יחסי לבנון–סין

יחסי לבנון–סין
לבנון	סין
שטח (בקילומטר רבוע)
10,400	9,596,967.75
אוכלוסייה
5,251,005	1,425,300,174
תמ"ג (במיליוני דולרים)
23,132	17,963,171
תמ"ג לנפש (בדולרים)
4,405	12,603
משטר
רפובליקה	רפובליקה עממית

שגרירות לבנון בבייג'ינג

יחסי לבנון–סין הם יחסי החוץ בין הרפובליקה העממית של סין לבין הרפובליקה של לבנון.

היסטוריה

האמריקאי הלבנוני מא היידה היה הזר הראשון שלחם לצד הקומוניסטים הסינים במהלך מלחמת האזרחים הסינית ומלחמת סין–יפן השנייה. לאחר הקמת הרפובליקה העממית של סין הוא התמסר לבריאות הציבור, ולאחר מותו הוא נקבר בבייג'ינג.

לבנון ורפובליקת סין כוננו יחסים דיפלומטיים בשנת 1954. לבנון יישמה מדיניות פרו-מערבית, אך בשנת 1955 ראש הממשלה ראשיד כרמי בהנהגת הקבינט הלבנוני הציע לחתום על הסכם עם הרפובליקה העממית של סין. במחצית השנייה של 1956, ממשלת הרפובליקה העממית של סין הקימה נציגות מסחרית בלבנון. בשנה שלאחר מכן, לבנון בהצעת ארצות הברית באו"ם בסוגיית הייצוג הסיני.

לאחר מכן, מכיוון שעמדת הרפובליקה העממית של סין בנושא המזרח התיכון העדיפה את מדינות ערב והתנגדה לישראל, כמה מחברי הפרלמנט הלבנוני באגף השמאלי דחקו בממשלה להכיר ברפובליקה העממית של סין. באמצע יולי 1958, ארצות הברית שלחה חיילים ללבנון ובתגובה, קבוצות תרבותיות, מפעלים, בתי ספר, וליגת הנוער הקומוניסטית של הרפובליקה העממית של סין ערכו עצרות מחאה על המהלך האמריקני.

הרפובליקה העממית של סין ורפובליקת לבנון כוננו יחסים דיפלומטיים בנובמבר 1971; לאחר כינון היחסים הדיפלומטיים, היחסים הדו צדדיים בין שתי המדינות התפתחו בהתמדה.

ב-4 באוגוסט 2020 אירע פיצוץ בבירת לבנון. סין היא אחת המדינות המספקות תמיכה ללבנון. הנשיא שי ג'ינפינג שלח מסר תנחומים לנשיא לבנון מישל עאון.

יחסי כלכלה וסחר

נכון לשנת 2013, הרפובליקה העממית של סין היא שותפת הסחר הגדולה ביותר של לבנון ומקור הייבוא שלה. באותה שנה, הסחר הבילטרלי הכולל בין סין לבין לבנון היה 2.312 מיליארד דולר, גידול של כ-30% לעומת השנה שקדמה לה; הייצוא של סין ללבנון היה 2.283 מיליארד דולר, והיצוא של לבנון לסין היה כ-29 מיליון דולר. הסחורות שמייצאת סין ללבנון כוללות מכונות ומכשירים, ציוד חשמלי, מתכות, פלסטיק, טקסטיל וכו', ואילו לבנון מייצאת בעיקר מתכות ומוצריהן לסין.

יחסי תרבות

סין ולבנון חתמו על הסכם תרבות בשנת 1992, אך לבנון לא הצליחה להשלים הליכים משפטיים עקב מלחמת האזרחים, וההסכם לא נכנס לתוקף; בשנת 2002 חתמו הרפובליקה העממית של סין ולבנון על הסכם רשמי בנושא חילופי תרבות, מאז הוא גדל בהדרגה. קבוצת הספורט הסינית ביקרה בלבנון בשנות השבעים, וגם פקידי תרבות לבנוניים ביקרו בסין.

השחקן הלבנוני וקפטן נבחרת לבנון בכדורגל לשעבר אנטאר משחק בליגת העל הסינית בכדורגל מאז 2009 וכיום משחק במועדון הכדורגל של האנגג'ואו גרינטאון.

יחסים צבאיים

בשנת 1978 הקים האו"ם כוח ביניים שהוצב בלבנון; תקופת המשימה של הכוח הזמני הייתה במקור חצי שנה, אך הסכסוך בלבנון לא פסק, ולכן תקופת המשימה של הכוח הוארכה שוב ושוב. במחצית הראשונה של 2006, הרפובליקה העממית של סין שיגרה כוחות שאינם קרביים של צבא השחרור העממי כדי להשתתף בכוח האו"ם בלבנון; החל מאפריל 2008, סין שלחה כ-390 חיילים שהיו מוצבים בלבנון. משימות הכוחות הסיניים בלבנון כוללות פינוי מוקשים, סלילת כבישים ועוד.

בנובמבר 2014 הוענקו לקצינים ולחיילים הסיניים שהוצבו בלבנון אות השלום של האו"ם.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יחסי לבנון–סין בוויקישיתוף