יחסי טג'יקיסטן–קירגיזסטן
| יחסי טג'יקיסטן–קירגיזסטן | |
|---|---|
|
|
| |
| טג'יקיסטן | קירגיזסטן |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 144,100 | 199,951 |
| אוכלוסייה | |
| 10,283,872 | 6,813,298 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 10,492 | 10,931 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 1,020 | 1,604 |
| משטר | |
| רפובליקה | רפובליקה |
יחסי טג'יקיסטן–קירגיזסטן הם היחסים הדיפלומטיים הדו-צדדיים בין רפובליקת טג'יקיסטן לרפובליקה הקירגיזית. שתי המדינות חולקות גבול באורך 984 ק״מ, המתחיל בנקודת הגבול המשולשת עם אוזבקיסטן ומגיע עד לנקודת הגבול המשולשת עם סין.[1] בנוסף לכך מצויות שלש מובלעות השייכות לקירגיזסטן אך מצויות כל כולן כמובלעת בתוך השטח הטג'יקי.
היחסים בין המדינות נעשו מתוחים בשנות האלפיים כאשר פליטים ולוחמים אנטי-ממשלתיים בטג'יקיסטן חצו לקירגיזסטן מספר פעמים, ואף לקחו בני ערובה.[2]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך מלחמת האזרחים בטג'יקיסטן (1992 - 1997), קירגיזסטן ניסתה לסייע בתיווך הסכם שלום בין הכוחות הטג'יקיים היריבים במלחמת האזרחים באוקטובר 1992, אך ללא הצלחה.[2] במהלך המלחמה קירגיסטן צידדה בכוחות הממשל הטג'יקי, לצד רוסיה, קזחסטן ואוזבקיסטן.
הסיכון הגדול יותר לקירגיזסטן מטג'יקיסטן הוא ערעור היציבות הכללי שמלחמת האזרחים הממושכת הביאה לאזור. בפרט, כביש חורוג-אוש, הפך לצינור מרכזי של סחורות מכל הסוגים, כולל נשק וסמים.[3] ישיבה של ראשי זרוע הביטחון ממדינות טג'יקיסטן, קירגיזסטן, קזחסטן, ואוזבקיסטן, שנערכה באביב 1995, הגיעה למסקנה כי התנאים האתניים, החברתיים, והכלכליים באוש היו יותר ויותר דומים לאלה שהיו בטג'יקיסטן בסוף שנות ה-80, ובכך זיהה את ההידבקות של חוסר היציבות של טג'יקיסטן.
הסכסוך בין המדינות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-28 באפריל 2021, פרץ עימות גבול בין שתי המדינות שהביא ללמעלה מ-40 הרוגים וכ-30,000 עקורים בצד הקירגיזי.[4] הסיבה להתנגשויות אינה ברורה, כאשר קיימת סברה שהיא נוגעת למחלוקת על מקורות מים.[5] עימותי גבול התרחשו גם ב-27 בינואר 2022, אשר הסתיימו בשני אזרחים הרוגים.[6]
ב-14 בספטמבר 2022, החלו התכתשויות נוספות בגבול בין שתי המדינות וגבו את חייהם של כ-100 בני אדם.[7] העימותים החלו כשחיילי משמר הגבול של קירגיסטן האשימו את החיילים בצד השני בהשתלטות על עמדות בחלק של הגבול שאינו מסומן.[8] טג'יקיסטן מצידה האשימה את קירגיסטן בהפגזות כפרים באמצעות נשק כבד, והכניסה כוחות לאחד הכפרים הקירגיזיים בקרבת הגבול. לאחר מספר ניסיונות להגיע להפסקת אש, הכוחות שבו להילחם ב-17 בספטמבר. בעקבות העימות, הכריזה קירגיזסטן על מצב חירום במחוז באטקן, הסמוך לגבול טג'יקיסטן.[9] ב-19 בספטמבר חתמו הצדדים על פרוטוקול הסכם שלום.[10]
הסכסוך בין שתי המדינות עומד בסתירה ישירה לכך ששתיהן חברות בברית צבאית, ארגון האמנה לביטחון משותף (CSTO). ארגון זה הוקם על ידי רוסיה כמעין ברית נגדית לנאט"ו.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים {{{מחבר}}}, Kyrgyzstan, The World Factbook, Central Intelligence Agency, 2022-09-12 - ^ 1 2 About this Collection | Country Studies | Digital Collections | Library of Congress, Library of Congress, Washington, D.C. 20540 USA
- ^ Martha Brill Olcott, Natalia Udalova, Drug Trafficking on the Great Silk Road: The Security Environment in Central Asia
- ^ Border Clash Between Kyrgyzstan and Tajikistan Risks Spinning Out of Control, United States Institute of Peace (באנגלית)
- ^ Tempers flaring as Kyrgyzstan, Tajikistan come to deadly blows | Eurasianet, eurasianet.org (באנגלית)
- ^ Two civilians killed as guards clash at Kyrgyz-Tajik border, www.aljazeera.com (באנגלית)
- ^ Reuters (2022-09-18). "Kyrgyz-Tajik border conflict death toll nearly 100". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2022-09-18.
- ^ Reuters (2022-09-14). "One Tajikistan border guard killed in clashes with Kyrgyzstan - RIA". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2022-09-17.
- ^ Kyrgyzstan declares state of emergency in Batken region bordering Tajikistan, www.aa.com.tr
- ^ Tajikistan, Kyrgyzstan sign peace protocol after border clashes, MSN (באנגלית)
