פורטל:אורניתולוגיה/הידעת?/גלריה

לקט קטעי "הידעת?"

1	בני הזוג ממין המנעלן מחליפים משמרות דגירה תוך כדי מחוות קידה והחלפת נקישות, בדומה למנהג החסידות. הם משמיעים כ-8 נקישות תוך כדי תנועות שונות-זקיפת הראש לשמיים או השפלתו. הנקישות מתחלקות לשני סוגים עיקריים: נקישות תכופות - כעשר נקישות לשנייה במשך 1.5-2 שניות, המושמעות תוך ניפוח הלחיים וזקיפת הראש לעבר השמיים. נקישות איטיות - כשלוש וחצי נקישות לשנייה למשך כ-1.5 שניות, המושמעות תוך נקישת המקור והשפלת הראש אל הארץ. לערך המלא	עריכה | תבנית | שיחה
2	לקקדו הדקלים יש ניבי שיחה שונים במקומות שונים בעולם וביניהם אף "הלו" שדומה לקול השיחה שלנו. הקקדו גם משתמש לעיתים בכלים: הזכר מתופף על ענף עץ עם מקל כנראה להכרזת טירטוריה; רעש חזק היכול להישמע ליותר מ-100 מטרים מהמקום. הוא גם הקקדו היחיד שחי ביער. לקקדו הדקלים יש תכונה יוצאת דופן נוספת: צבע לחיו משתנה מלבן לאדום על פי מצב רגשותיו. לערך המלא	עריכה | תבנית | שיחה
3	פרס מקור הצבע האדום השכיח בנוצות הרגליים והחזה של עוף הפרס הוא בסלעים עשירים בתחמוצת ברזל בהם הוא מתחכך. מקור נוסף הוא מנהג העופות לשטוף עצמם במים המכילים מינרל זה. במינרל יש תרכובות אורגניות אשר גורמות לשינוי הפיגמנטים. לערך המלא	עריכה | תבנית | שיחה
4	Meleagris ocellata, אחד משני המינים של תרנגול הודו מקורו של תרנגול ההודו אינו בהודו, אלא ביבשת אמריקה ושמו בעברית ובמספר שפות אחרות, כגון צרפתית (dinde) ויידיש (אינדיק), משמר את זיהויו השגוי של העולם החדש עם הודו - אותו בלבול שבגללו נקראים ילידי היבשת אינדיאנים (מילולית, "הודים") במספר שפות. באופן דומה, בהולנדית ובשפות הסקנדינביות נקרא העוף בשיבושים שונים של העיר קוז'יקוד שבהודו. בשפות אחרות משמר השם טעויות אחרות בזיהויו: מקור השם turkey באנגלית הוא טקסונומיה שגויה של תרנגול ההודו כעוף גינאה (פנינייה), שהגיע לאירופה מאפריקה דרך טורקיה ומכאן קיבל את שמו. בפורטוגזית נקרא העוף "פרו", כשמה של מלכות המשנה של פרו, ועל כן בברזיל, בה משמש הפועל "לאכול" כביטוי סלנג לקיום יחסי מין, מקבל הביטוי "לאכול תרנגול הודו" משמעות חדשה. בערבית נקרא העוף "תרנגול רומאי", ואילו ביוונית - "תרנגול צרפתי". לערך המלא	עריכה | תבנית | שיחה
5	דודו אפור עץ הדודו הוא עץ הקרוי על שם העוף הנכחד דודו אפור, ובעצמו עמד להיעלם מן העולם. כשנתגלה במאוריציוס ב-1973 נותרו רק 13 פרטים ממנו וכולם בגיל שמעל 300 שנה, מהתקופה שבה הדודו האפור חי. התברר שעוף הדודו ניזון מזרעי העץ ואלה יכלו לנבוט רק לאחר שנשחקו במערכת העיכול שלו. בהיעדר הדודו על האי, לא יכול היה לצמוח דור חדש של עצים, ועץ הדודו כמעט שנכחד. לאחר שהתברר שגם תרנגולי הודו שוחקים את הזרעים בעכלם אותם, אפשר היה להציל את העץ מכליה. לערך המלא	עריכה | תבנית | שיחה
6	שמי הוא בונד, ג'יימס בונד דמותו של הסוכן החשאי ג'יימס בונד, "נולדה" בראשו של הסופר איאן פלמינג כשהחל לכתוב את ספרו הראשון "קזינו רויאל" ב-1952. לאחר מלחמת העולם השנייה עבר פלמינג להתגורר בג'מייקה, ועסק גם בצפרות. כך התוודע לספר עופות האיים הקריביים, שנכתב על ידי אורניתולוג אמריקאי בשם ג'יימס בונד. איאן פלמינג החליט לקרוא לגיבור ספרו על פי שמו, וכך כתב לאשתו של בונד האמיתי: "שם זה - קצר, לא רומנטי, אנגלו-סקסי, ויחד עם זאת גברי - הוא בדיוק השם שהיה נחוץ לי". לג'יימס בונד האמיתי (1900–1989) לא היה כל קשר לעולם הריגול. הוא נולד והתגורר רוב שנותיו בפילדלפיה, וזכה במדליות ממוסדות אקדמאיים שונים, כהוקרה על עבודתו בחקר העופות. בתחילת הסרט ה-20 בסדרת ג'יימס בונד, "למות ביום אחר", נראה השחקן פירס ברוסנן - המגלם את דמותו של הסוכן ג'יימס בונד - מעיין בספר "עופות האיים הקריביים". לערך המלא	עריכה | תבנית | שיחה
7	נקר Colaptes auratus לשונם של חלק מהנקריים ארוכה מאוד ויכולה להגיע לגודל של פי ארבעה ממקורו. הלשון מגולגלת מסביב לגולגולת כדי להחזיק אותה ומוגנת כדי למנוע זעזועים בניקור. בלשון יש בלוטות רוק העושות את הלשון דביקה, תכונה שימושית לשליפת החרקים מהחורים שבהם הנקר מנקר. לערך המלא	עריכה | תבנית | שיחה
8	לטוקנים ולקלאונאים יש מקור מיוחד: שניהם בנויים כך שיהיו חזקים מבחוץ אך רכים מאוד מבפנים ובצורה של חלת דבש. מדענים מנסים להעתיק את מבנה המקור הזה ליצירת מטוסים קלים וחזקים יותר. למקורם של הטוקניים עוד תכונה: הוא ארוך יותר מגופם.	עריכה | תבנית | שיחה
9	רוב הזכרים של העופות, דוגמת המנדרין הסיני או הברכייה, הם צבעוניים בעוד שהנקבות חומות או אפורות. הצבעוניות משמשת בדרך כלל לצורך חיזור והרשמת הנקבה, ולעיתים הנוצות הצבעוניות אף נושרות אחרי תקופת החיזור והקינון. מקרים שהזכר והנקבה נראים שונה זה מזה נקראים דו-צורתיות זוויגית. אך למרות זאת, ישנם כמה עופות שהזכר והנקבה דומים זה לזה. עופות אלה בדרך כלל מחזרים בעזרת צלילים שהם משמיעים או בניית קינים. לערך המלא	עריכה | תבנית | שיחה
10	הרבה סמלים לאומיים מכילים עופות: סמל ארצות הברית סמל אוסטריה סמל ארצות הברית מכיל עיטם לבן-הראש עד תום מלחמת העולם הראשונה היה במרכז סמל אוסטריה עיט דו ראשי, שסימל את האימפריה האוסטרו הונגרית, לאחר המלחמה הוחלף העיט בעיט חד ראשי. סמל איסלנד מכיל חיות שונות, ביניהן עיט. סמל גרמניה מכיל במרכזו את העיט. כבר בשנת 1200 הוכר העיט כסמלו של קרל הגדול. תומכי המגן בסמל האי מאן הם בז ועורב. סמל רוסיה הוא עיט דו ראשי. סמל פולין מכיל עיט לבן שלראשו כתר, וציפורניו ומקורו מוזהבים. גם סמלי מצרים והרשות הפלסטינית מכילים עופות.	עריכה | תבנית | שיחה
11	סמל טביליסי האגדה על ייסוד העיר טביליסי, בירת גאורגיה, סופרה מאז במשך מאות בשנים. על פי גרסה נפוצה של סיפור עם עתיק, שטחה הנוכחי של טביליסי היה מכוסה יערות, והמלך וחטנג גורגסלי, יצא לציד פסיונים יחד עם חבריו, באזור, שהיה מכוסה ביערות, עם בז (בגרסאות אחרות מפיע כנץ או כעוף דורס אחר). במהלך הציד, הבז הכה בפסיון בעודו באוויר, והשנים נפלו לתוך מעיין חם ומתו. כשהגיעו הציידים היו שתי הציפורים מבושלות. המלך וחטנג התלהב כל כך מן המעיינות החמים עד כי שכח את אובדן הבז, והחליט לגדוע את היער ולבנות עיר באותו המקום. מאז קרא למקום תבּיליסי מהמילה "תבּילי" (თბილი), שפירושה בגאורגית "חמים" (warm) ומכאן "תבּיליסי" - "מקום חמים", והעתיק את בירת ממלכתו ממצחתה לטביליסי. עד היום ישנם בטביליסי מעיינות גופרית חמים הנובעים מהאדמה.	עריכה | תבנית | שיחה
12	אוביל הדבש היא ציפור, הניזונה בעיקר מתוצרי כוורות דבורים - ביצי דבורים, זחלי וגלמי דבורים ודונג דבורים. תקיפת כוורות היא משימה לא פשוטה, והאוביל פיתח שיטות שונות לשם כך. למשל, כנראה עוד בתקופתו של ההומו ארקטוס, נוצרה בהדדיות בין האוביל לאדם. האוביל יודע להשמיע קולות ציוץ מיוחדים כדי לתקשר עם האדם, ולהדריך אותו עד לכוורת דבורים. יש שבטים באפריקה, שנוהגים למצוא כך דבש, ולהשאיר חלק מחלת הדבש לאוביל. שמו המדעי של האוביל, Indicator indicator (באנגלית: מכוון), נקבע על פי יכולתו לכוון אנשים לכוורות בר.	עריכה | תבנית | שיחה
13	מייק ב-1945 הופתע חקלאי בקולורדו לגלות שתרנגול בשם מייק, שאת ראשו ערף לקראת ארוחת הערב, המשיך לחיות ללא הראש. החקלאי חס על חייו והחליט להמשיך ולטפל בו. הוא האכילו תערובת של חלב ומים דרך פיפטה ובזרעוני תירס קטנים ומדי פעם שאב במזרק את הריר מגרונו, כדי שלא יחנק בהיעדר יכולת בליעה. מייק המשיך לחיות ללא ראש במשך 18 חודשים, במהלכם הפך למופע בידור בתשלום בשם מייק, התרנגול חסר הראש. בשלב מסוים אף בוטח בעשרת אלפים דולר. לאחר מותו נערכה למייק נתיחה שלאחר המוות ונקבע בה כי להב הגרזן החטיא את העורק התרדמני, וקריש דם חסם את הפצע ומנע ממייק לדמם למוות. על אף שרוב ראשו נגדע, נותר גזע המוח שלם, ומאחר ותפקודים בסיסיים כגון נשימה ופעילות לב כמו גם רוב הרפלקסים של התרנגול נשלטים על ידי גזע המוח, נשאר מייק מתפקד. ספר השיאים של גינס מציין את מייק כתרנגול שהאריך ביותר לחיות לאחר שראשו נערף.	עריכה | תבנית | שיחה
14	ברווזן "מאובן חי" הוא אורגניזם, שכמעט ולא השתנה מאז תקופות גאולוגיות קודמות, שנמצא מיליוני שנים בסכנת הכחדה, ושכמעט כל אורגניזם דומה לו, כבר נכחד. על כן, למרות שיש פרטים חיים ממנו, קל בהרבה למצוא מאובנים שלו. הברווזן הוא מאובן חי, ומהרבה בחינות הוא עדיין מצוי בשלב המעבר האבולוציוני בין מחלקת הזוחלים למחלקת היונקים. למשל, לנקבת הברווזן אין פטמות הנקה במיקום מוגדר. החלב מטפטף מכלל עור הבטן שלה. הזואולוגים שגילו את הברווזן מצאו פוחלצים שלו, ולא פרטים חיים. הם דווחו בפקפוק על ממצאיהם, למרות שהם כן ציפו לגלות את "החוליה החסרה" בין הזוחלים ליונקים. מה שהפריע לאמינות התגלית היה צורת פני הברווזן. כשהברווזן מת, שפתיו המוארכות מתייבשות, מתקשות, ונעשות דומות למקור של ברווז. דהיינו, הפגר נראה כאילו הוא מכיל סממן ברור של מחלקת העופות. הזואולוגים בדקו את השערת המרמה, לפיה מכרו להם פוחלץ של בונה, שנתפר לו מקור של ברווז, וחיפשו תפרים בגוף הברווזן, בעזרת מספריים.	עריכה | תבנית | שיחה
15	אורג מסכה אורג מסכה אפריקני (שם מדעי: Ploceus velatus) הוא מין של ציפור לא-נודדת הנפוצה בדרומה של יבשת אפריקה. אורג המסכה האפריקני סובל במיוחד מקוקיות המטילות ביצים בקינו, אך מתגונן נגדן בצורה יפה - כל נקבה מטילה ביצים בצבע שונה. מכיוון שהחור של הקן קטן, הקוקייה לא יכולה לראות איזה גוון של ביצה יש לאורג, ורוב הסיכויים שהביצה שתטיל תזוהה כיוצא דופן ותושלך מהקן.	עריכה | תבנית | שיחה
16	מפת הצבעים של CIE. המספרים בהיקף הפרסה מראים את המיקום של מקור מונוכרומטי בעל אורך הגל המתאים בננומטרים. המשולש מייצג את תחום הצבעים שניתן ליצור במקור אור מסוים, למשל צג, מבין סך הצבעים האפשריים (שהם הפרסה המלאה). הנקודה D65 מייצגת מקור אור סטנדרטי של "אור יום תקני", בעל טמפרטורת צבע של 6500 מעלות קלווין. למיני בעלי חיים שונים יש ראיית צבעים שונה. אחד הגורמים לשוני תלוי במדוכים – תאי קליטת אור היום בעין. למרבית הפרימטים, כולל האדם, יש שלושה סוגי מדוכים: סוג אחד רגיש בעיקר לאור אדום, שני לירוק ושלישי לכחול. לכן, עבור מרביתנו, אפשר לצבוע על נייר לבן ייצוג לכל הצבעים שאנו רואים, בערבוב של דיו שחור ודיו משלושה "צבעי יסוד". לעומת זאת, למרבית היונקים יש רק שני סוגי מדוכים והם רואים את העולם פחות צבעוני מאיתנו, ולמרבית העופות יש ארבעה סוגי מדוכים, והם רואים את העולם צבעוני יותר מאתנו.	עריכה | תבנית | שיחה
17	חל בלבול רב בין הנשר לעיט. ה"נשר" שעל סמל ארצות הברית הוא למעשה עיט (מסוג עיטם לבן ראש, Bald Eagle). בסרט הנשרים פשטו עם שחר, לא מדובר בנשרים אלא עיטים. על בקבוקי הבירה נשר מצוירים עיט וגם בהחלפת הסמל האחרונה, לא תוקנה השגיאה ומוצג עיט. ובכן: עיט (Eagle) הוא עוף דורס. העט על טרפו מן המרומים וקוטל אותו בלחיצה אדירה בטופריו. נשר (Vulture) הוא עוף גדול הזולל נבלות. מאחר שהוא תוחב את ראשו אל כרסיהן הנפוחים של הנבלות, ראשו וצווארו חשופים מנוצות.	עריכה | תבנית | שיחה
18	אלפרד היצ'קוק עם ציפורים. ב-18 באוגוסט 1961, התעוררו תושבי העיר קפיטולה שבקליפורניה, ומצאו כי ציפורים ממין יסעור הפיה נחבטו לתוך גגות הבתים שלהם, ורחובות העיר מכוסים בציפורים מתות. בדיווחי החדשות הוצעה הסברה, שהרעלת חומצה או הרעלת צדפות הגורמות לשכחה היא הגורם לאירוע. על פי העיתון המקומי, "סנטה קרוז סנטינל", ביקש אלפרד היצ'קוק עותק של החדשות מיום זה, לשימוש כ"חומר מחקרי למותחן שלו", סרט הקולנוע "הציפורים".	עריכה | תבנית | שיחה
19	יואל מוישה סולומון. המושבה העברית, פתח תקווה, הוקמה בשנת תרל"ח (1878) על ידי קבוצת יהודים בני היישוב הישן מירושלים. בשנת תרל"ו נודע לעסקנים מירושלים, שאדמות הכפר אומלבס עומדות למכירה. דוד גוטמן, יואל משה סלומון, יהושע שטמפפר וזרח ברנט סיירו בנחלה, ושקלו לקנות את כולה. אולם כאשר הגיעו לכפר אומלבס עצמו, הם הזדעזעו ממראה הפלאחים ה"דוויים חסמומים וצהובי הפנים". סלומון נשאר לישון בכפר בעוד שאר הסיירים רכבו ליפו, והביאו את הרופא היווני, ד"ר מזארקי. במשך שלושה ימים ניהל סלומון חקירות, ונודע לו, שהסיבות למחלות של תושבי הכפר היו מי הירקון, שאליהם היו מושלכות נבלות צאן ובקר, והביצות הסמוכות לכפר. הרופא פסק, שמשום שאין ציפורים במקום, "רע ומושחת הוא אוויר המקום הזה". אולם למרות הכול החליטו הירושלמים לקנות את האדמות, כפי שמתועד בבלדה על יואל משה סלומון.	עריכה | תבנית | שיחה
20	שילוח יונת דואר מתוך טנק בריטי ב-1918. בשל סיפור המבול, היונה משמשת בתרבות המערב כסמל לשלום. אולם היונה שמשה את האדם גם כאמצעי מלחמתי. בזמן מלחמה חשוב להעביר מידע מהיר, מדויק וסודי, ויונת דואר מעבירה פתק במהירות של כ-50 קמ"ש, בתעופה בקו ישר אל היעד, כמעט בכל מזג אוויר, ונחשפת לאויב רק לעיתים נדירות. השימוש ביוני מלחמה המשיך הרבה אחרי פיתוח הטלגרף, הטלפון ומכשיר הקשר האל-חוטי. מחתרת ניל"י השתמשה ביונים לקראת מלחמת העולם הראשונה והיו גם יוני דואר בשירות ההגנה וצה"ל, אחרי מלחמת העולם השנייה. יחידת היונאות של צה"ל פורקה רק ב-1957 והיחידה המקבילה בצבא שווייץ פורקה רק ב-1996.	עריכה | תבנית | שיחה
21	רוברט פרנקלין סטראוד רוברט פרנקלין סטראוד היה אסיר עולם, שמצא נחמה בגידול ציפורים ובמחקרן המדעי בתאו, ואף פרסם ספרות מקצועית בנושא. הוא היה גיבורם של ספר וסרט המבוססים על סיפורו הייחודי. סטראוד נודע בכינויו "איש הציפורים מאלקטרז". למרות כינויו, למעשה בעת שהייתו באלקטרז, כבר לא גידל ציפורים. להפך. הוא הועבר לאלקטרז, כדי שיפסיק לגדל ציפורים. זאת משום שעסקי גידול הציפורים שלו אילצו את הנהלת הכלא להעסיק מזכירה במשרה מלאה, כדי שתקרא את כל מכתביו, כמקובל עם מכתבים של אסירים, ומשום שהתקשה לשמור על היגיינה ורב עם המוציא לאור של ספריו.	עריכה | תבנית | שיחה
22	עורב שחור "שאלתיאל קוואק" היא סדרת טלוויזיה מונפשת לילדים, אך היא מתייחסת במרומז לנושאים קשים רבים, בהם הנאציזם. דמותו של העורב דוֹ‏לף (שם פופולרי אצל ילדים שהוריהם תמכו במפלגה הנאצית), יריב הילדות של הגיבור הראשי שאלתיאל, דומתה לאדולף היטלר. דולף הקים את "מפלגת העורבים הלאומית", שראתה בעורבים גזע עליון. הסדרה רמזה גם למוצאו של היטלר ולטענות על כך שאינו שייך לגזע הארי, כאשר התברר שאִמו של דולף לא הייתה עורבת אלא קיכלי.	עריכה | תבנית | שיחה
23	עורב אמריקני בניגוד לפרשנות העממית והפשטנית, לא כל המינים בסדרת ציפורי השיר שרות יפה. גם העורב שייך לסדרה זו. לכן הפתגם "באין לי ציפור שיר, גם עורב הוא זמיר", הוא פתגם שגוי לחלוטין.	עריכה | תבנית | שיחה
24	שניים מן העורבים של מצודת לונדון העורבים של מצודת לונדון הם קבוצה של עורבים שחורים הגדלים בתנאי שבי במצודת לונדון. אגדה עתיקת יומין גורסת כי נוכחות העורבים מגינה על המלוכה הבריטית ועל המצודה; קיימת אמונה טפלה ולפיה אם העורבים של מצודת לונדון ימותו או יימלטו, אזי הכתר ובריטניה ייפלו. הקבוצה מונה לכל הפחות שבעה פרטים, מהם שישה שהם המינימום הנדרש והשביעי כגיבוי למקרה שאחד מהם ימות. מעבר לכך, עורבי המצודה מגויסים לכוחות המזוינים של הממלכה כמו חיילים רגילים, והם מקבלים תעודות זיהוי כמו חיילים ושוטרים. בדומה לחיילים, ניתן לשחרר את העורבים משירות בגין התנהגות בלתי הולמת.	עריכה | תבנית | שיחה
25	דוכיפת בקיסריה דּוּכִיפַת הוא סוג של עוף יחיד במשפחת הדוכיפתיים שבסדרת הדוכיפתאים. בעבר הוא נחשב לטקסון מונוטיפי אך כיום מוכרים בו מספר מינים. בישראל מצוי המין דוכיפת מצויה, שנבחרה כציפור הלאומית של ישראל.	עריכה | תבנית | שיחה
26	פסל הברווז בכיכר מסריק בשנת 1984 נמנה צייר הקומיקס, דודו גבע, עם מייסדי העיתון "חדשות", בו הומרה הקריקטורה היומית המסורתית על ענייני השעה באיור סאטירי מאת גבע, "שירת הברווז". דמות הברווז, שנולדה שם, הפכה לדמות שגבע הזדהה עמה עמוקות, והקהל אהד. שיא פעילות מדור הברווז הושג בשנת 1986, כאשר בחר "חדשות" לצרף לגיליון יום העצמאות שלו, במקום את צילום הנשיא המקובל, איור חגיגי של הברווז. בהמשך גבע הוציא ספרים עם איורי הברווז. לאחר שגבע נפטר, יזמו מקורביו הצבה של הברווז על גג בית עיריית תל אביב-יפו. דמות הברווז, העשויה מבד בלון, וגובה עשרה מטרים, הוצבה על פינת גג הבניין למשך שלושה שבועות. הצבת פסל זה היוותה את פתיחת חגיגות המאה לעיר תל אביב, בשנת 2008. באותה שנה העניקה עיריית תל אביב לברווז תואר אזרח של כבוד, בטקס, בלשכת ראש העיר, רון חולדאי.	עריכה | תבנית | שיחה
27	ציפורים רבות נודדות במהלך חילופי העונות, אך אף ציפור אינה מרחיקה לנדוד כמו שחפית הקוטב. שחפית הקוטב נודדת בין החוג הארקטי הצפוני לחוג האנטארקטי הדרומי ובכך נחשבת לחיה שנודדת למרחק הגדול ביותר בימינו, בערך 19 אלף קילומטרים בעונת נדידה. ישנם מקרים בהם תועדו פרטים שנדדו מעל 80 אלף קילומטרים בעונה, בערך פעמיים היקף כדור הארץ. למרות המרחק הרב ששחפית הקוטב עוברת, היא ממעיטה לעוף מעל הקרקע ונדיר לצפות בה מעל אדמה מלבד בעונת הקינון והרבייה. מכיוון ששחפית הקוטב עוברת קיץ צפוני וקיץ דרומי באזורי הקטבים היא החיה שחווה הכי הרבה שעות שמש ביחס לאורך חייה.	עריכה | תבנית | שיחה
28	אגן דמוי לטאה במאה ה־19 התגלו שלדים שזוהו כשייכים לזוחלים ענקיים. הם כונו דינוזאורים (מיוונית: לטאות אימה). בשנת 1887 הוצע לחלק את קבוצת הדינוזאורים לשתי תתי-קבוצות: "בעלי אגן דמוי עוף" ו"בעלי אגן דמוי לטאה". מאה שנים מאוחר יותר החל להתברר שמוצאם של העופות הוא מקבוצה של דינוזאורים. למרבה המבוכה, העופות התפתחו דווקא מאותה קבוצה שהשתייכה לסדרת "בעלי אגן דמוי לטאה".	עריכה | תבנית | שיחה
29	זוג תרנגולי Old English Game התרנגול בתנ"ך אינו מוזכר בשמו, אם כי ניתן לשער כי השם "שכוי" המוזכר בספר איוב: "מִי שָׁת בַּטֻּחוֹת חָכְמָה אוֹ מִי נָתַן לַשֶּׂכְוִי בִינָה" מזוהה עם התרנגול, כך על פי רוב הפרשנים והחוקרים. גם "זרזיר המתניים", המוזכר בספר משלי, מזוהה לפי התרגומים השונים עם התרנגול. השם העברי "תרנגול" בא מהשפה השומרית, דרך האכדית בצורה תר־לוגל, ופירושו הוא "עוף המלך". כאשר עברה המילה לעברית התחלפה ל' ב־נ' והמילה הפכה ל"תרנגול".	עריכה | תבנית | שיחה
30	חותם נשיא ארצות הברית על חותם נשיא ארצות הברית ניתן לראות עיטם לבן-ראש, שהוא העוף הלאומי של ארצות הברית, האוחז ברגלו הימנית ענף עץ זית וברגלו השמאלית שלושה עשר חצים, המסמלים את שלוש עשרה מושבותיה הקדומות של ארצות הברית. כיום, פניו של העיטם מופנות לצד הרגל האוחזת בענפי עץ הזית, אולם בין השנים 1916–1945, פניו של העיטם היו מופנות לצד הרגל האוחזת בחצים. כך נוצרה האמונה העממית כי ראשו של העיטם מופנה בהתאם למצבהּ של ארצות הברית: בעתות שלום ראשו פונה לענפי עץ הזית, ובעתות מלחמה – לחצים.	עריכה | תבנית | שיחה
31	ג'ון קליז (מימין) ומייקל פאלין המערכון "התוכי המת" של חבורת מונטי פייתון, שהופיע לראשונה בתוכנית הטלוויזיה "הקרקס המעופף של מונטי פייתון" הוא אחד המערכונים הידועים והמפורסמים של קבוצת השחקנים הזאת. הוא מתאר אדם (ג'ון קליז) המגיע לחנות למכירת חיות מחמד כדי להתלונן על כך שנמכר לו תוכי מת, והמוכר (מייקל פאלין) טוען טיעונים אבסורדיים כדי להוכיח שהתוכי חי. הקונה לא מסכים עם טענותיו של המוכר, ומשתמש בשלל מטבעות לשון אנגליים שמשמעותם "מת" כדי לתאר את מצבו של התוכי. כשכותב המערכון גרהאם צ'אפמן מת בשנת 1989, ספד לו קליז ואמר, כמו במערכון, שצ'אפמן נפטר, הלך לעולמו, חדל להיות, שבק חיים, נפח את נשמתו והלך לפגוש את בוראו. קליז טען שהספד הומוריסטי שכזה הוא מחויב המציאות עם מותו של אדם כצ'אפמן.	עריכה | תבנית | שיחה
32	פס שחור המעטר את העין הינו מראה נפוץ בקרב בעלי חיים רבים וקיימות כמה השערות לגבי היתרונות האבולוציוניים שהוא מקנה. במהלך ניסוי שבחן 21 ציפורי שיר מהמין חנקן נובי, שעצרו למנוחה בישראל במהלך נדידתן מאפריקה לאירופה, נצפה כי טשטוש הפס השחור באמצעות צבע לבן מיוחד, המתכלה מעצמו לאחר 24 שעות, גרם לציפורים לצוד את טרפן כשגבן מופנה אל השמש. לעומת זאת חנקנים נוביים מקבוצת הביקורת, להם לא טושטש הפס השחור, המשיכו לצוד את טרפם כשפניהם לכיוון השמש. תוצאות הניסוי תומכות בהשערה כי הפס השחור מועיל בין היתר למניעת סנוור מהשמש.	עריכה | תבנית | שיחה
33	תרשים הריאות ושקי האוויר בעוף בזכרי רוב היונקים, האשכים מצויים בכיס האשכים, מחוץ לחלל האגן. מיקומו של שק האשכים מאפשר את הטמפרטורה הדרושה לייצור תקין של תאי הזרע, שהיא כ-34.4°C. זו טמפרטורה נמוכה בכ-2.5 עד 3 מעלות מהטמפרטורה הממוצעת של האיברים הפנימיים – 36.7°C, שאינה מתאימה לייצור תאי זרע. לעומת זאת, לעופות יש אשכים, שאינם בולטים מחלל הגוף החוצה, וחום גוף העופות הוא 42°C. הכיצד מצליחים זכרי העופות לייצר תאי זרע תקינים? מערכת הנשימה של העופות ייחודית, וכוללת תשעה שקי אוויר (בתרשים) המפוזרים ברוב חלקי הגוף ומתחברים לריאות. במהלך מחזור הנשימה, האוויר נשאף בתחילה בעיקר אל שקי האוויר האחוריים, ולאחר מכן עובר דרך הריאות אל שקי האוויר הקדמיים, ומשם ננשף החוצה. סידור זה מאפשר מעבר אוויר "חד סטרי" בריאות. זאת בניגוד ליונקים, שאצלם אוויר נכנס ויוצא באותו מסלול, ולכן חלקו איננו מתחלף. תפקיד נוסף של שקי האוויר האחוריים הוא צינון האשכים הפנימיים של זכרי העופות.	עריכה | תבנית | שיחה
34	להבה של גז בישול במבער ביתי אתאנתיול הוא תרכובת הנמצאת באופן טבעי בגוף בעלי חיים ומשתחררת בכמויות גדולות לאחר המוות. האף האנושי רגיש במיוחד לתרכובת ומסוגל להריח חלק אחד מתוך חמישים מליון מולקולות אוויר. בתעשיית הגז היטיבו לנצל עובדה זו והם מוסיפים אתאנתיול לגז ביתי חסר הריח כדי שבני אדם יוכלו לזהותו בקלות, אך לא רק בני אדם רגישים לריח. אוכלי נבלות רבים מזהים את הריח כריח המוות ולהקות נשרים של קתרטס תרנגולי נוהגות להתאסף מעל דליפות של צינורות גז וכך מאפשרים זיהוי מהיר של הדליפה.	עריכה | תבנית | שיחה
35	-	הוספה
36	-	הוספה
37	-	הוספה
38	-	הוספה
39	-	הוספה
40	-	הוספה

בחזרה לפורטל