קנז בן אליפז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קנז הוא דמות מקראית, בנו של אליפז ונכדם של עשו ועדה.[1] לקנז היו ארבעה אחים: תימן, אומר, צפו וגעתם ואח חורג אחד, מפילגשו של אביו, תמנע: עמלק, שהיה אבי העם הראשון שנלחם בעם ישראל.

קנז, ככל הנראה, התגורר בצפון ארץ אדום.[1]

קנז היה עם עוד מימי אברהם אבינו,[2] ועם זה התערבב באדום וביהודה, ולכן נקרא קנז בשם זה. העם הקנזי נחשב לפעמים לחלק מיהודה ולפעמים חלק מאדום בגלל התערבבותו בהם.[1]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.