חדד (דמות מקראית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חדד הוא דמות מקראית, בנו של ישמעאל. לחדד היו 11 אחים: נביות, קדר, אדבאל, מבשם, משמע, דומה, משא, תימא, יטור, נפיש, קדמה, בשמת.[1]

בכתבי יד רבים מוזכר השם הדד במקום חדד ובדברי הימים גם נכתב חדר במקום חדד, אך כל אלו הם כנראה שיבושים ותו לא.[2]

פירוש השם חדד הוא ככל הנראה, הפועל הנהוג בעברית, ארמית וערבית, ופירושו בעל שכל חד וחודר.[2] כך גם תרגום יונתן מתרגם את שמו "חריפא".[3]

אין ידיעות על שבט ישמעאלי זה.[2]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.