יחסי אוזבקיסטן–קירגיזסטן
| יחסי אוזבקיסטן–קירגיזסטן | |
|---|---|
|
|
| |
| אוזבקיסטן | קירגיזסטן |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 447,400 | 199,951 |
| אוכלוסייה | |
| 35,545,334 | 6,813,298 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 80,392 | 10,931 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 2,262 | 1,604 |
| משטר | |
| רפובליקה נשיאותית | רפובליקה פרלמנטרית |
יחסי אוזבקיסטן–קירגיזסטן הם היחסים הדיפלומטיים שבין אוזבקיסטן לקירגיזסטן. אוזבקיסטן שולטת בדרום קירגיזסטן מבחינה כלכלית ופוליטית, בהתבסס על האוכלוסייה האוזבקית הגדולה באזור זה בקירגיזסטן ועל תנאים כלכליים וגאוגרפיים. חלק ניכר מקירגיזסטן תלוי לחלוטין באוזבקיסטן מבחינת גז טבעי;[1] בכמה הזדמנויות, נשיא אוזבקיסטן, אסלאם קרימוב, השיג מטרות פוליטיות על ידי סגירת צינורות או על ידי התאמת תנאי המסירה. במספר הופעות טלוויזיה ששודרו במחוזות אוש וג'לאל-אבאד בקירגיזסטן פנה קרימוב בהתנשאות ניכרת לנשיא הקירגיזי אסקר אקייב. אף על פי שאוזבקיסטן לא הראתה נטיות התרחבות גלויות, ממשלת קירגיזסטן מודעת היטב להשלכות טענותיו של קרימוב כי הוא אחראי לרווחתם של כל אוזבקים, ללא קשר למדינת מגוריהם.[1]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחת רוסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרוסים החלו את כיבוש האזור באמצע המאה ה-19. באותה תקופה, האימפריה הרוסית תקפה בעיקר את אמירויות מרכז אסיה כמו אמירות בוכרה או ח'אנות חיווה. הם פלשו גם לשטח הקירגיזי שנשלט על ידי שושלת צ'ינג הסינית וסיפחו אותם לטורקסטן הרוסית. על ידי קביעת בירת טורקסטן הרוסית בעיר טשקנט בשטח האוזבקי, הסכסוך בין שני עמים החל לגדול. אך בניגוד לסכסוך הטג'יקי-אוזבקי, הסכסוך הקירגיזי-אוזבקי התפתח לאט יותר.
לאחר קריסת האימפריה הרוסית בשנת 1917, מרד בסמאצ'י התפתח למלחמה כוללת במרכז אסיה. הקירגיזים והאוזבקים שילבו ידיים יחד ונלחמו נגד הכוחות הרוסים. בגלל חוסר מיומנויות והכנות, המרד נכשל במהרה והרוסים, שנמצאים כעת בשליטת ברית המועצות, החזירו את הסדר שוב.
במהלך מלחמת העולם השנייה, עמים קווקזים רבים (גאורגים, אזרים, ארמנים, צ'רקסים וכו') נאלצו לגלות. רבים מהם נותרו במרכז אסיה, שממנה נותרים בעיקר באוזבקיסטן כיום.
עם זאת, מאז סוף המלחמה החלו סכסוכים בין קירגיזים לאוזבקים להתגלע לעימות גדול יותר. בשנת 1990, סמוך לקריסת ברית המועצות, התרחשו מהומות באוש ונהרגו כמעט 1,000 בני אדם, בעיקר קירגיזים אתניים ואוזבקים. ההתנגשות החלה ביוני והסתיימה באוגוסט, ואף צד לא הגיע להישגים משמעותיים.
תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במרץ 2018 הרכבות של אוזבקיסטן החלו בשירות חדש, שחיבר את טשקנט עם באליצ'י.[2]
ביקורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביקורים מאוזבקיסטן בקירגיזסטן[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אסלאם קרימוב – (16 בינואר 1994; 26-27 בספטמבר 2000; 2007; 2013)
- שבקט מירזייאיב – (2017)[3]
ביקורים מקירגיזסטן באוזבקיסטן[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אסקר אקייב – (1992; 1996; 1998)
- קורמאנבק באקייב - (2006)
- אלמאזבק אטמבייב - (2017)[4]
- סואורונבאי ג'נבקוב - (2017)[5]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
יחסי אוזבקיסטן–קירגיזסטן, ברשת החברתית פייסבוק
יחסי אוזבקיסטן–קירגיזסטן, ברשת החברתית אינסטגרם
יחסי אוזבקיסטן–קירגיזסטן, סרטונים בערוץ היוטיוב
.svg){kind=icon}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 About this Collection | Country Studies | Digital Collections | Library of Congress, Library of Congress, Washington, D.C. 20540 USA
- ^ Uzbekistan Opens New Railway Routes to Kyrgyzstan, Russia | Eurasianet, eurasianet.org (באנגלית)
- ^ UzDaily, Президент Узбекистана 5-6 сентября посетит Кыргызстан, UzDaily.uz (ברוסית)
- ^ akbaryusupov, Almazbek Atambayev arrives in Uzbekistan, tashkenttimes.uz
- ^ Официальный сайт Президента Кыргызской Республики, m.president.kg
