יחסי איחוד האמירויות הערביות – סין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחסי איחוד האמירויות הערביותהרפובליקה העממית של סין
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין
איחוד האמירויות הערביות הרפובליקה העממית של סין
שטחקילומטר רבוע)
83,600 9,596,967.75
אוכלוסייה
9,573,144 1,425,300,174
תמ"ג (במיליוני דולרים)
507,535 17,963,171
תמ"ג לנפש (בדולרים)
53,017 12,603
משטר
מונרכיה חוקתית פדרלית רפובליקה עממית חד-מפלגתית מאואיסטית

יחסי איחוד האמירויות הערביות–סיןערבית: العلاقات الصينية الإماراتية, בסינית: 中国-阿联酋关系) הם היחסים הדיפלומטיים בין איחוד האמירויות הערביות ובין הרפובליקה העממית של סין. היחסים בין המדינות כוננו ב-1984. לאיחוד האמירויות הערביות יש שגרירות בבייג'ינג וקונסוליה כללית בהונג קונג ושאנגחאי, ולסין יש שגרירות באבו דאבי וקונסוליה כללית בדובאי.

היחסים בין המדינות נבנו על מסחר. ב-2007 היקף הסחר בין סין לאיחוד האמירויות הערביות עמד על למעלה מ-19.4 מיליארד דולר אמריקני. ישנן כ-2000 חברות סיניות הפועלות באיחוד האמירויות הערביות ומספר רב של סינים שמעורבים בענף הבנייה באיחוד האמירויות הערביות[1]. בנוסף, איחוד האמירויות הערביות היא שותפת הסחר השנייה בגודלה של סין במפרץ פרסי ושותפת הסחר הגדולה ביותר בקניית מוצרים סיניים במפרץ הפרסי.


באפריל 2019, חתם שליט דובאי על 3.4 מיליארד דולר בעסקאות השקעה בין איחוד האמירויות לבין סין, והסחר השנתי בין הצדדים צפוי לגדול ל־106 מיליארד דולר עד 2022. הקהילה הסינית באמירויות מונה יותר מ־18 אלף איש הנמצאים במפרץ. איחוד האמירויות מעבר להיותו שותף הסחר, משמש ערוץ מרכזי להעברת מוצרים לשווקים במזרח התיכון ובאפריקה. האינטרס הכלכלי של מדינות המפרץ, כך נראה, גובר על דאגתן לאוכלוסייה המוסלמית בסין. בין השנים: 2016-2019, עלו עדויות חדשות להידוק השליטה המתמשכת על האוכלוסייה המוסלמית בסין. על פי ממצאים של ה־BBC ועיתון ה"גרדיאן", מה שהחל ב־2016 כהרס מסגדים באזור שין־ג'יאנג שבמערב המדינה, המשיך לגל מעצרים ונקיטת יד נוקשה כלפי תושבים מוסלמים. באופן חריג, מגמות אלה לא משפיעות על יחסי סין ומדינות המפרץ. והבריתות האסטרטגיות קרובות מאי פעם, והיחסים רק ממשיכים להתחמם;[2]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ UAE-China trade exceeds $19 bn
  2. ^ נירית אופיר, סין, אסלאם ומדינות המפרץ, באתר ישראל היום, ‏יוני 26, 2019