריכה | תבנית | שיחה
64	בניין הספרייה המרכזית של עזה, ברחוב עומר אל-מוח'תאר קל מאוד להתמצא ברובע מנהטן, שבניו יורק. רוב רחובותיו מקבילים, ונחצים בזוויות ישרות על ידי שדרות מקבילות. דהיינו, פרישת רחובות שתי וערב. הרחובות והשדרות ממוספרים בסדר עולה, כך שמי שנמצא ברחוב מסוים, בקרבת שדרה מסוימת, צריך רק לדעת לספור, כדי להגיע ליעדו הבא ברובע. יוצא מן הכלל הוא האזור בו הייתה העיר העתיקה. הוא נבנה לפני החלת מודל בינוי ערים מודרני זה – האזור המכיל את רחוב קנל ("רחוב התעלה") ווול סטריט ("רחוב החומה"). גם עזה בנויה באופן דומה. המנדט הבריטי על ארץ ישראל שיקם חלק קטן מהעיר העתיקה שלה, אחרי שנהרסה במלחמת העולם הראשונה. אדריכל המנדט, הנרי קנדל, הורה לסלול שאר הרחובות במודל שתי וערב. אלא שהבריטים נתנו לרחובות ולשדרות שמות במקום למספר אותם. לעומת זאת, באר שבע בנויה במעין אנטי תזה למבנה זה. את הרחובות בשכונה המכונה העיר העתיקה של באר שבע, ההטורקים והבריטים בשתי וערב. אולם מדינת ישראל הרחיבה העיר, במודל עיר גנים, המקשה את ההתמצאות, שבו כל שכונה מרוכזת בעצמה, וקשה להגעה משכנותיה.	עריכה | תבנית | שיחה
65	קבר פנקס ואשתו בבית הקברות טרומפלדור. במסגרת מדיניות הקיצוב, שהנהיגה מדינה בשנותיה הראשונות, צומצם השימוש בדלק, ומכוניות פרטיות הושבתו יומיים בשבוע. שר התחבורה דאז, דוד צבי פנקס, מסיעת החזית הדתית המאוחדת ומחותמי מגילת העצמאות, השיג רוב בממשלה לתקנה, לפיה אחד מימי השבתת כל כלי הרכב יהיה שבת. הדבר עורר טענות על כפייה דתית, וב-20 ביוני 1952 התגלה מטען נפץ שלא התפוצץ במרפסת דירתו של פנקס. למחרת, נזרקה פצצה אחרת לדלת דירתו של פנקס, וגרמה לנזק רב לרכוש. ראש הממשלה דאז, דוד בן-גוריון סירב להעלות את הנושא לדיון. בהמשך קיבל פנקס, ככול הנראה, מכתבי איום על חייו, וכחודשיים לאחר ניסיון ההתנקשות הוא נפטר מהתקף לב. עמוס קינן ושאלתיאל בן יאיר נתפסו בסביבת זירת הפשע ובחקירה המשטרתית שמרו על זכות השתיקה. כשנשפטו, קיינן טען כי כעיתונאי הוא שהה במקום, משום שאלמוני הודיע לו, שעומד להיות שם דבר מה מעניין. קיינן ובן יאיר זוכו מחוסר אשמה, ולאחר ערעור, זוכו מחמת הספק. אך כעבור עשרות שנים סיפרו קיינן ומקורביו, שהוא היה המתנקש.	עריכה | תבנית | שיחה
66	אלתר לוין בלבוש מזרחי על שמו של אלתר לוין, לא קרוי שום רחוב בישראל. זאת למרות שהיה ממייסדי ענף הביטוח בארץ ומשורר עברי מצליח, שמותו המסתורי משך תשומת לב רבה. לוין נמצא תלוי על דקל בשכונת רוממה, בשנת 1933. ספק אם מדינת ישראל עשתה איזו שהיא פעולה להנצחתו. זאת למרות שראש המודיעין של הארמייה הרביעית העות'מאנית, עזיז ביי, כתב שלוין היה המרגל החשוב ביותר, שסייע לבריטים במזרח התיכון במלחמת העולם הראשונה. לוין שילם מחיר כבד על כך שלא עזב את הטריטוריה הטורקית, כשיכול היה לעשות זאת. הוא וידידו, ח'ליל א-סכאכיני, נידונו למוות והוגלו מהארץ לצורך ביצוע פסק הדין. השניים ניצלו בעזרת סחבת, שתדלנות ושוחד רב. בהיעדרם מהארץ, הטורקים עינו למוות את בתו של לוין.	עריכה | תבנית | שיחה
67	פייפרים בשנת 1954 נחנכה בקיבוץ מעגן, אנדרטה לזכר הצנחן פרץ גולדשטיין, שנרצח במחנה ריכוז במהלך מלחמת העולם השנייה. בטקס החניכה נכחו כ-2,500 איש, וביניהם ראש ממשלת ישראל, משה שרת, ועוד ממנהיגי המדינה כמו מרדכי נמיר, יגאל אלון וטדי קולק. נשיא המדינה שלח איגרת לאירוע, ומתכנני האירוע רצו להצניח אותה על הקהל. אולם צה"ל, ששלח את תזמורתו לאירוע, סירב להקצות מטוסים להצנחה. מועדון "קלוב התעופה לישראל", הסכים לשלוח פייפר לטובת הצנחת האיגרת בטקס, כאמצעי לשיווק עצמי. כשהפייפר קרב לקהל, ניסה מזכיר המועדון להצניח את האיגרת, אלא שמיתרי המצנח נתפסו בגלגל המטוס. מזכיר המועדון שרבב את פלג גופו העליון החוצה, ועסק ממושכות בשחרור המצנח, בעוד הטייס מנמיך טוס. בעת ההשלכה המחודשת של המצנח, הוסחה דעתם של כל אנשי צוות המטוס, וכולם, כולל הטייסים, עקבו אחר ההצנחה. כך אף אחד מהם לא שם לב לכך שהמטוס טס לעבר הקרקע. מיד אחרי ההצנחה, פגע המטוס בקרקע, התרסק בתוך הקהל, וגרם למותם של 17 איש, ביניהם חבריו לנשק של גולדשטיין, ששרדו את מלחמת העולם.	עריכה | תבנית | שיחה
68	אנדרטת ילדי אוסלו במושב ינוב ב-1949, מטוס DC-3 דקוטה הטיס 28 ילדים יהודים מתוניס להבראה בנורווגיה, כהכנה לעלייתם לישראל. לקראת הנחיתה המתוכננת באוסלו, הוא נקלע לערפל כבד. הטייס הנמיך טוס בשטח הררי, וכנף המטוס פגעה בעץ. המטוס התקדם עוד שישים מטר, התנגש בצלע הר, התהפך, וזנבו ניתק ממנו. רוב הנוסעים הועפו החוצה מהמטוס. תוך כדי ההתנגשות, מכלי הדלק ניצתו, והציתו את המטוס. זנב המטוס נפל ליד נחל, והמשיך לבעור זמן רב גם לאחר ההתרסקות. בזנב נותר הילד יצחק אלל, כשהוא חגור בחגורת הביטחון אל כיסאו. בעירת זנב המטוס הצילה את יצחק מקפיאה למוות במשך שלוש יממות, שבמהלכן הוא ניזון מתפוחים, שהיו לצידו במהלך הטיסה. רק אז עברו במקום, באקראי, ציידים, שחילצו את יצחק - הניצול היחידי מתאונה אווירית זו, שכונתה אסון ילדי אוסלו. בסופו של דבר, יצחק אלל עלה ארצה, עברת את שמו ליצחק אל-על, והתגורר במושב ינוב, שהוקם מתרומות יהודי נורווגיה.	עריכה | תבנית | שיחה
69	שטר של חמש לירות ישראליות עם דיוקנה של הנרייטה סאלד, על רקע בית החולים הדסה הר הצופים. מצדו השני של השטר איור שער האריות בירושלים. הפעילה הציונית-פמיניסטית, רבת ההישגים, הנרייטה סאלד, מעולם לא הקימה משפחה. למרות זאת, זכרה מונצח בישראל דווקא בציון יום המשפחה בתאריך פטירתה - ל' בשבט. במדינות עולם רבות אחרות, מצוין יום המשפחה, ביום ראשון של השבוע השני של חודש מאי. כמו כן, יום האישה הבינלאומי מצוין ב-8 במרץ בכל שנה. על פניו נראה, כי מדינת ישראל צריכה הייתה לציין ב-ל' בשבט יום אישה מקומי ולא יום משפחה מקומי. אלא שעד אמצע שנות ה-90, ליום המשפחה קראו "יום האם", ואילו ליום האישה הבין לאומי קראו "יום הפועלות הבינלאומי". סאלד לא הייתה מנהיגת פועלות. היא הקימה בתי חולים וגני ילדים, וארגנה את עליית הנוער. לכן פעילותה הזכירה יותר את תפקידה של אם המשפחה, מאשר את תפקידה של הפועלת.	עריכה | תבנית | שיחה
70	אסתר רוט-שחמורוב ארצות הברית נחשבת לאחת המעצמות הגדולות בעולם באתלטיקה קלה אם לא הגדולה שבהן, בעוד ישראל נחשבת למדינה חלשה וממועטת הישגים בענף. עם זאת, ב-1972 נוצר מצב ייחודי בו השיא הישראלי במקצוע באתלטיקה קלה היה טוב יותר משיא ארצות הברית באותו מקצוע - זאת כאשר אסתר רוט-שחמורוב קבעה זמן של 13.17 שניות בריצת 100 מטר משוכות במקצה המוקדמות באולימפיאדת מינכן (1972), תוצאה טובה יותר מהשיא האמריקאי החדש שנקבע באותה אולימיפאדה. שיאה הישראלי של רוט-שחמורוב, ששופר על ידה מספר פעמים עד שהתייצב על 12.93 שניות ב-1976, היה טוב מהשיא האמריקאי במשך שבע שנים תמימות - רק ב-1979 הצליחה אצנית אמריקאית לרדת מגבול ה-13 שניות בריצה זו, ולקבוע תוצאה טובה יותר מהשיא הישראלי. כיום שיא העולם בריצה זו (12.20 שניות) מוחזק בידי אמריקאית (קנדרה הריסון), ואילו שיאה הישראלי של רוט-שחמורוב נשבר רק ב-2002 בידי אירנה לנסקי. שיאה הישראלי של לנסקי, שמחזיק מעמד עד היום (2021), מפגר אחרי השיא האמריקאי, שהוא גם שיא העולם, בהפרש גדול של 60 מאיות השנייה.	עריכה | תבנית | שיחה
71	אבן חול צבעונית במכתש הקטן עד שנת 2015 מכתש ירוחם כונה "המכתש הגדול". שמו שונה כדי לעודד תיירות לעיר ירוחם, הסמוכה לו, וגם משום ששמו היה מטעה. מכתש רמון, הגדול באופן משמעותי ממכתש ירוחם, טרם התגלה לעם ישראל, בעת הדבקת הכינוי "המכתש הגדול" למכתש ירוחם. משבעת המכתשים בנגב ובסיני, היהודים הכירו לפני מכתש ירוחם, רק את המכתש הקטן, וגם המודעות לקיומו של זה הייתה מאוחרת. המכתש הקטן מופיע ב"מפת ניוקומב", שהכין הצבא הבריטי בשנת 1914, כחלק מההכנות למלחמת העולם הראשונה. אולם, מפת נוקומב לא הייתה ידועה ליישוב היהודי והמכתש הקטן התגלה לו באקראי, במסגרת סיור של חברי תנועת המחנות העולים, ב-1942. לדבריהם, גילוי ה"בור", כפי שקראו לו, הפתיע אף את מורה הדרך הבדואי שלהם.	עריכה | תבנית | שיחה
72	גוש הזכוכית העתיק הגדול ביותר בעולם התגלה בישראל בשנת 1959. במהלך החפירות הארכאולוגיות באתר בית שערים, על קרקעיתה של מערה חצובה, התגלה גוש מלבני גדול עשוי זכוכית בלתי שקופה בגוון סגול: אורכו כשלושה מטרים וחצי, רוחבו שני מטרים, עוביו כחצי מטר ומשקלו כ-8.8 טון. הזכוכית הזאת הייתה נושא למחקר בבית החרושת קורנינג שבארצות הברית שיצקו את המראה מחזירת האור לטלסקופ שבמצפה הכוכבים שבהר פאלומר מגוש זכוכית שמשקלו היה 14.5 טון. המערה שנמצא בה הגוש שימשה סדנה לייצור זכוכית בתקופה המוסלמית הקדומה: נבנה בה תנור היתוך גדול שעורבבו בו חומרי הגלם לזכוכית, והובערה בה אש שלובתה לטמפרטורה של מעל 1,000 מעלות צלזיוס במשך שבועות אחדים, עד שהחומרים התרכבו לכדי זכוכית. לאחר מכן הרסו את התנור וניתן היה לשבור מן הגוש גושים קטנים לשם מכירה לסדנאות ייצור כלי זכוכית שהיו בסביבה. במערה זו, סביב גוש הזכוכית הזה, קיימה ממשלת ישראל את ישיבתה ביום 30 במרץ 2008.	עריכה | תבנית | שיחה
73	מזרקה עם סמל מנורה במחוז היהודי המחוז היהודי האוטונומי, שבירתו בירוביג'ן היא המחוז האוטונומי היחיד בעולם, בו נוהגת עוד היום שפת היידיש כשפה רשמית. המחוז האוטונומי הוקם ב-1928 לאור חזונו של לנין למדיניות לאומית. לפי גישתו, קבוצה צריכה טריטוריה כדי להיות לאום. הדרך לאפשר ליהודים זכויות לאומיות כאחת מקבוצות הלאום בברית המועצות הייתה בהקצאת טריטוריה עבורם. השפה הלאומית שנבחרה עבור המחוז הייתה היידיש, ולא העברית, ייתכן שכהנגדה לשאיפות התנועה הציונית. נעשו פעולות תעמולה ניכרות כדי לעודד הגירה לאזור. הוכנו פוסטרים, מסמכים הוצנחו באזורים בהם התגוררו יהודים, ונכתבו ספרים ביידיש על האוטופיה הסוציאליסטית. הממשלה אף הפיקה סרט ביידיש בשם "מחפשי האושר" על משפחה שעזבה את ארצות הברית בשל השפל הכלכלי והגיעה לאזור. התעמולה הייתה כה יעילה עד כי כמה אלפי יהודים שאינם סובייטים היגרו לאזור, בכללם כמה מאות שהיגרו לאחר שחיו בישראל. במקום התפתחה תרבות יהודית. יצא עיתון ביידיש, רחובות העיר נקראו על שם סופרים יידים כמו שלום עליכם וי.ל. פרץ. מסיבות שונות, היו שנות הפריחה של המקום מועטות. בשנת 1995 חיו באזור כ-־212,000 תושבים בלבד, מתוכם נותרו כשני אחוזים יהודים.	עריכה | תבנית | שיחה
74	יהודי תימני בירושלים, סוף המאה ה-19 יהודי תימן שעלו לארץ ישראל בשנת ה'תרמ"ב בעליית אעלה בתמר נתקלו בקשיי פרנסה, גילויי גזענות ופקפוק בעצם יהדותם מצד חלק מתושבי ירושלים. גם תימני כנרת שעלו לארץ ב-1909 סבלו מבעיות דומות. בחלוף מאה שנים נתקלו ביתא ישראל בקשיים דומים. מחקרים גנטיים עדכניים מצאו מידה רבה של דמיון תורשתי בין יהודי אתיופיה, תימן, אשכנז ולוב. לפי אחת ההשערות, מקורה של ביתא ישראל הוא בקהילה היהודית שבמצרים מתחילת תקופת בית שני.	עריכה | תבנית | שיחה
75	לוח זיכרון לזכר הנעדרים שנמצאו והובאו לקבורה בגן הנעדרים, בית הקברות הצבאי, הר הרצל נכון לשנת 2021, טרם אותר מקום קבורתם של 173 מחללי מערכות ישראל, והרשויות עמלות על תיקון המצב (ראו התמונה). ב-2013 שונה שם המנוח על מצבה בהר הרצל, מ"ישראל מיר" ל"יעקב מאמאן". זאת אחרי שהובהר, כי לא היה בקרבות הרלוונטיים שום חייל בשם "מיר", וזהותו של מאמאן הוכחה במיצוי DNA מעצמותיו והשוואה עם היחיד מעשרת אחיו, שנותר בחיים. מאמאן, שעלה ממרוקו ונפל במלחמת העצמאות, נקבר תחת שם שגוי, כי מילותיו האחרונות היו "ישראל שלי" (ביידיש "ישראל מיר").	עריכה | תבנית | שיחה
76	אנואר סאדאת ביקור נשיא מצרים סאדאת בישראל, בשנת 1977, היה אירוע כה חגיגי ומרגש, עד שהטלוויזיה הישראלית יצרה תקדים. לראשונה בישראל שודר משדר טלוויזיה בצבע. לרוב המוחלט של בעלי מקלטי הטלוויזיה הישראלים, ממילא היו מקלטים, שאינם מראים צבעי השידור. ועדיין, האירוע הבהיר לציבור, שערוץ הטלוויזיה היחידי במדינה לא משדר בצבע בגלל חוסר רצון, ולא בגלל חוסר יכולת. מה גם, שרבים משידורי ערוץ זה היו סדרות טלוויזיה וסרטי קולנוע מיובאים, שבחוץ לארץ כן שודרו בצבע. הציבור הבין שצבע השידורים מוסתר ממנו בכוונה, והצטייד בטלוויזיות צבעוניות ובמכשירי "אנטי מחיקון", שהחזירו לשידורים את צבעיהם.	עריכה | תבנית | שיחה
77	מנחם בגין שידור אופרת הסבון דאלאס החל בישראל בשנת 1981, כשלוש שנים לאחר שהחל בארצות הברית. הסדרה זכתה לפופולריות עצומה, ושידורה בערוץ הראשון, שהיה אז הערוץ הטלוויזיה היחיד במדינה, הביא לאחוזי צפייה גבוהים ביותר. בעת ביקור שחקני הסדרה בארץ, ב-1982, סופר להם כי קיבוץ גינוסר שינה שוב ושוב את מועד אספת חבריו, כדי שזו לא תתקיים בעת שידור הסדרה. שיא הביקור היה במעון ראש הממשלה דאז, מנחם בגין, שקיבל את השחקנים בכבוד רב. הוא הצטלם עמם, כשהוא חובש כובע בוקרים, שהם העניקו לו, וביקש שיגלו לו איך תמשיך ותתפתח העלילה. בגין ביקש שיספרו לו מי ירה בדמות הגיבור, ג'יי אר. הוא הבטיח כי ישמור את הדבר בסוד, כשם ששמר את סודות המחתרות. השחקן סטיב קנאלי לחש על אזנו את התשובה, שהייתה ידועה מזה זמן רב ל-90 מיליון צופי טלוויזיה בארצות הברית. תשובה, שגם מנחם בגין יכול היה לדעת, אילו התקין על גג מעונו אנטנה, שקולטת את שידורי הטלוויזיה של ירדן.	עריכה | תבנית | שיחה
78	ישראל קסטנר בשידור של "קול ישראל" בהונגרית, תחילת שנות ה-50 הטוען בכתב תביעה, כי פרסום מסוים על אודות אדם מסוים עובר על חוק איסור לשון הרע, מסתכן בכך שהנתבע יוכיח את אמיתות דבריו המקוממים, קבל עם ועדה, על במת בית המשפט. כך קרה בשנות ה-50, כשהיועץ המשפטי לממשלה, חיים כהן, תבע את מלכיאל גרינוולד, וניסה להגן על שמו הטוב של ישראל קסטנר. בית המשפט המחוזי זיכה את גרינוולד מרוב ההאשמות, והשופט בנימין הלוי כתב בפסק דינו, ש"קסטנר מכר את נפשו לשטן" כי שיתף פעולה עם הנאצים בביצוע השואה. עקבות המשפט קסטנר נרצח, עוד בטרם הסתיים הליך הערעור. בסופו של דבר, בית המשפט העליון קבע, שאמנם קסטנר לא סייע לקיום השואה, אך סייע ביודעין ובאופן פלילי לפושע מלחמה נאצי להימלט מדין. השופט שמעון אגרנט הוסיף את המשפט העמום "את קסטנר תשפוט ההיסטוריה ולא בית המשפט". דמותו של קסטנר נשארה שנויה במחלוקת ומפורסמת עד היום.	עריכה | תבנית | שיחה
79	אריזת המשחק "חבילה הגיעה" הוא משחק קופסה שהגה האמן הרב תחומי והסאטיריקן, אפרים קישון, בשנות ה-60. המשחק מתרחש בישראל הביורוקרטית, כאשר מגיעה חבילה מחו"ל. על מנת להשיגה, על השחקן לנוע במשעול מתפתל של בירוקרטיה כדי להשיג ממיטב תעודות ישראל. ייתכן שיהיה עליו להשיג תעודת יושר מהמשטרה, וייתכן שיזדקק לתעודת זהות, ולשם כך יצטרך קודם כול להצטלם - ולשם כך יצטרך להסתפר קודם לכן. ייתכן שיישלח לפארק על מנת להמתין קמעה, וכך הלאה. בדומה למשחק מונופול, המשחק כולל כרטיסי "הפתעה" וכן אפשרות המתנה ממושכת בבית הסוהר.	עריכה | תבנית | שיחה
80	"זיסמן" במדי חיל התותחנים הישראלי עם סיום מלחמת העולם השנייה, חייל האס אס הנאצי, פדוי השבי, אולריך שנפט, ראה את גרמניה כחורבה, שעדיף לברוח ממנה. מִשֻּׁתָּפוֹ היהודי לחדר השכור, במינכן, הוא למד על ארגוני צדקה, הסועדים ניצולי שואה, וזייף זהות יהודית בשם "גבריאל זיסמן". "זיסמן" עלה ארצה באניית מעפילים, התגייס לארגון ההגנה, והפך לקצין תותחנים בצה"ל (בתמונה). אולם הקריירה הצבאית שלו נקטעה, כשבבידוק ביטחוני התברר, שבערב של שכרות, הוא הציג לחבריו את צילומו במדים נאציים. בינתיים, גרמניה התאוששה מבחינה כלכלית, ושנפט שאף לחזור אליה. אלא של"זיסמן" הייתה רק אזרחות ישראלית, ובתחילת שנות ה-50, ישראל וגרמניה היו מדינות אויב. "זיסמן" עבר לגור עם זוג עולים חדשים מגרמניה, הפך למאהב של האישה, וניסה להגר לגרמניה יחד איתה. אולם הדרכון הגרמני שלה איפשר רק לה להיכנס לגרמניה. "זיסמן" ניסה להשיג דרכון מצרי, על ידי גיוס לשירות מצרים, כמרגל בישראל. הוא נחת בישראל בזהות מזויפת חדשה, כ"דוד ויזברג", נתפס מיד בידי השב"כ, ישב חמש שנים בכלא רמלה בעוון גילוי סודות צבאיים, ומאז נעלמו עקבותיו.	עריכה | תבנית | שיחה
81	נהר הירדן הגבול בין מדינת ישראל לממלכת ירדן עובר במרכזו של נהר הירדן (בתמונה). אולם בשל סחף קרקע, המתרחש סמוך לקו המים בבקע הירדן, הועתק תוואי גדר המערכת המקורי מספר קילומטרים מערבית לנהר הירדן, בסמוך למקום בו עובר כביש 90. הגדר אינה סימון הגבול אלא אביזר ביטחוני. השטחים שנמצאים בין תוואי הגדר לקו המים נכללים בשליטה ישראלית ורובם מיועדים לחקלאות יישובי מועצה אזורית ערבות הירדן. באותו אופן, בערבה, הגבול עובר במרכז נחל הערבה, שהוא נחל אכזב. שם נבנתה גדר מערכת עשרות שנים מאוחר יותר מאשר באזור נהר הירדן. ועד שנת 2019, עיבדו החקלאי הערבה הישראלים את שדות מובלעת צופר, שהיו בבירור בשטח ממלכת ירדן.	עריכה | תבנית | שיחה
82	יגאל בשן בפסטיבל הזמר החסידי הראשון, 1969 ממוזיקת שנות ה-70 זכורים כיום בעיקר הרוק הקלאסי והדיסקו. אולם מיזם המוזיקה הגדול, הבולט, המצליח והממושך בישראל, בעשור זה, היה פסטיבל הזמר החסידי. זו הייתה תחרות של שירים עם לחנים מקוריים לפסוקים מהמקורות, שנערכה בארץ מהלך חגי תשרי, ויצאה לסיבובי הופעות ממושכים בחו"ל. השתתפו בה זמרי השורה הראשונה בישראל ובעולם היהודי, וחלק מהשירים שהולחנו לכבודה מושמעים ומושרים עד ימנו. הייתה ביקורת מסוימת על שירת נשים בפסטיבל. אבל ניסיונות לערוך פסטיבל דומה, בו רק גברים שרים, ובו נשים וגברים יושבים בנפרד בקהל, נכשלו מבחינה כלכלית.	עריכה | תבנית | שיחה
83	שיעים בבחריין מכים את עצמם בחזה ביום עשוראא' האימאם חוסיין בן עלי, נכדו של הנביא מוחמד, נהרג בקרב בכרבלא שבעיראק, ביום העשירי בחודש המוסלמי מוחרם, שנת 61 להג'רה. יום זה מצוין עד היום בקרב השיעים בצום וטקסי זיכרון וחלק אף מכים ופוצעים את עצמם בחרבות וסכינים עד זוב דם. ישנה מסורת שלפיה קבור ראשו של חוסיין סמוך לבית החולים ברזילי באשקלון. צה"ל פוצץ ב-1950 את המבנה העתיק שהיה במקום, אך מדי שנה מגיעים להתפלל במקום עשרות מאמינים שיעים, בעיקר מהודו ופקיסטן.	עריכה | תבנית | שיחה
84	לוגו חברת סקודה בימי מלחמת העולם השנייה ייצרה גרמניה הנאצית כלי נשק רבים במפעל סקודה בצ'כיה הכבושה. לאחר המלחמה נשארו בצ'כוסלובקיה עודפי נשק גרמני. בשנת 1948 היא מכרה חלק מהם לישראל וזו השתמשה בהם, בין השאר, בקרבות נגד צבא מצרים במלחמת העצמאות, וכך יצא שהצבא המצרי הופגז, בין השאר, בתותחים ישראליים שנושאים צלבי קרס. אולם בסיבוב הלחימה הבא, במבצע קדש, נהנו דווקא המצרים מנשק מצ'כוסלובקיה, והפעם נשק שמקורו ביריבתה של גרמניה למלחמה: ברית המועצות.	עריכה | תבנית | שיחה
85	מקרר ג'נרל אלקטריק 1942, מדחס חיצוני עליון. צולם בבית הנשיא חיים ויצמן, מכון ויצמן, רחובות 2013 בשנת 2010 היה מקרר ב-99.8% ממשקי הבית בישראל. מקרר בבית עשוי להיראות לישראלי בן זמננו כמובן מאליו. אך אין הדבר כך. מקררים תעשייתיים וכלי הובלת מזון בקירור יוצרו כבר בשנות ה-50 של המאה ה-19. המקרר הביתי החשמלי הראשון יוצר, כפי הנראה, בשנת 1913, אך הוא לא רשם לזכותו הצלחה מסחרית. המקרר הביתי הראשון, שהייתה לו תפוצה רחבה, היה דגם "Monitor-Top" של ג'נרל אלקטריק מ-1927. מעל מיליון יחידות שלו נמכרו. המקררים החשמליים החלו לחדור באופן משמעותי לארץ ישראל בשנות ה-30 של המאה ה-20. באביב החם של שנת 1935 רכשו משקי הבית המקומיים המעטים, בחודשיים, כ-2000 מקררים חשמליים. ולמרות שכניסת המקררים החשמליים היוותה איום על תעשיית הקרח, והכריחה את מוכרי הקרח להוריד מחירים, המקרר החשמלי עדיין נותר מוצר לאמידים. במפקד, שנערך בתל אביב, בשנת 1946, נמצאו מקררים ביתיים חשמליים רק בכ-10% מהבתים. זאת בזמן שמחסור בקרח, בתקופות חמות, הוביל לעיתים לעימותים אלימים, בתערבות משטרתית. בשנת 1956 היו מקררים רק ל-37% מהמשפחות היהודיות של שכירים בישראל, ובשנת 1960 עלה השיעור ל-54%.	עריכה | תבנית | שיחה
86	ויטרוביוס למד את פרופורציות האדם, וממצאיו הוצפנו (נכתבו בכתב ראי) בציור המפורסם של לאונרדו דה וינצ'י משנת 1492, "האדם הוויטרובי" "לה מֵזון קארה" (בצרפתית: La Maison Carrée – "הבית המרובע") הוא מבנה רומי עתיק ושמיש, המצוי בעיר נים, שבדרום צרפת. בנייתו הסתיימה, כנראה, בשנת 16 לפני הספירה. המבנה הוא דוגמה לאדריכלות הוויטרובית. דהיינו, אדריכלות כמו זו, המתוארת בספריו של מרקוס ויטרוביוס פוליו, שנפטר בערך כשבניית המבנה הושלמה. כתבי ויטרוביוס, שתורגמו לעברית במאה ה-20, נשמרו בהעתקות ידניות של נזירים, והתפרסמו בזכות האדריכל ואיש הרנסאנס, לאונה בטיסטה אלברטי. אלברטי כתב את ספרו "על אמנות הבנייה" בהתייחסות ישירה לוויטרוביוס, הן בתוכן והן בצורה (למשל, החלוקה הפנימית לעשרה ספרים). למעשה, סביר להניח, שגם כתביו של ויטרוביוס מנציחים גם את הגיגי קודמיו. למשל, בדבריו על מקווי מים, הוא מזכיר את "יפו שבסוריה" כמקום בו יש אגם עצום, המפיק אספלט רב. אין ספק כי הכוונה היא לים המלח. קישור בין ים המלח לעיר יפו עשה כבר הסופר קסנופילוס במאה ה-3 לפנה"ס. סביר שויטרוביוס נסמך כאן על מקור הלניסטי, כי הוא אינו ממקם את יפו ביהודה, דבר שהיה טבעי יותר לבן זמנם של יוליוס קיסר ואוגוסטוס. סביר גם שכאשר ויטרוביוס מזכיר את הבשמים אשר בצמחיית סוריה, הוא מתכוון לבלסם של יהודה.	עריכה | תבנית | שיחה
87	כוורת, האיחוד בשנת 2013 ללהקת כוורת, אחת מלהקות הרוק האהודות בישראל בכל הזמנים, לקח זמן רב למצוא מפיק לאחת מהופעותיה ולאלבום הבכורה שלה. אחת הסיבות לכך הייתה כוונתה להקדיש אותם במלואם לאופרת הרוק ההומוריסטית "אופרת פוגי". אברהם דשא (פשנל) הסכים ב-1973 להיות המפיק להופעה ולאלבום רק לאחר שדני סנדרסון פירק את האופרה לשירים ולמערכונים נפרדים וגנז חלקים נרחבים ממנה. רק ב-2013 יצאה הקלטת האופרה לאור בשלמותה, ועד כה היא מעולם לא הוצגה בשלמותה מול קהל.	עריכה | תבנית | שיחה
88	החזרה לשעון החורף בישראל ב-5 בספטמבר 1999 התפוצצו, בו זמנית, שתי מכוניות תופת, האחת בחיפה והשנייה בטבריה. המחבלים שנסעו במכוניות התופת נהרגו, אך חוץ מהם לא נפגע איש. בעקבות חקירת האירוע העריכו במערכת הביטחון כי טעות היא שגרמה לאותם מחבלים לצאת באיחור למשימתם, ולהתפוצץ לפני שהגיעו ליעדם המתוכנן: מרכיבי הפצצות, תושבי הרשות הפלסטינית, כיוונו את פיצוץ המטענים על פי שעון הקיץ, שהונהג אז בשטחי הרשות. אולם ישראל עברה כבר יומיים קודם לכן לשעון החורף. המחבלים שנסעו במכוניות התופת היו ערבים אזרחי ישראל, ועל כן שעוניהם כוונו לשעון החורף של ישראל. לכן, האחרונים סברו כי המטענים יתפוצצו שעה מאוחר יותר, מכפי שהתפוצצו בפועל. על תפקודם של המחבלים באותו יום הוענק להם הפרס ההיתולי, פרס דרווין.	עריכה | תבנית | שיחה
89	הספרייה העירונית על שם רודי איילר בארצות הברית ישנן מספר רשויות מקומיות, שבהן לא מתקיימות בחירות מוניציפליות, משום שיש בהן תושב יחיד, והוא מוגדר כראש הרשות המקומית. לדוגמה, מאז שנת 2004, בכפר מונווי, שבמדינת נברסקה, מתגוררת רק הגברת אלזי איילר. כל זמן שהיא משרתת את אוכלוסיית הרשות, למשל בתחזוקת ותאורת ארבעת רחובות הכפר, ובאחזקת ספרייה עירונית (בתמונה), היא מקבלת תקציב ממדינת המשנה. גם בשיא פריחתה של רשות מקומית זו, בשנות ה-30 של המאה ה-20, היא לא הייתה גדולה במיוחד. גרו בה אז 150 איש. בישראל יש מקרים קיצוניים עוד יותר: מגדל תפן ונאות חובב מנוהלות בידי ועדה קרואה, משום מעולם לא גר בהן שום תושב. אלו אזורי תעשייה גדולים, שמוגדרים כרשויות המקומיות.	עריכה | תבנית | שיחה
90	מלבד ימי הזיכרון לשואה ולגבורה ולחללי מערכות ישראל, התרחשו מספר אירועים בישראל שבעקבותיהם הוכרז אבל לאומי חד-פעמי, שכלל גם השמעת צפירת זיכרון: יום לאחר שניתנו שני גזר דין מוות למארק דימשיץ ואדוארד קוזניצוב חברי קבוצת מבצע חתונה בדצמבר 1970, ביום הלווייתו של דוד בן-גוריון, ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל, בדצמבר 1973, לפני טקסי הזיכרון לציון שנה למלחמת יום הכיפורים באוקטובר 1974, לאחר אסון צור הראשון בנובמבר 1982, וביום הלווייתו של ראש הממשלה יצחק רבין בנובמבר 1995.	עריכה | תבנית | שיחה
91	חיים בוגר (בוגרשוב) רחוב בּוֹגְרָשוֹב בתל אביב נקרא על שמו של חיים בוגרשוב, ממקימי הגימנסיה העברית "הרצליה", עוד בחייו. בוגרשוב התנגד לכך ואמר שאינו יכול ללכת ברחוב ולראות שלטים עם שמו, אך ועדת השמות של עיריית תל אביב לא ויתרה. בתגובה, וכדי שלא להיות מזוהה עם הרחוב, עיברת בוגרשוב את שמו לבּוֹגֵר.	עריכה | תבנית | שיחה
92	-	הוספה
93	-	הוספה
94	-	הוספה
95	-	הוספה
96	-	הוספה
97	-	הוספה
98	-	הוספה
99	-	הוספה
100	-	הוספה

בחזרה לפורטל