ויקיפדיה:הידעת?

ראשי

דיונים

הידעת? הוא פרויקט להצגת קטעי מידע ועובדות מעניינות בעמוד הראשי של ויקיפדיה. קטעי "הידעת?" הם קוריוזים המתחברים לערכי ויקיפדיה. התאריך המופיע בצד כל קוריוז בדף זה אינו קשור בהכרח לתאריך שבו אירע, אלא לתאריך שבו הוא מוצג בעמוד הראשי של ויקיפדיה. לדיונים אודות החלפת הידיעות והצעות לידיעות חדשות, גשו לדף השיחה המתאים.

שימו לב: ויקיפדים חדשים מתבקשים שלא לערוך את פסקאות "הידעת?". פסקאות אלו מופיעות, בסופו של דבר, בעמוד הראשי, ועל כן רצוי להשאירן למשתמשים הוותיקים המכירים מקרוב את נוהלי העבודה.

ראו גם: הידעת? אקראי המשלב קטעי הידעת? גם מהפורטלים השונים בוויקיפדיה העברית.

מאגר ערכי "הידעת?" היומיים

היום
7 במאי 2024	שלוש עשרה מתוך תשע עשרה הנשים שנבחרו לפרלמנט הפיני בשנת 1907, הנשים הראשונות בעולם לכהן בפרלמנט אף שרוב מדינות העולם מכירות בזכותן של נשים לבחור ולהיבחר לתפקידים פוליטיים, רמת הייצוג של נשים בבתי נבחרים בכמעט כל מדינות העולם נמוכה מזו של גברים. בדרך כלל, המדינות שמצטיינות בייצוג גבוה של נשים בפרלמנט הן מדינות סקנדינביה, אך המדינה הראשונה שבה נרשם רוב נשי בבית המחוקקים היא דווקא המדינה האפריקנית רואנדה. לאחר הבחירות שנערכו בה ב־2008 היו בבית הנבחרים הרואנדי 44 נשים מכלל 80 החברים, 24 מתוכן במקומות ששוריינו לנשים. שילוב נשים בפוליטיקה הוא אחד מלקחי רצח העם ברואנדה, והוא מבוסס על ההנחה ששילוב נשים בצמרת יפחית את המתחים האתניים.	עריכה - תבנית - שיחה

מאי 2024
1 במאי 2024	דגל אדום מתנופף יום הפועלים הבין-לאומי, הנחוג ב־1 במאי, והדגל האדום, סמל הסוציאליזם, נקבעו בעקבות "אירועי היימרקט" בשיקגו במאי 1886. המהומות החלו לאחר שביתה שערכו האיגודים המקצועיים בארצות הברית למען הגבלת יום העבודה ל־8 שעות. במהלך המהומות נהרגו 60 פועלים ו־6 שוטרים. צבעו של הדגל האדום מציין את דמם השפוך.	עריכה - תבנית - שיחה
2 במאי 2024	אדם הצופה בשמיים, על המאדים, בצהרי היום, יראה את השמיים אדומים ואם הוא יצפה בהם בעת השקיעה, הוא יראה אותם כחולים - בדיוק ההפך ממה שיראה אדם הצופה בשמיים ועומד על כדור הארץ. השקיעה על המאדים נותנת גוון כחול כי האבק הרב הנמצא באטמוספירה הדלילה שלו סופג את האור הכחול ומעביר אותו ישר קדימה, בעוד שאר הצבעים מתפזרים באופן שווה. זאת בניגוד למצב באטמוספירה הסמיכה ודלת האבק של כדור הארץ, ששוברת דווקא את שאר אורכי גלי האור ומסיטה קדימה את האור האדום. בנוסף, השמש השוקעת נראית על המאדים בצורתה האמיתית ולא נראית פחוסה כמו בכדור הארץ, כיוון שהאטמוספירה הדלילה יחסית לא יוצרת את אפקט העיוות הזה. השקיעה בתמונה היא השקיעה הראשונה בצבע שצילם הרובר קיוריוסיטי, השוהה במכתש גייל.	עריכה - תבנית - שיחה
3 במאי 2024	גי דה מופאסאן, בתצלום של נדאר מגדל אייפל נבנה לקראת התערוכה העולמית שנערכה בפריז ב-1889. הציבור הפריזאי סלד תחילה מהמגדל, וקמה תנועת אמנים ואנשי רוח שטענו שהוא "חסר תועלת" ואינו משתלב היטב בנוף הפריזאי. לאחר התערוכה דרש הציבור לפרק את המגדל. הוויכוח בעניין נמשך כעשרים שנה, עד שהוחלט לעשותו "שימושי" על ידי הפיכתו לאנטנת שידור. הסופר הצרפתי גי דה מופאסאן (בתמונה), שנמנה עם המתנגדים למגדל, נהג לשתות כוס קפה בכל בוקר במסעדה שעל המגדל. כששאלוהו מדוע הוא עושה זאת ענה: "זהו המקום היחיד בפריז ממנו לא רואים את המגדל".	עריכה - תבנית - שיחה
4 במאי 2024	מאזניים השוואה לשפות הקרובות לעברית מלמדת שמקור המילה מֹאזְנַיִם בשורש השמי וז"ן, שעניינו שקילה, ולכן מילה זו הייתה צפויה להיכתב "מוֹזְנַיִם". את הכתיב באל"ף מסבירים כאטימולוגיה עממית. מאחר שבעברית העתיקה המילה "מאזניים" הייתה המקרה היחיד שבו נעשה שימוש בשורש וז"ן, הדוברים לא קישרו אותה לשורש זה אלא דווקא ל"אוזניים" הקרובה אליה בצליל, ומכאן קצרה הדרך לשרבוב האל"ף לכתיב המילה. קישור מוטעה זה, הנפוץ גם כיום, הוביל מאוחר יותר ליצירת השורש התנייני אז"ן (ממנו נגזרו למשל המילים: איזן, מאוזן). לאמיתו של דבר, אין כל קשר אטימולוגי בין המילים "מאזניים" ו"אוזניים".	עריכה - תבנית - שיחה
5 במאי 2024	ברומן "הוא הלך בשדות" מאת משה שמיר, במסגרת התלישות שמייצגת מיקה, אין אזכור ממשי לחייה הקודמים. בעוד שבספר משולבים באמנות ובדיוק פרטים רבים, הקשורים לבעלה אורי, להוריו, ולקיבוץ שבו הם חיים, על מיקה רק ידוע, מליחושי ילדי המשק, שהיא באה "משם", ללא הורים, משפחה, רכוש או שייכות, ואין לאיש עניין לדעת מהיכן באה ומה קרה למשפחתה. כזה היה המצב בארץ ישראל ב-1947, עת פורסם הרומן. היישוב היהודי התעלם מעברם של ניצולי השואה ואלה גזרו על עצמם שתיקה כדי להיקלט במהירות בחברה הישראלית ולהסיר את הזהות הקודמת. כיום, בפרספקטיבה של שנים, נראה כי החברה בתקופה זו הייתה לא סובלנית ואטומה, שלא ידעה, ולא רצתה לדעת, כיצד להתמודד עם כאב השואה.	עריכה - תבנית - שיחה
6 במאי 2024	טפיל מסוג ריקציה, הגורם לטיפוס במהלך מלחמת העולם השנייה פעל הצבא הגרמני למנוע הפצת מחלות מידבקות בקרב חייליו ובפרט ניטר דיווחים על מחלת הטיפוס. צמד רופאים מטעם הצלב האדום בעיירה רוזוואדוב שבפולין, סטניסלב מָטוּלֶביץ' ויוג'ין לזובסקי, העריכו שהכרזה על העיירה כמוקד התפרצות מגפה תמנע מהנאצים להתקרב וכך תגן על הקהילה היהודית מהשמדה. הרופאים הדביקו פולנים לא-יהודים בחיידקים מומתים מסוג Proteus כך שדגימות דם שלהם יגיבו באופן דומה לשל חולי טיפוס. הם נמנעו מלהדביק יהודים, שכן יהודי אשר היה נחשד כחולה היה נורה במקום. זמן קצר מתחילת התרמית הגרמנים הכריזו על הֶסגר על העיירה. לאחר שנה של עבודה משותפת מטולביץ' עזב ולזובסקי המשיך בתרמית שנתיים נוספות. בסוף 1943, בעקבות הלשנה של משתף פעולה פולני, שלח הצבא לאזור משלחת רפואית כדי לבחון את היקף התחלואה. ד"ר לזובסקי חשש מחשיפת התרמית ופגש את המשלחת מחוץ לרוזוואדוב, סעד איתם ודאג לשלב בארוחה גם אלכוהול. הרופא הבכיר נהנה מחברתו של לזובסקי ושלח את הרופאים הזוטרים לבצע את הבדיקות הרפואיות, אך אלו חששו מהטיפוס והסתפקו בבדיקה שטחית והתרמית לא נחשפה. בסוף שנת 1942 חוסל גטו רוזוואדוב, אך בזכות התרמית הצליחו הרופאים לדחות את השמדתם של כ-8,000 איש, יהודים ופולנים, תושבי רוזוואדוב והעיירות היהודיות באזור.	עריכה - תבנית - שיחה
7 במאי 2024	שלוש עשרה מתוך תשע עשרה הנשים שנבחרו לפרלמנט הפיני בשנת 1907, הנשים הראשונות בעולם לכהן בפרלמנט אף שרוב מדינות העולם מכירות בזכותן של נשים לבחור ולהיבחר לתפקידים פוליטיים, רמת הייצוג של נשים בבתי נבחרים בכמעט כל מדינות העולם נמוכה מזו של גברים. בדרך כלל, המדינות שמצטיינות בייצוג גבוה של נשים בפרלמנט הן מדינות סקנדינביה, אך המדינה הראשונה שבה נרשם רוב נשי בבית המחוקקים היא דווקא המדינה האפריקנית רואנדה. לאחר הבחירות שנערכו בה ב־2008 היו בבית הנבחרים הרואנדי 44 נשים מכלל 80 החברים, 24 מתוכן במקומות ששוריינו לנשים. שילוב נשים בפוליטיקה הוא אחד מלקחי רצח העם ברואנדה, והוא מבוסס על ההנחה ששילוב נשים בצמרת יפחית את המתחים האתניים.	עריכה - תבנית - שיחה
8 במאי 2024	יומני היטלר על שער המגזין "Stern" בשנת 1983, פרסם מגזין החדשות הגרמני "שטרן" קטעי מכתבים, שנטען שהם יומניו של אדולף היטלר. אלה נודעו אחר-כך בשם "יומני היטלר". המגזין שילם 10 מיליון מרק גרמני (שווה ערך לכ-6 מיליון דולר באותו זמן) עבור שישים ספרונים ושתי "מחברות מיוחדות" על טיסתו של רודולף הס לבריטניה, שכיסו את התקופה שבין שנת 1932 עד 1945. בתוך שבועיים מהפרסום התגלה שהיומנים הם "זיוף מגושם וגרוטסקי" שנכתבו על נייר מודרני בעזרת דיו מודרנית וכללו אי-דיוקים היסטוריים רבים; התוכן הועתק ברובו מספר שקיבץ את נאומיו של היטלר, שלהם נוספו הערות אישיות לכאורה. שני האחראים לזיוף נתפסו ובשנת 1985 נידונו ל-42 חודשי מאסר כל אחד.	עריכה - תבנית - שיחה
9 במאי 2024	רוברט טוד לינקולן רוברט טוד לינקולן, בנו של נשיא ארצות הברית אברהם לינקולן שנרצח בידי מתנקש, היה הבן היחיד שהגיע לשיבה טובה, לאחר ששלושת בניו האחרים של לינקולן מתו בילדותם. בצירוף מקרים מעניין, ניצלו חייו של לינקולן הבן בשנת 1864 על ידי אחיו של ג'ון וילקס בות', רוצחו של לינקולן האב בשנת 1865. באורח מוזר לא פחות, היה לינקולן הבן עד, בעת כהונתו כמזכיר המלחמה, להתנקשות בחייו של הנשיא ג'יימס גרפילד, בתחנת הרכבת בוושינגטון די. סי., וכן נכח בתערוכה בעיר באפלו בה נורה הנשיא ויליאם מקינלי בידי אנרכיסט. עם זאת, באופן אירוני, דווקא מתיאטרון "פורד" בוושינגטון, בו נרצח אביו במהלך המחזה "בן דודנו האמריקאי", נעדר לינקולן הבן עקב עייפות.	עריכה - תבנית - שיחה
10 במאי 2024	אטלס נושא את כיפת השמים על כתפיו אטלס, הטיטאן מגיבורי המיתולוגיה היוונית, מפורסם בקרב רבים בכך שכביכול נשא את העולם על כתפיו. תיאורים אמנותיים רבים תיארו את אטלס כנושא מה שנראה ככדור הארץ על כתפיו, וחיזקו אמונה עממית ושגויה זו. למעשה, היוונים בני התקופה בה נוצר סיפורו של אטלס כלל לא ידעו שהעולם עגול, ובמיתולוגיה מתואר העולם כשטוח. אטלס לא נשא את העולם על כתפיו, אלא את כיפת השמיים - עונש אותו ספג מזאוס על שתמך בטיטאנים במאבקם נגד האלים האולימפיים, וכיפת השמיים היא החפץ הכדורי המופיע בשלל התיאורים האמנותיים של אטלס.	עריכה - תבנית - שיחה
11 במאי 2024	Meleagris ocellata, אחד משני המינים של תרנגול הודו מקורו של תרנגול ההודו אינו בהודו, אלא ביבשת אמריקה ושמו בעברית ובמספר שפות אחרות, כגון צרפתית (dinde) ויידיש (אינדיק), משמר את זיהויו השגוי של העולם החדש עם הודו - אותו בלבול שבגללו נקראים ילידי היבשת אינדיאנים (מילולית, "הודים") במספר שפות. באופן דומה, בהולנדית ובשפות הסקנדינביות נקרא העוף בשיבושים שונים של העיר קוזי'קוד שבהודו. בשפות אחרות משמר השם טעויות אחרות בזיהויו: מקור השם turkey באנגלית הוא טקסונומיה שגויה של תרנגול ההודו כעוף גינאה (פנינייה), שהגיע לאירופה מאפריקה דרך טורקיה ומכאן קיבל את שמו. בפורטוגזית נקרא העוף "פרו", כשמה של מלכות המשנה של פרו, בערבית נקרא העוף "תרנגול רומאי", ואילו ביוונית - "תרנגול צרפתי".	עריכה - תבנית - שיחה
12 במאי 2024	נסים גיני מתוך תצלום כיתתי, 1948 צעיר הנופלים במערכות ישראל הוא נסים גיני, אשר נפל בעודו ילד שטרם מלאו לו עשר שנים, ולאחר מותו חויל. גיני, ששימש קשר בין עמדות הלוחמים ברובע היהודי בעיר העתיקה במהלך מלחמת העצמאות, נפגע ב-28 במאי 1948 מפגיעת צלף. נסים גיני לא היה הילד היחיד שנטל חלק במלחמת העצמאות ברובע: יחד איתו סייעו למגיני הרובע היהודי גם אחיו בן ה-12, אחותו בת ה-14 וילדים רבים אחרים מהרובע. גם ביתר חלקי הארץ סייעו מאות ילדים ללוחמים הישראלים במלחמת העצמאות.	עריכה - תבנית - שיחה
13 במאי 2024	זהרה לביטוב הייתה לוחמת פלמ"ח וטייסת בחיל האוויר הישראלי. התפרסמה במיוחד על רקע סיפור אהבתה ללוחם הפלמ"ח שמואל קופמן, שנהרג ב-2 במאי 1947 בהתפוצצות רימון יד (הסיפור תואר ב-1980 בספרה של דבורה עומר "לאהוב עד מוות"). זהרה התאהבה שוב באמנון ברמן, שאותו פגשה בקורס טיס שעברה בארצות הברית, אך חוותה אובדן שני כאשר אמנון נהרג עם הפלת מטוסו ב-7 ביולי 1948. זהרה עצמה נהרגה ב-3 באוגוסט 1948, בהיותה כבת 21, כאשר מטוסה התרסק לאחר ההמראה מירושלים, עם הטייס שהיה עמה, עמנואל רוטשטיין. כקצינה בחיל האוויר, מצאה זהרה את מנוחתה האחרונה בבית הקברות הצבאי בהר הרצל, למרות רצונה להיטמן ליד שמואל, אהובה הראשון, בהר הזיתים, שהפך בינתיים לשטח אויב. עמוס, אחיה היחיד של זהרה, קרא לבתו הבכורה בשמה. הילדה חלתה בסרטן ובסוכות תשכ"ח, חודשים אחדים אחרי שחרור הר הזיתים, נפטרה הילדה בהיותה בת שש. לבקשת יהודה אבן שמואל, אביו של שמואל קופמן, נטמנה זהרה הקטנה לצד שמוליק ובכך, באופן סמלי, הוגשמה שבועת האמונים.	עריכה - תבנית - שיחה
14 במאי 2024	יצחק מוזה בראש תזמורת צה"ל ב"המצעד שלא צעד" מצעד צה"ל שתוכנן ליום העצמאות הראשון, בה' באייר התש"ט, אפריל 1949, בתל אביב, התקיים באופן חלקי ביותר, וקיבל את הכינוי "המצעד שלא צעד". לקראת המצעד נקבצו ברחובות העיר כשלוש מאות אלף איש. כאשר החל המצעד בצעידתו, רבים מהם פרצו בהתלהבות אל מסלולו, ולא איפשרו את המשך מהלכו. כשהתברר כי אין אפשרות להדוף את המתפרצים, שודרה במערכת הכריזה הודעה על ביטול המצעד. בעקבות כישלון המצעד הוקמה ועדת חקירה, ועל פי המלצותיה הודחו שלושה קצינים, ביניהם מפקד המצעד, בדרגת סגן-אלוף. מפקד זה דרש להציב גדרות תיל לאורך מסלול המצעד. אולם ראש אכ"א לא נענה לדרישה, בנימוק שיושב ראש הכנסת, יוסף שפרינצק, חשש שהתיל יעורר זכרונות מהשואה, שהסתיימה רק ארבע שנים קודם לכן. במקום תיל נמתחו לאורך המסלול חבלים, אולם הללו לא עמדו בפני פריצת הצופים למסלול. חודשיים וחצי מאוחר יותר, ביולי 1949, התקיים מצעד משלים, עליו היה אחראי האלוף צבי איילון.	עריכה - תבנית - שיחה
15 במאי 2024	גשר נוטרדאם, מאת ניקולא-ז'אן-בטיסט רגן, 1756 הגשר העתיק ביותר בפריז שעדיין עומד על תלו הוא פּוֹן נֶף ("הגשר החדש"). הגשר, שנשמר בצורתו המקורית עד היום, נבנה בהוראת אנרי הרביעי, מלך צרפת בין השנים 1578–1604, והיה גשר האבן הראשון שלא נבנו עליו בתי מגורים או מבני ציבור. הנוהג לבנות על גבי גשרים גרם לא אחת לקריסתם. כך קרה גם לגשר נוטרדאם, הגשר בעל ההיסטוריה הארוכה ביותר מבין 37 הגשרים שחוצים את נהר הסן, שקרס מספר פעמים מאז נבנה לראשונה בעת העתיקה.	עריכה - תבנית - שיחה
16 במאי 2024	תבנית:הידעת? 16 במאי 2024	עריכה - תבנית - שיחה
17 במאי 2024	תבנית:הידעת? 17 במאי 2024	עריכה - תבנית - שיחה
18 במאי 2024	תבנית:הידעת? 18 במאי 2024	עריכה - תבנית - שיחה
19 במאי 2024	תבנית:הידעת? 19 במאי 2024	עריכה - תבנית - שיחה
20 במאי 2024	תבנית:הידעת? 20 במאי 2024	עריכה - תבנית - שיחה
21 במאי 2024	תבנית:הידעת? 21 במאי 2024	עריכה - תבנית - שיחה
22 במאי 2024	תבנית:הידעת? 22 במאי 2024	עריכה - תבנית - שיחה
23 במאי 2024	תבנית:הידעת? 23 במאי 2024	עריכה - תבנית - שיחה
24 במאי 2024	תבנית:הידעת? 24 במאי 2024	עריכה - תבנית - שיחה
25 במאי 2024	תבנית:הידעת? 25 במאי 2024	עריכה - תבנית - שיחה
26 במאי 2024	תבנית:הידעת? 26 במאי 2024	עריכה - תבנית - שיחה
27 במאי 2024	תבנית:הידעת? 27 במאי 2024	עריכה - תבנית - שיחה
28 במאי 2024	תבנית:הידעת? 28 במאי 2024	עריכה - תבנית - שיחה
29 במאי 2024	תבנית:הידעת? 29 במאי 2024	עריכה - תבנית - שיחה
30 במאי 2024	תבנית:הידעת? 30 במאי 2024	עריכה - תבנית - שיחה
31 במאי 2024	תבנית:הידעת? 31 במאי 2024	עריכה - תבנית - שיחה