יחסי סין–קירגיזסטן
| יחסי סין–קירגיזסטן | |
|---|---|
|
|
| |
| סין | קירגיזסטן |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 9,596,967.75 | 199,951 |
| אוכלוסייה | |
| 1,425,300,174 | 6,813,298 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 17,963,171 | 10,931 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 12,603 | 1,604 |
| משטר | |
| רפובליקה עממית | רפובליקה |
יחסי סין–קירגיזסטן הם יחסי החוץ בין סין וקירגיזסטן. החל משנת 1996, היחסים בין המדינות היו תחת אי ודאות מהותית עבור הממשלה בבישקק.[1] אזור הסחר החופשי בנרין משך אליו מספר רב של אנשי עסקים סינים, שהגיעו לשלוט ברוב היבוא והיצוא של סחורות קטנות של הרפובליקה.[1] רוב הסחר הזה הוא בסחר חליפין המתנהל על ידי קירגיזים אתניים או קזחים שהם אזרחים סינים.[1] ממשלת קירגיזסטן הביעה דאגה בנוגע למספר הסינים שנכנסו לנרין ולחלקים אחרים של קירגיזסטן, אך לא ננקטו אמצעי מניעה נכון לשנת 1996.[1]
הגירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
היחסים בין שתי המדינות מעוכבים בשל העובדה שסין אינה רוצה בעצמאותה של קירגיזסטן, מדינה טורקית, מה שמעודד את התושבים הטורקים במחוז שינג'יאנג בסין, לרדוף אחר עצמאותם.[1] יש איזשהו סנטימנט אנטי-אויגורי בקירגיזסטן. דניאר אוזנוב, שהפך לראש ממשלת קירגיזסטן ב-2009, זכה לשבחים מעיתוני קירגיזסטן רבים על ידי ביטוי החשש ב-1999 שקירגיזסטן תהפוך ל"אויגורסטן" באמצעות מזימה סינית לכאורה של מיזוג. [2] קירגיזסטן סירבה להתיר הקמת מפלגה אויגורית.[1]
יחסי סחר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנות ה-90, הסחר עם סין גדל מאוד.[1] חשוב במיוחד הייצוא המחודש של מוצרי צריכה סיניים לאוזבקיסטן השכנה (בעיקר דרך קאראסו באזאר בקארה-סו, מחוז אוש) ולקזחסטן ורוסיה (בעיקר דרך דורדו בזאר בבישקק). [3] בשל הזיקה הלשונית והתרבותית שלה לעם הסיני (במיוחד, חווי), קהילת דנגאן הקטנה של קירגיזסטן ממלאת תפקיד משמעותי במסחר. בכמה תחומים פוליטיים, הסיכוי לשליטה סינית עוררה געגועים לימי השליטה של מוסקבה.[1]
נכון לשנת 2019, סין היא אחת מהשותפות הסחר והכלכליות העיקריות של קירגיזסטן. סין היא גם הנושה הבילטרלי העיקרי של קירגיזסטן. מערכת היחסים הכלכלית ביניהם היא מאוד אסימטרית שכן "בעוד שעבור סין הפרויקטים הבילטרליים בקירגיזסטן קטנים, הם משמעותיים עבור קירגיזסטן". [4]
באזור אוקטורפן פועלת נקודת מעבר לרכב.
תביעות טריטוריאליות[עריכת קוד מקור | עריכה]
סין תבעה שטחים נרחבים משטחה של קירגיזסטן, שהקיפו כמעט את כל המדינה. לפי ההיסטוריונים הסינים, במחצית השנייה של המאה ה-19, שושלת צ'ינג של סין נאלצה להתקשר במספר הסכמים לא שוויוניים שבהם הועברו אדמות הקירגיזים, במיוחד הצפון הקירגיזים, לידי האימפריה הרוסית ב-1863.[5]
שיתוף פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]
האירועים האחרונים בקירגיזסטן עוררו דאגה רבה לסין, לא רק בגלל סוגיית האויגורים, אלא גם בגלל בעיות בסחר בסמים.[6] במהלך מהפכת הצבעונים של 2005 סין ראתה את ההתפתחויות בקירגיזסטן כה חשובות עד שהעלו את האפשרות להציב כוחות קרביים.[6]
קירגיזסטן וסין ביצעו מספר פעמים תרגילים צבאיים משותפים. קירגיזסטן השתתפה מספר פעמים בסדרת התרגילים הצבאיים המשותפים של ארגון שיתוף הפעולה של שנחאי (בכותרת "שליחות השלום"), לצד רוסיה, סין, קזחסטן וטג'יקיסטן. קירגיזסטן השתתפה בתרגילים של 2010, 2012 ו-2014. קירגיזסטן השתתפה גם ב"תרגילי אנטי-טרור" של ה-SCO עם סין ומדינות SCO אחרות, ועשתה זאת לראשונה ב-2002 ולאחר מכן ב-2003, 2006 ו-2010. [7]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 Martha Brill Olcott. "Central Asian Neighbors". Kyrgyzstan: a country study (Glenn E. Curtis, editor). Library of Congress Federal Research Division (March 1996). This article incorporates text from this source, which is in the public domain.
- ^ Megoran, Nick (2004). "The critical geopolitics of the Uzbekistan-Kyrgyzstan Ferghana Valley boundary dispute, 1999-2000". Political Geography. 23 (6): 731–764. doi:10.1016/j.polgeo.2004.03.004.
- ^ Sebastien Peyrouse, Economic Aspects of China-Central Asia Rapprochment (אורכב 07.02.2009 בארכיון Wayback Machine). Central Asia - Caucasus Institute, Silk Road Studies Program. 2007. p.18.
- ^ Vakulchuk, Roman and Indra Overland (2019) “China’s Belt and Road Initiative through the Lens of Central Asia”, in Fanny M. Cheung and Ying-yi Hong (eds) Regional Connection under the Belt and Road Initiative. The Prospects for Economic and Financial Cooperation. London: Routledge, p. 122.
- ^ "China Kyrgyzstan Relations" (PDF). Hacettepe University Institute of Social Sciences. 30 ביולי 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 China, US, Russia eye Bishkek
- ^ Richard Weitz, Parsing Chinese-Russian Military Exercises, Strategic Studies Institute, U.S. Army War College (April 2015).
