פורטל:רפואה/הידעת?/קטעי הידעת

לקט קטעי "הידעת?"

1	מסכת המכשיר הרפואי, מסכת (בלועזית: סְטֶתוֹסְקוֹפ), הומצא על ידי הרופא הצרפתי רנה לאנק ב-1816. עד המצאת המסכת, היו הרופאים נוהגים להניח אוזנם על חזה החולה ולהקשיב לקולות הלב והריאות. טכניקה זו לא הייתה נפוצה במיוחד משום לעיתים החולים מיוזעים ומלוכלכים. ביום שהגיעה אליו מטופלת מלאה, הרופא הנוצרי האדוק חש לא בנוח להניח את ראשו על החזה שלה. הוא לקח כמה ניירות, גלגל אותם למין גליל, הצמיד קצה אחד לבית החזה של האישה וקירב את אוזנו לקצה השני. להפתעתו, הוא הצליח לשמוע את פעימות לבה של החולה בצורה טובה יותר מאשר לו היה מצמיד את ראשו ישירות לחזה שלה. לאנק התגאה מאוד בהמצאה שלו, וראה בה ההישג הגדול ביותר של חייו. הישג גדול כל כך, שכאשר חלה בעצמו במחלת השחפת בשנת 1826 נעזר בו כדי לאבחן את מחלתו שלו. אך זה לא עזר לו לשרוד את השחפת והוא נפטר באותה שנה. מאז שוכלל המסכת, שופרה איכות השמיעה ונוספו לו שני צינורות האזנה לכל אחת מן האוזניים.	עריכה | תבנית | שיחה
2	מערכת העיכול, התוספתן מסומן באדום הסרת התוספתן היא מהניתוחים השכיחים בעולם, ומבוצעת לרוב בעקבות דלקת התוספתן. אצל בני אדם שנולדו ללא איבר זה לא נמצאו מחלות הקשורות להיעדרו, ובמשך שנים רבות לא היה ידוע תפקידו של התוספתן ומכך אף נגזר שמו בשפות שונות וביניהן: עברית-תוספתן, מלשון תוספת ואנגלית- appendix שמשמעות נרדפת למילה היא "נספח". לאחרונה, תאוריה ומחקרים חדשים סבורים שהתפקיד נמצא, והתוספתן הוא מאגר של חיידקים "טובים", אשר משמש את גוף האדם במקרים של זיהום במערכת העיכול.	עריכה | תבנית | שיחה
3	נגיפי שפעת מקור שמה של השפעת הספרדית, שקטלה בין 50 ל-100 מיליון אנשים בין השנים 1919-1918, אינו בכך שמוצא המגפה מספרד, אלא בכך שהיא פרצה בשלהי מלחמת העולם הראשונה, והעיתונות הספרדית הייתה היחידה שפרסמה את התפרצותה משום שלא השתתפה במלחמה ולא הייתה כפופה לצנזורה שנכפתה על העיתונות במדינות הלוחמות.	עריכה | תבנית | שיחה
4	נגיפי אבעבועות שחורות אבעבועות שחורות היא מחלה נגיפית שקטלה מאות מיליוני בני אדם במהלך ההיסטוריה. היא גם המחלה היחידה עד כה שהאנושות הצליחה להדביר, וזאת עקב מסע חיסון כלל-עולמי שנערך על ידי ארגון הבריאות של האו"ם במחצית השנייה של המאה ה-20. כיום נותרו נגיפי אבעבועות שחורות רק בשתי מעבדות מחקר, ויש הדורשים להשמידם מחשש שהם ישמשו כנשק ביולוגי קטלני. החיסון למחלה, שהתגלה ב-1796 על ידי רופא כפרי בריטי, אדוארד ג'נר, פותח מסרום של בקר. בשל העובדה שהחיסון הראשון בעולם נעשה על ידי נגיפים הגורמים לאבעבועות הפרות, חיסון נקרא Vaccination באנגלית, על שם המילה הלטינית Vacca (פרה).	עריכה | תבנית | שיחה
5	החיידק מחולל העגבת אחת הסיבות להשתלטותם המהירה של הקונקיסטאדורים על יבשת אמריקה היו המחלות שהביאו עמם, כמו למשל אבעבועות שחורות. צבא ספרדי זעיר בן 600 חיילים בפיקודו של הרנאן קורטס ו-200 חיילים בפיקודו של פרנסיסקו פיסארו, גרם להדבקת הילידים באבעבועות שחורות והביא לתמותת מיליוני בני אדם מהאימפריות של האינקה והאצטקים עקב החסינות הלקויה של גופם וחוסר העמידות בפני הנגיף, אשר מעולם לא נחשפו אליו. פגיעה ויראלית זו הביאה לתבוסתם המוחלטת, תוך כדי אובדן של תשעים אחוזים מבני אמריקה בתוך מאה שנים. פחות ידוע שבמסעם חזרה לאירופה הם נשאו מחלות שלא היו קיימות אז בעולם הישן. המגפה המתועדת הראשונה של עגבת התרחשה ב-1495, שנתיים לאחר חזרתו של כריסטופר קולומבוס ממסעו הראשון לעולם החדש. מחקרים חדשים טוענים שספניו שימשו כנשאים של חיידק העגבת, או אב קדום שלו, שהועבר במגע רגיל ובאירופה התפתח לזן המועבר במגע מיני בלבד.	עריכה | תבנית | שיחה
6	תותב בוהן מעץ של מומיה מצרית הדוגמה העתיקה ביותר לתותב נמצאה במומיה של אישה מצרית המתוארכת לשנת 1000 לפני הספירה. הותאם לה תותב עשוי עץ ועור המחליף את אצבעות כף הרגל. אצבעות כף הרגל המלאכותית שימשו כנראה לצרכים אסתטיים בלבד ולא סייעו ליציבה. כיום, חלק מהתותבים של כפות רגליים עשויים מחומרים מרוכבים מתוחכמים, דוגמת סיבי פחם. הם סופגים היטב את אנרגיית הנחיתה על הקרקע, אוצרים אותה ומחזירים אותה לגוף לצורך הנעתו קדימה. התותבים המודרניים יעילים עד כדי כך שהתאחדות האתלטיקה הבינלאומית אסרה על שיתופם של אתלטים קטועי גפיים, כמו אוסקר פיסטוריוס, בתחרויות שאינן מיועדות לנכים מתוך חשש שהתותבות יתנו לקיטעים יתרון טכני על פני המתחרים חסרי הלקות.	עריכה | תבנית | שיחה
7	בוב מארלי ביולי 1977 אובחן אצל בוב מארלי סרטן ממאיר בבוהן כף הרגל. הוא סירב לקטיעה מלאה של האצבע, בשל אמונתו בדת הראסטפארי, אך קיבל טיפול רפואי. כשנה לאחר מכן התברר כי הסרטן התפשט בגופו, מהבוהן לאיברים אחרים ובמיוחד למוח ולריאות. הוא קיבל טיפול ממומחה רפואי במינכן, אך מצבו הידרדר. גם במצבו הקשה סירב מארלי לכתוב צוואה, שכן לפי דתו זוהי הודאה כי הוא בן תמותה וויתור על אפשרות היותו אחד מהנבחרים לחיי נצח. לבסוף נפטר ב-11 במאי 1981, לאחר שמטוסו נחת במיאמי בדרכו חזרה לג'מייקה, והוא בן 36 בלבד.	עריכה | תבנית | שיחה
8	תצלום מיקרוסקופי של מספר נגיפי כלבת כלבת היא מחלה נגיפית התוקפת את מערכת העצבים. המחלה נחשבת לקטלנית ביותר ולאחר ההידבקות והופעת התסמינים הראשונים, המתבטאים בעיקר בשינויי התנהגות קיצוניים, החולה מת תוך עשרה ימים לכל היותר. את החיסון לכלבת פיתח לואי פסטר, אבי המיקרוביולוגיה, והוא חייב להינתן מיד לאחר הנשיכה ובטרם התפרצה המחלה. מבין מיליוני אנשים שנדבקו במחלה, ידוע רק על שישה אנשים בעולם ששרדו את המחלה לאחר הופעת התסמינים. חמישה מהם קיבלו חיסון בשלב כלשהו בחייהם, ואילו האחרונה, ג'ינה גיזה, שננשכה על ידי עטלף, נרפאה בזכות טיפול חדשני. גופה הוכנס לתרדמת ובאותו זמן ניתן לה קוקטייל של תרופות אנטי-נגיפיות.	עריכה | תבנית | שיחה
9	מקס פון פטנקופר החוקר הגרמני מקס פון פטנקופר האמין שחיידקים עלולים להפוך למיאזמה בתנאים מסוימים, אך הוא התנגד לגישה שלפיה החיידקים מהווים גורם ישיר למחלות. בהתאם לעצתו, מי השתייה של המבורג לא סוננו. ב-1892 תקפה מגפת כולרה את העיר, ופון פטנקופר זכה לביקורת פומבית. על מנת לשקם את מעמדו החליט פון פטנקופר לבלוע מים מזוהמים בחיידקי ויבריו כולרה, שסיפק לו רוברט קוך, יריבו המושבע. הוא פיתח תסמינים קלים של כולרה, אך למרבה הפלא הבריא תוך כמה ימים. כיום משערים שגופו פיתח חיסון לכולרה עקב חשיפה קודמת לחיידק, או שאולי עוזרו של קוך החליט לחוס על חייו ושלח לו מנה מדוללת של תרבית חיידקים.	עריכה | תבנית | שיחה
10	ריטה לוי-מונטלצ'יני בגיל 98 בעיצומה של מלחמת העולם השנייה התחננה הנוירוביולגית ההתפתחותית ריטה לוי-מונטלצ'יני בפני תושבי הכפרים סביב טורינו, שימכרו לה ביצים עבור פעוטיה הרעבים. לאמיתו של דבר הייתה לוי-מונטלצ'יני רווקה מבחירה, שהקדישה את זמנה למחקר מחוץ לכותלי האקדמיה, אחרי שהשלטון הפאשיסטי באיטליה מנע ממנה לעבוד כרופאה נוירולוגית בשל יהדותה. את הביצים המופרות לקחה למעבדה מאולתרת שהקימה בחדר השינה שלה ובעזרתן חקרה את התפתחות מערכת העצבים המרכזית בעוברי תרנגולות. לאחר המלחמה המשיכה בעבודתה באוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס, שם בודדה בשנת 1952 את גורם הגדילה העצבי, הישג שזיכה אותה בפרס נובל לרפואה לשנת 1986. על כך אמרה לוי-מונטלצ'יני: "אלמלא הפלו אותי ורדפו אותי, לעולם לא הייתי מקבלת את פרס נובל". לוי-מונטלצ'יני בת המאה האריכה ימים יותר מכל זוכי פרס נובל אי פעם ונפטרה בגיל 103.	עריכה | תבנית | שיחה
11	המלכה ויקטוריה כאשר ג'ונתן סוויפט מתאר בספרו מסעות גוליבר את מלכהּ של ארץ הגמדים, ליליפוט, הוא כותב שחלק ממאפייני הופעתו תואמים את הופעתם של מלכי דרום-מזרח אסיה וחלק תואמים את מראם של מלכי אירופה. בין מאפייני מלכי אירופה הוא מונה "שפה אוסטרית" – שפה תחתונה שמוטה, כמו זו שהופיעה בעקבות מוטציה ונישואי קרובים, תחילה במשפחת המלוכה של בית הבסבורג האוסטרי ואחר כך בבתי מלוכה נוספים באירופה שהיו איתו בקשרי נישואים. נישואי הקרובים בקרב משפחות המלוכה האירופאיות גרמו להפצת מחלות ולקויות תורשתיות במשפחות אלה. דוגמה מפורסמת אחרת לכך היא הפצת מחלת ההמופיליה במשפחות אלה. ממבט באילן היוחסין אנו יודעים כי המוטציה שגרמה למחלה זו התרחשה בתא שייצר את שחלותיה של המלכה ויקטוריה.	עריכה | תבנית | שיחה
12	דיוקן ויליאם פיט הבן ראש הממשלה הצעיר ביותר בתולדות בריטניה היה ויליאם פיט הבן. פיט, בנו של ויליאם פיט האב, שהיה ראש ממשלת בריטניה בעצמו, מונה בפעם הראשונה לתפקיד בגיל 24 שנים ו-205 ימים. כהונתו הראשונה נמשכה 17 שנים, ולאחר הפסקה של שלוש שנים מונה שנית לתפקיד. לאורך השנים, נאלץ פיט להתמודד עם גרעון תקציבי ענק ממלחמת העצמאות של ארצות הברית, ניהול המלחמות הנפוליאוניות ומחלת הנפש של המלך ג'ורג' השלישי. אם לא די בכך, הרי שפיט חלה במחלת שיגדון תורשתית ונפטר בגיל 47 בלבד, בעודו מכהן כראש ממשלה.	עריכה | תבנית | שיחה
13	ודקה עם לימון וודקה מזויפת גורמת למותם של עשרות אלפי אנשים מדי שנה, בעיקר ברוסיה. משקאות מזויפים מכילים לעיתים קרובות כהלים נוספים מלבד האתנול, שהוא האלכוהול המוכר ממשקאות חריפים ומופק באמצעות התססה וזיקוק של דגנים או סלק. מבין כהלים רעילים אלה נפוץ המתנול, ששתייתו עלולה לגרום לעיוורון כתוצאה מפגיעה בעצב הראייה ואף למוות. זאת כתוצאה מתוצר החמצון הרעיל של המתנול – פורמאלדהיד. במקרה של שתיית מתנול יש להגיע במהירות האפשרית לבית חולים, עוד בטרם החל המתנול להתפרק בגוף. הטיפול המקובל במקרה כזה הוא החדרת כמות גדולה של אתנול לגופו של החולה. האתנול תופס את מקומו של המתנול בכבד, ומאלץ אותו לצאת עם השתן.	עריכה | תבנית | שיחה
14	אלכסנדר פלמינג, מקבל את פרס נובל מידי מלך שוודיה, 1945 המעבדה של הרופא והמדען הסקוטי אלכסנדר פלמינג הייתה תמיד מבולגנת. יום אחד, לאחר שחזר מחופשה ארוכה, מצא פלמינג זיהום פטרייתי בכמה צלחות פטרי שבהן גידל חיידקי סטפילוקוקוס. הוא התבונן במיקרוסקופ והבחין שחיידקים לא גדלים סביב העובש. לאחר מחקר אינטנסיבי, גילה פלמינג ב-1928 כי החומר הפעיל בפטריות אלה, הפניצילין, הורג חיידקים. הפניצילין הפך מאז למרכיב מרכזי בחלק גדול מהתרופות האנטיביוטיות. גילוי הפניצלין נחשב לאחת התגליות החשובות ברפואה בכל הזמנים ופלמינג זכה עליו בפרס נובל לפיזיולוגיה ולרפואה לשנת 1945 ולתואר האצולה סר.	עריכה | תבנית | שיחה
15	ג'ורג' החמישי רופאו האישי של מלך בריטניה ג'ורג' החמישי, הודה שזירז את מותו של המלך, ב-20 בינואר 1936 בשעה 11:55 בלילה, על ידי הזרקת קוקאין ומורפיום. הוא הסביר את מעשהו בכך שרצה למנוע סבל נוסף ממשפחתו של המלך הגוסס וכדי שהחדשות על מותו של המלך יספיקו להתפרסם במהדורת הבוקר של עיתון הטיימס של לונדון. למרות זאת, כאשר עלה נושא המתת החסד לדיון בבית הלורדים, התנגד לו הרופא.	עריכה | תבנית | שיחה
16	בילירובין בילירובין הוא צבען אורגני המוכר לנו באופן אינטימי. כתוצר פירוק של תאי דם אדומים, עובר הבילירובין דרך הכבד אל התריסריון יחד עם מיצי המרה. לאחר שחיידקים משנים את הרכבו במערכת העיכול, משתנה צבעו לחום, והוא מקנה לצואה את צבעה האופייני. חלק ממנו נספג בחזרה ממערכת העיכול לגוף ומופרש בשתן. צבעו הצהוב של השתן נובע מנוכחות בילירובין. מחלות כבד שונות פוגעות ביכולת הגוף להפריש בילירובין, והצטברתו ברקמות הגוף נותנת לעור וללובן העין את הצבע האופייני לצהבת.	עריכה | תבנית | שיחה
17	Rosalind Franklin מבנה ה-DNA, הנושא את החומר התורשתי בגופם של כל היצורים החיים, פוצח בשנת 1953 הודות לעבודתה של הביופיזיקאית היהודיה, רוזלינד פרנקלין. פרנקלין צילמה את פיזורן של קרני רנטגן ממולקולת DNA באיכות חסרת תקדים לזמנה. את הצילום הטוב ביותר שלה מסוף 1952, "תצלום 51", הראה עמיתהּ מוריס וילקינס, ללא ידיעתה, למתחרה שלהם ג'יימס ווטסון מאוניברסיטת קיימברידג'. לאחר שלמד את הצילום, הצליח ווטסון עם שותפו פרנסיס קריק להקדים את פרנקלין בגילוי מבנה ה-DNA, וכשפרסמו את עבודתם הצניעו את חלקה של פרנקלין בתגלית. פרנקלין, שהייתה אחייניתו של הרברט סמואל, הנציב העליון הראשון בארץ ישראל, נפטרה מסרטן בשנת 1958, בהיותה בת 37 בלבד. ווטסון, קריק ווילקינס זכו בפרס נובל לפיזיולוגיה ולרפואה ב־1962.	עריכה | תבנית | שיחה
18	קטע מאותו פפירוס העוסק בטיפול בסרטן מסמך פפירוס מצרי מתקופת השושלת ה-18 (כ-1550 לפנה"ס) ממליץ על אמצעי המניעה הבא: תערובת גומי ערבי, דבש, ותמרים המוספגים בצמר גפן המוחדר לנרתיק. סביר שאמצעי זה היה אכן יעיל, הן בשל החסימה המכנית שמקנה הנוזל הצמיג והן בשל הפרשת חומצה לקטית מהגומי הערבי. חומצה לקטית משמשת מרכיב פעיל במספר ג'לים קוטלי זרע ומופרשת באופן טבעי על ידי חיידקים בנרתיק, השומרים על חומציותו.	עריכה | תבנית | שיחה
19	תרשים דפוס הורשה רצסיבית בתאחיזה ל-X. תרשימים כאלו מסייעים לקבוע את הסיכוי של הצאצאים ללקות במחלה או לשאת את האלל הפגום לרפואה ידועות כ-4,000 מחלות תורשתיות. רוב המחלות הללו נדירות למדי, ומופיעות אצל תינוק אחד לכל כמה מאות אלפי או מיליוני לידות. סיסטיק פיברוזיס היא המחלה התורשתית הנפוצה ביותר; כ-5% מאוכלוסיית ארצות הברית וכ-4% מקרב האנשים ממוצא אירופאי, נושאים את הגן הפגום. בממוצע תינוק אחד מכל 2,500 לוקה במחלה.	עריכה | תבנית | שיחה
20	איור של המוות השחור מתוך ספר תנ"ך גרמני משנת 1411 לאורך ההיסטוריה האנושית היוו חיידקים, וירוסים, פטריות וטפילים אחרים, גורם מרכזי שהשפיע על גודלן של אוכלוסיות. מגפת הדבר המכונה המוות השחור התחוללה באירופה במאה ה-14, וקטלה כשליש מאוכלוסיית היבשת. הרעב הגדול שהתחולל באירלנד בין השנים 1846 ו-1849 נבע מפרוטיסט שגרם למחלת הכימשון בתפוחי האדמה. ברעב ההמוני גוועו למעלה ממיליון איש, כ-10% מאוכלוסיית אירלנד. דוגמה נוספת היא מחלת האבעבועות השחורות שתקפה את האצטקים וסייעה לספרדים להשתלט על ממלכתם. למעשה, במהלכן של מלחמות מספר המתים בשל זיהומים היה גבוה ממספר החללים בקרבות עצמם, אך מאז גילויים של המזיקים הזעירים נמצאו דרכים חדשות להילחם בהם, באמצעות תרופות וחיסונים. מלחמת האזרחים האמריקנית היא המלחמה הראשונה שעליה ניתן לומר בוודאות כי נהרגו בה יותר בני-אדם מידיהם של בני-אדם אחרים, מאשר מזיהומים.	עריכה | תבנית | שיחה
21	מחט תפירה הכל יודעים שלאחר ניתוח, העור והרקמות הפנימיות נתפרות בחוט ובמחט כמו בגד. החוט והמחט אינם כלי העבודה היחידים שחדר הניתוח אימץ מבתי מלאכה אחרים. המנתחים סוגרים את חלל הבטן לאחר ניתוח בעזרת מכשיר הדומה לאקדח סיכות, מוודאים שהורידו כמות של ריקמה שווה משני השדיים בעת ניתוח פלסטי להקטנת חזה בעזרת מאזניים ומסירים עור לקראת השתלת עור עצמית בעזרת מכשיר דמוי קולפן גזר. מגדילים לעשות המנתחים האורתופדיים. הם מנסרים עצמות במסורי דיסק, קודחים בהן במקדחות ידניות, משתילים רצועות מלאכותיות שדומות לרצועות להורדת תריס ומבריגים את הרצועות לעצמות בברגים ומברגים.	עריכה | תבנית | שיחה
22	לואי ה-16 מלך צרפת לואי ה-16 לא שכב עם אשתו מארי אנטואנט במשך שבע שנות נישואיהם הראשונות. זאת משום שסבל מאין אונות, שלא נבעה מקושי נפשי אלא מפגם אורגני קטן – פימוזיס (עורלה הדוקה, שאין אפשרות להפשילה לאחור בעת זקפה). כיום, מתוקן פגם כזה בניתוח פשוט.	עריכה | תבנית | שיחה
23	עישון מחקרים רבים מראים כי אחוז המעשנים בקרב חולי סכיזופרניה בעולם עומד על יותר משני שלישים, לעומת פחות מחצי בקרב חולים במחלות פסיכיאטריות אחרות, ופחות מעשרים אחוזים בקרב כלל האוכלוסייה. לפי אותם מחקרים, מספר סיבות גורמות לאחוז העישון הגבוה כל-כך בקרב חולי סכיזופרניה: העישון מגביר את פירוק וסילוק התרופות נוגדות-הפסיכוזה בגוף; בנוסף העישון מקל על תופעות לוואי הקשורות בתנועה, בעלות מאפיינים פרקינסוניים. לעישון גם השפעה נפשית על החולים, והוא מפחית את השפעת החושים על ההכרה כתוצאה מגירויים חיצוניים. מסיבות אלה הסיקו החוקרים כי העישון מהווה מעין "טיפול-עצמי" של חולי הסכיזופרניה. גם צריכת אלכוהול או מוצרי קנביס נפוצה יותר בקרב חולי סכיזופרניה, וכן בקרב הלוקים בהפרעת חרדה, הפרעה פוסט-טראומטית או דיכאון. מוצרים אלה יכולים להרגיע אי-שקט או חרדה. עם זאת, בשימוש לטווח ארוך, המוצרים עלולים דווקא להחמיר את תופעות ההפרעות הנפשיות, וכאשר ההתמכרות גוברת – לרוב התופעות מחמירות.	עריכה | תבנית | שיחה
24	תצלום בקבוק הרואין אשר שווק על ידי חברת "באייר" הסם הרואין סונתז לראשונה ב-1874 על ידי הכימאי הבריטי סי.אר.איי רייט, שעבד בבית חולים בלונדון. היינריך דרסלר, אשר עבד בחברת התרופות הגרמנית "באייר" ועמד בראש הצוות שפיתח את האספירין, הבחין שהחומר החדש פעיל יותר ממורפין. חברת באייר רשמה את הסימן הרשום "הרואין" (במשמעות של "טיפול הרואי", מהמילה הגרמנית Heroisch). בין השנים 1898 ו-1910, לפני שכל השפעות הסם התגלו, החלה החברה לשווקו כתחליף לא-ממכר למורפין וכתרופת שיעול לילדים.	עריכה | תבנית | שיחה
25	מולקולה של מימן ציאנידי. הצבע הלבן מסמל אטום מימן, השחור מסמל אטום פחמן והכחול מסמל אטום חנקן מימן ציאנידי, סוג של ציאניד, הוא אחד הרעלים החזקים בעולם. החומר זוהה לראשונה בשנת 1782, כאשר הכימאי השוודי קרל וילהלם שלה הצליח להפיק אותו מכחול פרוסי, צבע שפותח בשנת 1704 על ידי יצרן הצבעים הגרמני היינריך דיסבאך, כשניסה לייצר דווקא צבע אדום. בהיכנסו לגוף האדם תופס הציאניד את מקומו של החמצן ומונע מהתאים לייצר אנרגיה. אחת הדרכים היעילות להציל אדם שלקה בהרעלת ציאניד היא לספק לו במהירות כמות גדולה של ויטמין B12, משום שהצורה הבסיסית של הוויטמין יכולה להיקשר היטב לציאנידים. קרל וילהלם שלה עצמו לא היה מודע לרעילותו של החומר אותו חקר, ואפילו התפתה לטעום אותו. משערים שמת כתוצאה מחשיפה ממושכת לרעלים דוגמת ציאניד וארסן.	עריכה | תבנית | שיחה
26	מולייר המחזאי והשחקן הצרפתי, מוֹלְיֵיר, מתח ברבים ממחזותיו ביקורת חריפה על הממסד הרפואי של זמנו, וטען כי אורך חייו של אדם אינו תלוי במספר התרופות שהוא נוטל. מולייר התמוטט במהלך הצגתו הרביעית של המחזה הקומי פרי עטו "החולה המדומה", שבה גם שיחק את התפקיד הראשי של ההיפוכונדר אַרגָן, ומת כמה שעות לאחר מכן. במהלך המחזה אַרגָן השתתף בטקס פיקטיבי שבו הוא ממונה לרופא, והמילים האחרונות שאמר מולייר, כחלק מהמחזה, היו "אני נשבע לשמור על עקרונות הרפואה".	עריכה | תבנית | שיחה
27	משככי כאבים השימוש במשככי כאבים בלידה נחשב על ידי הנצרות כמנוגד לפסוק בתורה "בעצב תלדי בנים", ולכן אסרה הכנסייה הקתולית את השימוש באמצעים אלו. רק ב-24 בפברואר 1957 הודיע האפיפיור על ביטול ההתנגדות להרדמה בעת לידה.	עריכה | תבנית | שיחה
28	פזילה קלה עין עצלה היא ליקוי ראייה בו האותות המתקבלים בעין אחת נדחים על ידי המוח על מנת לאפשר פיענוח חד של התמונה המתקבלת. המוח האנושי מסנן את התמונות ובוחר להשתמש רק באחת, הטובה יותר. מצב זה יכול להיגרם מפזילה או כאשר הראייה בעין האחת פחות טובה משמעותית מאשר בעין השנייה. אם לא מרכיבים משקפיים לתיקון הבעיה, העין הפוזלת או החלשה עלולה להתנוון ולא לתפקד עוד.	עריכה | תבנית | שיחה
29	תרשים המדגים השתלת לב השתלת האיברים המוצלחת הראשונה באדם התרחשה בשנת 1954 בבוסטון שבארצות הברית כאשר כליה נלקחה מאדם והושתלה באחיו התאום. השתלה זו התאפשרה עקב ההתאמה המלאה בין התורם והמקבל בשל היותם תאומים זהים. לולא התאמה מספקת, המערכת החיסונית של המקבל דוחה את ההשתלה. כיום מתבצעות בעולם מאות אלפי השתלות מדי שנה, רובן ככולן ללא קרבה משפחתית בין התורם והמקבל. הדבר מתאפשר על ידי בדיקת רקמות לפני ההשתלה ותרופות חדשות מונעות דחייה.	עריכה | תבנית | שיחה
30	עד התקופה המודרנית המחקר האנטומי והכרת האמנים את הגוף האנושי הייתה מועטה מאוד. על פי ספרו של ההיסטוריון האיטלקי פיליפו וילאני, משנת 1400, שימש ציור עירום אותו צייר אחד מתלמידיו של ג'וטו, כאמצעי ללימוד אנטומי של מבנה גוף האדם עבור תלמידי רפואה בני התקופה.	עריכה | תבנית | שיחה
31	תא זרע ותא ביצית למרות שהמונחים "מחלה תורשתית" ו-"מחלה גנטית" משמשים לרוב כמונחים נרדפים, לא כל הפגמים המקודדים בקוד הגנטי וגורמים למחלה או ללקות מולדת הם תורשתיים. דהיינו, לא כל הפגמים האלה עוברים מדור לדור. תסמונת רט, למשל, היא תסמונות מולדת וגנטית אך לא תורשתית. תסמונת רט נגרמת לרוב ממוטציה בתא הזרע בטרם הגיעו אל הביצית. דהיינו, אין שום דבר מיוחד בגנים של הוריו של מי שסובל תסמונת רט. לקות זו גם אינה מורשת לצאצאי הסובלים ממנה משום שאלה על פי רוב, חסרי יכולת תקשורתית מינימלית המאפשרת יחסי מין. מעבר לזאת, ניסויים מראים שמחלות פריוניות בשמרים הן, בחלק מהמקרים, מחלות תורשתיות (עוברות מדור לדור) שאינן גנטיות. באדם טרם נמצאה מחלה תורשתית שאינה גנטית.	עריכה | תבנית | שיחה
32	בין השנים 1318-1320 לפנה"ס, במהלך המלחמה האנטולית היוו חיידקי ‏Francisella tularensis גורם משמעותי לניצחון האימפריה החתית על ממלכת ארזוה. במהלך המלחמה הצבא החתי (ומאוחר יותר גם הצבא הארזוי) שלח למחנה האויב בהמות ואנשים חולים כדי שאלו יפיצו את המחלה. בכך הייתה המלחמה לאירוע המתועד הראשון בהיסטוריה בו השתמש האדם בנשק ביולוגי בשדה הקרב. המגפה מופיעה במכתבי אל-עמארנה מהמאה ה-14 לפנה"ס.	עריכה | תבנית | שיחה
33	קוליטיס מקלוסטרידיום דפיצילה עם קרום מדומה השתלת צואה היא טיפול רפואי לחולים, הסובלים משלשול כרוני בשל זיהום מחיידק ה"קלוסטרידיום דיפיצילה". כל אדם חי עם מיליארדי חיידקים במעיו. לכל אחד יש תבנית של מושבת חיידקים ייחודית לו ובה יש שווי משקל בין חיידקים "טובים", החיוניים לגוף וחיידקים "רעים", שיכולים לגרום נזק כאשר יש חריגה מהתנאים הנורמליים. ה"קלוסטרידיום דיפיצילה" הוא אחד מהאחרונים והוא עשוי לגרום לקוליטיס בדרגות שונות. בקוליטיס קשה יש הרס של רירית המעי הגס (בתמונה) וגרימת שלשולים דמיים קשים, עד כדי סיכון חיים. טיפול באנטיביוטיקה לא תמיד פוטר מהזיהום וגם הורס את מבנה המיקרוביוטה. מטרת השתלת הצואה היא לבנות מחדש את המיקרוביוטה של החולה, על ידי השתלת מיקרוביוטה מצואת אדם בריא.	עריכה | תבנית | שיחה
34	הציור "שיעור קליני בסלפטרייר", בו מדגים שארקו היפנוזה על חולה היסטרית לפני רופאים, בבית החולים סלפטרייר שבפריז לפחות אלפיים שנה בהיסטוריה האירופאית, עד סוף המאה התשע עשרה נחשבה ההיסטריה למצב רפואי, המיוחד לנשים ונגרם על ידי הפרעות ברחם (ביוונית: היסטרה – רחם), למשל, בזמן לידה, כשהתינוק יוצא מתעלת הלידה. מקור המונח היסטריה מיוחס להיפוקרטס. המונח לא הוזכר מפורשות באוסף כתביו, אך כתביו מתייחסים למגוון רחב של תסמיני מחלות, כגון סחרחורת, ישנוניות וחנק, שנגרמות, כביכול, על ידי נדידת הרחם למקומות שונים בגוף האישה, וגרימת התייבשות בשל מחסור בנוזלי גוף, בנדידה זו. היפוקרטס ממליץ לנשים בהריון להקל על הסימפטומים באמצעות קיום יחסי מין, שיגרמו לרחם "להירטב" ובכך יקל על זרימת הדם בגוף. "תאוריית הרחם הנודד" היוותה את הבסיס לרפואת הנשים במשך דורות רבים.	עריכה | תבנית | שיחה
35	כשם שמחזור חייו של הפרפר כולל ארבע צורות חיים שונות זו מזו (ביצה, זחל, גולם ופרפר בוגר) כך מחזור חייה של עלקת הבילהרציה מכיל שמונה צורות חיים שונות. צורות החיים הראשונות במחזור מכינות את הבילהרציה לקראת רבייה א-מינית כטפיל בגופו של חילזון והצורות האחרונות מכינות את הבילהרציה לרבייה מינית כטפיל בגופו של יונק. שמונה הצורות הן: ביצה, מירצידיום, זחל, שק נבגים, צרקריות, שיסטולות, תולעים בוגרות וזוגות של תולעים שבהם הנקבה חיה בכיס, שבגופו של הזכר (בתמונה). הביצה מופרשת מגוף היונק המאחסן אל מקווה מים וממנה בוקע מירצידיום (עובר מכוסה ריסים), שמתפתח לזחל, ששוחה וחודר אל חילזון. בגוף החילזון, הזחל מתרבים ברבייה א-מינית על ידי התפצלות וחלקיו הופכים לנבגים בתוך שק נבגים. אחרי שהשק מתבקע, הנבגים הופכים לצרקריות – יצורים בעלי יכולת שחייה, שתרים אחר יונק, שנכנס אל המים, במטרה לחדור אל בשרו. במהלך החדירה הם משירים את הזנב והופכים לשיסטולות. בשלב הבא, השיסטולות עוברות דיפרנציאציה לזכרים ולנקבות וכך הופכות לתולעים בוגרות. אלא, שבזה לא תם מסע גלגולי הצורה הגופנית של עלקת הבילהרציה. כאשר זכר ונקבה נפגשים, הנקבה משנה את צורתה כך שתוכל לשכון בכיס, בגופו של הזכר. מעגל החיים מושלם כאשר הזוג מטיל ביצים.	עריכה | תבנית | שיחה
36	עלוקה רוב מיני העלוקות נצמדים ו ונדבקים לבעלי חיים שונים, כגון, יונקים, עופות ודגים, ומוצצים את דמם. הם מוגדרים כטפילים, משום שהם נתפשים כמי שעושה רק נזק למי ממנו הם מתפרנסים. אולם, במשך שנים רבות שימשה העלוקה הרפואית (Hirudo medicinalis) במספר הליכים רפואיים. עלוקה זו מסוגלת למצוץ פי חמישה דם ממשקל גופה, ומפרישה לפצע חומר נוגד קרישה, המותיר את הפצע מדמם עד כ-10 שעות. לבד מלהקזת דם, הדבר יעיל לחיבור רקמות, כמו למשל אצבע גדומה. זאת עקב אי-יכולת המנתחים לחבר מחדש את הוורידים. (הם מחברים אך את העורקים הראשיים, שמים מסמר פלטינה, שסביבו מתאחה העצם ותופרים את העור). טיפול באמצעות עלוקה רפואית נותן זמן לוורידים להישאל פתוחים, ומאפשר לגוף לאחות אותם מחדש.	עריכה | תבנית | שיחה
37	בקבוק מיץ אשכוליות מיץ אשכוליות הוא לכאורה משקה תמים. אלא שהוא עשוי להיות חומר מסוכן, כאשר הוא מעורבב עם תרופות מסוימות, שלא מעט אנשים לוקחים כדרך קבע. הסיבה לכך היא שמרכיבים מסוימים הנמצאים במיץ האשכוליות, כמו פלבונואידים, גורמים לעיכוב בפעילותיו של אחד האנזימים, האחראי לפירוק התרופות בגוף. אנזים זה ממוקם בדפנות של המעי הדק, ותפקידו לפרק תרופות לפני שהן נספגות בזרם הדם. כאשר מעוכב האנזים, ישנה עלייה משמעותית ברמת התרופות בדם, וכתוצאה מכך עשויה להיגרם הרעלה במנת יתר.	עריכה | תבנית | שיחה
38	טפיל מסוג ריקציה, הגורם לטיפוס במהלך מלחמת העולם השנייה פעל הצבא הגרמני למנוע הפצת מחלות מידבקות בקרב חייליו ובפרט ניטר דיווחים על מחלת הטיפוס. צמד רופאים מטעם הצלב האדום בעיירה רוזוואדוב שבפולין, סטניסלב מָטוּלֶביץ' ואאוגניוש לזובסקי, העריכו שהכרזה על העיירה כמוקד התפרצות מגפה תמנע מהנאצים להתקרב וכך תגן על הקהילה היהודית מהשמדה. הרופאים ידעו שדגימות דם של חולי טיפוס חשודים נבדקות עם חיידקים מומתים מסוג Proteus, ועל כן הדביקו פולנים לא-יהודים בחיידקים אלו אך נמנעו מלהדביק יהודים, שכן יהודי אשר היה נחשד כחולה היה נורה במקום. זמן קצר מתחילת התרמית הגרמנים הכריזו על הֶסגר על העיירה. לאחר שנה של עבודה משותפת מטולביץ' עזב ולזובסקי המשיך בתרמית שנתיים נוספות. בסוף 1943, בעקבות הלשנה של משתף פעולה פולני, שלח הצבא לאזור משלחת רפואית כדי לבחון את היקף התחלואה. ד"ר לזובסקי חשש מחשיפת התרמית ופגש את המשלחת מחוץ לרוזוואדוב, סעד איתם ודאג לשלב בארוחה גם אלכוהול. הרופא הבכיר נהנה מחברתו של לזובסקי ושלח את הרופאים הזוטרים לבצע את הבדיקות הרפואיות, אך אלו חששו מהטיפוס והסתפקו בבדיקה שטחית והתרמית לא נחשפה. בסוף שנת 1942 חוסל גטו רוזוואדוב, אך בזכות התרמית הצליחו הרופאים לדחות את השמדתם של כ-8,000 איש, יהודים ופולנים, תושבי רוזוואדוב והעיירות היהודיות באזור.	עריכה | תבנית | שיחה
39	ישנן מחלות ולקויות ראייה, שסיבתן היא תפקוד לקוי של המוח, בעת שהעיניים עצמן תקינות לחלוטין. לדוגמה, הגורם ל"עין עצלה" הוא פגם בהתפתחות מרכז הראייה במוח, האחראי על תמונת אחת העיניים. לכן השם "עין עצלה" הוא שם מטעה, שהרי חלק מהמוח הוא זה, שכביכול "עצלן". פזילה נגרמת לרוב כאשר המוח לא מצליח למקד את שתי העיניים על אותה הנקודה, או בגלל שיתוק של עצבי הגולגולת. אף על פי כן, רופאי עיניים הם אלו, שמבצעים את האבחון, הטיפול והמעקב בתופעות אלה.	עריכה | תבנית | שיחה
40	טבור עם מוך טבורי בצבע ירוק על פי רוב, קשה להשיג תקציב למחקר ומי שמתכנן לערוך מחקר מציע הצעת מחקר שאחד מתפקידיה הוא לשכנע את האחראים על התקציב בדחיפות לחקור נושא זה ובחשיבותו של המחקר להתפתחות הדיסציפלינה המדעית המתעניינת בנושא המחקר. אולם, לפעמים מושקעת עבודה מחקר בנושאים שחוסר חשיבותם ברור לחלוטין. בשנת 2001 פרסם דוקטור קארל קרוסזלניקי מאוניברסיטת סידני מחקר על ה מוך הטבורי – אותם סיבים שאנשים מוצאים מידי כמה ימים בטבורם. קרוסזלניקי אישר את הסברה, כי מקורם העיקרי של הסיבים הוא בבגדים וגילה שהם מכילים גם שיער גוף ושלכן לגברים יש יותר מוך טבורי מאשר לנשים. אולם, בניגוד למצופה, קרוסזלניקי גילה שמקורו העיקרי של מוך זה הוא בתחתונים ולא בחולצה.	עריכה | תבנית | שיחה
41	תאומים אחאים בני שבועיים, ישנים תאומים זהים אינם זהים. הם מכונים "זהים" כי הרבה דברים אצלם זהים. אך הם לא זהים בכול. החומר התורשתי שלהם זהה, אבל טביעות האצבעות שלהם, למשל, אינן זהות. ישנה גם תופעה אצל חלק מהתאומים הזהים, המכונה תאומי ראי – תאומים בעלי מאפיינים עם כיוונים הפוכים; האחד מהם ימני והשני שמאלי, כיוון צמיחת השיער אצל אחד מהם הפוך לשני, צמיחת שן ראשונה של אחד מהם בצד ימין ואצל השני בשמאל. במקרים נדירים, אחד מתאומי הראי לוקה בתסמונת סיטוס אינברסוס. דהיינו, כל האיברים הפנימיים שלו נמצאים בצד הנגדי למקובל – החדר השמאלי של הלב נמצא בצד ימין וכולי. ייתכן שהפילוסוף לייבניץ צדק, כשטען שאין ביקום שני עצמים זהים.	עריכה | תבנית | שיחה
42	רוברט פרוואן, הסובל מנכות בעקבות שיתוק ילדים מחלת שיתוק הילדים, היא זיהומית, המועברת מאדם לאדם, בעיקר במחזור צואה-פה. לכן, חלק חשוב מההתגוננות ממנה אמור להיות בשמירת הניקיון. אולם, היא התפרצה כמגפה בין אמצע המאה ה-19 לאמצע המאה ה-20, דווקא לאחר, שהמודעות הציבורית לניקיון השתפרה מאוד. בדיעבד התברר, שדווקא הניקיון הביא להתפרצות המגפה. זאת משום שלפני השיפור בהיגיינה, כמעט כל בני האדם היו נדבקים בנגיף שיתוק הילדים בתור תינוקות, והסתייעו בנוגדנים שבחלב האם כדי להתגונן ממנו, ולקבל אותו רק במנות קטנות, שאפשרו להם לפתח גם הם נוגדנים עבורו, בזמן סביר. אולם כשהניקיון הפך את הדבקה בנגיף לנדירה יותר, הנדבקים קיבלו אותו אחרי שכבר חדלו לינוק, והתקשו להתגונן מפניו.	עריכה | תבנית | שיחה
43	משחת שיניים מודרנית ברבות ממשחות השיניים המיוצרות כיום קיימים נציצים, שהם גבישים סיליקטיים, אשר משייפים ומנקים בעדינות את משטח השן מפלאק ומשאריות מזון. שימוש דומה יש למרכיב הסיליקה שבחול: בעת ניקוי פניהם של מבני אבן באמצעות התזת חול, הסיליקה שבחול משייפת את משטח האבן ומקלפת ממנו את הפיח, את החלודה, את האבנית ואת שאריות המשקעים המכתימים או המאכלים אותו.	עריכה | תבנית | שיחה
44	תרשים מחצית נגיף השפעת כשרונלד רייגן היה מושל מדינת קליפורניה, הוא צידד בתעשייניים שדרשו לייעד חלק משטח שמורת הטבע הפארק הלאומי סקוויה לחטיבת עצים. רייגן ספג ביקורת על טיעונו, "אם ראית עץ סקויה אחד, ראית את כולם", אף על פי שרייגן לא לגמרי טעה. השונות הביולוגית בין עצי הסקוויה באמת נמוכה ביחס לקבוצות הטקסונומיות הקרובות להם. זאת משום שרוב הרבייה שלהם אינה רבייה זוויגית (עם זכר ונקבה שמביאים צאצא משותף, שאינו זהה לאף אחד מהם), אלא רבייה לא-זוויגית, שבה יצור חי יוצר צאצא בעל חומר תורשתי זהה לחלוטין לשלו. בדרך כלל, הברירה הטבעית פועלת להגדלת השונות הביולוגית. רבייה זוויגית היא רק דרך אחת להעלות את השונות הביולוגית באוכלוסיות. ישנם חיידקים ונגיפים רבים שמשיגים מגוון ביולוגי גדול בעזרת דיוק נמוך בשכפול החומר התורשתי, מהלך רבייה לא-זוויגית. דהיינו, מנגנון שכפול שגורם למוטציות רבות. החיסרון של מנגנון כזה הוא שמרבית הצאצאים של יצורים אלו אינם מתפקדים. אבל המגוון הביולוגי העצום שנגיף השפעת (בתרשים) משיג כך, מאפשר לו להתרבות ולשגשג למרות מערכת החיסון הטבעית והמלאכותית של האדם.	עריכה | תבנית | שיחה
45	דגל הקרנטינה המונף על כלי שיט שנמצאים בקרנטינה ההסגר הוא כלי שכיח להתמודדות עם התפרצות מגפות. בעשורים האחרונים, נעשה בו שימוש נרחב במסגרת מגפת הסארס (שנת 2002-2003) וכן במאבק במגפת הקורונה. אולם, ההסגר שימש עוד מימים ימימה ככלי לצמצום ההדבקה במחלות, מאות שנים לפני גילוי החיידקים והנגיפים. למשל, עוד במאה ה-14, עם פרוץ המגפה השחורה, נקבע על ידי הרשויות בוונציה הסגר על מלחים. כל צוות מלחים חויב בהסגר על ספינתו לתקופה של ארבעים ימים, בטרם יוכל לרדת לחוף. למעשה, המקור האטימולוגי של המילה "הסגר" באנגלית – quarantine – הוא במילה האיטלקית quarantino, שפירושה ארבעים.	עריכה | תבנית | שיחה
46	מפת קומת בית המלון בה החולה הראשון בהונג קונג הדביק רבים משכניו, מבלי לפגוש אותם פנים אל פנים. ב-2002, בסין, אדם נדבק במחלה לא מוכרת מחיות בר. הוא הדביק אנשים נוספים, ואלו התאשפזו והדביקו את רופאייהם, למרות כל אמצעי הזהירות של בתי החולים. אחד הרופאים שנדבקו טס להונג קונג, למרות שחש ברע. שם הוא הדביק, בין השאר, עשרות מדיירי בית מלון, שכלל לא פגש בהם. הם עברו במסדרון, אחרי שהוא, כנראה, התעטש בו. חקירות אפידמיולוגיות גילו גם, שהנגיפים עברו דרך מערכת הביוב מדירת אחד המודבקים בעיר אל מערכת מיזוג האוויר של הבניין כולו, ומשם נישאו ברוח, והדביקו את דיירי הבתים המשותפים הסמוכים. העיר הפכה למדגרת מגפת הסארס הקטלנית, שהתפשטה לכ-30 מדינות וחלו בה כ-8,000 איש. אולם לפתע, ארבעה חודשים מיום הדבקות החולה הראשון, ההידבקויות פסקו.	עריכה | תבנית | שיחה
47	סלט פירות כאשר בני אדם אינם אוכלים כלל פירות וירקות למשך תקופה ארוכה, הם לא מקבלים ויטמין סי במזונם, וכתוצאה מזה חולים במחלת הצפדינה. אולם כל מי שגידל כלב או חתול יודע, שתפריטן של חיות אלו מצומצם מתפריטו של האדם, הן אינן אוכלות כלל פירות וירקות, ולמרות זאת, בריאותן תקינה. זאת משום, שכמרבית החולייתנים, לכלבים ולחתולים יש בכבד חלבון בשם GULO, שמייצר ויטמין סי. יתרה מזאת, בחומר התורשתי של האדם יש אזור, שרצף הקודונים בו דומה מאוד לרצף הקודונים, שבגן, המקודד לGULO. אולם בגנום האדם, אזור זה אינו מקודד לשום דבר. אחד מאבותיו הקדמונים של האדם עבר מוטציה, שהוציאה את הגן הזה מכלל פעולה. דהיינו, הפכה אותו לפסאודוגן. מאז אנו חייבים לאכול פירות וירקות.	עריכה | תבנית | שיחה
48	כרומוזומים בזמן מטאפאזה צבועים באמצעות היבירידזציה פלואורסצנטית באתר עם גלאי לרצפי Alu (בירוק) ובצביעת נגד ל-DNA (באדום). הנגיף הוא טפיל, המסוגל לקיים תהליכי חיים, רק כשהוא נמצא בתוך תא חי של מאחסן. לעומת זאת, כשהוא עובר בין תא לתא, של אותו מאחסן או של מאחסנים שונים, הוא אינו מקיים תהליכי חיים – דהיינו הוא חפץ דומם. מבחינה אבולוציונית, יש קבוצה של נגיפים, שנוצרה בהתנוונות של קטעי תאי מאחסן. קטע מתאי אדם, שיש לו סיכוי להפוך לנגיף הוא מקטע ה-DNA, הקרוי Alu. מקטע זה נוצר אצל אחד מאבותיו של האדם, לפני 65 מיליון שנים, במוטציה. זו הייתה מוטציה שבה הועתק למקום מקרי בגנום, חלק מהגן המועיל, "7SL RNA". ה-Alu לא עושה דבר בתאי גופנו, חוץ מלקשור מולקולות ATP, וכך לבזבז לנו אנרגיה. בעתות מצוקה, כשמופעל בתאים האנזים רוורס טרנסקריפטאז, אנזים זה משכפל את ה-Alu, ודוחף אותו לעוד מקומות מקריים בגנום. כך אנחנו מורישים לילדנו גנום עם יותר Alu משקיבלנו מאבותינו, וכך במשך 65 מיליון שנים, הגענו למצב בו כעשירית מהגנום של האדם הוא רק רצפי Alu. ביום בו ה-Alu יצליח להשתלב בגנום של נגיף, שנושא גם הוא רוורס טרנסקריפטאז, ה-Alu יקבל יכולת לעבור ממאחסן למאחסן בהדבקה, ויהפוך לנגיף לכל דבר.	עריכה | תבנית | שיחה
49	חיידקים גורמי עגבת מחלות ומגפות רבות נושאות שמות של אזורים או מדינות, לדוגמה: קדחת מערב הנילוס, קדחת ים-תיכונית משפחתית, קדחת נשיכת הקרציה האפריקאית, שושנת יריחו, שפעת סינגפור והשפעת הספרדית. גם העגבת זכתה לכינויים רבים על שם מדינות רבות: באיטליה היא נקראה במשך מאות שנים, בשם "המחלה הצרפתית". בצרפת היא נקראה "המחלה האנגלית", ביפן – "המחלה הפורטוגלית", ברוסיה – "המחלה הפולנית" ובפולין – "המחלה הגרמנית". בשנת 2015 החליט ארגון הבריאות העולמי, שאין לתת למחלות או גורמי זיהום שמות של מקומות גאוגרפיים.	עריכה | תבנית | שיחה
50	התותבות של גורג' וושינגטון, עשויות משנהב, שיני היפופוטם ושיני אדם ג'ורג' וושינגטון, שסבל מבעיות שיניים רבות במהלך חייו, עקר שן לראשונה בגיל 22, וביום ההשבעה לתפקיד נשיא ארצות הברית, נשארה בפיו רק שן בודדת. היסטוריונים מודרניים מייחסים בעיה זו לטיפולי הכספית שניתנו לו לטיפול במלריה ובאבעבועות שחורות. למרות שמקובל לחשוב שמערכת השיניים התותבות שבפיו הייתה מעץ היא הורכבה מזהב ושיניים אמיתיות של עבדים שחורים, שעבדו במשכנו מאונט ורנון. בהמשך רכש סט שייצר עבורו רופאו האישי ג'ון גרינווד משנהב שנלקח מהיפופוטם ומפיל. וושינגטון התבייש במשך כל חייו בהרכבת התותבות ונהג לאכול את ארוחותיו בנפרד, גם כשהשתתף בישיבות ומשתים רחבי היקף. שני סטים שהרכיב מוצגים במוזיאונים בווירג'יניה ובמרילנד.	עריכה | תבנית | שיחה
51	אקליפטוס בערבית, עץ האקליפטוס מכונה "שג'אראת אל כינא", דהיינו, עץ הכינין, בשל התפישה השגויה, לפיה תרופה מפורסמת הזו, להקלת תסמיני המלריה, מופקת מעצי אקליפטוס. במציאות, הכינין מופק מקליפת עץ הצ'ינצ'אה הדרום אמריקני, ולא מהאקליפטוס, שמוצאו מאוסטרליה. כינוי ערבי אחר לאקליפטוס הוא "שג'אראת אל יהוד", דהיינו, עץ היהודים. כינוי זה דווקא מוצדק, משום שבשלהי המאה ה-19 וראשית המאה ה-20, אנשי היישוב היהודי בארץ ישראל אכן נטעו הרבה עצי אקליפטוס סביב מושבותיהם. אם כי גם לכינוי זה יש קשר, הן למלריה והן לתפישה שגויה. נוטעי האקליפטוסים, כמו אנשי המדע בני תקופתם, ידעו שיש קשר בין ביצות לבין מלריה. אך הם חשבו, שסירחון הביצות הוא גורם המחלה, כפי שהשתקף בשם המחלה עצמו, שפירושו באיטלקית הוא "אוויר רע". נוטעי האקליפטוסים חשבו, שהעץ יטהר את האוויר וגם ייבש את הביצה. בסופו של דבר התברר, שלאקליפטוסים השפעה זניחה על ייבוש הביצות, וגורם המלריה הוא טפיל חד תאי (פרוטיסטי) מסוג פלסמודיום, המועבר בעקיצות יתושות האנופלס, המטילות ביצים בביצות.	עריכה | תבנית | שיחה
52	הכנסייה ומגדל הפעמונים של בית החולים האיטלקי ברחוב הנביאים בעשורים האחרונים, קופות החולים מנהלות תחרות על לבו וכיסו של צרכן שירותי הבריאות הישראלי. מצב זה אינו לגמרי חדש. למעשה, בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה העשרים, המצב היה קיצוני בהרבה. עם היציאה מן החומות, הרחוב היוקרתי בירושלים היה רחוב הנביאים. ודווקא ברחוב זה, התמקמו שמונה בתי חולים, ולצדן מרפאות קטנות, שהתחרו זה בזה, בטיפול ואשפוז חולי אוכלוסייתה הקטנה של העיר. אלא שבניגוד לימנו, הקרב בין מוסדות הרפואה לא היה על כספו של המטופל. אחדים ממוסדות אלו אפילו הציעו שירות חינם. הקרב היה על נשמת המטופל. חלק נכבד ממוסדות הרפואה מומן בידי המיסיון, והצוות הרפואי בו ניסה לפתות את היהודים והמוסלמים להמיר את דתם. המוסדות האחרים קמו כדי לתת למטופלים ברירה רוחנית, יותר מאשר ברירה בריאותית.	עריכה | תבנית | שיחה
53	וילהלם רנטגן הפיזיקאי הגרמני וילהלם רנטגן גילה ב-1895 את קרינת הרנטגן (קרני X) במקרה, בעת שערך ניסוי בשפופרת קתודית אטומה והבחין כי לוח שהיה מונח בקרבת השפופרת החל לזהור בחשכה. התגלית חוללה מהפכה בעולם הפיזיקה והרפואה, וזיכתה את רנטגן בפרס נובל הראשון לפיזיקה ובתהילת עולם. פרדריק סמית, פיזיקאי מאוניברסיטת אוקספורד, החמיץ את התגלית ואת התהילה; שנה קודם לגילויו של רנטגן, ב-1894, סמית שם לב לכך שלוחות צילום שהונחו בקרבת שפופרות קתודיות נטו להתערפל, אולם במקום לחקור את התופעה, הוא פשוט הורה להעביר את לוחות הצילום למקום אחר.	עריכה | תבנית | שיחה
54	שוקולד תאוברומין הוא אלקלואיד מריר שנמצא בצמח הקקאו, ובצמחים אחרים דוגמת ז'רבה מאטה, צמח התה, גוארנה, אגוז קולה וקפה, ובדומה לקפאין יש לו השפעה ממריצה על גוף האדם. החומר שנמצא בכמות גדולה יחסית בשוקולד מתפרק בכבד, אולם קצב הפירוק שלו בגופם של בעלי חיים מסוימים, כגון חתולים, כלבים וסוסים, הוא איטי. הצטברות החומר בגופם מסוכנת עד כדי כך שחפיסה אחת של שוקולד מריר עלולה להרוג כלב לוויה זעיר דוגמת צ'יוואווה או גור חתולים.	עריכה | תבנית | שיחה
55	תאי דם אדומים תאי דם אדומים נושאים חמצן אל תאי הגוף השונים באמצעות חלבון הקרוי המוגלובין. אצל יונקים, החמצן, שמשמש להפקת אנרגיה בתהליך הזרחון החמצוני במיטוכונדריה של התא, אינו נצרך על ידי תאי הדם האדומים עצמם, משום שבהתבגרותם הם מאבדים את גרעין התא ואת המיטוכונדריה, ומפיקים אנרגיה על ידי תסיסה של גלוקוז ויצירת חומצה לקטית.	עריכה | תבנית | שיחה
56	דיאגרמת רגישות למדוכים השונים במערכת הראייה האופסין הוא חלבון שמגיב לאור. מדענים מכירים מעל אלף סוגי אופסינים. אחדים מהם מצויים ברשתית עין האדם. שלושה מתוכם מעורבים בראיית צבעים: פוטופסין לגלי אור ארוכים, ששיא רגישותו לאור אדום, פוטופסין לגלי אור בינוניים, ששיא רגישותו לאור ירוק ופוטופסין לגלי אור קצרים, ששיא רגישותו לאור כחול. לעכברים נורמליים יש רק שני פוטופסינים, והם מבדילים בין פחות צבעים מכפי שמבדיל האדם. אולם ניסויים הוכיחו, כי עכברים שהושתל להם גן לפוטופסין מסוג שלישי, כפי שיש לאדם, זיהו הרבה יותר צבעים מעכברים נורמליים. זאת למרות שדבר לא השתנה במערכת עיבוד מידע הצבע, באותם עכברים. האם אדם, שיש לו ארבעה סוגי פוטופסינים, במקום שלושה, יבדיל בין יותר צבעים מכפי שמבדיל אדם נורמלי? לאמהות ולבנות של בעלי עיוורון צבעים מסוג דוטרנומליה יש ארבעה פוטופסינים שונים ופעילים. ממדגם של 24 נשים כאלה, אחת הוכיחה יכולת זיהוי צבעים טובה בהרבה מהנורמה, באופן מובהק.	עריכה | תבנית | שיחה
57	קריקטורה שפורסמה במגזין פאנץ' ב-1855, כתגובה למכתב ששלח המדען מייקל פארדיי בנושא הזוהמה בתמזה עד המאה ה-19 נהגו לשפוך את שפכי העיר לונדון לנהר התמזה. התמזה היוותה גם אחד ממקורות מי השתייה של העיר, והמים המזוהמים הביאו להתפשטות מחלות זיהומיות רבות. זיהום התמזה הגיע לשיאו בסירחון הגדול של 1858, אז נאלצו תושבי מרכז לונדון לעזוב את העיר בשל ריח הביוב שעלה מנהר התמזה. רק לאחר הסירחון הגדול הקציב הפרלמנט הבריטי תקציב לפתרון הבעיה, הקים ועדה מיוחדת לפתרון המצב והוקמה מערכת ביוב ללונדון.	עריכה | תבנית | שיחה
58	מקורו של עמוד הסַפָּרִים – עמוד שנהוג במדינות שונות להציב בכניסה למספרות – בתקופות שבהן מקצוע הספר כלל גם ביצוע פרוצדורות כירורגיות שונות, כחלק מהעבודה עם תער וסכינים. בין פרוצדורות אלו נכללו הקזת דם, טיפול בעלוקות ואפילו עקירות שיניים וקטיעות איברים. באופן מסורתי, במהלך טיפול שכזה נהג הלקוח לשבת על כיסא ולאחוז בחוזקה במוט שדרכו הוזרם הדם שהוקז ממנו. מכיוון שמראה דם עשוי לעורר תחושת חולשה, נהגו לצבוע את המוט בצבע אדום, כדי להסתיר את הדם הזורם בתוכו. כאשר המוט הוצא החוצה בין טיפול לטיפול, תחבושות שהתלפפו סביבו יצרו מראה של פסים אדומים ולבנים. כאשר החלו להפריד בין מקצוע הספרות למקצוע הרופא המנתח, הוחלט שספרים יסמנו את חנותם במוט עם פסים כחולים ולבנים ומנתחים יסמנו את חנותם במוט עם פסים אדומים ולבנים. בארצות הברית עמוד ספרים מכיל שלושה צבעים: אדום, כחול ולבן, כפי הנראה כאות הזדהות פטריוטי עם דגל המדינה.	עריכה | תבנית | שיחה
59	הסרט האדום הוא סמל המאבק העולמי במחלת האיידס גרג לוגניס הוא קופץ למים אולימפי אמריקני, שזכה בארבע מדליות זהב אולימפיות באולימפיאדות לוס אנג'לס (1984) וסיאול (1988) ונחשב לאחד מגדולי הקופצים למים בכל הזמנים. לוגניס זכור לא רק בזכות הישגיו הספורטיביים, אלא גם בגלל תקרית שארעה לו בסיאול. תוך כדי קפיצה בתחרות ה-3 מ', פגע ראשו של לוגניס בקרש הקפיצה וגרם לו לדמם. לוגניס ידע בשלב זה, שהוא נושא את נגיף האיידס, אך הדבר לא היה ידוע בציבור ובהחלטה שנויה במחלוקת (בדיעבד), הוא לא גילה זאת לרופאים שטיפלו בו בבריכת הקפיצות ולקופצים האחרים. ב-1994 יצא לוגניס מהארון והשתתף במשחקים הגאים בניו יורק. שנה לאחר מכן, ב-1995, הוא גילה ברבים שהוא נושא את הנגיף, ושהוא ידע זאת מאז ראשית 1988. השערורייה שפרצה גרמה לכך שכל נותני החסות שלו נטשו אותו, פרט לחברת ספידו שהמשיכה לתמוך בו גם מאז.	עריכה | תבנית | שיחה
60	יוהאנס קפלר יוהאנס קפלר הוזמן בשנת 1600 לפראג לשמש כעוזרו של האסטרונום הדני טיכו ברהה. ברהה מת באופן מפתיע כשנה מאוחר יותר. קפלר טען שהדבר קרה משום שברהה השתתף בסעודה חגיגית, הרבה לשתות בה, אך סירב לגשת לבית השימוש עקב כללי הנימוס, והדבר גרם לפגיעה בשלפוחית השתן שלו. בעקבות מותו, ירש קפלר את משרת ברהה בחצרו של קיסר האימפריה הרומית הקדושה וקיבל לידיו את התצפיות של ברהה. הוא השכיל לנסח את "חוקי קפלר", שהיוו נקודת ציון מרכזית בהיסטוריה של הפיזיקה. בבדיקה פורנזית שנערכה בשנות ה-90 בשרידי גופתו של ברהה, נמצאו שרידי כספית בשורש אחת משערותיו. המסקנה הייתה שמותו נגרם מהרעלת כספית, אשר אירעה 20 שעות לפני מותו.	עריכה | תבנית | שיחה
61	אבבה ביקילה האתלט האתיופי אבבה ביקילה היה האפריקאי השחור הראשון שזכה במדליית זהב אולימפית, והאדם הראשון שניצח פעמיים במרתון האולימפי. בשתי הזכיות קבע שיא עולם חדש. באולימפיאדת רומא ב־1960, שבה זכה במדליית הזהב בפעם הראשונה, רץ ביקילה יחף. כשנשאל מדוע רץ יחף, הוא ענה: "רציתי שהעולם ידע שארצי, אתיופיה, תמיד ניצחה בנחישות ובגבורה". באולימפיאדת טוקיו ב־1964 ניצח ביקילה 40 ימים לאחר שעבר ניתוח להסרת התוספתן. ב־1969, בעקבות תאונת דרכים, הפך ביקילה למשותק בשתי רגליו. הוא מת ארבע שנים לאחר מכן, בגיל 41.	עריכה | תבנית | שיחה
62	הכובען המטורף בעבר כובענים נחשפו למנה גדושה של אדי כספית, כשבחשו בדוודים בהם התבשל לבד ספוג כספית. הפרעות נפשיות, שנגרמו מקישור כספית לתאי העצב במוח, נחשבו בשל כך למאפיין נפוץ של בעלי אומנות זו. דוגמה לכך נמצאת בסיפור "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות", בדמות הכובען המטורף. יש הטוענים שגם אייזק ניוטון לקה בהתקפי פסיכוזה כתוצאה משאיפת כספית בעת שישן במעבדתו, כאשר ערך ניסויים במתכות שונות.	עריכה | תבנית | שיחה
63	פטריות ארגוט ה-16 באוגוסט 1951 התחיל כיום קיץ רגיל בעיירה הצרפתית פונט-סנט-אספרי. אלא שבשעות הבוקר המאוחרות החלו להגיע למרפאתה אנשים אחוזי הזיות. תחילה הצליח רופא לטפל בעצמו בפציינטים. אך בתוך כמה שעות כבר הצטברו שם 75 תושבים, שסבלו מהזיות חמורות: דוור שהיה משוכנע כי הוא מתכווץ, ילד שניסה לחנוק את אימו, אישה שכביכול חזתה בבניה נטחנים לנקניקיות, אדם שניפץ את רהיטיו בכדי לסלק חיות טרף שהזה, אנשים רבים שברחו מגורמים כמו מפלצות, להבות, חיות בר וחפצים שקמו לתחייה. תועד אף כלב, שלעס אבנים, עד ששיניו נשברו. בתוך שעות אחדות, כל בתי החולים הרגילים ובתי החולים לחולי נפש באזור התמלאו ביותר מ-300 מתושבי העיירה, שהתלוננו על כאבים שונים. כשבעה מהם נפטרו באותו יום. ההסבר, שנמצא לאירועי אותו יום הוא אכילת חיטה לא איכותית, שהייתה נגועה פטריות ארגוט.	עריכה | תבנית | שיחה
64	קשת בענן. בממוצע, נשים רואות עולם צבעוני יותר מגברים. שתי ההפרעות הנפוצות בראיית הצבעים באדם הן עיוורון צבעים חלקי מסוג דלטוניזם אדום-ירוק והפרעת דוטרנומליה. במרבית האוכלוסיות האנושיות, שיעור הלוקים תופעות אלו הוא בערך 13 אחוז מהגברים ו-1.7 אחוז מהנשים. הבדל תפוצת התופעות בין המגדרים נובע מכך, שהתופעות מורשות בפגמים בגנים, המצויים על כרומוזום X. לגברים יש רק כרומוזום X אחד. לכן באוכלוסייה בה, לדוגמה, עשרה אחוז מכרומוזומי ה-X הפגומים, שיעור הגברים שאין להם עותק תקין של הגנים יהיה גם הוא 10%, ושיעור הנשים שאין להן עותק תקין של הגנים יהיה אחוז אחד. אנשים עם דלטוניזם מזהים פחות צבעים מאשר אנשים עם ראייה נורמטיבית. לעומת זאת, לאנשים עם דוטרנומליה יש רק רגישות שונה לצבעים מהנורמה. הם, אומנם, מזהים פחות גוונים ממרכז הקשת, אבל הם מזהים יותר גוונים מהקצה האדום-כתום שלה. השאלה המעניינת היא האם אישה, שלאחד מהוריה יש ראיית צבעים נורמטיבית ולשני יש דוטרנומליה מזהה יותר גוונים משמזהה אדם נורמלי. שהרי לאישה כזו יש עותק אחד נורמטיבי של מערכת גנטית לראיית צבעים ועותק שני, שמאפשר יותר רגישות לגוונים אדומים וכתומים. הקלט הראשוני ברשתית שלה אכן יכיל הבדלים בין יותר גוונים מכפי שקולטת רשתית של אדם נורמלי. השאלה היא אם עושר זיהוי הצבעים הזה מגיע, אחרי עיבוד המידע לתודעה. מדענים שבדקו 24 נשים כאלו גילו אצל אחת מהן יכולת מובהקת כזו.	עריכה | תבנית | שיחה
65	יובל חמצני בשנת 2009. יובל חמצני היה תשבצאי, צייר ועורך דין ישראלי. במלחמת ההתשה, בשירותו כחייל סדיר באזור האגם המר, הוא נפצע והפך לנכה צה"ל. לצד לקות מוטורית, חמצני היה כנראה אחד האנשים הבודדים בעולם, שכמעט איננו חולם בשנתו.	עריכה | תבנית | שיחה
66	סמליל היחידה הטקטית לחילוץ מיוחד (669). בשנות ה-70 הלחין גידי קורן מאות פזמונים ושירים, שרבים מהם הפכו ללהיטים. חלקם נחשבים עד היום ל"נכסי צאן ברזל" של התרבות הישראלית. הוא גם כתב את מילות חלק מהפזמונים, היה שותף להוצאת אלבומים מוזיקליים והקים וניהל את הלהקה הפופולרית, דאז, האחים והאחיות. את כל זאת הוא עשה תוך כדי שהיה סטודנט לרפואה, ובהמשך, כשהיה רופא בהיחידה הטקטית לחילוץ מיוחד (669), רופא מתמחה, ורופא מומחה. כיום הוא רופא-חוקר ופרופסור לרפואה, שפרסם 15 ספרי לימוד ברפואה, ושמו חתום על כ-1750 מאמרים מדעיים. הוא ניהל מחלקה בבית חולים, וכיום הוא מלמד רפואה באוניברסיטה.	עריכה | תבנית | שיחה
67	מזוודת זיהוי פלילי של משטרת ישראל בדיקת רקמות להוכחת אבהות, כלל אינה משווה בין מבני הרקמות של שני האנשים הנבדקים. היא אפילו לא משווה את המבנים של תאים בודדים מגופם. היא משווה סמנים בחומר התורשתי. סמנים אלו יהיו זהים בשתי דגימות חומר ביולוגי שנלקח מאותו אדם או מתאומים זהים, ויהיו שונים לחלוטין בין אנשים חסרי קירבה משפחתית. בין קרובים מדרגה ראשונה, מחצית מהסמנים יהיו זהים. כך שלמעשה, כאשר הבדיקה כן מוכיחה קרבה משפחתית, היא לא מבדילה בין נבדקים שהם אב ובנו לבין נבדקים שהם אחים. גם יחידות משטרה לזיהוי פלילי ולחיפוש נעדרים מבצעות בדיקות סמני DNA. מאה אחוז זהות בין הסמנים מגוף החשוד והמחומר הביולוגי, שהושאר בזירת הפשע (למשל על בדל סיגריה שהפושע עישן או במסטיק שהוא ירק) קושרים את החשוד לזירה והשוואת סמנים בין גווייה לא מזוהה לבין בני משפחת נעדר יכולה לאשש או לשלול את זהות הגווייה.	עריכה | תבנית | שיחה
68	נחמיה ארגוב ב-29 באוקטובר 1957 השליך משה דואק רימון בכנסת. פיצוץ הרימון גרם לפציעתו הקשה של שר הדתות משה שפירא, וכן פצע באורח קל את ראש הממשלה דוד בן-גוריון, שרת החוץ גולדה מאיר, ושר התחבורה משה כרמל. בזמן אשפוזו של בן-גוריון פגע שלישו הצבאי נחמיה ארגוב ברוכב אופניים. רוכב האופניים, דוד קדוש, נפצע קשה באירוע והרופאים הביעו חשש לחייו. כתוצאה מכך, שם ארגוב בן ה-43 קץ לחייו. ארגוב השאיר אחריו מכתב אישי לבן-גוריון, וכן ציווה את כל רכושו למשפחת קורבן התאונה, אם כי קדוש (שהחלים) ומשפחתו, סירבו לקחת את הירושה. מחשש לבריאותו של בן-גוריון הסתירו את דבר מותו של ארגוב. העיתונים באותם ימים הדפיסו מהדורה מצונזרת מיוחדת שהתעלמה ממותו הטרגי של ארגוב, ואשר הופצה במתכונת זו רק בבית החולים, כדי שבן-גוריון לא יבחין.	עריכה | תבנית | שיחה
69	עין עם קטרקט קָטָרָקְט (בתמונה), שהוא עכירות של עדשת העין, היא אחת הסיבות העיקריות ללקות ראייה בעולם המערבי וגורם העיוורון העיקרי במדינות מתפתחות. הטיפול בקטרקט הוא באמצעות ניתוח פשוט וקצר יחסית, שבו מוחלפת העדשה בתותב עדשה, המותאם לעין המטופל. בשיטה הנפוצה עשור השני של המאה ה-21 המנתח חותך חיתוך זעיר בקרנית העין, ובאמצעות טכנולוגיית אולטרה סאונד מרסק את העדשה העכורה ושואב אותה. בהמשך הוא מחדיר את התותב, בעזרת מזרק מיוחד. התותב מוכנס כשהוא מקופל, ונפתח בתוך העין, והמנתח מקבע את התותב במקומו. המנתח נעזר במיקרוסקופ כדי להבטיח דיוק מרבי. בתום הניתוח נסגרים החתכים מעצמם, בלי צורך בתפרים.	עריכה | תבנית | שיחה
70	שחזור מודרני של ספינתו של קולומבוס, סנטה מריה תסמינים דומים לעגבת, תוארו כבר בידי היפוקרטס, ביוון העתיקה. הם נמצאו גם בעצמות אדם בפומפיי, שבמפרץ נאפולי, שחרבה בשנת 79 לספירה. אולם מגפת העגבת הראשונה תועדה רק ב-1495, שנתיים לאחר חזרת כריסטופר קולומבוס ממסעו הראשון לעולם החדש. לכן יש מדענים שטוענים, שספני קולומבוס לא בדיוק שימשו כנשאים של חיידק העגבת המודרני, מהעולם החדש. לטענתם, קולומבוס ייבא חיידק, שהתפתח לזן העגבת המודרני, בשחלוף גנטי עם חיידק אירופאי.	עריכה | תבנית | שיחה
71	תכשיט אבן בזואר קיימים מספר סוגים של אבני חן, המכונות אבני בזואר. נראה שחלק מסוגי הטריכובזואר שביניהן, מסוגלים לנטרל רעל ארסן, במשקאות. אבנים אלה נוצרות בקיבות ובמעיים של עז הבר, על ידי משקעים סידניים, שיש בהם גם שיירי גופרית, הקשורה בקשר כימי עם פוספט. כאשר מוכנסת האבן למשקה שמעורב בו ארסן, הארסן מתרכב עם הגופרית שבאבן, ומנוטרל. היו מלכים שהתקשטו במחרוזות או טבעות של אבני בזואר, כמו אליזבת הראשונה מלכת אנגליה, כדי שתהיינה זמינות לידם לטבילה במשקה.	עריכה | תבנית | שיחה
72	בשנת 1904, פתח הפסיכולוג הוינאי, תיאודור הלר, פנימיית חינוך מיוחד, לילדים פגועים קוגניטיבית. ב-1908 הוא פרסם את תגליתו, "שיטיון הילדות" (הפרעת ילדות דיסאינטגרטיבית), בעזרת חקר מקרה של שישה ממטופליו, שעד שנת חייהם השלישית או הרביעית, התפתחו באופן נורמלי לחלוטין. הילדים איבדו רוב או כל כושר הגיית והבנת השפה, ואימצו התנהגויות, שכיום נחשבות לאופייניות לאוטיזם. הלר תיאר ממצאים אלו עשרות שנים לפני שליאו קנר גילה את האוטיזם הקלאסי ולפני שהנס אספרגר גילה את תסמונת אספרגר. לכן, הלר לא יכול היה לדון בקשת האוטיסטית. תחת זאת הוא השתמש בתיאורים כמו "נראה כי הילד חדל לזהות את הוריו". במשך כמעט מאה שנה, עבודתו של הלר זכתה לתשומת לב דלה. אולם בין שנת 2000 ל-2013, הופיעה הגדרה לתסמונת זו במדריך האבחנות של האגודה האמריקנית לפסיכיאטריה (DSM-IV). אך מאז 2013, האנשים המעטים, שיש להם אוטיזם נרכש, נחשבים בידי הממסד לאוטיסטים רגילים, ובשל נדירותם, רוב הציבור לא מודע לתופעת האוטיזם הנרכש.	עריכה | תבנית | שיחה
73	גזר בניגוד לתפישה השגויה המקובלת, הוויטמין בטא-קרוטן, המצוי בגזר אינו משפר את ראיית הלילה, מעבר ליכולות הרגילות של אנשים, המקבלים כמות נאותה שלו. ויטמין זה משפר את הראייה רק אצל אלו הסובלים ממחסור בוויטמין A. ישנה טענה, שמקור התפישה השגויה הוא בדיסאינפורמציה, שהפיצה בריטניה במלחמת העולם השנייה במטרה להסביר את הצלחתו המשופרת של חיל האוויר המלכותי בקרבות לילה. הצלחה שלמעשה נבעה משימוש במכ"ם ובנורות אדומות על לוחות המכשירים. אם כי על טענה זו כמו מערערים.	עריכה | תבנית | שיחה
74	שן טיפוסית חורים בשיניים הם בעיה שכיחה בתרבות המודרנית. המהפכה התעשייתית אפשרה הפקה המונית ומתועשת של דו וחד-סוכרים, וצריכת סוכרים אלו במוצרי המזון, גרמה לָחורים. חיידקי הפה המפרקים את החד-סוכרים שבפה, מייצרים במהלך הפירוק תוצרי לוואי חומציים – ובעיקר חומצה לקטית – שעלולים לאכל את זגוגית השן, את שכבת הדנטין, ומאוחר יותר אף את מוך השן המכיל כלי דם ועצבים. איכול חלקי השן הוא היוצר את החור, וכשחור זה מגיע אל העצבים, חשים גם את הכאב הטיפוסי. לפיכך, ניתן היה לחשוב כי בשיניהם של אנשי המערות לא אמורים להימצא חורים: חיידקי הפה מפרקים רק חד-סוכרים, ואילו תזונתם של אנשי המערות הייתה מבוססת על צריכת שומן וחלבון מן החי, ועל צריכת רב-סוכרים הקיימים בירקות שורש, באגוזים ובדגנים. אלא שבשיניהם של בני אנוש, שגילם תוארך לכ-15,000 שנים לפני זמננו, דווקא נמצאו חורים, גם אם מעטים. ההסבר שניתן לתופעה היה, כי אנזימי הרוק שבפה, פירקו את רב-הסוכרים לחד-סוכרים. חד-סוכרים שאותם פירקו החיידקים.	עריכה | תבנית | שיחה
75	סיד בארט סיד בארט, מייסד להקת הפינק פלויד שסבל מהשפעה מתמשכת של LSD ונאלץ לפרוש ממנה, הגיע לבקר באולפני EMI בעת שחברי הלהקה הקליטו את האלבום Wish You Were Here המוקדש לו. עקב מצבו הנפשי המעורער של בארט באותה תקופה הוא השמין וגילח את כל שערו, ולכן לא זיהו אותו בתחילה חבריו ללהקה. משזיהה אותו לבסוף, פרץ רוג'ר ווטרס, שהפך למנהיג הלהקה, בדמעות.	עריכה | תבנית | שיחה
76	פסל של גארינצ'ה גארינצ'ה, הכדורגלן הברזילאי, נולד עם מספר מומים: עמוד השדרה שלו היה מעוות, רגלו הימנית הייתה מסובבת כלפי פנים ורגלו השמאלית, אשר הייתה מסובבת כלפי חוץ, הייתה קצרה בשישה סנטימטרים מרגלו הימנית. למרות זאת, אף אחד מהמומים הללו לא מנע ממנו להפוך לאחד הכדורגלנים הטובים שידע הכדורגל, ואף להיות שותף לזכיית נבחרת ברזיל במונדיאל פעמיים, ב-1958 וב-1962, בו היה גם מלך השערים (לצד מספר שחקנים אחרים) עם ארבעה כיבושים.	עריכה | תבנית | שיחה
77	גלולת ויאגרה סילדנאפיל, המוכרת בשמה המסחרי ויאגרה, היא התרופה הראשונה בהיסטוריה שאושרה לשימוש בבעיית אין אונות. אולם בשלבי המחקר והפיתוח הראשונים יועדה התרופה לשימוש שונה לגמרי. חברת פייזר, אשר פיתחה את התרופה, הניחה שהחומר הפעיל שבה יהיה יעיל לשימוש עבור טיפול ביתר לחץ דם ובתעוקת חזה. התרופה הגיעה לבדיקה בניסויים קליניים, אך כבר בשלב הראשון שלהם היא התגלתה כלא יעילה מספיק לטיפול בתעוקת חזה. בשנת 1993 עמד פרויקט הפיתוח תחת סכנת סגירה, לאחר שנראה היה כי מדובר בכישלון. אלא שזמן קצר לאחר מכן, חלה התפנית: מטופלים אחדים מקבוצת ניסוי בבריטניה אשר טופלו בוויאגרה לבחינת השפעתה על לחץ דם ותעוקת חזה ציינו בפני החוקרים "תופעת לוואי" מוזרה בה נתקלו במסגרת הטיפול הניסיוני: זקפה. החברה הבינה מיד שמדובר בגילוי מרעיש, והחלה בפיתוח התרופה למטרה שונה - טיפול באין-אונות. לימים הפך המונח ויאגרה כסמל לטיפול באין אונות, והניב לחברת פייזר, שהחזיקה בפטנט על התרופה, רווחים רבים.	עריכה | תבנית | שיחה
78	קונדום גברי מחוץ לאריזתו הקונדומים הראשונים היו עשויים צמר ובדים אחרים, ולא היו יעילים כלל. הם תוארו במחקר, שפרסם הרופא האיטלקי, גבריאל פלופיו, בשנת 1564. הם נטבלו בתמיסה כימית ויובשו טרם השימוש בהם. הם כיסו רק של עטרת הפין, וכדי לסייע בשימוש בהם, פיסות בד אלה הוחזקו על ידי סוג של רצועה, שהייתה מחוברת אליהן. במחקרו, עוסק פלופיו בעגבת, והוא מציין כי שימוש בקונדומים יכול למנוע הידבקות בה. עם זאת, נהוג להניח כי הקונדומים היעילים הראשונים היו עשויים ממעי כבש.	עריכה | תבנית | שיחה
79	ירחמיאל פלזנשטיין בשנת 1943 פיקד ירחמיאל (מיליה) פלזנשטיין על מחלקה בצבא האדום, החמושה במקלעים, שהשתתפה בנחיתת סער בחצי האי קרים, שנחשבה לפעולה חסרת סיכוי. הלוחמים שטו בלילה סוער באסדות נגררות, לרוחב מיצר. הכוח הופגז גם על ידי כלי שיט גרמניים וגם מהחוף, וחלקו טבע. פלזנשטיין הסתער עם מחלקתו מהמים הרדודים, כבש כקילומטר מהחוף המבוצר, והחזיק בו במשך שבוע, כנגד 12 מתקפות נגד מאסיביות, ללא תגבורת וללא אספקה. הוא, אישית, הרג אז למעלה מחמישים חיילים נאצים, ונפצע קשות מקליע, שפילח את לסתו ולשונו. הוא נחשב כמת, אך בשל התעקשות של ידידו, הוא פונה לבית חולים צבאי בסוצ'י, שבו שהה ארבעה חודשים. הוא שלח מכתב לאביו, לפיו הוא פצוע. אך במקביל קיבל האב מכתב מהצבא, שלפיו בנו, כביכול, נהרג. זאת משום שהפקיד האחראי האמין, שכל כדור בראש, בהכרח הורג. כשהחלים, פלזנשטיין שב ליחידתו, גילה, שנותרו מהרכבה המקורי רק שני חיילים חיים, ולאחר שהוא נפצע קשה שנית בלוחמה, בשנת 1944, הוא חזר לבית החולים. רשויות ברית המועצות העניקו לפלזנשטיין מדליית זהב של גיבור ברית המועצות ועיטור לנין. אולם הוא נדרש להחזיר את עיטוריו בשנת 1974, כתנאי לאישור עלייה לארץ ישראל.	עריכה | תבנית | שיחה
80	הווארד יוז הווארד יוז, שהיה טייס, מפיק קולנוע ומיליונר, נודע כסובל מהפרעה טורדנית-כפייתית, אשר הלכה והחמירה לאורך חייו הבוגרים ובערוב ימיו. יוז נהג להתעקש על פרטים שוליים בהפקת סרטיו, וחווה תנודות בלתי צפויות במצבי הרוח שלו. במהלך חייו "נעלם" יוז מהחיים הציבוריים למשך תקופות ארוכות, בהן נטען כי היה חולה ולא יציב נפשית, ספון בביתו, נמנע ממגע עם אנשים וחפצים בידיים חשופות כדי לא לגעת בחיידקים, והיה מכור לקודאין, ואליום ותרופות נוספות. יוז מת ב-1976 במהלך טיסה ליוסטון, טקסס, בשל אי ספיקת כליות. גופתו הייתה קשה לזיהוי בשל ציפורניו המגודלות, שערו וזקנו העבות, שלא נגזזו מזה זמן רב; ה-FBI נדרש לטביעת אצבעות שלו על מנת לזהותו. הוא נקבר ביוסטון.	עריכה | תבנית | שיחה
81	A - שינוי צורתו של הלב בהתקף התסמונת, לעומת B - המצב הנורמלי אכזבה גדולה, המלווה בצער עמוק, מכונה ״שברון לב״. יתכן שבכינוי זה יש יותר ממטפורה. עצב רב או מועקה נפשית בהחלט יכולים לגרום למחלות לב, כגון תסמונת הלב השבור. בתסמונת זו יש כאב עז בבית החזה, והלב משנה את צורתו ומפחית מספיקתו.	עריכה | תבנית | שיחה
82	תחריט של הנדריק הונדיוס המתאר שלוש נשים מושפעות מהמגפה. "מגפת ריקודים" קטלנית פרצה בשטרסבורג ביולי 1518. רקדו בה מאות אנשים במשך ימים ארוכים, ללא מנוחה, למרות שחלק מהרוקדים מתו במהלך הריקוד מהתקף לב, שבץ מוחי, רעב או תשישות. לא ידוע מה הייתה הסיבה לריקוד כה מתיש. אך החוקרים בדעה אחת, שהרוקדים לא עשו זאת מרצונם החופשי, ובוודאי שלא למטרת הנאה - הרוקדים התפתלו בכאב, זעקו לעזרה, והתחננו לרחמים. הרופא המקומי שלל סיבות אסטרולוגיות או על-טבעיות לתופעה, ואבחן "מחלה טבעית", שנגרמת מ"הדם החם" של הרוקדים. אך, במקום הקזת דם, שהייתה נהוגה בימי הביניים, הרשויות דווקא עודדו את הריקודים על ידי הקצאת אולמות, בניית במה והבאת תזמורת. זאת מתוך אמונה, שרק אם החולים ימשיכו לרקוד ברציפות ובלי מנוחה, יום ולילה – הם ירפאו.	עריכה | תבנית | שיחה
83	גרטרוד עליון גרטרוד עליון זכתה בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה על "תגליות בדבר עקרונות חשובים במחקרים תרופתיים". היא הייתה שותפה בפיתוח מספר רב מאוד של תרופות, כולל תרופות להקלה בתסמיני זיהום נגיפיי האיידס וההרפס. נוטלי התרופה לאיידס הופכים מחולים סופניים לחולים כרוניים ונוטלי התרופה להרפס הופכים מחולים כרוניים לנשאי מחלה רדומה. בניגוד לתרופות נגד מחלות זיהומיות חיידקיות, תרופות להגנה מנגיפים נחשבות תרופות קשות לפיתוח. גרטרוד עליון זכתה בעוד פרסים על הישגיה כחוקרת רפואה: מדליה לאומית של ארצות הברית למדעים, מדליית גרוון-אולין, חברות בהיכל התהילה הלאומי לממציאים של ארצות הברית ותואר דוקטור לשם כבוד משלוש אוניברסיטאות. כל זאת, אף שמעולם לא השלימה תואר דוקטור.	עריכה | תבנית | שיחה
84	נהגי מרוץ המתחרים בפורמולה 1 מבצעים בממוצע כ-2,800 העברות הילוכים במהלך מרוץ אחד. במסלולים מפותלים, כדוגמת הגרנד פרי של מונקו, מגיע מספר ההעברות ל-4,000. במהלך הפניות המהירות מופעל על הצוואר עומס של 5G, השווה למשקל של 20-25 ק"ג וקצב הלב הממוצע עומד על 170 פעימות לדקה. בנוסף, הטמפרטורה בתא הנהג מגיעה עד ל-50 מעלות צלזיוס. השילוב של גורמים אלו לאורך כל המרוץ (כשעה וחצי של מאמץ מתמשך) גורם לנהגים לאבד כ-4 ק"ג ממשקל גופם במהלך כל תחרות.	עריכה | תבנית | שיחה
85	אחת התמונות הידועות היחידות בהן נראה רוזוולט על כיסא גלגלים באוגוסט 1921 נפל פרנקלין דלאנו רוזוולט בן ה-39, לימים נשיא ארצות הברית במלחמת העולם השנייה, למימיו הקפואים של מפרץ פאנדי אשר בו נפש, ותוך מספר ימים נעשה משותק לחלוטין ממותניו ומטה. הרופאים שבדקו את רוזוולט קבעו כי לקה בשיתוק ילדים, מחלה נפוצה וחשוכת מרפא באותה עת. רוזוולט הצליח להשתקם מעט באמצעות טיפולי הידרותרפיה, וכדי לא לפגוע בסיכוייו להיבחר למשרה ציבורית עמל קשה לשכנע אנשים שמצבו משתפר. עובדת היותו נכה רגליים הנזקק לכיסא גלגלים, לא פורסמה בהבלטה בתקשורת; רוזוולט הקפיד לא להצטלם בכיסא גלגלים והיה מופיע בציבור כשהוא עומד ונתמך על ידי אדם נוסף, או נשען על דוכן שהוקם למענו. מאמציו אלה נשאו פרי, ובמהלך שנותיו הרבות כאיש ציבור רוב אזרחי ארצות הברית לא היו מודעים לחומרת מצבו.	עריכה | תבנית | שיחה
86	האפיפיורית יוהנה לפי מסורת מימי הביניים האפיפיורית יוהנה הייתה, כמסופר, אישה משכילה ומוכשרת שבהתחזותה לגבר הצליחה להתקדם בהדרגה בשלבי הכמורה, ולבסוף זכתה להגיע לפיסגה ולכהן בזהות בדויה כאפיפיור. היסטוריונים חלוקים בדעתם אודות קיומה של האפיפיורית יוהנה; רבים סבורים שמדובר לכל היותר בסאטירה שנועדה להלעיג את מוסד האפיפיורות, ובשל אלמנטים מקוריים שנשזרו בסיפור - הפכה האגדה לסבירה ואף למקובלת. אולם, סיפורו של הרופא והקצין הגבוה, פורץ הדרך, ג'יימס בארי, כנראה אכן התרחש: בארי נולד בסוף המאה ה-18, ורשם לזכותו הרבה פריצות דרך כרופא ובפרט כרופא צבאי. זה היה בתקופה בה נשים לא גויסו לצבא, ולא התקבלו לבתי ספר לרפואה. רק בעקבות מותו התברר שבארי הייתה למעשה אישה שהתחזתה כמעט כל חייה לגבר.	עריכה | תבנית | שיחה
87	בונה קנדי קַסטוֹריום היא הפרשה נוזלית שומנית בצבע חום כהה שמדיפה ריח עז ומופקת בבלוטה של הבונה הקנדי והבונה האירופי, הממוקמת באזור פי הטבעת של החיה. ההפרשה משמשת את הבונה לצורך טיפוח פרוותו וכן לצורך סימון טריטוריה. עד למאה ה-18 החומר היה נפוץ כתרופת פלא לטיפול במחלות שונות, ובהן כאבי ראש, חום והיסטריה. כיום השימוש בנוזל נפוץ בעיקר כתוסף מזון בתעשיית המזון ובתעשיית הבשמים.	עריכה | תבנית | שיחה
88	מטה אסקלפיוס מטה אסקלפיוס הוא סמלו של האל אסקלפיוס, אל הרפואה במיתולוגיה היוונית. הסמל מורכב מנחש בודד הכרוך סביב מטה, והוא משמש כסמל הבינלאומי למקצוע הרפואה. אולם, ישנה השערה שלפיה המקור לסמל אינו נחש, אלא למעשה תולעת גינאה (Dracunculus medinensis). תולעים טפיליות אלה, שכיום שכיחות בעיקר באפריקה, היו נפוצות בעבר בכל אזור המזרח התיכון. הטיפול המסורתי כנגדן, המיושם גם בהווה, כולל את שליפתן מתוך הגוף על ידי כריכתן על מקל, דבר שלדעת החוקרים היווה את הבסיס ההיסטורי לעיצוב הסמל.	עריכה | תבנית | שיחה
89	קרציית הכוכב הבודד ככל הקרציות, גם קרציית הכוכב הבודד יכולה להעביר מחלות זיהומיות מפונדקאי לפונדקאי, שהיא נטפלת אליהם, ומוצצת את דמם. היא עושה זו בהעברת טפילים מיקרוסקופיים ברוק שלה. אולם, המיוחד בקרצייה זו, הוא שהיא יכולה גם לגרום לבני אדם לאלרגיה (דהיינו, תגובה חיסונית מיותרת) לבשר ולתרופות ביולוגיות נגד מחלת הסרטן. קרצייה זו יכולה להעביר ברוק שלה גם מולקולה מסוימת, המצויה בבשר מרבית היונקים, אך לא בבני אדם. כתוצאה מזה, המערכת החיסונית של האדם הפונדקאי מפתחת נוגדנים מסוג IgE למולקולה זו. נוגדנים אלו מזהים בשר יונקים, הנאכל, כמו גם תרופות, המיוצרות בגופם של יונקים, כחלק מטפיל, שיש לייצר נגדו תגובה חיסונית.	עריכה | תבנית | שיחה
90	מערכת PET-CT. המכשיר המחובר לתקרה הוא משאבה המזריקה חומר ניגוד עבור סריקת הCT בשנת 1928 פרסם פול דיראק את משוואת דיראק, לתיאור תכונות אלקטרון, שנע כמעט במהירות האור. המשוואה שילבה לראשונה את חוקי מכניקת הקוואנטים עם חוקי תורת היחסות הפרטית, והוכחה כמדויקת בניסויי מעבדה. אלא שלמשוואה היו שני פתרונות, האחד שבו לאלקטרון מטען חשמלי שלילי, כמקובל, והשני עם חלקיק, הדומה בכול לאלקטרון, למעט חיוביות מטענו החשמלי. דיראק סבר בתחילה, שהתוצאה השנייה חסרת משמעות ממשית. אך לבסוף השתכנע, שקיימים ביקום מעין אלקטרונים, עם מטען חיובי, שכונו פוזיטרונים. ואכן, פוזיטרונים התגלו שנים ספורות לאחר מכן, כמו גם אנטיפרוטונים, ואטומי אנטי-חומר שלמים. בהמשך, מדענים הצליחו לייצר כמאה אטומי אנטי-מימן, ולשמר את קיומם במשך כ-16 שניות, עד שאלו התנגשו באטומי חומר רגיל, התאיינו יחדיו, ויצרו קרינת גמא רדיואקטיבית. כיום, בכל בית חולים גדול יש מכשיר דימות טומוגרפיית פליטת פוזיטרונים (בתמונה), בו קרינת גמא יוצרת אלקטרונים ופוזיטרונים.	עריכה | תבנית | שיחה
91	חוף בניואה במשך מאות רבות של שנים הייתה האוכלוסייה הקטנה של האי ניואה מבודדת משאר האנושות. הבידוד המשיך גם אחרי שקפטן קוק גילה את האי, בשנת 1774, והילידים סיכלו שלושה ניסיונות נחיתה שלו בחופיו. מאז ועד שנת 1900, שבה כבשה הממלכה המאוחדת את האי, מספר האנשים שנחתו בו נספר על אצבעות יד אחת. המפגש עם אנשים אלו גרם באי למגפות, כי הבידוד הממושך מנע מהילידים לפתח נוגדנים נגד המחלות, שפקדו את שאר אנשי העולם. אולם גם בעקבות הכיבוש הבריטי, המקום לא הפך לחלק אינטגרלי מהכפר הגלובלי. כמחצית מהאנשים, שגיוסו מהאי למלחמת העולם הראשונה, נפטרו בה בגלל קשיי להסתגלות לאקלים אירופה ומחלותיה.	עריכה | תבנית | שיחה
92	הקיסר יושיהיטו בגלימת הכתרתו תרבותה של יפן ידועה באיפוק ובטקסיות. אחד הסמלים לטקסיות זו הוא קיסר יפן, אך לא כל הקיסרים היו טקסיים ומאופקים; יושיהיטו קיסר יפן ה־123 לקה בילדותו בדלקת קרום המוח, שהביאה ככל הנראה לפגיעה מוטורית ונפשית. בעקבות זאת, הוגבלו הופעותיו הפומביות למינימום ההכרחי. עם זאת, הוא הופיע בפתיחת הפרלמנט היפני בשנת 1913 ובמהלך הישיבה הוא גלגל את הדף עליו נכתב נאומו למעין טלסקופ ובהה דרכו בקהל ההמום. בשנת 1919, כשבע שנים לאחר שהחל את כהונתו, ויתר על התפקיד לטובת בכורו בן ה־18, הירוהיטו. למרות שבאופן רשמי בנו ירש אותו רק שבע שנים מאוחר יותר, במותו.	עריכה | תבנית | שיחה
93	"כאב ראש", קריקטורה מ-1819 מספר איברים ואזורים בגוף אינם מעוצבבים על ידי סיבי עצב תחושתיים, ולכן לא ניתן לחוש כל כאב המגיע מהם. כאלו הם הסחוס במפרקים, נאדיות הריאה ומרבית הכבד. מפתיע מכל לגלות שגם המוח עצמו אינו מעוצבב ולכן, אפילו חיתוך במוח החי לא יעורר כאב. לעומת זאת, ניתן למצוא אזורים עשירים בעצבוב תחושתי ורגישים לכאב, כגון הסמפונות וקרום הריאה, קרום הכבד וצינורות המרה. כך גם כלי הדם במוח וקרומי המוח האחראים לחלק גדול מכאבי הראש.	עריכה | תבנית | שיחה
94	-	הוספה
95	-	הוספה
96	-	הוספה
97	-	הוספה
98	-	הוספה
99	-	הוספה
100	-	הוספה

בחזרה לפורטל