חצרון בן פרץ
חצרון הוא דמות מקראית, בנו בכורו של פרץ בן יהודה ואחיו של חמול. הכתוב בספר במדבר מונה את חצרון עם אבות האומה הישראלית.[2] שמו של חצרון נזכר לראשונה ברשימת היחס בבראשית המונה את יעקב, בניו ומשפחותיהם אשר ירדו למצרים.[3] מאבותיו של דוד המלך.
חצרון נשא לאישה את בת מכיר כאשר היה בן שישים והיא ילדה לו את שגוב.[4] אביה אשתו השנייה של חצרון ילדה לו לאחר מותו את אשחור. ייתכן כי נישאה לחצרון שכבר הגיע לגיל מופלג ולאחר נישואיהם נפטר, והיא ילדה את בנה לאחר מותו.[5]
רשימות היחש של יהודה המופיעות בספר דברי הימים ומספרות אודות ארגון משפחות יהודה נותנות מידע על משפחתו של חצרון. יש המחלקים את שבט יהודה לשתי קבוצות עיקריות- שהעיקרית ביניהן היא משפחתו של חצרון בן פרץ והקבוצה השנייה היא של שאר משפחות יהודה. הקבוצה השייכת למשפחת בני חצרון נחלקת לבני ירחמאל ובני כלב בן חצרון, ובאמצע בני רם שעימהם נמנה בית דוד.[6]
לפי פירוש שכל טוב מאת ר' מנחם בן שלמה על ספר בראשית, פרק מ"ו פסוק י"ב מקור השם הוא בחסרון שנוצר אחרי מות ער ואונן (דמות מקראית).[7]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Perez - Hezron - Ram, The Web Gallery of Art
- ^ ספר במדבר, פרק כ"ו, פסוק כ"א
- ^ ספר בראשית, פרק מ"ו, פסוק י"ב
- ^ ספר דברי הימים א', פרק ב', פסוק כ"א
- ^ ספר דברי הימים א', פרק ב', פסוק כ"ד
- ^ גרשון גליל, עולם התנ"ך: דברי הימים א', תל אביב, דוידזון עתי, 1996, עמ' 50
- ^ שכל טוב בראשית מ"ו י"ב, באתר על התורה