ער

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

עֵר, דמות מקראית, בנו של יהודה אשר נולד לו מבת שוע ונכדו של יעקב. אחיהם הבכור של אונן ושלה. אביו לקח לו לאישה את תמר.

מותו של ער[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – מעשה יהודה ותמר

המקרא מספר כי ”וַיְהִי עֵר בְּכוֹר יְהוּדָה רַע בְּעֵינֵי ה' וַיְמִתֵהוּ ה'” (ספר בראשית, פרק ל"ח, פסוק ז') אין המחבר המקראי מוסר מידע מדוע המית ה' את ער. היות שער מת, ניתנה תמר אשתו לאונן כדי שזה ייבם אותה. שמו מופיע בספר דברי הימים א', פרק ב', פסוק ג' כחלק משושלת לבית יהודה עם ציון המחבר כי עשה את הרע בעיני ה'.

בתלמוד הבבלי קיימת מסורת המספרת כי ער כמו אחיו אונן, נמנע מלעבר את תמר ולכן נענש.[1] רש"י בעקבות חז"ל מפרש כי חטאו של ער זהה לחטאו של אונן ולכן הומת : "כרעתו של אונן משחית זרעו שנאמר באונן וימת גם אותו כמיתתו של ער מיתתו של אונן ולמה היה ער משחית זרעו כדי שלא תתעבר ויכחיש יפיה".

לשיטתו של רמב"ן ער הומת בשל מעורבות אביו יהודה במכירת יוסף: ”לא הזכיר הכתוב פשעו כאשר עשה באחיו, אבל אמר כי בחטאו מת, להודיע שלא היה זה בענש יהודה על מכירת יוסף, כי ההצלה עמדה על המכירה, ולא היה בבית האבות שכול זולתי זה שהיה רע בעיני השם, כי זרע צדיקים יבורך ועל כן היה יעקב מתאבל על בנו ימים רבים וימאן להתנחם, שהיה הדבר בעיניו עונש גדול לו מלבד אהבתו אותו"” (רמב"ן על בראשית לח ז)

מדרש שמו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילקוט שמעוני דורש את שמו של ער כך: "ויקרא את שמו ער (בראשית, ל"ח, ז') -בן שהוער (הורק) מן העולם."[2] יש הטוענים כי הסבר לשמו של ער בא במהופך בסיפור: " עֵר בְּכוֹר יְהוּדָה- רַע, בְּעֵינֵי ה'"[3] תרגום יונתן לתורה מתרגם את שמו כערירי "ואתעברת וילידת וקראת ית שמיה ער ארום בלא וולד עתיד לממת".[4]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ל"ד, עמוד ב'
  2. ^ ילקוט שמעוני, וישב.
  3. ^ משה גרסיאל, מדרשי שמות במקרא, רמת גן, רביבים, 1987, עמ' 63.
  4. ^ יאיר זקוביץ, מקרא לישראל: רות, ירושלים, מאגנס, 1990, עמ' 27.