פורטל:כלכלה/הידעת?/קטעי הידעת?

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
1
קורוש טורקי חדש
קורוש טורקי חדש

מקור מילת הסלנג המתייחס למאית הלירה הישראלית כגרוש הוא בשמה של מאית הלירה הטורקית, קורוש. הקורוש מגיע משם מטבע גרמני עתיק "גרושן", שהתגלגל ממילה לטינית-וולגרית "grossus" שהוא קיצור של "denarius grossus", שמשמעותה "מטבע עבה". שם מטבע זה, על הטיותיו השונות, מהווה מקור לשמם של מטבעות רשמיים במדינות רבות באירופה ובמזרח התיכון כמו מצרים, סודאן, פולין, אוסטריה (לפני המעבר לאירו) ועוד. כמו כן הוא מהווה מקור לסלנג במדינות נוספות כמו גרמניה, אוקראינה ובולגריה, נוסף על ישראל.

עריכה | תבנית | שיחה
2
בול צרפתי במלאת 20 שנה למותו של מנדל
בול צרפתי במלאת 20 שנה למותו של מנדל

שמו המקורי של שר הפנים הצרפתי היהודי בעת מלחמת העולם השנייה, ז'ורז' מנדל, היה לואי רוטשילד, והוא אימץ את השם מאנדל על מנת שלא להיות מזוהה עם משפחת הבנקאים המפורסמת, משפחת רוטשילד.

עריכה | תבנית | שיחה
3

פסליהם של רוזוולט היושב ולצידו כלבו פאלא

אנדרטת פרנקלין דלאנו רוזוולט, הנמצאת בוושינגטון ומנציחה את ארבע תקופות כהונתו של פרנקלין דלאנו רוזוולט כנשיא ארצות הברית, מנציחה את תקופת השפל הכלכלי הגדול ואת תקופת מלחמת העולם השנייה, וגם את פאלא – הכלב הנשיאותי.
עריכה | תבנית | שיחה
4 מס הכנסה בצורתו המודרנית הוטל לראשונה על ידי ראש ממשלת בריטניה, ויליאם פיט הבן. המס נכלל בתקציב של שנת 1798, עקב הצורך לממן את המלחמה נגד צרפת הנפוליאונית. ההכנסה השנתית המינימלית החייבת במס הייתה 60 לירות שטרלינג, ושיעור המס ברמה המינימלית היה פחות מאחוז. שיעור המס המרבי, על הכנסות של 200 לירות שטרלינג ומעלה, היה 10 אחוזים. קודם להטלת המס, התקבלו הכנסות הממשלה ממיסים על רכוש, ממסי צריכה וממכס. עריכה | תבנית | שיחה
5
גרף שמדגים את הזנב הארוך (מסומן בצהוב)
גרף שמדגים את הזנב הארוך (מסומן בצהוב)

רוב הכנסותיו של אתר העסקים "אמזון" הן לא ממכירה של מספר מוגבל של רבי-מכר כמו בחנויות המסורתיות אלא ממספר עצום של פריטים בעלי פופולריות נמוכה. חנות רגילה מכילה בדרך כלל עד 130,000 ספרים. רוב הכנסותיה של אמזון הן מספרים שלא נכללים ברשימת 130,000 הספרים הנמכרים ביותר.

הרעיון לאפשר קניית מיליוני מוצרים ללא חשיבות לדרישה בשוק, נקרא עקרון הזנב הארוך. זהו כינוי מקובל לתכונה ידועה של התפלגויות סטטיסטיות בהם ישנה אוכלוסייה מעטה עם הסתברות גבוהה ואוכלוסייה רבה עם הסתברות נמוכה, ש"מזדנבת". במקרים רבים, המשקל של ה"זנב" גדול מהמשקל של החלק הראשון. הביטוי הושאל מתחום הסטטיסטיקה על ידי כריס אנדרסן, עורך מגזין Wired לתיאור תופעות כלכליות ותרבותיות הבאות לידי ביטוי במיוחד בערוצי שיווק מתקדמים כגון האינטרנט והטלוויזיה הדיגיטלית.

עריכה | תבנית | שיחה
6
דגל אדום מתנופף
דגל אדום מתנופף

יום הפועלים הבינלאומי, הנחוג ב-1 במאי, והדגל האדום, סמל הסוציאליזם, נקבעו בעקבות מהומות היימרקט בשיקגו, מהומות שהתפתחו בעקבות שביתה שערכו האיגודים המקצועיים בארצות הברית למען הגבלת יום העבודה ל-8 שעות. במהלך המהומות נהרגו 60 פועלים ו-7 שוטרים וצבעו של הדגל האדום מזכיר את דמם השפוך.

עריכה | תבנית | שיחה
7
בניין ג'וליוס רוזנוולד בקמפוס אוניברסיטת שיקגו
בניין ג'וליוס רוזנוולד בקמפוס אוניברסיטת שיקגו

פרס נובל לכלכלה איננו חלק ממורשתו של אלפרד נובל, יוזם פרס נובל. בפרס זה, המחולק מאז שנת 1969, זכו עד שנת 2007 60 כלכלנים. בולטת מאוד העובדה כי מקרב הזוכים, שיעור מקבלי הפרס מבין הבוגרים, המרצים והחוקרים של אוניברסיטת שיקגו גבוה מאוד ומגיע ל-25 זוכים. לאחר שרוברט לוקאס, חבר סגל האוניברסיטה, התגרש ב-1988, דאגה גרושתו ריטה, שהייתה מודעת ליוקרתו של רוברט ולסטטיסטיקה החריגה, להכניס להסכם הגירושין סעיף, שבו נקבע כי אם יזכה בפרס נובל במהלך שבע השנים הבאות, סכום הפרס יחולק בין שניהם. לוקאס אכן זכה בפרס ב-1995, על עבודתו בתחום של ציפיות רציונליות, ואשתו לשעבר, שציפיותיה אכן הוכחו כרציונליות, קיבלה מחצית מהסכום.

עריכה | תבנית | שיחה
8
פרוטה מתקופת חז"ל של המלך אגריפס הראשון
פרוטה מתקופת חז"ל של המלך אגריפס הראשון

בשנת 1950 הוכנסה לשימוש בישראל סדרת מטבעות חדשה שנקראה פרוטה, בהשראת הפרוטה מתקופת המשנה. על המטבעות נטבע "1 פרוטה", "5 פרוטה", "10 פרוטה", עד "500 פרוטה". במטבעות "5 פרוטה" ו"10 פרוטה" הייתה טעות לשון משום שבמטבעות אלה יש לציין את שם המטבע בצורת הרבים – "פרוטות". לפיכך הנפיק בנק ישראל ב-1956 סדרה מיוחדת עם השם הנכון "10 פרוטות", אך מטבע "5 פרוטה" לא תוקן. בשל האינפלציה והפיחות איבד מטבע הפרוטה מערכו וב-1960 חולקה הלירה הישראלית מחדש למאה אגורות, שם שנבחר על ידי האקדמיה ללשון העברית.

עריכה | תבנית | שיחה
9

על שטרות האירו מופיעים גשרים וחלונות, שנועדו לסמל את השקיפות והאחדות של האיחוד האירופי. על כל שטר החלון והגשר בסגנון שונה של אדריכלות אירופית, לפי סדר כרונולוגי: על שטר €5 אדריכלות קלאסית, על €10 אדריכלות רומנסקית, על €20 אדריכלות גותית, על €50 אדריכלות רנסאנס, על €100 אדריכלות בארוק, על €200 אדריכלות אר נובו ועל €500 אדריכלות מודרנית. מעצבי השטרות הקפידו להסיר מהם כל סימנים מזהים לגשרים או בניינים ספציפיים.

עריכה | תבנית | שיחה
10

עד לשנת 1927 היה ההילך החוקי בארץ ישראל הלירה המצרית. רק בשנה זו הונהגה הלירה הארץ ישראלית, שהייתה שוות ערך ללירה שטרלינג הבריטית וצמודה אליה. גם לאחר קום מדינת ישראל המשיכה הלירה הארץ ישראלית, המחולקת לאלף מיל, להיות ההילך החוקי, עד שהוחלפה בידי הלירה הישראלית, המחולקת לאלף פרוטות בשנת 1952.

עריכה | תבנית | שיחה
11
מטבע יואכימסטאלר משנת 1525
מטבע יואכימסטאלר משנת 1525

שם המטבע האמריקאי דולר הוא שיבוש של שם המטבע המרכז אירופאי טאלר. שם הטאלר נגזר מהסיומת של Joachimsthaler, מטבע של העיר הבוהמית Joachimsthal, כיום יאכינוב, שהופץ משנת 1518. פירושו המילולי של הטאלר הוא "של העמק", מהמילה הגרמנית "Tal", שפירושה עמק. השם טאלר, עם שיבושים קלים, הוא המקור לשמותיהם של מטבעות לאומיים נוספים, כמו ה"טולר" הסלובני, עד החלפתו באירו ב-2007 וה"דאלדר" ההולנדי. האריה שהוטבע על המטבע ההולנדי הפופולרי "רייקסדאלדר" הוא המקור לשמותיהם של מטבעות לאומיים כגון ה"לאו" (אריה) הרומני, ה"לב" הבולגרי וה"לק" האלבני.

עריכה | תבנית | שיחה
12
מוזיאון גוגנהיים בילבאו
מוזיאון גוגנהיים בילבאו

צורתו המיוחדת של מוזיאון גוגנהיים בילבאו התאפשרה בעיקר בזכות ציפוי הטיטניום שנותן למבנה את המראה הייחודי. בנייתו היעילה של המוזיאון לא הייתה יוצאת לפועל לולא צניחת מחירי הטיטניום, מחצב יקר במיוחד בדרך כלל, בעקבות הפרטת משאביה של ברית המועצות בשנות ה-90 של המאה ה-20.

עריכה | תבנית | שיחה
13
כנסיית השילוש הקדוש במגרש הרוסים
כנסיית השילוש הקדוש במגרש הרוסים

סחר חליפין שהיה נהוג לפני המצאת הכסף אינו שכיח כיום כבעבר. למרות זאת, בשל מחסור כספי, נחתמה עסקה בשנות ה-60 בין ישראל לברית המועצות, לפיה תרכוש ישראל את מגרש הרוסים בירושלים תמורת שני מיליון לירות בכסף, ומיליון וחצי נוספים בתפוזים. ישראל הייתה אז אחת מיצואניות התפוזים הגדולות בעולם, ובעקבות העסקה נשלחו לברית המועצות כמויות גדולות של תפוזי Jaffa, עד שהחוב כוסה במלואו.

עריכה | תבנית | שיחה
14 שכר מינימום הוא שכר העבודה (לשעת עבודה, ליום עבודה או לחודש עבודה), הנמוך ביותר אותו רשאי מעסיק לשלם לעובד. לקביעת שכר המינימום משמשות דרכים אחדות: חוק, תקנה מינהלית או הסכם קיבוצי. היעד המרכזי המוצהר של שכר מינימום הוא להבטיח לכל עובד שכר מינימלי לשם שמירה על כבודו של העובד ומניעת ניצולו.

אף שהסדרים לקביעת שכר מינימום רווחים במדינות רבות, יש המתנגדים לשכר המינימום בטענה שהוא פוגע בעובדים החלשים ביותר ומונע מהם לעבוד. בין החוקרים ישנם חילוקי דעות תאורטיים ומחקריים מהותיים בשאלה האם שכר המינימום אכן מביא לשכירים משכורת גבוהה משהיו מקבלים אילולא היה קיים, ולגבי הקשר בין שכר המינימום לפערי הכנסה, אבטלה וצמיחה.

עריכה | תבנית | שיחה
15
בית קפה של רשת סטארבקס בלידס שבאנגליה
בית קפה של רשת סטארבקס בלידס שבאנגליה

רשת בתי הקפה סטארבקס שנוסדה בסיאטל קרויה על שמו של סטארבק, מגיבורי הרומן "מובי דיק", פרי עטו של הסופר הרמן מלוויל. תחילה, אחד ממייסדי הרשת שאהב את הספר רצה לקרוא לה "פקווד", על שם ספינתם של ציידי הלווייתנים, אך יתר השותפים התנגדו. כיום פרוסה הרשת במדינות רבות בעולם, וישראל היא אחד המקומות הבודדים שבהם היא נכשלה. בתור סמל קפיטליסטי, מהווה סטארבקס יעד למאבקם של ארגוני אנטי גלובליזציה.

עריכה | תבנית | שיחה
16
ניסיון הברחת סמים במכנסיים
ניסיון הברחת סמים במכנסיים

עבור סוחרי סמים קשים, העברת הכספים היא אתגר לא פחות גדול, מאשר העברת הסחורה. זאת משום שבסוג סחר זה, כמעט כל התמורה מתקבלת במזומן, בשטרות של סכומי כסף קטנים, ונפח הסחורה קטן בהרבה מנפח המזומן. הברחה של כוס אבקה ממקסיקו לטקסס, מקדימה הברחה של קיטבגים אחדים של שטרות לכיוון השני, או שהיא מקדימה הגעה עם הקיטבגים לסניף בנק טקסני, תוך ניסיון להערים על פקחי החוק למניעת הלבנת הון.

עריכה | תבנית | שיחה
17
קוביית חמאה וסכין חמאה ייעודית
קוביית חמאה וסכין חמאה ייעודית

בשנת 1962, הונהגה בשוק האירופי המשותף "מדיניות חקלאית משותפת" – קובץ חוקים וכללים לסבסוד החקלאות האירופית ולמניע אבטלת חקלאים בשנים דלות ביקוש. מדיניות זו צרכה כ-70% מתקציב ארגון השוק האירופי המשותף, וביטויה הידוע ביותר היה "הר החמאה". דהיינו, מהתערבות רגולטורית, החקלאים ייצרו אותה בכמות שעלתה בהרבה על הביקוש בשוק, ועודף גדול של חמאה נערם במחסנים, ואף הגיע לשיא של חצי מיליון טון בשנת 1975, ול-1.4 מיליון בשנת 1987. ניסיונות אירופיים להיפטר מהחמאה על ידי שיווקה לארצות העולם השלישי במחירים נמוכים נתקלו בהתנגדות תקיפה מצד ארצות הברית, ששאפה לשמור על רמת מחירים גבוהה בעבור יצואני החמאה שלה. לבסוף, בשנת 1985 נחתם הסכם בין מדינות אירופה לארצות הברית שהסדיר הפצה זו. בנוסף, בשנת 1988 הוכנס לשוק האירופי המשותף מנגנון של מייצבי שוק, ואמצעים אלה הצליחו "להמיס" את רוב רובו של "הר החמאה", אם כי לא להעלימו כליל. אולם בשנת 2002 שוב נערמו מאות אלפי טון חמאה במחסנים.

עריכה | תבנית | שיחה
18
מנחם בגין
מנחם בגין

בשנת 1980, הכריז מנחם בגין על החלפת הלירה הישראלית בשקל. מהלך זה הוצג כמהפכני, אך למעשה הוא היה טכני לחלוטין. ראשית, המהלך היה ציות לחוק, שהכנסת השישית קיבלה כבר 11 שנים קודם לכן. שנית, המילה שקל, היא עברות של המילה לירה: בעת העתיקה, ה״שקל״ היה יחידת מידה למשקל, שערכה היה כ-11 גרם. מתכות (ומאוחר יותר, מטבעות) שמשקלן היה שקל, שבריו או כפולותיו, שימשו כאמצעי תשלום. באותו אופן, ה״לירה״ היא קיצור של המילה הלטינית ״ליברה״ (באנגלית: פאונד), שהיא יחידת מידה למשקל, שערכה כחצי קילוגרם. יתרה מזאת, הביטוי הלועזי ״לירה שטרלינג״, הוא כמעט תרגומו של הביטוי העברי – ״שקל כסף״, משום שסטרלינג הוא סגסוגת של כסף המהווה 92.5% מתכולתה.

עריכה | תבנית | שיחה
19
שליש גינאה בריטית מימי ג'ורג' השלישי
שליש גינאה בריטית מימי ג'ורג' השלישי

בשנת 1971 הונהגה שיטת החלוקה העשרונית על ההילך החוקי של בריטניה, הלירה שטרלינג. לפני כן הלירה שטרלינג התחלקה ל-20 שילינג, כאשר כל שילינג התחלק ל-12 פני. כלומר, ליש"ט הכילה 240 פני. עד אמצע שנות ה-50 של המאה ה-20 היה המטבע הקטן ביותר בבריטניה, רבע פני. כלומר 1/960 לירה שטרלינג, והוא כונה פרת'ינג (Farthing). במאה ה-19 הונפקו ערכים נמוכים יותר, של חצי פרת'ינג, שליש פרת'ינג ואף רבע פרת'ינג. עם המעבר לשיטה העשרונית, המטבע הקדם-עשרוני של 6 פני (Sixpence) הוחלף ב-2.5 פני עשרוניים. לכן, כדי להקל על ההמרה, הונהג באופן זמני גם מטבע של חצי פני חדש (ששווי היה למעשה 1/200 של לירה שטרלינג).

היו גם חלוקות חלופיות של הלירה שבוטאו במטבעות. למשל, רבע לירה כונה "כתר" (Crown) ושוויו היה 5 שילינגים (כלומר, 60 פני ישנים), ושמינית הלירה כונתה "חצי כתר" (Half a Crown), ושוויה היה 2 שילינגים ו-6 פני (כלומר, 30 פני ישנים). עד 1971 היה נהוג גם לנקוב חלק מהמחירים ב"גינאה" או "גיני" (Guinea). הגינאה הייתה מטבע זהב, שבוטל ב-1816, ואשר שוויו היה 21 שילינג (כלומר לירה אחת ושילינג אחד, או 1.05 לירות). כיום נעשה שימוש במונח "גינאה" רק במרוצי סוסים, כעניין של מסורת.

עריכה | תבנית | שיחה
20
גולדה מאיר
גולדה מאיר

גולדה מאיר סיפרה שבהיותה אם צעירה בירושלים, חייתה בעוני. כדי להכניס את ילדהּ הבכור לגן הילדים היה עליה להסכים לכבס את בגדי כל הילדים בגן, משום שלא הייתה יכולה לעמוד בתשלום הנדרש מההורים.

עריכה | תבנית | שיחה
21

בשנת 1923 ייסד פנחס רוטנברג את חברת החשמל לארץ ישראל. את המימון הראשוני, בסך 1000 לירות שטרלינג, לעריכת המדידות הראשונות של ספיקת הירדן ולהכנת השרטוטים הראשונית של תוכנית המפעל ההידרו-חשמלי, קיבל רוטנברג מברל כצנלסון מכספי קפא"י - "קרן פועלי ארץ ישראל" שהוקמה על ידי פועלי ציון.

עריכה | תבנית | שיחה
22
דוד שמש
דוד שמש

דודי השמש לחימום מים נכנסו לשימוש בישראל כבר בשנות ה-50 של המאה ה-20. בשנת 1957 דיווח העיתון "דבר", שהשימוש בדודי שמש רווח בישראל. אולם הממשלה ושאר הממסד לא עודדו שימוש בדודי שמש. חברת החשמל סירבה להעניק מחיר נמוך לצרכני חשמל עבור חימום מים חשמלי, בדודי שמש, בימים מעוננים. זאת בניגוד לסבסוד שנתנה לבעלי דודים, המופעלים רק חשמל. חברת שיכון עובדים התנגדה לשימוש בדודי שמש, בטענה שהם מכערים את הנוף. החברה הסירה דודי שמש מדירותיה וספקה עם כל דירה שמכרה דוד חשמל. מחקר שנעשה בשנת 1973 מצא שהשימוש בדוד שמש יקר, כביכול, מהשימוש בדוד חשמל. אולם המחקר לא לקח בחשבון את הסובסידיה, שחברת החשמל נותנת רק לבעלי דודי חשמל. רק בעקבות משבר האנרגיה של אמצע שנות ה-70 נקבעה בחוק החובה להתקין דודי שמש בכל דירה הנבנית בישראל, מלבד לדירות בבתים גבוהים מאוד ומלבד שכונת הרובע היהודי בירושלים. כיום ברור שבית אב בעל דוד שמש לחימום מים חוסך בממוצע שמונה אחוז מצריכת החשמל.

עריכה | תבנית | שיחה
23
e מוגדר כך שהשטח הצבוע בתכלת שווה ל־1
e מוגדר כך שהשטח הצבוע בתכלת שווה ל־1

e הוא מספר טרנסצנדנטי וקבוע מתמטי חשוב בעל שימושים רבים באנליזה מתמטית, והוא משמש כבסיס הלוגריתם הטבעי, אם כי אינו מוכר כמו פאי (π). חברת גוגל, בעלת מנוע החיפוש הפופולרי גוגל, ציינה בבקשתה הראשונה להנפקת ניירות ערך את סכום ההנפקה בסכום לא עגול של 2,718,281,828 דולר, כלומר e מיליארד דולר בקירוב. גם הגרסאות של תוכנת Metafont ממוספרות במספרים 2, 2.7, 2.71, וכן הלאה, כך שילכו ויתקרבו ל-e; רעיון המספור על פי מספר אוילר הוא פרי מוחו של ממציא התוכנה, מדען המחשב דונלד קנות'.

עריכה | תבנית | שיחה
24
ניו אמסטרדם בציור מ-1664
ניו אמסטרדם בציור מ-1664

ב-31 ביולי 1667 נחתם חוזה ברדה במסגרתו החליפו ההולנדים את ניו אמסטרדם, היא ניו יורק של היום, במושבה הבריטית הקטנה סורינאם, שבאמריקה הדרומית, ובאי ראן באיי מאלוקו שבאינדונזיה. אחת מסיבות ההחלפה, מבחינת ההולנדים, הייתה גידולי הסוכר והטבק הפוטנציאליים בסורינאם, והמסחר באגוז המוסקט שבאי ראן, שבאותה תקופה נתפסו כמבטיחים התעשרות רבה יותר, בהשוואה למושבה ניו אמסטרדם.

עריכה | תבנית | שיחה
25
פבלו פיקאסו, 1962
פבלו פיקאסו, 1962

רבים יודעים כי כמה מציוריו של הצייר הספרדי הנודע פבלו פיקאסו, ממפתחי הקוביזם, נמכרו בעשרות מיליוני דולרים. בהם, "נער עם מקטרת" שנמכר במאי 2004 תמורת 104 מיליון דולר, הציור היקר ביותר שנמכר במכירה פומבית עד אז, ו"דורה מאר עם חתול" שנמכר במאי 2006 תמורת 95.2 מיליון דולר. פרט פחות ידוע אודות פיקאסו הוא אורך שמו המלא: פבלו דיאגו חוסה סנטיאגו פרנסיסקו דה פאולה חואן נפומוסנו מריה דה לוס רמדיוס קריספין קריספיניאנו דה לה סנטיסימה טרינידאד רואיס אי פיקאסו.

עריכה | תבנית | שיחה
26
יהלום עם מינרל נוסף, שנלכד בתוכו.
יהלום עם מינרל נוסף, שנלכד בתוכו.

היהלום יקר יותר מאבני חן אחרות, בעיקר בגלל מוסכמות חברתיות (שחלקן נובע משיווק וויסות שוק חכם, שביצע קרטל היהלומים דה בירס במשך עשרות שנים). גם דירוג המחיר בין היהלומים עצמם נובע ממוסכמות. ישנן מוסכמות לשקלול גורמים כמו גודל היהלום (קרט) וניקיונו הפנימי. היהלומים הטבעיים נוצרו בשכבות קרקע עמוקות בהרבה מכל אבן יקרה אחרת. חומרים אחרים, שנלכדו בתוך יהלומים, הם למעשה, דגימות קרקע משכבות עמוקות מאוד, שספק אם יש דרך אחרת לדגום, ולכן חומרים אלו מעניינים מאוד את הגאולוגים. לעומתם, מלטשי היהלומים רואים בהם לכלוך, ומסלקים אותם מהיהלומים. הניקוי מתבצע על ידי חלוקת היהלום הגדול וה"מלוכלך" למספר יהלומים קטנים, שכל אחד מהם גובל במקום בו היה קודם ה"לכלוך"

עריכה | תבנית | שיחה
27
אמדאו מודיליאני
אמדאו מודיליאני

המיליארדר הסיני ליו ייקיאן רכש בנובמבר 2015, במכירה פומבית שנערכה בבית המכירות הפומביות "כריסטי'ס", את הציור "עירום בנחת" שצייר אמדאו מודיליאני בשנת 1917. התשלום תמורת הציור, בסך 170.4 מיליון דולר, נעשה בכרטיס אשראי של אמריקן אקספרס, ב-12 תשלומים חודשיים, שזיכו את בעל הכרטיס ב-2 מיליארד נקודות, שאותן הוא יוכל להמיר ל-132 מיליון מייל של מועדון הנוסע המתמיד, המאפשרים מאות טיסות במחלקה ראשונה או כאלפיים טיסות במחלקת תיירים

עריכה | תבנית | שיחה
28
מפת טובאלו
מפת טובאלו

אוכלוסיית מדינת טובאלו היא מהקטנות בעולם (הקטנה ביותר אחרי נאורו וקריית הוותיקן), ולכן בעלת תוצר מקומי גולמי נמוך ביותר. כשרצתה טובאלו להצטרף לאו"ם, התברר לה שהעלות לכך היא כ-100,000 דולרים אמריקניים, ופרנסי המדינה החליטו למכור את סיומת האינטרנט האטרקטיבית שלה, ‎.tv, לחברות מסחריות או ליחידים. ההנחה הייתה שסיומת זו תהיה מבוקשת היות שהיא גם קיצור של המילה "טלוויזיה" באנגלית (Television); ואכן, כיום מקבלת ממשלת טובאלו תמלוגים של כמיליון דולר לרבעון עבור סיומת האינטרנט, סכום המהווה חלק נכבד מתקציב המדינה.

עריכה | תבנית | שיחה
29
התמונה הרשמית של אלברט איינשטיין מהארכיון של פרסי נובל
התמונה הרשמית של אלברט איינשטיין מהארכיון של פרסי נובל

בהסכם הגירושים של אלברט איינשטיין ממילבה מאריץ', שנחתם ב-1919, נכתב שאם יזכה אלברט בפרס נובל לפיזיקה יעבור הכסף למילבה. כעבור שנתיים דנה ועדת הפרס במועמדותו של איינשטיין, אך החליטה שעבודתו תאורטית מדי, והפרס לא חולק באותה שנה. בשנה הבאה גבר הלחץ הציבורי והתקשורתי, והוועדה נאותה להעניק לו את הפרס רטרואקטיבית, לשנת 1921, אך בנימוקיה צוינה רק עבודתו על האפקט הפוטואלקטרי, ולא על פיתוח תורת היחסות, עבודתו העיקרית, שאותה חברי הוועדה לא הבינו. בעת ההכרזה היה איינשטיין בדרכו לביקור ביפן והוא כלל לא טרח להגיע לטקס בסטוקהולם. כשהועבר לו הפרס, בסך 32,000 דולר, הוא הפקיד רק חלק מהסכום בחשבון הבנק של מילבה, ואילו שאר הכסף שהושקע בארצות הברית איבד את מרבית ערכו בתקופת השפל הגדול.

עריכה | תבנית | שיחה
30
הדגם הראשון של נעלי "איר ג'ורדן" בגרסה בצבע כחול-שחור
הדגם הראשון של נעלי "איר ג'ורדן" בגרסה בצבע כחול-שחור

הכדורסלן הנודע מייקל ג'ורדן הוא אחד הספורטאים המשוּוקים ביותר בהיסטוריה מאז ומעולם. במהלך השנים הוא השתתף בפרסומן של חברות ידועות רבות דוגמת קוקה-קולה, שברולט‎ ומקדונלד'ס. אחת מהשותפויות הבולטות ביותר שלו החלה בשנות ה-80 עם חברת נעלי הספורט האמריקאית נייקי כשזו עדיין לא הייתה מותג מפורסם. במסגרת השותפות, יצרה החברה קו מיוחד של נעלי ספורט, וקראה לו בשם אייר ג'ורדן. עקב צבען החריג, נאסר תחילה השימוש בהן בליגת ה-NBA, והחברה נאלצה לשלם קנסות משמעת כבדים שהוטלו על ג'ורדן בכל משחק בו עלה לשחק איתן. נעלי "אייר ג'ורדן" נחלו הצלחה כה רבה עד שהחברה לא הצליחה לעמוד בביקושים, וידועים גם מקרים של "שוד נעליים" באיומי אקדח. מעריכים כי השותפות עם ג'ורדן הניבה לחברה במהלך השנים רווח של למעלה משני מיליארד דולר, ואחד האגפים במשרדה הראשי במדינת אורגון שבארצות הברית קרוי על שמו של ג'ורדן.

עריכה | תבנית | שיחה
31
בזיליקת גבירתנו של השלום ביאמוסוקרו
בזיליקת גבירתנו של השלום ביאמוסוקרו

אבידג'אן היא העיר הגדולה ביותר בחוף השנהב ובמשך שנים רבות שימשה כבירתה. אולם בשנת 1984 החליט שליטה הדיקטטור של המדינה דאז, הנשיא פליקס הופואה-בואני, להעביר את בירת המדינה לעיר הולדתו יאמוסוקרו, המשמשת כבירת המדינה מאז. יאמוסוקרו הייתה עיירה קטנה, אך מאז גדל מספר תושביה לכ-200,000. בנוסף הורה הנשיא להקים בעיר כנסיית ענק, בזיליקת גבירתנו של השלום, שהיא כיום הכנסייה הגדולה בעולם ועלות הקמתה הכפילה את החוב הלאומי של חוף השנהב וגררה ביקורת רבה. עם זאת, אבידג'אן עודנה משמשת כבירה דה פקטו ורוב משרדי הממשלה עדיין שוכנים בה.

עריכה | תבנית | שיחה
32
רכישת לואיזיאנה
רכישת לואיזיאנה

ב-30 באפריל 1803 נחתמה רכישת לואיזיאנה בה קנתה ארצות הברית מצרפת את לואיזיאנה הצרפתית תמורת 15 מיליון דולר, ובכך כמעט שהכפילה את שטחה. צרפת ויתרה על הטריטוריה לשותפתה ספרד כבר ב-1762, בתום מלחמת הצרפתים והאינדיאנים, על מנת לפצות אותה על אובדן פלורידה, אך ב-1800 היא קיבלה את השטח חזרה כתוצאה מהסכם סודי עם הספרדים. נפוליאון בונפרטה ידע שהצי המלכותי הבריטי יקשה עליו לשלוט בטריטוריה הרחוקה, ולכן העדיף למכור אותה לאמריקאים.

עריכה | תבנית | שיחה
33
מפת ארצות הברית עם אלסקה מודגשת
מפת ארצות הברית עם אלסקה מודגשת

הצאר הרוסי אלכסנדר השני מכר בשנת 1897 את אלסקה לאמריקאים כדי לממן את מלחמת קרים, כי ראה בשטח המרוחק מטרד משום ששימשה כמקור לפרוות בלבד. גם הציבור האמריקאי האמין שהיה זה מעשה שטותי לשלם 7.2 מיליון דולר תמורת שטחי אדמה כה רחוקים. ואולם בשנים מאוחרות יותר התברר שבאלסקה שפע של חומרי גלם טבעיים כגון נפט, גז טבעי, זהב, פחם, בולי עצים, דגי סלמון ועוד. במבט לאחור, גם אם לוקחים בחשבון רק את עתודות הנפט שיש באלסקה עולה כי זו עסקת הנדל"ן המשתלמת ביותר בהיסטוריה.

עריכה | תבנית | שיחה
34
מרכז הקניות שהיה פטור ממס בשל חוסר שלטון מוניציפלי
מרכז הקניות שהיה פטור ממס בשל חוסר שלטון מוניציפלי

במהלך המאה ה-19, כשהקרקע סביב שיקגו חולקה לטריטוריות שלטון מקומי, בין העיירות והכפרים בסביבה, אזור מיוער קטן, קרוב לחוף ימת מישיגן, נשמט מהחלוקה, ונותר בלא שום אחריות מוניציפלית. תחילה, זה לא הפריע לאיש. אולם כאשר המכוניות הפרטיות הפכו לנפוצות, הדברים השתנו. באזור זה, שנקרא בפי העם No Man's Land (ארצו של אף אחד / שטח הפקר), קם אחד ממרכזי הקניות הראשונים בארצות הברית, שבו טבעת של חנויות הקיפה מגרש חנייה גדול. העסקים שם פרחו, לא רק בשל הקדמה, אלא גם בשל העובדה, שאיש לא גבה שם ארנונה מהסוחרים. בשנת 1942, האזור סופח לפרוור וילמט, אחרי שנים של מאבקים משפטיים, ואחרי שהפוליטיקאים של היישובים הסמוכים מנעו ממכבי האש שלהם, להגיע למקום כדי לכבות שרפה.

עריכה | תבנית | שיחה
35
ג'ושוע נורטון, קיסר אמריקה ומגן מקסיקו מטעם עצמו
ג'ושוע נורטון, קיסר אמריקה ומגן מקסיקו מטעם עצמו

בשנת 1859, יהודי תושב סן פרנסיסקו בשם ג'ושוע נורטון הכריז על עצמו כ"קיסר ארצות הברית" (בהמשך הוסיף גם את התואר "מגן מקסיקו") וקרא לפרק את הקונגרס. בעוד שום גוף לא הכיר בו מבחינה רשמית, הוא נהיה דמות מפורסמת במהרה ואף קיבל "מדי קיסר" שהותאמו עבורו ממדי קצין רשמיים על ידי קצינים בצבא ארצות הברית שהוצבו בסן פרנסיסקו, וכשאלו התבלו קיבל מדים חדשים ממועצת העיר. הוא היה סורק את העיר מדי יום לבוש במדיו במטרה לבחון את התשתיות והשיטור המקומי, ולעיתים נתן נאומים פילוסופיים לעוברים ולשבים. הוא כלכל את עצמו באמצעות "דולרים קיסריים" שהיה מדפיס וחותם עליהם בכתב יד, ובהם היה משלם במסעדות שהסכימו לקבלם (ולמעשה לשרתו ללא תמורה) או שהיה מוכר אותם תמורת דולרים אמתיים לתיירים. בעוד פועלו נזכר בעיקר בחיוך מזלזל, הוא גם היה פעיל חברתית וניסה להתערב ואף למנוע פרעות כנגד מהגרי עבודה מסין, שהתחוללו בעיר באותה תקופה.

עריכה | תבנית | שיחה
36
קטע מחזיתו הצדדית של מלון ססיל, כולל שלטים עם שם המלון.
קטע מחזיתו הצדדית של מלון ססיל.

בשנת 1924 נפתח במרכז לוס אנגלס מלון גדול ומהודר, לאורחים עם תקציב נמוך, בשם מלון ססיל. חמש שנים לאחר הפתיחה הגיע השפל הכלכלי הגדול, והפך את השכונה של המלון לשכונת מצוקה ופשע. לכן המלון התקשה למשוך אורחים גם אחרי חלוף המשבר, ונאלץ להוזיל את מחירי האירוח עוד יותר, להוריד את רמת השירות, ולהגיע עם הרשויות להסכם סבסוד, שהפך אותו לאטרקטיבי עבור דרי הרחוב, שהתקבצו סביבו. המלון החל לככב בחדשות הפלילים. הוא היה משכנם ריצ'רד רמירז ויוהאן "ג'ק" אנטרווגר, שיצאו ממנו למעשי רצח סדרתיים. יתרה מזאת, עד שנת 2015, נהרגו שמונה אנשים בנפילה מקומה גבוהה של המלון, מסיבה לא מוסברת, ותשעה אנשים נוספים מתו בתוכו, בנסיבות לא טבעיות. אישה נוספת, אליסה לאם, טבעה בדודי המים שעל גג המלון, כאשר התחבאה מאויב שהזתה, בעת התקף פסיכוזה. סיבת מותה הובהרה רק כחמישה חודשים לאחר מותה. עד פיענוח תעלומה זו, התפרסמה תאוריית קונספירציה, לפיה רצח אותה אמן ספציפי, שהתארח במלון, ונהג לחבר ולשיר שירים על רציחות, כמקובל בסוגת הרוק הכבד. הזמר קיבל רבבות מכתבי נאצה, שגרמו לאיבוד שפיותו.

עריכה | תבנית | שיחה
37
קן של קורמורן גואני העשוי מגואנו
קן של קורמורן גואני העשוי מגואנו

לשלשת של עופות ימיים ועטלפים, הידועה בשם גואנו, הייתה לגורם רב השפעה בכלכלה ובפוליטיקה של המאה ה-19. בתור הדשן הטבעי היעיל ביותר בעולם, שאחוז החנקן בו גדול פי שלושים מאשר בדשן בהמות רגיל, הביא הגואנו עושר רב למדינות שעל חופיהן נמצא משאב טבעי זה, ובראשן פרו, ואף יותר לממלכה המאוחדת, שהפיקה רווחים נאים מהובלת הגואנו. בשנים 18641865 התחוללה מלחמת ספרד–אמריקה הדרומית בין ספרד, פרו, צ'ילה, בוליביה ואקוודור על מרבצי גואנו, ואילו הקונגרס של ארצות הברית חוקק בשנת 1856 את חוק איי הגואנו, לפיו מותר לאזרחי ארצות הברית להשתלט על איים לא מיושבים שאינם שייכים למדינה אחרת, אם יש עליהם מרבצי גואנו. אחד מאיים אלה, אטול מידוויי, הפך 80 שנה אחרי גילויו לנקודה אסטרטגית, והיווה את הזירה של קרב מידוויי במלחמת העולם השנייה.

עריכה | תבנית | שיחה
38
מטבע גילדן הולנדי
מטבע גילדן הולנדי

למטבעות רבים יש שמות שמשמרים מידע על ההיסטוריה שלהם. לדוגמה, שקל, לירה, פאונד ופני הם שמות מטבעות שהיו במקור יחידות משקל: בסיפור קניית מערת המכפלה יש שימוש ב„שקל כסף״ כיחידת משקל גרידא. אבל בהמשך נוצרו מטבעות סטנדרטיים במשקל של, לדוגמה, פאונד כסף. בדומה לכך מטבעות אחרים קיבלו את שמם מהמתכת: זלוטי וגילדן הם „זהובים״ (בפולנית והולנדית, בהתאמה). אם כי הגילדן ההולנדי היה, בשלב מסוים, מטבע כסף. בהמשך שניהם, כמו כל המטבעות המודרניים, נותקו מתקן הזהב ועשויים ממתכת רגילה, או מנייר. שמות מטבעות שיקפו לעיתים גם סמלי שלטון: כתר היה המטבע של מדינות שונות, ביניהן גם הרפובליקות אסטוניה וצ'כוסלובקיה. שם מטבע מלכותי אחר הוא ריאל. הוא עד היום המטבע של ממלכות שונות, כגון ערב הסעודית. פורטוגל החליפה אותו באשקודו („זהב״) כשבוטלה בה המלוכה, והרפובליקה האיסלמית של איראן מחליפה אותו בשנת 2022, אבל ממלכות לשעבר כמו ברזיל ותימן עדיין משתמשות בריאל.

עריכה | תבנית | שיחה
39
שיכון הפירמידה בבאר שבע
שיכון הפירמידה בבאר שבע

אחד האתגרים בבינוי ערים הוא הקמה של דיור זול, שלא יהפוך לשכונת מצוקה. בעיר באר שבע נוסו כמה דרכים מקוריות להתמודדות עם אתגר זה. בשכונה ד' הוקם שיכון הפירמידה (בתמונה), שהוא ניסוי להתאים את שיכוני ה"בלוק" לאקלים המדבר. ברחבי העיר הוקמו גם שיכוני שטיחקוטג'ים טוריים, קטנים משמעותית מהמקובל, עם חצרות קטנות משמעותית מהרגיל, המגודרות בקירות גבוהים, ובין הקוטג'ים שבילי הולכי רגל, ברוחב שלושה מטרים. הקוטג'ים יכולים להיות חד או דו קומתיים, וחלק מהקומה השנייה מקרה לסירוגין את השביל. בשנות ה-90 נבנו בשכונת רמות קוטג'ים קטנים רבים, על מגרשים גדולים, שנמכרו עם תוכנית ורישיון בנייה להרחבה משמעותית של שטח המגורים, לכשבעלי הבית יצליחו לגייס לזה הכסף, ביום מן הימים. מעיין "מיזם השלם ביתך".

עריכה | תבנית | שיחה
40
מונופול
מונופול

על פי המיתולוגיה של משחק המונופול, המציא את המשחק גבר מובטל בתקופת השפל הגדול בארצות הברית, ודרך תושייתו הפך לעשיר גדול – דוגמה מושלמת של "החלום האמריקאי". במציאות, המציאה את המשחק אישה, ליזי מאגי, 30 שנה קודם, בניסיון להראות את הרשע של החמדנות ורדיפת הבצע של אילי הון. חברת האחים פארקר שיווקה את המשחק ואת הסיפור ביודעין - תוך הסתרת המסר החברתי וקידום המסר הקפיטליסטי. מאגי ניסתה להילחם בהם משפטית, אך לא היה לה את הכוח הכלכלי, והאמת יצאה לאור רק בשנות ה-70 בהקשר של תביעה אחרת, ופורסם בתקשורת רק בשנות ה-2000 – יותר מחצי מאה לאחר מותה של מאגי.

עריכה | תבנית | שיחה
41
שלט עם סמל הבנק השווייצרי, UBS, שנתבע להכזרת כספי קורבנות שואה
שלט עם סמל הבנק השווייצרי, UBS, שנתבע להכזרת כספי קורבנות שואה

לפני מלחמת העולם השנייה היו מופקדים בבנקים שווייצריים כספים של יהודים מארצות שונות. עם עליית הנאציזם לשלטון בגרמניה, העבירו יהודים מגרמניה כספים נוספים לחשבונות בנק בשווייץ, וכך עשו גם יהודים ממדינות, שנכבשו על ידי הגרמנים. חלק ניכר ממפקידים אלו נספו בשואה. אולם הבנקים השווייצריים לא העבירו את חשבונות הנספים לשליטת יורשיהם, בטענה שכדי לרשת חשבון בנק יש להציג תעודת פטירה. הבנקים אומנם לא החרימו את הכסף שבחשבונות באופן רשמי. אולם, באופן מעשי, הבנקים השווייצריים כאילו נטלו לעצמם רכוש זה. מלבד החזקה בכסף עצמו, היה לבנקים אינטרס שלא לפתוח פתח לשחיתות, ולא לאפשר לצאצאיהם של אנשים חיים להוציא מהבנק כספים השייכים למי שעדיין חי, בלא ידיעתו. בשנת 1999 הפסידו שני בנקים שווייצריים גדולים בתביעה בנושא זה, ונאלצו לשחרר כספים אלה.

עריכה | תבנית | שיחה
42
מייקל קולינס
מייקל קולינס

ישראלים נוהגים בעת הטלת מטבע להכריז "עץ או פלי", למרות שעל מרבית מטבעות מדינת ישראל אין זכר לעץ, או ל"פלי" המסתורי. מקור המנהג הוא במטבעות המיל שהוטבעו על ידי שלטונות המנדט הבריטי, אשר בצדו האחד תמונת עץ, ובצדו השני צמד המילים "פלשתינה (א"י)".

עריכה | תבנית | שיחה
43

בשנת 1895 רשם הרוזן פרדיננד פון צפלין פטנט על ספינת האוויר, הקרויה על שמו. ב-1899 החלה בניית ספינת הצפלין הראשונה, וזו נעשתה במפעל צף על פני ימת קונסטנץ שבגרמניה. הודות לעובדה כי אולם ההרכבה צף על המים, ניתן היה לכוון את פתחיו בהתאם לכיוון הרוח, כדי לאפשר את המראת הספינה. אב הטיפוס של הצפלין לא הפגין ביצועים, שהצליחו לשכנע משקיעים, הדגם נגרט והמפעל נסגר. אולם רעיון הצפלין לא נגנז, ואב הטיפוס השני נבנה ב-1906 בכספים שגויסו בהגרלת לוטו. אלא שאב טיפוס זה התקלקל ויצא מכלל פעולה בטיסתו היחידה. רק אב הטיפוס השלישי הוכיח הצלחה גדולה, ובין 1906 ל-1908 טס 45 טיסות ו-4,398 ק"מ, ונקנה בידי הצבא, ולמרות שאב הטיפוס הרביעי נשרף על הקרקע, בשל סערה, לפני טיסתו הראשונה, החל ייצור מסחרי של ספינות אוויר אלו.

עריכה | תבנית | שיחה
44
דיוקן מצולם בשחור-לבן של יורם ארידור משנת 1969.
יורם ארידור, 1969.

בשנת 1981 הסתכסך עיתונאי הטלוויזיה הישראלית, אלישע שפיגלמן, עם שר האוצר יורם ארידור. השר טען, ששפיגלמן לא מסקר מספיק את תוכניותיו הכלכליות, ודרש ממנכ"ל רשות השידור, טומי לפיד, לפטרו. לפיד סירב, וארידור מיאן להתראיין אצל שפיגלמן, וקרא לעמיתיו הפוליטיקאים לעשות כמותו. כתוצאה מכך קרא שפיגלמן לחרם על ארידור, וזה חדל הופיע בטלוויזיה הישראלית. לכן סירב ארידור לאשר את תקציבה השנתי של רשות השידור, כפי שמחייב החוק, ועבר לאשר תקציב לכל חודש בנפרד, כדי ללחוץ על לפיד. זבולון המר, שר החינוך, שהיה השר הממונה על רשות השידור, גיבה את לפיד, ובסופו של דבר, ארידור ויתר.

עריכה | תבנית | שיחה
45
שתי מעטפות מחברת נטפליקס, שבתוכה DVD (שעליו מצויר כדור סל)
שתי מעטפות מחברת נטפליקס, שבתוכה DVD (שעליו מצויר כדור סל)

במשך מספר שנים, בתחילת המאה ה-21, ה-DVD היה האמצעי הפופולרי להפצת סרטי קולנוע. ומכיוון שתקליטור מסוג זה יכול להכיל מידע רב, הצרכנים קיבלו שירות, שלא ניתן לפני ואחרי תקופה זו. הם יכלו לבחור בין שלל אפשרויות תרגום לשפות זרות בדיבוב ובכתוביות, כמו גם בכתוביות הנגשה לכבדי שמיעה. הם יכלו גם לצפות בקטעי הסרט, שצולמו, אך ירדו בעריכה, בתיעוד תקלות מצחיקות, שאירעו במהלך הצילומים, בראיונות עם יוצרי הסרט, בפרסומות שהופצו כדי למשוך קהל לסרט ובסרט תיעודי על אודות הכנת הסרט, שנקרא "מאחורי הקלעים". לחברת נטפליקס, שהחלה את דרכה כחברה להפצת סרטים ב-DVD, במעטפות דואר (בתמונה), בארצות הברית, כן היה אז אתר אינטרנט, אך מספר הסרטים לצפייה ישירה בו היה זעום. הוא שימש בעיקר להזמנת מעטפות עם DVD, ולדיונים בין הלקוחות על חוויותיהם מהסרטים. כשנטפליקס עבדה בעיקר כשירות השכרת DVD היא ההתחרתה בעיקר בחנויות השכרת סרטים שכונתיות, שהכילו כמעט ורק רבי-מכר. לכן שיווק הסרטים בה שם פחות דגש על להיטים.

עריכה | תבנית | שיחה
46
סטיב ג'ובס בשנת 2010
סטיב ג'ובס בשנת 2010

ידוע כי ממשק המשתמש של המקינטוש היווה השראה לחברת מיקרוסופט, בפיתוח ממשק המשתמש הגרפי של חלונות. אולם גם לסטיב ג'ובס, מייסד אפל והוגה רעיון המקינטוש, היו גם מקורות השראה זרים בפיתוח הממשק. הוא נתקל בממשק זה במהלך ביקורו במעבדות חברת זירוקס/פארק. חברת זירוקס אפשרה לו לגשת למתקניה למשך שלושה ימים (חרף התנגדות עזה מצד חלק מחוקרי פארק) תמורת נתח ממניות אפל, בשווי מיליון דולר. כתוצאה מכך, ממשק זה אומץ על ידי אפל, והפך לחלק בלתי נפרד ממערכת ההפעלה של מחשבי המקינטוש למיניהם-Mac OS ולמערכות ההפעלה שבכל מחשב אישי, מחשב כף יד, טאבלט ומכשירים רבים אחרים בזמנו.

עריכה | תבנית | שיחה
47
מחאת נשים בריקיוויק
מחאת נשים בריקיוויק

באוקטובר 1975, יצאו נשות איסלנד לשביתה כללית במחאה נגד פערי שכר ואפליה. ביום השביתה, 90% מהנשים במדינה הדירו רגליהן ממקומות עבודתן, ואף מיאנו לעסוק בעבודות הקשורות לבית או לילדים. כתוצאה, ענפים שלמים במשק הושבתו, ואחרים חוו האטה, וגברים נאלצו להביא את ילדיהם איתם לעבודה. ב-1975, נשים עובדות באיסלנד הרוויחו בממוצע פחות מ-60% מגברים, ולנשים רבות לא התאפשר כלל לצאת לעבודה כי הוטלה עליהן האחריות לבית וגידול ילדים. כתוצאה מהשביתה, ב-1976, עבר באיסלנד לראשונה חוק שוויון זכויות.

עריכה | תבנית | שיחה
48
דיוקן מצולם בצבע של משה קצב.
משה קצב.

מעבר לסמכויות הניתנות לנשיא מדינת ישראל, בחוק, מעמדם של הנשיאים מאפשר להם ליזום מיזמים שונים, ולגייס להם כספי תרומות. כמקובל בעולם, גם הנשיאים הישראליים הקימו קרנות מלגות לתמיכה במיזמים ציבוריים (כמו סיוע לנכים ולמדענים), שהנשיא המכהן הופקד על ניהולן. בשנת 2011 קבע מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, שהנשיא משה קצב חרג מהניהול התקין של כספי בית הנשיא, הנהיג הפקרות תקציבית, בזבז את הון הקרנות האלה, והביא לסגירתן.

עריכה | תבנית | שיחה
49
תצלום תקריב שחור-לבן של דן בן אמוץ מחייך, משנת 1961.
דן בן אמוץ, 1961.

בסוף שנות ה-60 ובתחילת שנות ה-70, כתב האמן-בדרן הפופולרי, דן בן אמוץ, מספר רומנים, המציגים רעיונות מעמיקים, כגון "לזכור ולשכוח" ו"לא שם זין". "לזכור ולשכוח", העוסק בשואה, באופן מקורי ונועז, ונלמד בשיעורי הספרות, בהמלצת משרד החינוך. "לא שם זין", העוסק בפצועי ונכי מלחמה, עובד לסרט קולנוע. בתקופה זו, נקשר בן אמוץ לפילוסוף, משה קרוי, הפך למו"ל ספרו, "החיים על פי השכל", ואימץ ממנו את הפילוסופיה האובייקטיביסטית של איין ראנד. בהשפעת ראנד, כתב בן אמוץ על כריכות ספריו, "ספריות ההשאלה שודדות בעזרתך את פרי עמלם של סופרים ומו"לים", כמחאה על כך, שספריות אלו רוכשות עותקים בודדים מספריו, ומשאילות אותם לכל דורש, בחינם.

עריכה | תבנית | שיחה
50

ב-1926 הקים ישראל ליבר את מפעל "ליבר" ליצור שוקולד, קפה וממתקים. "ליבר" היה בין המותגים המובילים בתחומו בשנות היישוב, וססמתו "על כל לשון - ליבר תמיד ראשון". על אף החדשנות שגילה המפעל, כאשר היה הראשון בארץ לשווק את שוקולד ה"מקופלת" ומסטיק בזוקה, התמזג המפעל בשנת 1970 עם "עלית", והשריד האחרון שנותר לבית-החרושת הם ופלים שמייצרת עלית תחת המותג "ליבר".

עריכה | תבנית | שיחה
51
שלט רחוב על שם הבנק, ביפו
שלט רחוב על שם הבנק, ביפו

בסוף המאה ה-19, מלווי הכספים בארץ ישראל היו בעיקר גברים אלימים או כאלו, שיכלו לשחד את החייליי הצבא הטורקי, כדי שיגבו את חובם בכוח הזרוע. ובהתאם לשיטות גביה מסוכנות ויקרות אלו, הריבית על ההלוואות הייתה חמישים אחוז. ב-1902 נוסד אַפַּ"ק, לימים בנק אנגלו-פלשתינה, לימים בנק לאומי. מנהלו הראשון, זלמן ליבוטין, יסד אגודות הלוואה וחיסכון, שנתנו הלוואות בריבית נמוכה למי שנהגו לחסוך כסף בבנק. ליבוטין הנהיג גם את עקרון שלושת ה-C במתן הלוואות – Capital, Character, Capacity – הערכת רכוש ניתן למשכון, אופיו של הלווה, ויכולת החזרתו מבחינת תזמון רווחיו. את העקרונות האלו הוא הפעיל גם על המושל העות'מאני של ירושלים, בעל מוסר התשלומים הירוד, כשאישר לו רק הלוואה קטנה, ובשעבוד כל הכנסות המס ממחוז חברון. פקיד מהבנק נסע לחברון וגבה את המיסים מהרועים, כהחזר להלוואה. עם פתיחת "הבנק העות'מאני" בירושלים, התחמק ליבוטין ממתן הלוואות נוספות לאותו מושל, בטיעון "אין לנו להיכנס לגבולי עסקי הבנק הזה".

עריכה | תבנית | שיחה
52
דמארי ב-1961 - הזמרת שביצעה את השיר "צריך לצלצל פעמיים"
דמארי ב-1961 - הזמרת שביצעה את השיר "צריך לצלצל פעמיים"

בתקופת הקמת מדינת ישראל, מצבם הכלכלי של רבים מאזרחיה לא היה טוב. לכן, הרבה משפחות השכירו חצי מדירתם למשפחה אחרת. הזמר אריק איינשטיין גדל במשפחה, ששכרה חדר בדירת משפחה אחרת. בצלאל לונדון גידל את ירון לונדון, תוך שהוא השכיר חדר בדירתו למשפחתו של יגאל מוסינזון. בסרט הקולנוע הנוסטלגי, "אלכס חולה אהבה", משפחת הגיבור משכירה חדר לדמות הגרוטסקית "פארוק" (יוסף שילוח). ובשירו של נתן אלתרמן, "צריך לצלצל פעמיים", ככל הנראה, צלצול בודד היה סימן לבעל הבית לגשת לדלתיים, ושני צלצולים הביאו לדלתיים את דיירת המשנה.

עריכה | תבנית | שיחה
53

השחקן ניקולס קייג' ידוע כאספן קומיקס. בשנת 1983 הוא רכש עותק מההדפסה המקורית של החוברת "אקשן קומיקס מס' 1", תמורת 150,000 דולרים. על פניו, מחיר זה נראה יקר עבור חוברת קומיקס - אפילו עבור חוברת נדירה. אולם העסקה דווקא השתלמה לקייג'. בשנת 2000 נגנב העותק מביתו של קייג', אך העותק הושב לו ב-2011, לאחר שנמצא ביחידת אחסון נטושה. בעקבות העניין הציבורי בפרשה, עֵרֶךְ העותק עלה, וקייג' מכר אותו תמורת 2,160,000 דולרים. התסריטאים רוברט בן גארנט ותומס לנון, יוצרי סדרת הטלוויזיה "רינו 911", כתבו על פרשה זו תסריט לסרט קומדיה, וזה אף נמכר לאולפני "Lionsgate".

עריכה | תבנית | שיחה
54
אישה מדליקה נרות שבת בישראל, בשנת 1963
אישה מדליקה נרות שבת בישראל, בשנת 1963

שבוע הוא יחידת זמן מחזורית בת שבע יממות, המשמשת בעולם כולו לצורכי עבודה, עסקים ודת, ובפרט לקביעת ימי עבודה ומנוחה. ככול הנראה, ציון ימי השבוע הונהג לראשונה ביהדות. חלוקת הזמן לשבועות לא הופיעה אצל שום עם כנעני אחר, מלבד עם ישראל. יש השערה, לפיה השבוע נוצר, במקור, מציון ימי כרבע של חודש. בבבל העתיקה אכן ציינו את הימים השביעיים בחודש (7, 14, 21, 28). אך הם צוינו כימים חסרי מזל, שמשמעותם לא ברורה, ולא תועדו בבבל שמות מיוחדים לימים האחרים. ההתפשטות העולמית של הנצרות והאסלאם, שקיבלו מהיהדות יסודות רבים, הפך את ציון ימי השבוע לנפוץ. אולם הוא מקובל כיום גם על אוכלוסיות בנות דתות אחרות לגמרי. יתרה מזאת, השימוש בציון ימי השבוע הפך נפוץ באימפריה הרומית, בהשראת היהודים, עוד לפני שהאימפריה התנצרה. זאת אחרי שרומאים חדלו להשתמש בנונדינה - יחידת זמן מחזורית בת שמונה יממות. בתרבויות שונות נוסה שימוש ביחידות זמן מחזוריות, שמנו חמש, שש, תשע, עשר או 13 יממות. אך השימוש בהן נמשך רק לתקופות קצרות.

עריכה | תבנית | שיחה
55
להקת תיסלם במהלך הופעה בחוף אכזיב לרגל חגיגות שנת ה-60 למדינת ישראל.
להקת תיסלם במהלך הופעה בחוף אכזיב לרגל חגיגות שנת ה-60 למדינת ישראל.

אחד האתגרים של להקות חדשות הוא מציאת מימון להקלטות שיריהם הראשונים. להקת קווין, לדוגמה, פתרה בעיה זו, כשהורשתה להקליט את שיריה הראשונים בחינם, בתור הקלטות בדיקה של אולפן ההקלטות חדש. להקת תיסלם פתרה את הבעיה קצת אחרת. חלק מחברי הלהקה היו אז חיילים בגלי צה"ל, והם השתמשו בציוד של צה"ל בלא ידיעת מפקד התחנה.

עריכה | תבנית | שיחה
56
הפאלקון הכבד על כן השיגור 39A במרכז החלל קנדי, בהכנות לטיסת הבכורה שלו
הפאלקון הכבד על כן השיגור 39A במרכז החלל קנדי, בהכנות לטיסת הבכורה שלו

פאלקון כבד (בתמונה) הוא משגר לוויינים וחלליות אשר פותח ומיוצר על ידי התאגיד הפרטי, SpaceX, חלוץ הטיסות הפרטיות לחלל, בבעלות אילון מאסק. שיגורו הראשון בוצע ממרכז החלל קנדי, ובו הוא נשא מטען סמלי ויוצא דופן ולא "ממלכתי" – מכוניתו הפרטית של מאסק – מכונית טסלה רודסטר אדומה. בתא הכפפות היו עותק של הספר מדריך הטרמפיסט לגלקסיה, ובהשראת הספר, גם מגבת עליה הכיתוב "בלי פאניקה". במושב הנהג ישבה בובה בחליפת האסטרונאוט של התאגיד. ברכב הושמעו השירים "Space Oddity" ו־"Life on Mars" של דייוויד בואי. למכונית חוברו מצלמות, ששידרו ממנה בשידור חי למשך מספר שעות. היא שוגרה למסלול אליפטי סביב השמש בו תגיע אל מעבר למסלולו של מאדים.

עריכה | תבנית | שיחה
57
אגורה ישראלית ישנה אחת
אגורה ישראלית ישנה אחת

קשה לפוליטיקאים לתפוס כותרות בעיתונים. זה קשה במיוחד בתקופה שלקראת הבחירות. ויקטור תייר, שהתמודד לכנסת חמש פעמים, מתוכן שלוש פעמים ברשימה עצמאית, מצא דרך להיכנס, לקראת הבחירות, לכל מהדורות החדשות המרכזיות, ולספר שם על משנתו. תייר, שרצה להבליט את עוניו של האזרח הקטן, נהג לשלם את כל דמי ההשתתפות של מפלגתו בבחירות במטבעות של אגורה אחת. נוהגו זה יצר מהומה, כי הוא כפה על ועדת הבחירות המרכזית לשבת ולספור את כספו במשך שעות ארוכות. בעקבות זה נחקק "חוק תייר", המתיר תשלום לוועדת הבחירות המרכזית בהמחאה בנקאית בלבד.

עריכה | תבנית | שיחה
58

החל מהמחצית השנייה של המאה ה-19 החלו להתגלות באפריקה מרבצים עצומים של יהלומים. דוגמה לכך היא השפרגביט, אזור לאורך חופיה של נמיביה, שם נתגלו יהלומים פזורים על חולות החוף. כתוצאה מהצפת השוק ביהלומים, ומתוך חשש לפגיעה בערכם הכספי, התאגדו משקיעים וייסדו ב-1888 את דה בירס. בהמשך עשרות השנים היווה התאגיד מונופול עולמי בכריית והספקת יהלומים, וכך, באופן מלאכותי, הביא הקרטל למחירם לנסוק. נוספו לכך מאמצי שיווק מתוחכמים - החל משנות השלושים של המאה ה-20 יצא התאגיד במסע שיווקי שקישר בין יהלומים לרומנטיקה וסמל סטטוס, וזאת באמצעות תעשיית הקולנוע, אשר הקנו ליהלומים את הפופולריות שיש להם כיום. למעשה, ביחס לשאר אבני החן המצוים בטבע, היהלום כלל אינו נדיר, ואפילו ניתן בתנאי מעבדה לייצר יהלום מלאכותי, אשר זהה במבנה המולקולרי ובתכונותיו ליהלום טבעי.

עריכה | תבנית | שיחה
59
ילד עובד. וייטנאם, 2006
ילד עובד. וייטנאם, 2006

העסקת ילדים היא מונח חברתי המתאר מתן עבודה לילדים. כאשר הוא נעשה ללא התחשבות בנורמות מסוימות, למונח זה יכולה להיות משמעות לוואי של ניצול שיטתי של ילדים בתחום העבודה, עם פיצוי מועט, וללא התחשבות בהתפתחות האישית ובהיבטי בטיחות, בריאות ואיכות חיים.
מדינות עניות לעיתים מתירות שימוש בילדים קטנים לצורך תעסוקה, שכן משפחות שלמות תלויות בהעסקת ילדי המשפחה, ובמקרים מסוימים הוא מקור ההכנסה היחיד של משק הבית. לעומת זאת, במדינות המערב נחשב כיום השימוש בילדים כעובדים להפרה של זכויות האדם ועל כן הותקנו במדינות אלו תקנות מיוחדות המגבילות ואף אוסרות לעיתים על העסקת ילדים.

עריכה | תבנית | שיחה
60
דגל כורדיסטן: השליש העליון אדום, האמצעי לבן והתחתון ירוק, כשבאמצע שמש צהובה
דגל כורדיסטן

״דינר שווייצרי״ (להבדיל מפרנק שווייצרי) הוא כינוי למטבע, שהיה מקובל בכורדיסטן העיראקית, האוטונומית, כשהייתה בחסות ארצות הברית, בין מלחמת המפרץ הראשונה (1991) למלחמת המפרץ השנייה (2003). ה״דינר השווייצרי״ לא הונהג באופן רשמי, אלא הפך מטבע עצמאי עקב סירובם של הכורדים להכיר בשטרות הכסף החדשים, בעלי איכות ההדפסה הירודה, שהנפיק הבנק המרכזי העיראקי. הכורדים התעקשו להמשיך ולהשתמש בשטרות הישנים, ששום גוף כבר לא פיקח עליהם, שבוטלו בשאר חלקי עיראק, והודפסו, בזמנם, בשווייץ. כוחו של ״הדינר השווייצרי״ נבע ממוסכמה חברתית מקומית בלבד. בתחילת תקופת השימוש ב״דינר השווייצרי״, הוא היה שווה בערכו לדינר העיראקי. אך במשך תקופה זו, הדינר העיראקי עבר פיחות רב. לבסוף, עם הדחת סדאם חוסיין, הבנק המרכזי של עיראק החליף כל ״דינר שווייצרי״ ב-150 דינרים עיראקיים.

עריכה | תבנית | שיחה
61
לוגו מקדונלד'ס - האות M בצבע צהוב, המורכבת משתי פרבולות
לוגו מקדונלד'ס

בשנת 1948, האחים מקדונלד צמצמו את תפריט המסעדה היחידה שלהם ("מקדונלד'ס") למוצרים הבודדים, הנמכרים ביותר, פיטרו את מלצרים, והחלו להגיש את המזון בדלפק. כך הם זירזו והוזילו מאוד את המכירות, משכו הרבה לקוחות, והעלו את רווחיהם, באופן משמעותי. בשנת 1953 הגיע השלב הבא בהמצאת המזנון המהיר. האחים העבירו את מסעדתם למבנה עם חידושים אדריכליים ועיצוביים, שמשכו אל עין הלקוחות מרחוק, אפשרו זירוז נוסף בהליך הכנת המזון, וגם אילצו את הלקוחות לאכול מהר יותר, ולפנות את מקומם מהר ללקוחות חדשים. האחים הנמיכו מעט את החימום של אזור הסעודה בחורף, וקיבעו את הכיסאותו השולחנות במרווח בו פני הלקוחות יהיו קרובים למנות, וניהול שיחות לא יהיה נוח. בתחילה הם גם סיפקו את המשקאות בכוסות, שלא נוח להניח על השולחן, כדי לזרז את השתיה. בשלב הבא הם החלו למכור זיכיונות לסניפים נוספים ולהקים רשת שיווק. אך גם כדי לזרז הליך זה, נדרשו חידושים מחשבתיים, אותם סיפק ריי קרוק, שהפך, בהדרגה, מספק מכונות המילקשייק שלהם, לבעל הבית. בארבע שנותיו הראשונות כמוכר הזכיונות, הוא הפך רשת של שישה סניפים לרשת של 288 סניפים. קרוק הבין, שהזכיינים צריכים בעיקר סיוע בתחום הנדל"ן.

עריכה | תבנית | שיחה
62
Swoosh
Swoosh

סמלילה של חברת נייקי, המכונה "סווש" (Swoosh) הוא אחד האייקונים המוכרים ביותר. הסמליל עוצב בידי קרולין דייוידסון בשנת 1971 בתמורה ל-35 דולר בלבד. בשנת 1983 העניק לה מייסד החברה, פיל נייט, טבעת יהלום שעליה הסמליל, וכן מספר מניות של החברה, כמחווה של רצון טוב.

עריכה | תבנית | שיחה
63

לאחר מלחמת קוריאה, בין הדרום הקפיטליסטי הנתמך על ידי ארצות הברית, לבין הצפון הקומוניסטי הנתמך על ידי סין העממית וברית המועצות, צפון קוריאה שגשגה יותר מדרום קוריאה, ואיכות החיים בצפון קוריאה הייתה גבוהה יותר מבדרומה. התל"ג (תוצר לאומי גולמי לנפש) בצפון היה גבוה בהרבה מאשר בדרום, התעשייה הכבדה הייתה מתקדמת יותר, רשת החשמל הייתה מתקדמת יותר, נסללו יותר כבישים, התחבורה הייתה יותר מפותחת, מערכת הבריאות הייתה מודרנית יותר וזולה, והחינוך היה ברמה גבוהה יותר ונגיש לכל. משנת 1953 (קצת לאחר סיום המלחמה) ועד לשנות השישים הצמיחה הייתה יותר מ-10% בכל שנה, ובשנות השבעים בין3%-6% בשנה. היום זה נשמע אבסורד לגמרי אך בשנות החמישים והשישים הרבה אזרחים מדרום קוריאה ברחו לצפון קוריאה על-מנת להתחיל שם מחדש את חייהם, אך המשטר ראה בהם מרגלים והוציא את חלקם להורג.

עריכה | תבנית | שיחה
64
גלולת ויאגרה
גלולת ויאגרה

סילדנאפיל, המוכרת בשמה המסחרי ויאגרה, היא התרופה הראשונה בהיסטוריה, שאושרה לשימוש בבעיית אין אונות. אולם בשלבי המחקר והפיתוח הראשונים, יועדה התרופה לשימוש שונה לגמרי. חברת פייזר, אשר פיתחה את התרופה, הניחה שהחומר הפעיל שבה יהיה יעיל לשימוש עבור טיפול ביתר לחץ דם ובתעוקת חזה. התרופה הגיעה לבדיקה בניסויים קליניים, אך כבר בשלב הראשון שלהם היא התגלתה כלא יעילה מספיק לטיפול בתעוקת חזה. בשנת 1993 עמד פרויקט הפיתוח תחת סכנת סגירה, לאחר שנראה היה כי מדובר בכישלון. אלא שזמן קצר לאחר מכן, חלה התפנית: מטופלים אחדים מקבוצת ניסוי בבריטניה, אשר טופלו בוויאגרה לבחינת השפעתה על לחץ דם ותעוקת חזה ציינו בפני החוקרים "תופעת לוואי" מוזרה בה נתקלו במסגרת הטיפול הניסיוני: זקפה. החברה הבינה מיד שמדובר בגילוי מרעיש, והחלה בפיתוח התרופה למטרה שונה - טיפול באין-אונות. לימים הפך המונח ויאגרה כסמל לטיפול באין אונות, והניב לחברת פייזר, שהחזיקה בפטנט על התרופה, רווחים רבים.

עריכה | תבנית | שיחה
65

שביתת העובדים הראשונה שתועדה התרחשה במצרים העתיקה בתקופת שלטונו של רעמסס השלישי (המאה ה-12 לפנה"ס). בתקופה זאת הייתה קריסת ממלכות ברחבי המזרח התיכון בעקבות פלישת גויי הים שהביאה למשבר כלכלי במצרים. האומנים והפועלים בכפר דיר אל-מדינה, שעסקו בבניית קברי המלכים והאצילים בעמק המלכים, סבלו מעיכובים באספקת המזון ובתגובה זרקו את כלי העבודה שלהם ועזבו את המקום. הם התאספו במקדש של תחותמס השלישי במדינת האבו, וכתבו מכתב לשר הממונה בתלונה על מחסור במנות חיטה. ראשי הכפר ניסו להרגיעם ולשכנע אותם לחזור לעבודה, אבל הם סירבו לעשות זאת לפני שתלונתם תטופל וטענו "אנחנו רעבים". לאחר שהאחראי חזר אליהם והבטיח שההתחייבויות של פרעה יקוימו, הם חזרו לעבוד.

עריכה | תבנית | שיחה
66

כופר היישוב הייתה מגבית לצורכי ביטחון היישוב. את רעיון המגבית יזם הוועד הלאומי ב-1938 עקב הצורך לממן את ההוצאות הכבדות שהוטלו על הנהגת היישוב וארגון ההגנה בימי מאורעות תרצ"ו - תרצ"ט. הקרן פעלה על ידי הטלת מיסים על היהודים ביישוב ואיסוף תרומות. המס העקיף הוטל על נסיעות בתחבורה ציבורית, צורכי עישון, בתי תענוגות וכדומה. דרך נוספת למימון הקרן הייתה הטבעת מטבע פח בערך של חצי מיל. המטבע שימש את היישוב כהילך חוקי למרות שלא היה כזה.

עריכה | תבנית | שיחה
67
Jack Daneiels Old No.7
Jack Daneiels Old No.7

אף שהתיקון ה-21 לחוקת ארצות הברית ביטל את האיסור על משקאות חריפים ברמה הפדרלית, החוקה איננה אוסרת על מדינות ומחוזות לחוקק חוקים מקומיים המגבילים את הסחר באלכוהול בתחומם. בארצות הברית מאות מחוזות שבהם אסורה מכירת אלכוהול, רובם בדרומה. מזקקת ג'ק דניאלס נמצאת במדינת טנסי, בעיר לינצ'בורג שבמחוז מור (Moore), המוגדר לפי החוק "מחוז מוגבל באלכוהול", שאסורה בו מכירת אלכוהול בחנויות ומרכולים, ואסורה הגשתו במסעדות; לכן ג'ק דניאל'ס איננו נמכר כלל במחוז שבו הוא מיוצר, למעט בחנות המזכרות של המזקקה עצמה.

עריכה | תבנית | שיחה
68
סמיילי
סמיילי

הסמיילי, או חייכן בעברית, הומצא על ידי הארווי בל ב-1963 לבקשת חברת ביטוח שרצתה לרומם את מצב הרוח של עובדיה לאחר מיזוג עם חברה אחרת. עבור עבודתו קיבל בל 45 דולר בלבד. עקב הצלחתו הרבה של הסמיילי, נעשה בשנות ה-70 ניסיון לרשום עליו פטנט, אך הסמיילי כבר הפך לנחלת הכלל לפני שהפטנט נרשם. מאז הפך הסמיילי למרכיב חשוב ביותר בתרבות האינטרנט והוא משמש פעמים רבות כרגשון להבעת רגשות שמחה. בסרט "פורסט גאמפ" מופיע הסבר חלופי בדיוני ליצירת הסמיילי. גיבור הסרט, פורסט גאמפ, אותו מגלם טום הנקס, מנגב את פניו שהתלכלכו בבוץ בחולצה צהובה שניתנה לו על ידי אדם שרץ לצדו, וכשהוא מחזיר לו את החולצה מופיעה עליה צורת הסמיילי, מה שהעלה את הרעיון להפצת הסמל. סצנה זו רומזת לסיפור מהברית החדשה בו ורוניקה הקדושה מנגבת את פניו של ישו מזיעה ומדם, וכשהיא נוטלת את המטפחת לידיה, היא מגלה כי מופיע עליה דיוקנו.

עריכה | תבנית | שיחה
69
לוגו דאצ'ה
לוגו דאצ'ה

בשנת 1970 זכתה המכונית הצרפתית, "רנו 12", במקום השלישי, בתחרות מכונית השנה באירופה. ב-1980 חדלה חברת "רנו" לייצר דגם זה בצרפת, אך עדיין נתנה זיכיונות לייצורו במספר מדינות אחרות. ברומניה הוא יוצר תחת שמות כמו "דאצ'יה 1300" ו"דאצ'יה 1310", והפך לרכב הנפוץ באותה מדינה. למעשה, היו שני קווי יצור רומניים לרכב זה - האחד לשיווק מקומי והשני ליצוא. בדגם שנועד ליצוא השתמשו בחלקים איכותיים יותר, ולכן רומנים רבים העדיפו לקנות את הרכב במדינות השכנות, ולחזור איתו בנסיעה לארצם. אולם, גם הדגם הרומני לייצוא לא היה איכותי במיוחד. ב-1978 הוא שווק לראשונה בישראל, אך מכירתו הסתיימה תוך שנה אחת בלבד, עקב בעיות איכות, שהגיעו אף לשידור בתוכנית הטלוויזיה "כלבוטק". בשנת 1988, בעזרת מסע פרסום מוצלח, חודשה מכירת הרכב, תחת השם "דלתא", בידי משווק חדש. באותה תקופה, שנת הייצור של כלי הרכב בישראל הייתה מצוינת בלוחיות הרישוי שלהם, ועל זה התבססה סיסמת הפרסום של הדלתא, "גם אתה יכול 88'". אולם למרות הצלחת הפרסום, חברת הבת של "קייזר אילין" ששווקה את הרכב, הפסיקה את המכירות עקב ליקויים במכוניות עצמן, ופשטה רגל.

עריכה | תבנית | שיחה
70
פורטרט מצולם שחור ולבן של מרדכי מקלף במדי שרד צבאיים עם עניבה, בסביבות גיל 35.
מרדכי מקלף

במהלך שירותו של מרדכי מקלף בכוח המגן העברי, הוא עסק גם ברכש ביטחוני במלחמת העצמאות. הוא למד ניהול, וכרמטכ"ל, הוא פטר את צה"ל משירותים לא צבאיים שהיו בידיו, כגון מאפיות, מכבסות ובית החולים תל-השומר. הוא גם קיצץ, משמעותית, את מספרם של האזרחים עובדי צה"ל ואת התקנים לאנשי צבא הקבע. עם שחרורו הוא עשה חייל כדירקטור במספר חברות ממשלתיות. רק כמנהל בחברת החשמל, דרכו לא צלחה. ניסיונו להפסיק את הנוהג של מתן חשמל חינם לעובדים הוביל אותו אל מחוץ לחברה.

עריכה | תבנית | שיחה
71
-
הוספה
72
-
הוספה
73
-
הוספה
74
-
הוספה
75
-
הוספה
76
-
הוספה
77
-
הוספה
78
-
הוספה
79
-
הוספה
80
-
הוספה
81
-
הוספה
82
-
הוספה
83
-
הוספה
84
-
הוספה
85
-
הוספה
86
-
הוספה
87
-
הוספה
88
-
הוספה
89
-
הוספה
90
-
הוספה
91
-
הוספה
92
-
הוספה
93
-
הוספה
94
-
הוספה
95
-
הוספה
96
-
הוספה
97
-
הוספה
98
-
הוספה
99
-
הוספה
100
-
הוספה