אראלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אַרְאֵלִֽי[1][2] הוא דמות מקראית, בנו השביעי והאחרון של גד ונכדם של יעקב ושל זלפה שפחת לאה. לאראלי היו שישה אחים: צפיון, חגי, שוני, אצבון, ערי וארודי.[3] למשפחתו של אראלי קראו משפחת האראלי.[1][2]

יש חוקרים הסוברים שאראי הוא אראל דוד, המוזכר בכתובות מישע, שהוא, לפי חוקרים אלוף איש ממשפחת הגדי.[2]

יש מספר הצעות לפירוש השם אראלי. יש חוקרים הסבורים שפירוש שמו הוא אכן הוא אל ויש חוקרים אחרים הסוברים שפירוש שמו הוא "כרוב", סוג של מלאך.[2]

במדרשים ובחז"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר הישר מסופר שאמו של אראלי נקראה עוצית, והיא הייתה אשתו של גד.[4]

יכול להיות שיש קשר בין השם אראלי לשם אריאל או אראיל, המגיעים מהשורש ארי.[5] ויכול להיות שזה שם נרדף לירושלים.[6]

יש מדרש האומר שאראלי נקרא כך משום שהיו קלין במרוצתן, שנאמר ”וּמִן־הַגָּדִ֡י נִבְדְּל֣וּ אֶל־דָּוִיד֩ לַמְצַ֨ד מִדְבָּ֜רָה גִּבֹּרֵ֣י הַחַ֗יִל אַנְשֵׁ֤י צָבָא֙ לַמִּלְחָמָ֔ה עֹרְכֵ֥י צִנָּ֖ה וָרֹ֑מַח וּפְנֵ֤י אַרְיֵה֙ פְּנֵיהֶ֔ם וְכִצְבָאיִ֥ם עַל־הֶהָרִ֖ים לְמַהֵֽר׃”

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.