פורטל:יונקים/הידעת?/קטעי הידעת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית


1
ברווזן
ברווזן

הברווזן האוסטרלי הוא אחד מבין ששה יונקים שידוע כי הם ארסיים. הארס נמצא בדרבנות נשלפים ברגליו האחוריות של הברווזון הזכר, והוא כלל אינו משתמש בו כנשק נגד טורפים או לטרף כשאר בעלי החיים הארסיים, אלא לקרבות נגד זכרים יריבים במהלך עונת הזיווג. ג'ורג' שאו, בוטניקאי וזואולוג אנגלי, פרסם את התיאור הראשון של בעל החיים הייחודי ב-1799, וטען כי קשה שלא להטיל ספק באמינות התגלית. גופו של הברווזן נראה כגופה של חיה דמוית בונה שנתפר לה מקור של ברווז. שאו אף ניסה לבדוק השערה זו, ובעזרת מספריים ניסה למצוא תפרים בגוף הברווזן. גם המדען רוברט נוקס האמין כי ייתכן ומדובר בפחלוץ שהוכן בידי זייפנים מאסיה.

עריכה | תבנית | שיחה
2
קרנף
קרנף

האדם מצא לאיברי הקרנפים שימושים רבים לתועלתו. בעבר, עמים שונים באפריקה ובמזרח הרחוק השתמשו בעור הקרנף להכנת מגיני מלחמה, או למיגון סירות המלחמה כדי להגן עליהן מפגיעת חיצים וחניתות. בסין השתמשו בעור גם כדי לרפד את אוכפי הסוסים. בעוד ששימושים אלו פסו בעיקרם מהעולם, עדיין תולים רבים באיברי הקרנף סגולות רפואיות. בתאילנד, נמכר דם קרנפים כסגולה לחוזקה ואבקת עצמות קרנף כתרופה לשרירים כואבים. גם לגללי הקרנף מצאו שימוש - הם גורמים לשלשול ובתוספת שמן מסירים יבלות, וזאת בתנאי שהם "טריים" ממעיו של קרנף שהומת זה עתה. גם השתן (שכביכול מרפא דלקות גרון), הקרן ואיברי המין הזכריים (המשמשים לשיקוי תאווה) נמכרים בשוק השחור. הביקוש הרב לאיבריהם של הקרנפים גורם לנסיקה במחיריהם בארצות רבות בעולם, ובמקביל להכחדתם.

עריכה | תבנית | שיחה
3
סוסי מוסטנג בערבות יוטה
סוסי מוסטנג בערבות יוטה

סוסי הפרא של ערבות אמריקה הצפונית, סוסי המוסטנג, שהיו חלק בלתי נפרד מתרבות הלוחמים הרכובים האינדיאנים, הגיעו לאמריקה רק במאה ה-16. גזעי הסוסים המקומיים של אמריקה נכחדו לפני כ-10,000 שנים. הסוסים הופיעו ביבשת שוב רק עם הבאת גזעים מבויתים על ידי הכובשים הספרדים. סוסי המוסטנג הם למעשה הכלאה טבעית בין גזעי סוסים המיובאים, לאחר שיצאו מחוות בעליהם. סוס המוסטנג ידוע בכוח הסיבולת המיוחד שלו וכיום ניתן לראותו בטבע, במדינות כמו אוקלהומה, יוטה והמדינות שהיוו את המערב הפרוע.

עריכה | תבנית | שיחה
4
אייל מושק סיבירי
אייל מושק סיבירי

אצל זכרים בוגרים של איילי מושק נמצאת בלוטת ריח מיוחדת סמוך לאברי המין. מבלוטה זו מופרש חומר ריחני המשמש בתהליך החיזור של האיילים. מקור שמו של החומר יקר הערך, מושק, בשפת הסנסקריט, ומשמעותו "אשך" בשפה זו. הוא שימש מאז ימי קדם לייצור בשמים, אולם לשם כך היה צורך לצוד את בעלי החיים ולהרוג אותם. מחירו של קילוגרם מושק טבעי מגיע לעשרות אלפי דולרים, משום שמכל זכר ניתן להפיק רק 25 גרם מהחומר החום והשמנוני. כיום, ניתן לסנתז את המושקון, המרכיב העיקרי במושק. הדבר מוזיל באופן ניכר את מחיר בשמי המושק ומאפשר להגן על חיות הבר שמצב השימור שלהן הוגדר כפגיע על ידי איגוד השימור העולמי.

עריכה | תבנית | שיחה
5
ויקוניה, על רקע הר צ'ימבורסו, אשר באקוודור
ויקוניה, על רקע הר צ'ימבורסו, אשר באקוודור

ויקוניה מצויה היא מין ממשפחת הגמליים המצוי בדרום אמריקה. הויקוניה הייתה בסכנת הכחדה, משום שבמשך מאות שנים ירו בוויקוניות ציידים, שחשקו בצמר הוויקוניה ובעורה. הוויקוניה נחשבה לחיה מקודשת באימפריה של האינקה עד שנת 1532, כשהספרדים פלשו אליה, כבשו אותה והחריבוה. מאוכלוסייה של מאות אלפי ויקוניות בהרי האנדים, מאקוודור עד ארגנטינה, פחת מספרן והלך, עד שבשנת 1964 הגיע ל-12 אלף פרטים בסך הכול, הנחשב לסף הכחדה. בשנה זו הוקמה בפרו שמורה לאומית לשימור אוכלוסיית הוויקוניה, סמוך ללימה, וכיום הוויקוניה אינה עוד בסכנת הכחדה.

עריכה | תבנית | שיחה
6
פיל
פיל

פילים, בשונה מרוב בעלי החיים, מגיבים בטקסיות הדומה לאבל אנושי, כאשר אחד הפרטים בעדר מת. הם מסרבים לעזוב את גופתו במשך כמה ימים, ממאנים לאכול, ולא מאפשרים לאוכלי נבלות להתקרב אל הפגר. בתצפיות שנערכו, התברר גם כי פילים שעוברים ליד שלדים ושרידי עצמות של פילים אחרים, לאו דווקא מאלה שהיו חברים בעדר, נעצרים ממהלכם, עומדים זמן מה, ורק אז ממשיכים, כאילו היה זה טקס אבל פרטי משלהם.

עריכה | תבנית | שיחה
7
ראשתן גדול-ראש
ראשתן גדול-ראש

השמות שהוענקו ברבות השנים לראשתן גדול-הראש התבססו על שני מאפיינים בולטים שלו. שמו העברי ואחד משמותיו המדעיים (Physeter macrocephalus) מתייחסים לראשו הגדול, המהווה כשליש מאורכו הכולל. השם האנגלי (Sperm whale) והשם המדעי השני (Physeter catodon) מתייחסים לחומר הלבן הנמצא בראשו של הלווייתן. מקור השם הוא בשגיאה של ציידי לווייתנים מהמאות ה-15 וה-16, שטעו לחשוב כי החומר הלבן הוא הזרע של הלווייתן. לימים התברר כי חומר זה, המכונה "סְפֶּרְמָצֶטִי" (בתרגום מילולי: "זרע המפלצת הימית"), כלל אינו קשור למערכת הרבייה של הראשתן. כיום מעריכים כי יש לו תפקיד בניווט הקולי בו הוא נעזר.

עריכה | תבנית | שיחה
8
למינג
למינג

אגדה אורבנית גורסת שכאשר ישנה התפוצצות אוכלוסין בקרב אוכלוסיית הלמינגים, סוג מכרסם החי בטונדרה הארקטית, מבצעים הפרטים התאבדות המונית בקפיצה מראש צוק. המיתוס נפוץ כל כך עד שהמוניטין של הלמינגים כיצורים חסרי בינה מתואר בסדרת משחקי המחשב הפופולרית למינגס. אולם למעשה אין הלמינגים מתאבדים. כאשר ישנה התפוצצות אוכלוסין, הלמינגים נודדים בחיפוש אחר אזורי מחיה חדשים, ולעיתים, בשל ראייתם החלשה, הם מתבלבלים בין פיורד לנהר ונופלים בניסיון לחצותו.

עריכה | תבנית | שיחה
9
קפיבארה אוכלת.
קפיבארה אוכלת.

בארבעים ימי התענית שלפני חג הפסחא נאסר על הנוצרים הקתולים לאכול בשר, ומותר לאכול דגים בלבד, ולמרות זאת נוהגים בוונצואלה לאכול בתקופה זו באופן מסורתי בשר מאחד ממיני היונקים, הקפיבארה. הקפיבארה הוא המכרסם הגדול בעולם. במראהו הוא דומה לחולדה, אך גדול ממנה משמעותית. אורכו כמטר אחד, ומשקלו הממוצע כ-50 קילוגרם, והוא חי כיום באמריקה הדרומית בלבד. בונצואלה טוענים כי קיבלו אישור מהותיקן במאה ה-16 לאכול מבשר הקפיבארה בתקופת הלנט, לאחר שמיסיונרים מקומיים שיכנעו את אבות הכנסייה כי כיוון שהקפיבארה חי רוב זמנו במים הוא בעצם סוג של דג.

עריכה | תבנית | שיחה
10
סגן הארי קולבורן והדובה ויני
סגן הארי קולבורן והדובה ויני

פו הדב נקרא באנגלית "ויני הפו", וקרוי על שם העיר ויניפג שבקנדה. סגן הארי קולבורן, חייל בצבא הבריטי מהעיר ויניפג, אימץ דובה שחורה וקרא לה על-שם עירו ויניפג הדובה, או בקיצור ויני. הוא הבריח אותה לאנגליה וכשהוצב בצרפת העביר אותה לגן החיות של לונדון. כריסטופר רובין, בנו של הסופר א. א. מילן ראה את הדובה בגן החיות, וקרא על שמה את דוב הצעצוע שלו "ויני", שנתן את ההשראה לסיפור על ויני הדוב.

עריכה | תבנית | שיחה
11
כבש הבית
כבש הבית

כבש הבית הוא אחד מבעלי החיים הנוחים ביותר לגידול, מאחר שדרישות ההזנה ותנאי המחיה שלו צנועות. כך למשל, הכבש מותאם לתנאים הקשים השוררים במדבריות ולאזורים ההרריים. החשיבות הכלכלית הרבה של הכבש הביאה לכך שגידול כבשים היה גורם משמעותי בכלכלות של ימי קדם. גם במאה ה-21 יש לכבש חשיבות ניכרת בכלכלות של מדינות כדוגמת אוסטרליה, ניו זילנד ואורוגוואי.

עריכה | תבנית | שיחה
12
חזיר
חזיר

ארצות הברית ובריטניה כמעט שיצאו למלחמה בשנת 1859 על השליטה באיי סן חואן סמוך לאי ונקובר. תקרית זו ידועה בשם מלחמת החזיר, משום שגורם ההסלמה היה חזיר רעב. החזיר, שהיה שייך לאזרח אירי, אכל פקעות בגן הירק של חוואי אמריקני, והחוואי ירה בו למוות. השלטונות הבריטים רצו לאסור את החוואי, ובתגובה הזעיקו החוואים את הצבא האמריקני לעזרה.

עריכה | תבנית | שיחה
13
איור של מחיצה על ידי פיל
איור של מחיצה על ידי פיל

מחיצה על ידי פיל הייתה עונש מוות נפוץ בדרום-מזרח אסיה ובתת-היבשת ההודית במשך כ-4,000 שנה. גם באימפריה הרומית ובקרתגו השתמשו לעיתים בשיטה זו. במשך מאות שנים השתמשו בפילים למטרות צבאיות, ומוות תחת רגלו של פיל היה עונש שבשגרה עבור עריקים ואסירים, כמו גם פושעים צבאיים. בהודו נהגו להוציא להורג כך עד אמצע המאה העשרים.

עריכה | תבנית | שיחה
14
ערפד מצוי
ערפד מצוי

ברוק של הערפד המצוי, מין של עטלף שניזון מדם, קיים אנזים המאפשר לו לפרק קרישי דם. אנזים זה שומר על זרימת דם בגוף הקורבן, ובכך עוזר לערפד למצוץ את הדם. בנוסף, יש לאנזים משמעות רפואית, שכן ייתכן ויסייע בעתיד לפירוק קרישי דם במוח, אשר עלולים לגרום לשבץ מוחי. לא במקרה, שמו של האנזים הוא דראקולין, על שם הערפד המיתולוגי מהספר דראקולה.

עריכה | תבנית | שיחה
15
עכבר
עכבר

למרות הדעה הרווחת, עכברים לא אוהבים גבינה. כמו האדם, עכברים הם אוכלי כל, אבל טעם הגבינה וריחה בדרך כלל חזקים מדי עבורם, ואם יש להם ברירה הם יעדיפו לאכול דגנים, פירות, ירקות ואפילו לטרוף חרקים.

עריכה | תבנית | שיחה
16
כבש
כבש

אחד מהמרכיבים של הבשמים הפופולריים, היה מופק מהשתן חריף הריח של כבש המושק. שתן זה כה חריף, שהוא מסוגל להדמיע עיניו של אדם, במקרה שהרוח נושאת אותו לכיוונו ממרחק קצר.

עריכה | תבנית | שיחה
17
קיפודן נמלים אוסטרלי
קיפודן נמלים אוסטרלי

יונקי הביב הם יונקים עם שיטת רבייה מיוחדת במינה: הם מטילים ביצים, במקום להמליט גורים. שניים מתוך חמשת מיני יונקי הביב החיים הידועים נמצאים באוסטרליה: הברווזן (פלטיפוס) וקיפודן הנמלים האוסטרלי. הברווזן הוא יונק אמפיבי, ארסי, מטיל ביצים ובעל מקור דומה לזה של ברווז - הוא אחד היצורים המוזרים ביותר בממלכת בעלי החיים. כאשר הוצג עור ברווזן לראשונה על ידי ג'וזף בנקס לחוקרי טבע אנגלים במאה ה-18, הם היו בטוחים כי זו מתיחה. יצור משונה נוסף הוא קיפודן הנמלים האוסטרלי; הוא מכוסה בקוצים שעירים, לו חוטם צינורי במקומו של הפה, והוא בעל לשון שיכולה לנוע פנימה והחוצה מהחוטם בסביבות 100 פעמים בדקה ושמשמשת אותו לתפיסת נמלים וטרמיטים.

עריכה | תבנית | שיחה
18
לווייתן כחול
לווייתן כחול

הלווייתן הכחול הוא בעל החיים הגדול ביותר שנצפה אי-פעם על פני כדור הארץ. אורכו הוא כשל מטוס בואינג 737-300. לבו הוא בגודל של חיפושית פולקסווגן. לשונו גדולה עד כדי כך שפיל ועוד 50 בני אדם, יכולים לעמוד עליה בתוך פיו. קוטר אבי העורקים שלו מגיע לכ-35 סנטימטרים, מספיק דיו כדי להכיל תינוק בקרבו. אולם, למרות גודלו הרב, תזונת הלווייתן הכחול מבוססת בעיקר על יצורים זעירים – כפלנקטון, קריל וסרטנאים מזעריים, שגודלם נע בין ננומטרים לסנטימטרים בודדים.

עריכה | תבנית | שיחה
19
הסוס הנס החכם בפעולה
הסוס הנס החכם בפעולה

הנס החכם היה כינויו של סוס שחי בגרמניה בסוף המאה ה-19 והתפרסם ב"יכולתו האינטלקטואלית" יוצאת הדופן לענות נכונה על שאלות בחשבון. התופעה נבחנה בידי ועדה של 13 מדענים בולטים, שאת בדיקותיה עבר הסוס בהצלחה, ולאחר מכן בידי הפסיכולוג אוסקר פפונגסט. פפונגסט מצא כי הסוס הגיב למעשה לסימנים תת-מודעים שהעבירו לו השואלים, וזאת משום שהתקשורת החברתית בקרב סוסים תלויה בין השאר ביכולת להבחין בסימנים גופניים קלים כמו שינויי יציבה.

עריכה | תבנית | שיחה
20
עטלף פירות מצוי על קליפות תפוזים
עטלף פירות מצוי על קליפות תפוזים

במרכז המסחרי דיזנגוף סנטר, מתחת לרחוב דיזנגוף בתל אביב ממוקם חלל ענק שתוכנן להיות מרכז תרבות, ובו אולם תיאטרון "צוותא 3". התוכנית לא יצאה לפועל והחלל שימש במשך הזמן חניון למשאיות ולאיסוף אשפה. במקום מקננת אוכלוסייה גדולה של עטלף פירות מצוי. העטלפים שוהים במשך היום במתחם הענק ובלילה יוצאים לאכול מפירות עצי הפרי של העיר, כמו שקמה ומיני פיקוס אחרים. משלחת של הנשיונל ג'יאוגרפיק ביקרה במקום כדי לסקור את מצבם.

עריכה | תבנית | שיחה
21
קנגורו
קנגורו

שמו של הקנגורו באנגלית ובעברית הוא שיבוש קל של שמו בפי האבוריג'ינים, ילידי אוסטרליה. הטענה שמקור השם בתשובה "איני מבין" בשפת האבוריג'ינים, שאותה קיבל מגלה הארצות ג'יימס קוק כאשר שאל לשמה של החיה, היא אגדה אורבנית ואינה נכונה.

עריכה | תבנית | שיחה
22
סוסים בגדלים שונים.
סוסים בגדלים שונים.

המונח כוח סוס הומצא על ידי הממציא ג'יימס ואט כיחידת מידה להספק. ואט, אחד המפתחים החשובים ביותר בתחום הנעת הקיטור, פיתח מיזם עסקי בו הוחלפו סוסים במנועי קיטור. ואט היה זקוק ליחידת מידה שתאפשר לו להשוות את ביצועיהם של מנועי הקיטור לאלו של הסוסים אותם החליפו. לאחר שערך תצפיות במכרה פחם, חישב ואט כי סוס פוני מסוגל למשוך עגלת עופרות, בעלת מעמס כולל של 22,000 ליבראות במהירות של רגל אחת בדקה. אולם שימוש ביחידת מידה המכונה כוח פוני נראה לוואט מגוחך. בשל כך החליט מר ואט, באופן שרירותי למדי, כי סוס חזק פי 1.5 מסוס פוני, ומכאן שכוח סוס - יחידה בעלת שם מכובד בהרבה - שוות ערך למשיכת 33,000 ליבראות במהירות של רגל בדקה (שהם 15 טון במהירות של 30 ס"מ בדקה). החלטתו השרירותית של מר ואט הייתה מעט רחוקה מן האמת - בעוד במאמץ גבוה, למשך פרק זמן קצר, מסוגל הסוס הממוצע להפיק עד כ-5 כוחות סוס, הרי שבמאמץ מתון וממושך הוא מסוגל להפיק 0.75 כוחות סוס, לכל היותר.

עריכה | תבנית | שיחה
23

דולפין פראי, החי בבית גידולו הטבעי, ישן כשלכל היותר מחצית ממוחו במצב שינה, מידת עירות המאפשרת לו לנשום ולהישמר מפני טורפים ואיומים אחרים. נהרן האינדוס, יונק ממשפחת הדולפיניים אשר חי בנהר האינדוס השוצף, חייב לשחות ללא הפסקה על מנת להימנע מפציעות, ובעקבות כך ישן גם במחזורים קצרים מאוד, הנמשכים בין 4 ל-60 שניות. לעומת זאת, דולפינים אשר גדלו בשבי, ישנים שינה מלאה - בשתי עיניים עצומות, וללא כל תגובה רצונית לגירויים חיצוניים. במידת הצורך, רפלקס בעיטת הזנב, המופעל אוטומטית עם השקיעה במים, מציף אותם מעלה ומותיר את חור הנשימה שלהם חשוף לאוויר.

עריכה | תבנית | שיחה
24
צילום מזויף של קייטניג-וור
צילום מזויף של קייטניג-וור

בשנת 1993, רכשו זואולוגים מספר זוגות קרניים ספיראליות יוצאות דופן בשוקי הו צ'י מין סיטי בווייטנאם. המקומיים טענו שהן שייכות לפרסתן דמוי תאו, המכונה קֵייטִינְג-וָור. הזואולוגים העניקו לו את השם המדעי "Pseudonovibos spiralis", שפירושו "שור מדומה בעל קרניים ספיראליות". הגילוי עורר התרגשות בקהילה המדעית, ועד שנות ה-2000 נעשו מחקרים מורפולוגים וגנטיים רבים על הקרניים, כדי לקבוע האם הקייטינג-וור משויך לתת משפחת הפרים, היעלים או הצבאיים. תוצאות הבדיקות היו סותרות. למרות שטרם נמצאו ראיות ברורות יותר לקיומו של המין, ארגון השימור IUCN החליט לכלול אותו ברשימה האדומה, כמין בסכנת הכחדה. הארגון אף הוציא דו"ח מקיף אודות האיומים, התפוצה והביולוגיה של המין. בסופו של דבר, בשנת 2006, התברר שמרבית הקרניים הן זיוף, שנוצר מקרני תאו, בקר הבית והסאיגה, במטרה להימכר ביוקר. ארגון IUCN הובך, ונאלץ להסיר את המין מרשימתו. עם זאת ישנם חוקרים, שטרם השתכנעו באי קיומו של הקייטניג-וור. זאת בשל דיווחי עדי ראייה רבים, הופעתו בספרות הסינית ההיסטורית, והיותו מוכר בפולקלור הוייטנאמי והקמבודי.

עריכה | תבנית | שיחה
25
ביזון
ביזון

את עדר הביזוני הבר, הנראה בסרט הקולנוע רוקד עם זאבים, "שיחק" עדר הביזונים של החווה החקלאית, של הפוליטיקאי ל. רוי האוק. זאת משום שכבר קשה כיום למצוא עדרי ביזוני בר גדולים, ומשום שביזוני בר נוטים לתקוף אנשים, שמתקרבים אליהם, למשל אנשים שמצלמים אותם. בתמונות התקריב של הביזונים, בסרט, "שיחקו" שני ביזונים מבויתים של ממש. אחד מהם שימש בחיי היום יום כקמע של תאגיד בשר ממדינת דקוטה הדרומית. השני היה חיית המחמד של המוזיקאי הקנדי המפורסם, ניל יאנג. אולם אפילו הביזונים המבויתים היו פעלתניים מדי ביחס לביזוני הבר, שתוארו בתסריט. לכן, כדי להציג ביזונים במנוחה, נדרשה עזרתו של אנימטור.

עריכה | תבנית | שיחה
26 בסדרת הספרים וסדרת הטלוויזיה האהובה, ארתור, כל הדמויות הן בעלי חיים. בסטר הוא ארנב, פרנסין ומופי קופות, אלן דוב חום, בינקי כלב בולדוג וג'ורג' הוא אייל. אולם, די קשה לתפוש איזה מין בעל חיים הוא ארתור ריד, גיבור הסיפור, עצמו. עקרונית, ארתור הוא שנבוב. אלא שגם מי שמכיר שנבובים יתקשה לזהות חיה זו בציור של ארתור. בספר הראשון בסדרה, "האף של ארתור", ארתור דומה יותר לשנבוב מאשר איורו המוכר כיום; בספר זה לארתור יש אף ארוך מאוד - שהוא גם נושא העלילה. במהלך השנים נעשו שינויים והתאמות במראה של ארתור, אולי כדי לחשוף את פיו, ובכך לחשוף את הבעות פניו או להופכו לאנושי ואייקוני יותר. אולי כדי שיהיה קל יותר לאיירו. תופעה דומה נראית ב"אבולוציה" של מיקי מאוס, שבשנת 1928 דמה יותר לעכבר. עריכה | תבנית | שיחה
27
פוסטר הסרט משנת 1943
פוסטר הסרט משנת 1943

"במבי" הוא סרט אנימציה של אולפני וולט דיסני משנת 1942, שמבוסס על הספר "במבי: חיים ביער" מאת פליקס זאלטן משנת 1923. הדמות המרכזית בסרט היא עופר איילים בשם במבי. וולט דיסני, מנהל האולפנים, שאף להשיג מידה גבוהה של דיוק וריאליזם בסרט. לפיכך, הובאו לאולפנים שני עופרים משמורה במיין, כדי שהאנימטורים של האולפן יוכלו להתרשם באופן בלתי אמצעי מצורת התנועה של חיות אלו. אזור מוצאם של עופרים אלו, במזרח ארצות הברית, הוא גם הסיבה לכך שבמבי אויר כאייל פרדי לבן זנב ולא כאייל הכרמל, כמו בספרו של זאלטן. מעבר לכך, הוקם באולפנים מעין גן חיות קטן, כדי שהאנימטורים יוכלו ללמוד מקרוב על ארנבים, ברווזים, ינשופים ובואשים.

עריכה | תבנית | שיחה
28

"חתלתול אקוסטי" היה מיזם של ה-CIA ו"סוכנות המדע והטכנולוגיה" האמריקנית, שבו ניסו להשתמש בחתול למטרות ריגול, בשנות השישים. בניתוח שארך כשעה, שתל וטרינר מיקרופון בתעלת אוזנו של חתול, משדר רדיו קטן בבסיס גולגולתו, וחוט חשמל דק בתור אנטנה אל תוך פרוותו, סמוך לעמוד השדרה. כדי למנוע הסחות דעת דוכא חוש הרעב של החתול. עלות המיזם הוערכה בכעשרים מיליון דולר. המשימה הראשונה במסגרת הפרויקט הייתה לצותת לשני אנשים בחצר שגרירות ברית המועצות שבוושינגטון הבירה. החתול שוחרר בקרבת מקום, אך ככל הנראה כמעט מיד הוא נדרס על ידי מונית. בעקבות כישלון משימה זו, בוטל המיזם.

עריכה | תבנית | שיחה
29

הביטוי "אדם לאדם זאב" מתאר את אופיו השלילי והלא חברותי של בן האנוש, לכאורה, אשר מטבעו מתנהג לאחרים כזאב, חשדן כלפי אחרים ובהינתן הזדמנות ישאף לפגוע בהם. למעשה, תיוג זה של זאב כיצור לא חברותי הוא מוטעה ושגוי, שכן הזאב הוא אחת החיות החברתיות ביותר בטבע. בניגוד למיתוס זה, בלהקות של זאבים בטבע נצפו דווקא סיוע הדדי והגנה הדדית בין הפרטים. תכונותיו החברתיות הידועות של כלב הבית, מקורן במין הטקסונומי "זאב מצוי", המין אליו משתייך גם הכלב.

עריכה | תבנית | שיחה
30

ב-1930 מצא הזואולוג פרופ' ישראל אהרוני, במהלך מסע למדבר הסורי, נקבה של אוגר זהוב עם גוריה, והביאם למעבדה באוניברסיטה העברית בירושלים. האוגרים וצאצאיהם שימשו כחיות מעבדה במחקריו של פרופ' שאול אדלר, ומגרעין רבייה זה נפוצו אוגרים ממין זה לאוניברסיטאות ברחבי העולם ושימשו למחקרים רבים. כיום, כמעט כל האוגרים הזהובים המבויתים הם צאצאי אותם אוגרים שמצא ישראל אהרוני.

עריכה | תבנית | שיחה
31
זאב טסמני
זאב טסמני

הזאב הטסמני היה יונק כיס, שנכחד ככל הנראה מן העולם במהלך המאה ה-20. הוא דמה לחברי משפחת הכלביים באמריקה, אסיה, אירופה ואפריקה במובנים רבים: שיניו היו חדות, מלתעותיו היו חזקות, עקביו היו מורמים וכלל צורת גופו דמתה לזו של הכלביים. דמיון זה הוא דוגמה לאבולוציה מתכנסת. הזאב הטסמני גם מילא באוסטרליה אותו תפקיד אקולוגי שממלאים הכלבים במקומות אחרים. הכלביים, וקרוביהם האבולוציוניים תת-סדרת דמויי הכלב, פרצו מצפון אמריקה אל אירו-אסיה, ומשם לאפריקה, לפני כשמונה מיליון שנים. עד אז, תפקידם האקולוגי בעולם הישן מולא בידי דמויי חתול, שגם הם מדגימים דמיון גופני לכלביים – הצבועיים.

עריכה | תבנית | שיחה
32
יחמור פרסי
יחמור פרסי

באמצע שנות השבעים ביקשו אנשי רשות שמורות הטבע, לחדש את אוכלוסיית היחמור הפרסי בישראל. לאחר שארחו את אחיו של השאה הפרסי, מוחמד רזא פהלווי, ואפשרו לו לצוד יעל בעל קרניים גדולות במיוחד בחי בר שליד יטבתה, קיבלו ממנו הבטחה להעברת שני זוגות יחמורים משמורת טבע באיראן. עד לשלהי 1978 לא קוימה ההבטחה ועם תחילת המהומות שבישרו על המהפכה האיראנית וסיום שלטון השאה, סבר אברהם יפה, מנהל הרשות, כי זו ההזדמנות האחרונה להשיג את היחמורים. אזרח הולנדי בשם מייק ואן חרבנברוק, שעבד ברשות שמורות הטבע, טס לאיראן, חילץ ארבע נקבות יחמור והעלה אותן על טיסת אל על האחרונה מטהראן. הנקבות צורפו לשני זכרים שהובאו מגרמניה שנתיים לפני כן והוקם גרעין רבייה בחי-בר שבכרמל. החל מ-1996 מתבצע באופן סדיר שחרור לטבע של יחמורים שנולדו בחי בר. כיום אוכלוסיית היחמור הפרסי בישראל היא מהגדולות בעולם.

עריכה | תבנית | שיחה
33
פסליהם של רוזוולט היושב ולצידו כלבו פאלא
פסליהם של רוזוולט היושב ולצידו כלבו פאלא

אנדרטת פרנקלין דלאנו רוזוולט, הנמצאת בוושינגטון, מנציחה את ארבע תקופות כהונתו של פרנקלין דלאנו רוזוולט כנשיא ארצות הברית. ב־12 שנות כהונתו התרחשו בין היתר השפל הכלכלי הגדול ומלחמת העולם השנייה. האנדרטה מנציחה גם את פאלא, הכלב הנשיאותי.

עריכה | תבנית | שיחה
34
פיל
פיל

בגשר בנות יעקב נתגלו שרידי פיל ישר חט, פיל פרהיסטורי מלפני 780,000 שנה, ולידו בול עץ וגוש בזלת גדול ומסותת ששימשו לציד הפיל על ידי אחד המינים הקדומים של האדםהומו ארקטוס. גולגולת הפיל שנמצאה נחשבת לשריד העתיק השלם ביותר של פיל שנמצא באתר ארכאולוגי במזרח התיכון.

עריכה | תבנית | שיחה
35
דורבן מצוי
דורבן מצוי

דורבן מצוי הוא בעל חיים מונוגמי השומר על קשר זוגי קבוע לכל ימי חייו. דורבנים נוהגים להזדווג שמונה פעמים מדי לילה, על אף שהנקבה פורייה למשך יממה אחת או שתיים במשך השנה. פעולת ההזדווגות עצמה מלווה בסכנה עקב הקוצים החדים והארוכים המכסים את גוף הדורבנים, והיא מתאפשרת רק בזכות הפין הארוך של הזכר שאורכו עומד על כ-40 סנטימטר - למעלה ממחצית מאורך גופו. משערים שההזדווגויות התכופות משמשות לחיזוק הקשר הזוגי ולשמירה על נאמנות.

עריכה | תבנית | שיחה
36

הטמרין הקיסרי (Saguinus imperator), פרימט קטן שנפוץ באמריקה הדרומית, קיבל את שמו בזכות שפמו הייחודי שדומה לזה של קיסר גרמניה וילהלם השני. הזואולוג שגילה את המין נתן לו תחילה את שמו כבדיחה, אולם עם הזמן דבק השם בטמרין המשופם והפך לשמו המדעי. לעומתו, הטמרין הזהוב-ידיים, שאף הוא נפוץ באמריקה הדרומית, קיבל את שמו המדעי "טמרין מידס" (Saguinus midas) בשל פרוותו הזהובה שעל כפות ידיו ורגליו ועל שם המלך האגדי, מידאס, שהיה ידוע כבעל יכולת הפיכת כל דבר שנגע בו לזהב.

עריכה | תבנית | שיחה
37
גור שימפנזה ננסי
גור שימפנזה ננסי

אויבו הטבעי העיקרי של הבונובו (השימפנזה הננסי) הוא האדם. אך משערים שנמרים ונחשים גדולים, שנוהגים לתקוף שימפנזים, טורפים גם בונובו. האדם עדיין צד את הבונובו למטרות אכילה וסחר בגורים, על אף החוקים האוסרים על כך. לעומת זאת, פגיעתו של הבונובו באדם היא מינורית, ומתבטאת בפגיעה בשדות קני סוכר, וכן בנשאות של מחלות, הפוגעות באדם (כפוליו למשל). הבונובו נמצא בסכנת הכחדה ממשית בטבע. בשלושת הדורות האחרונים, מאז למד האדם להבדיל בין הבונובו לבין השימפנזה המצוי, קטנה אוכלוסיית הבונובו בכמחצית. כמו כן ירדה גם יכולת הישרדותו בשל הפגיעה במרחבי המחייה שלו. כיום נותרו מהמין הזה כ-10,000 פרטים בלבד.

עריכה | תבנית | שיחה
38
שרקנים
שרקנים

בעל החיים שנקרא באנגלית "חזיר גינאה" (Guinea pig), בצרפתית "חזיר הודו" (Cochon d'Inde) ובעברית נקרא בעבר "חזיר ים", אינו חזיר, ומקורו אינו בגינאה, אינו בהודו ובטח שאינו בים. מקורו של יונק זה הוא באזור פרו והוא מסדרת המכרסמים (ולא מסדרת מכפילי הפרסה כמו החזיר). כיום מכונה בעל חיים זה בעברית שַרקָן (בשל הקולות שהוא משמיע) ‎או קַבְיָה (בדומה לשמו המדעי, Cavia porcellus). הקביה הובאה לאירופה על ידי הספרדים עם כיבוש אזור פרו (אז באימפריית האינקה) בשנת 1532. אחד השימושים בה היה גידולה על ספינות, לשם אספקת בשר טרי למלחים במקום בשר חזיר. על כן בגרמנית נקראת הקביה "חזירון-ים מבוית" (Hausmeerschweinchen), ומכאן מקור שמה הקודם בעברית.

עריכה | תבנית | שיחה
39
לארי, לוכד העכברים הרשמי נכון ל־2018
לארי, לוכד העכברים הרשמי נכון ל־2018

במדינות רבות נבחר בעל חיים כסמל לאומי של המדינה. כך למשל, בארצות הברית נבחר עיטם לבן-ראש כציפור הלאומית והביזון כחיה לאומית, הזאב האפור הוא בעל החיים הלאומי של טורקיה ושל סרביה, הברדלס הוא בעל החיים הלאומי ברואנדה, ועוד דוגמאות רבות. עם זאת, אין מדינות רבות בהן מכהן בעל חיים בתפקיד רשמי. בריטניה היא אחת מן המדינות יוצאות הדופן, שכן במעונו הרשמי של ראש ממשלת בריטניה מתוקצב חתול שתוארו הרשמי הוא "לוכד העכברים הרשמי במעון ראש הממשלה" (Chief Mouser to the Cabinet Office). התקציב השנתי להחזקתו של החתול הרשמי הוא 100 לירות שטרלינג, נכון לעשור הראשון של המאה ה-21. במהלך המאה העשרים ובשני העשורים הראשונים של המאה ה-21 תועדו 12 חתולים בתפקיד זה.

עריכה | תבנית | שיחה
40
מתאו דה-באשו, מייסד המסדר הקפוצ'יני, חובש ברדס טיפוסי
מתאו דה-באשו, מייסד המסדר הקפוצ'יני, חובש ברדס טיפוסי

המסדר הקפוצ'יני הוא מסדר נזירים של הכנסייה הקתולית שמוצאו מהמסדר הפרנציסקני. כמו נזירים פרנציסקנים, נוהגים הקפוצ'ינים לעטות גלימה חומה פשוטה ביותר, עם ברדס (קַפּוּצ'וֹן בצרפתית) גדול ומחודד, ומנהג זה העניק למסדר את שמו. הקפוצ'ינומשקה קפה איטלקי המוכן באמצעות עירוב של אספרסו, חלב חם, וחלב מוקצף – וכן משפחת הקופים הקפוצ'ינים, נקראים על שם המסדר הקפוצ'יני, משום שצבעם דומה לגוון הברדסים החום של נזירי המסדר.

עריכה | תבנית | שיחה
41
אוקאפי בפלורידה
אוקאפי בפלורידה

בעבר שוער כי הג'ירף אינו יכול להשמיע שום קול, אולם מדענים גילו כי הג'ירפים מתקשרים בקולות תת-שמעיים ("אינפרה-סאונד") המופקים בתדירות הנמוכה מ-20 הרץ. גם האוקאפי, חיה ממשפחת הג'ירפיים, מתקשר בקולות תת-שמיעתיים. הוא דומה לג'ירף גם בהתנהגות הבריחה שלו, בעת שהוא חש בזרים סביבו. אלא שבניגוד לג'ירף, האוקפי אינו מתקבץ בעדרים והוא נמוך מהג'ירף - גובהו כ-2.15 מטרים. כמו כן, האוקפי גר במעבה היער ולא בסוואנה. מסיבות אלו, הזואולוגים ותרבות המערב בכלל, לא הכירו את האוקפי עד למאה ה-20. עבור העולם המערבי, האוקפי היה בגדר שמועה לא סבירה, כמו החד קרן

עריכה | תבנית | שיחה
42
אייל פרדי לבן זנב, מהסוג של העופר בסרט "במבי"
אייל פרדי לבן זנב, מהסוג של העופר בסרט "במבי"

אפקט במבי הוא ביטוי ליחס שונה לבעלי חיים והתנגדות לפגיעה בהם, כאשר הם נתפסים כ"חמודים"; זאת בשעה שקיימת אדישות רבה יותר לפגיעה בבעלי חיים אחרים. זאת לא על סמך הבנה ריאליסטית של כוחות הטבע, אלא עקב התקשרות רגשית לחיות ילדותיות וחמודות. הביטוי נסמך על עופר איילים חמוד, ממין טקסונומי אייל פרדי לבן זנב, בסרט האנימציה "במבי" (1942).

עריכה | תבנית | שיחה
43
בונה קנדי
בונה קנדי

קַסטוֹריום היא הפרשה נוזלית שומנית בצבע חום כהה שמדיפה ריח עז ומופקת בבלוטה של הבונה הקנדי והבונה האירופי, הממוקמת באזור פי הטבעת של החיה. ההפרשה משמשת את הבונה לצורך טיפוח פרוותו וכן לצורך סימון טריטוריה. עד למאה ה-18 החומר היה נפוץ כתרופת פלא לטיפול במחלות שונות, ובהן כאבי ראש, חום והיסטריה. כיום השימוש בנוזל נפוץ בעיקר כתוסף מזון בתעשיית המזון ובתעשיית הבשמים.

עריכה | תבנית | שיחה
44

היונק הקטן ביותר הוא עטלף ממין עטלף דבורה, מין וסוג יחיד במשפחת עטלפי דבורה. משקלו לא עולה על 2 גרם ואורכו 29–33 מ"מ. מוטת כנפיו, 10 ס"מ, מגדילה אותו באופן ניכר. היונק השני הקטן ביותר הוא חדף זעיר מסדרת החדפיים. הן עטלף הדבורה והן החדף הזעיר צדים ואוכלים חרקים, אך בעוד החדף הזעיר אינו מצוי בסכנת הכחדה, עטלף הדבורה נמצא במצב פגיע.

עריכה | תבנית | שיחה
45

ההיפופוטם הוא יונק מימי-למחצה גדול שחי באפריקה. ההיפופוטם הוא בעל חיים כבד וגדול, ששוקל למעלה מ-1.5 טון. למרות מראהו המגושם ורגליו הקצרות, ההיפופוטם מהיר יותר מכל בני האדם ומסוגל לרוץ למרחקים קצרים במהירות של 40 קמ"ש. לשם השוואה: האצן האולימפי יוסיין בולט שמחזיק בשיא העולם הנוכחי בריצת 100 מטר - 9.58 שניות - רץ במהירות של 37.58 קמ"ש. עם זאת, רגליו הקצרות של ההיפופוטם מונעות ממנו לטפס על מכשולים גבוהים כגון סלעים גדולים.

עריכה | תבנית | שיחה
46
הקרנף של דירר - איור קרנף ומעליו כיתוב בגרמנית
הקרנף של דירר

"הקרנף של דירר" (בתמונה) הוא חיתוך עץ מאת צייר הרנסאנס הגרמני, אלברכט דירר, משנת 1515. היצירה התבססה על תיאור כתוב וסקיצה מאת אנונימי, של קרנף הודי, שהובא לליסבון באותה שנה. דירר מעולם לא ראה קרנף זה, שהיה הקרנף הראשון באירופה מאז ימי התקופה הרומית. בסוף 1515 שלח מנואל הראשון מלך פורטוגל את הקרנף כמתנה לאפיפיור ליאו העשירי, אך הקרנף טבע כשהאונייה שבה נשלח נטרפה. רק ב-1579 הובא לאירופה קרנף נוסף.

למרות אי-דיוקים אנטומיים, חיתוך העץ של דירר הפך לפופולרי, והועתק פעמים רבות בשלוש המאות לאחר שצויר. לבסוף הוחלף בציורים ריאליסטיים יותר של קרנף, ובמיוחד אלו של הקרנפה קלָרָה (אנ'), שהובאה לסיור באירופה בשנות ה-40 וה-50 של המאה ה-18. על חיתוך העץ של דירר נאמר: "ככל הנראה שום ציור של חיה לא הותיר השפעה כל-כך חזקה על האמנות".

עריכה | תבנית | שיחה
47
תמונת קלוז אפ של אפו של כלב
תמונת קלוז אפ של אפו של כלב

חוש הריח של כלבי גישוש רגיש מספיק בשביל לזהות אדם באמצעות אותות הריח, שגוף האדם מפיץ, ואפילו לשייך ריחות לחלקי גוף של אנשים. במהלך חקירה משטרתית, כלב כזה יכול למצוא חשוד או נעדר ספציפי, לאחר שהכלב הריח בגד, שאותו אדם לבש לא מזמן. כלב כזה יכול לסייע גם בחיפוש והצלה של פצועים לאחר אסון, ובאיתור סמים משכרים, וחומרי נפץ, גוויות, מזון שהוברח בניגוד להוראות משרד החקלאות ועוד. אולם מתברר, שלא רק כלבים, שאולפו להשתמש בחוש הריח משתמשים בו לעבודתם. גם חלק מכלבי הנחייה עושים זאת. לכבים שאולפו לתת לחולי אפילפסיה תרופות חירום, עם תחילת התקף אפילפטי, עשויים להגיש את התרופות מספר דקות לפני שאדם כל שהוא תופש, שהתקף האפילפסיה החל. ככל הנראה, הם מריחים ריחות, שמופיעים בדקות אלו.

עריכה | תבנית | שיחה
48
כלב נוסע ברכבת התחתית במוסקבה
כלב נוסע ברכבת התחתית במוסקבה

אוכלוסיית כלבי הרחוב של מוסקבה היא אוכלוסייה של רבבות כלבים משוטטים בעיר מוסקבה, שגודלה יציב מאז המאה ה-19. לפי הערכה משנת 2010, גודל אוכלוסיית הכלבים המשוטטים של מוסקבה הוא כ-35,000. חלק מאוכלוסייה זו הסתגלה לעיר המודרנית, עד כדי שימוש במערכת הרכבת התחתית של מוסקבה.

עריכה | תבנית | שיחה
49

אֶרֶץ הַצְּבִי הוא אחד מכינוייה של ארץ ישראל. מקור הביטוי בספר דניאל, שם הוא מופיע פעמיים. המילה "צבי" בהקשר זה היא מן השורש השמי צ-ב-ה, המקביל במקרא לשורש ר-צ-ה, ומציינת יופי, פאר וחמדה. משמעו של הביטוי "ארץ הצבי" הוא אם כן: "הארץ הרצויה". למרות שהצבי נמנה עם החי של ארץ ישראל, ייחוסו לביטוי הידוע "ארץ הצבי" הוא רק בפרשנות דרש מאוחרת.

עריכה | תבנית | שיחה
50
פילי הקרב של קרתגו מסתערים בקרב זאמה
פילי הקרב של קרתגו מסתערים בקרב זאמה

השימוש בפילי מלחמה היה רווח מאוד בעולם העתיק. למרות שצבאות הנסיכויות בהודו עשו שימוש נרחב בפילים, הפעם הראשונה שבה נתקל כוח מערבי בפילים בשדה הקרב, היה בקרב גאוגמלה בשנת 331 לפנה"ס, אשר בו הפעיל צבא ממלכת פרס האחמנית בין 10 ל-15 פילים כנגד צבאו של אלכסנדר הגדול. בקרב הידספס, הפעיל השליט ההודי פורוס בי 85 ל-130 פילים כנגד אלכסנדר. מכאן התפשט בעולם ההלניסטי השימוש בפילים, והם לקחו חלק בקרב איפסוס. עם זאת, בעוד שהאימפריה הסלווקית השתמשה בפילים ממין פיל הודי, מדינות כמו מצרים התלמיית וקרתגו השתמשו בפילים מזן פיל צפון אפריקני. זן זה נכחד כבר, והוא לא היה דומה לפילים האפריקניים הנפוצים כיום. פילים אלו היו קטנים יותר, אם כי אוזניהם היו גדולות יותר וגבם היה קעור. גובהם היה 2.5 מטר בלבד, אולם הם היו כנועים ונוחים לאילוף. קרב רפיח היה הקרב היחידי בהיסטוריה בו צבא חמוש בפילים צפון אפריקאים נלחם בצבא, החמוש בפילים הודים.

עריכה | תבנית | שיחה
51
-
הוספה
52
-
הוספה
53
-
הוספה
54
-
הוספה
55
-
הוספה
56
-
הוספה
57
-
הוספה
58
-
הוספה
59
-
הוספה
60
-
הוספה
61
-
הוספה
62
-
הוספה
63
-
הוספה
64
-
הוספה
65
-
הוספה
66
-
הוספה
67
-
הוספה
68
-
הוספה
69
-
הוספה
70
-
הוספה
71
-
הוספה
72
-
הוספה
73
-
הוספה
74
-
הוספה
75
-
הוספה
76
-
הוספה
77
-
הוספה
78
-
הוספה
79
-
הוספה
80
-
הוספה
81
-
הוספה
82
-
הוספה
83
-
הוספה
84
-
הוספה
85
-
הוספה
86
-
הוספה
87
-
הוספה
88
-
הוספה
89
-
הוספה
90
-
הוספה
91
-
הוספה
92
-
הוספה
93
-
הוספה
94
-
הוספה
95
-
הוספה
96
-
הוספה
97
-
הוספה
98
-
הוספה
99
-
הוספה
100
-
הוספה