פורמולה 1 עונת 2003

פורמולה 1 עונת 2003
	מיכאל שומאכר זכה באליפות בפעם השישית
סוג תחרות	מרוץ מכוניות
תאריך התחלה	9 במרץ 2003
תאריך סיום	12 באוקטובר 2003
מספר עונה	54
מספר מרוצים בעונה	16
זוכה באליפות הנהגים	מיכאל שומאכר
נקודות הנהג הזוכה	93
זוכה באליפות היצרנים	פרארי
נקודות היצרן הזוכה	158
	→ פורמולה 1 עונת 2002 פורמולה 1 עונת 2004 ←

במסגרת פורמולה 1 של שנת 2003 נערכו 16 מרוצים. מיכאל שומאכר זכה באליפות העולם לנהגים כאשר נהג עבור קבוצת פרארי שזכתה באליפות העולם לקבוצות.

בעונה זו נקבעו מספר שינויים בתקנון כאשר העיקריים שבהם היו:

חלוקת נקודות חדשה: 10 נקודות לזוכה במרוץ, 8 נקודות למקום השני, 6 למקום השלישי, 5 לרביעי, 4 לחמישי, 3 לשישי, 2 לשביעי ונקודה אחת לנהג שסיים במקום השמיני.
איסור על טלמטריה בכיוון סטנד-רכב (כלומר, תשדורת של פקודות למחשב הרכב תוך כדי מרוץ).
איסור על תיבת הילוכים אוטומטית לחלוטין (מותרת תיבה חצי אוטומטית).
הכנסת מערכת HANS - Head and neck support שנועדה להגן על הצוואר וחלקו העליון של עמוד השידרה של הנהג במקרה של תאונה.

קבוצות ונהגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצה	יצרן	שלדה	מנוע	צמיגים	מספר	נהגים	סיבובים
איטליה סקודריה פרארי מרלבורו	פרארי	F2002B F2003-GA	פרארי 051B פרארי 052	B	1	גרמניה מיכאל שומאכר	1–16
איטליה סקודריה פרארי מרלבורו	פרארי	F2002B F2003-GA	פרארי 051B פרארי 052	B	2	ברזיל רובנס באריקלו	1–16
בריטניה BMW ויליאמס F1	ויליאמס-BMW	FW25	BMW P83	M	3	קולומביה חואן פבלו מונטויה	1–16
					4	גרמניה ראלף שומאכר^[א]	1–16
					4	ספרד מארק ז'נה	14
בריטניה ווסט מקלארן מרצדס	מקלארן-מרצדס	MP4-17D	מרצדס FO110M מרצדס FO110P	M	5	בריטניה דייוויד קולטהרד	1–16
בריטניה ווסט מקלארן מרצדס	מקלארן-מרצדס	MP4-17D	מרצדס FO110M מרצדס FO110P	M	6	פינלנד קימי רייקונן	1–16
צרפת מילד סבן רנו F1	רנו	R23 R23B	רנו RS23	M	7	איטליה יארנו טרולי	1–16
צרפת מילד סבן רנו F1	רנו	R23 R23B	רנו RS23	M	8	ספרד פרננדו אלונסו	1–16
שווייץ סאובר פטרונס	סאובר-פטרונס	C22	פטרונס 03A	B	9	גרמניה ניק היידפלד	1–16
שווייץ סאובר פטרונס	סאובר-פטרונס	C22	פטרונס 03A	B	10	גרמניה היינץ-הראלד פרנצן	1–16
אירלנד בנסון והדג'ס ג'ורדן פורד	ג'ורדן-פורד	EJ13	פורד RS1	B	11	איטליה ג'אנקרלו פיסיקלה	1–16
					12	אירלנד ראלף פירמן^[ב]	1–13, 15–16
					12	הונגריה זסלוט באומגרטנר	13–14
בריטניה HSBC יגואר רייסינג	יגואר-קוסוורת'	R4	קוסוורת' CR-5	M	14	אוסטרליה מארק ובר	1–16
					15	ברזיל אנטוניו פיזוניה	1–11
					15	בריטניה ג'סטין וילסון	12–16
בריטניה לאקי סטרייק BAR הונדה	BAR-הונדה	005	הונדה RA003E	B	16	קנדה ז'אק וילנב	1–15
					16	יפן טאקומה סאטו	16
					17	בריטניה ג'נסון באטן	1–16
איטליה טראסט מינארדי קוסוורת'^[ג]	מינארדי-קוסוורת'	PS03	קוסוורת' CR-3	B	18	בריטניה ג'סטין וילסון	1–11
					18	דנמרק ניקולס קייסה	12–16
					19	הולנד יוס ורסטאפן	1–16
יפן פנסוניק טויוטה רייסינג	טויוטה	TF103	טויוטה RVX-03	M	20	צרפת אוליבייה פאניס	1–16
יפן פנסוניק טויוטה רייסינג	טויוטה	TF103	טויוטה RVX-03	M	21	ברזיל כריסטיאנו דה מאטה	1–16
מקור:^[2]^[3]^[4]

מרוצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיבוב	מרוץ	מסלול	תאריך	פול פוזישן	הקפה מהירה	נהג מנצח	קבוצה מנצחת
1	אוסטרליה גרנד פרי אוסטרליה	אלברט פארק, מלבורן	9 במרץ	גרמניה מיכאל שומאכר	פינלנד קימי רייקונן	בריטניה דייוויד קולטהרד	בריטניה מקלארן-מרצדס
2	מלזיה גרנד פרי מלזיה	ספאנג, קואלה לומפור	23 במרץ	ספרד פרננדו אלונסו	גרמניה מיכאל שומאכר	פינלנד קימי רייקונן	בריטניה מקלארן-מרצדס
3	ברזיל גרנד פרי ברזיל	אינטרלאגוס, סאו פאולו	6 באפריל	ברזיל רובנס באריקלו	ברזיל רובנס באריקלו	איטליה ג'אנקרלו פיסיקלה	אירלנד ג'ורדן-פורד
4	איטליה גרנד פרי סן מרינו	המסלול הבין-לאומי אנצו ודינו פרארי, אימולה	20 באפריל	גרמניה מיכאל שומאכר	גרמניה מיכאל שומאכר	גרמניה מיכאל שומאכר	איטליה פרארי
5	ספרד גרנד פרי ספרד	מסלול קטלוניה, ברצלונה	4 במאי	גרמניה מיכאל שומאכר	ברזיל רובנס באריקלו	גרמניה מיכאל שומאכר	איטליה פרארי
6	אוסטריה גרנד פרי אוסטריה	A1 רינג, שפילברג	18 במאי	גרמניה מיכאל שומאכר	גרמניה מיכאל שומאכר	גרמניה מיכאל שומאכר	איטליה פרארי
7	מונקו גרנד פרי מונקו	מסלול מונטה קרלו, מונטה קרלו	1 ביוני	גרמניה ראלף שומאכר	פינלנד קימי רייקונן	קולומביה חואן פבלו מונטויה	בריטניה ויליאמס-BMW
8	קנדה גרנד פרי קנדה	מסלול ז'יל וילנב, מונטריאול	15 ביוני	גרמניה ראלף שומאכר	ספרד פרננדו אלונסו	גרמניה מיכאל שומאכר	איטליה פרארי
9	גרמניה גרנד פרי אירופה	נירבורגרינג, נירבורג	29 ביוני	פינלנד קימי רייקונן	פינלנד קימי רייקונן	גרמניה ראלף שומאכר	בריטניה ויליאמס-BMW
10	צרפת גרנד פרי צרפת	מסלול מני-קור, מני-קור	6 ביולי	גרמניה ראלף שומאכר	קולומביה חואן פבלו מונטויה	גרמניה ראלף שומאכר	בריטניה ויליאמס-BMW
11	בריטניה גרנד פרי בריטניה	מסלול סילברסטון, סילברסטון	20 ביולי	ברזיל רובנס באריקלו	ברזיל רובנס באריקלו	ברזיל רובנס באריקלו	איטליה פרארי
12	גרמניה גרנד פרי גרמניה	הוקנהיימרינג, הוקנהיים	3 באוגוסט	קולומביה חואן פבלו מונטויה	קולומביה חואן פבלו מונטויה	קולומביה חואן פבלו מונטויה	בריטניה ויליאמס-BMW
13	הונגריה גרנד פרי הונגריה	הונגרורינג, מוגירוד	24 באוגוסט	ספרד פרננדו אלונסו	קולומביה חואן פבלו מונטויה	ספרד פרננדו אלונסו	צרפת רנו
14	איטליה גרנד פרי איטליה	מסלול מונזה, מונצה	14 בספטמבר	גרמניה מיכאל שומאכר	גרמניה מיכאל שומאכר	גרמניה מיכאל שומאכר	איטליה פרארי
15	ארצות הברית גרנד פרי ארצות הברית	אינדיאנפוליס ספידוויי, ספידוויי	28 בספטמבר	פינלנד קימי רייקונן	גרמניה מיכאל שומאכר	גרמניה מיכאל שומאכר	איטליה פרארי
16	יפן גרנד פרי יפן	מסלול סוזוקה, סוזוקה	12 באוקטובר	ברזיל רובנס באריקלו	גרמניה ראלף שומאכר	ברזיל רובנס באריקלו	איטליה פרארי

דירוג האליפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטת הניקוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – שיטת הניקוד בפורמולה 1

בעונה זו שונתה שיטת הניקוד שהייתה נהוגה, בשינויים קלים, מאז 1960. 39 נקודות הוענקו לשמונת המסיימים הראשונים (במקום 24–26 נקודות לששת הראשונים בעונות הקודמות).

מיקום	1	2	3	4	5	6	7	8
נקודות	10	8	6	5	4	3	2	1

אליפות הנהגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום	נהג	אוסטרליה	מלזיה	ברזיל	איטליה	ספרד	אוסטריה	מונקו	קנדה	גרמניה	צרפת	בריטניה	גרמניה	הונגריה	איטליה	ארצות הברית	יפן	נקודות
1	גרמניה מיכאל שומאכר	4^P	6^F	Ret	1^{P F}	1^P	1^{P F}	3	1	5	3	4	7	8	1^{P F}	1^F	8	93
2	פינלנד קימי רייקונן	3^F	1	2	2	Ret	2	2^F	6	Ret^{P F}	4	3	Ret	2	4	2^P	2	91
3	קולומביה חואן פבלו מונטויה	2	12	Ret	7	4	Ret	1	3	2	2^F	2	1^{P F}	3^F	2	6	Ret	82
4	ברזיל רובנס באריקלו	Ret	2	Ret^{P F}	3	3^F	3	8	5	3	7	1^{P F}	Ret	Ret	3	Ret	1^P	65
5	גרמניה ראלף שומאכר	8	4	7	4	5	6	4^P	2^P	1	1^P	9	Ret	4	WD	Ret	12^F	58
6	ספרד פרננדו אלונסו	7	3^P	3	6	2	Ret	5	4^F	4	Ret	Ret	4	1^P	8	Ret	Ret	55
7	בריטניה דייוויד קולטהרד	1	Ret	4	5	Ret	5	7	Ret	15^†	5	5	2	5	Ret	Ret	3	51
8	איטליה יארנו טרולי	5	5	8	13	Ret	8	6	Ret	Ret	Ret	6	3	7	Ret	4	5	33
9	בריטניה ג'נסון באטון	10	7	Ret	8	9	4	DNS	Ret	7	Ret	8	8	10	Ret	Ret	4	17
10	אוסטרליה מארק ובר	Ret	Ret	9^†	Ret	7	7	Ret	7	6	6	14	11^†	6	7	Ret	11	17
11	גרמניה היינץ-הראלד פרנצן	6	9	5	11	Ret	DNS	Ret	Ret	9	12	12	Ret	Ret	13^†	3	Ret	13
12	איטליה ג'אנקרלו פיסיקלה	12^†	Ret	1	15^†	Ret	Ret	10	Ret	12	Ret	Ret	13^†	Ret	10	7	Ret	12
13	ברזיל כריסטיאנו דה מאטה	Ret	11	10	12	6	10	9	11^†	Ret	11	7	6	11	Ret	9	7	10
14	גרמניה ניק היידפלד	Ret	8	Ret	10	10	Ret	11	Ret	8	13	17	10	9	9	5	9	6
15	צרפת אוליבייה פאניס	Ret	Ret	Ret	9	Ret	Ret	13	8	Ret	8	11	5	Ret	Ret	Ret	10	6
16	קנדה ז'אק וילנב	9	DNS	6	Ret	Ret	12	Ret	Ret	Ret	9	10	9	Ret	6	Ret		6
17	ספרד מארק ז'נה														5			4
18	יפן טאקומה סאטו																6	3
19	אירלנד ראלף פירמן	Ret	10	Ret	Ret	8	11	12	Ret	11	15	13	Ret	WD		Ret	14	1
20	בריטניה ג'סטין וילסון	Ret	Ret	Ret	Ret	11	13	Ret	Ret	13	14	16	Ret	Ret	Ret	8	13	1
21	ברזיל אנטוניו פיזוניה	13^†	Ret	Ret	14	Ret	9	Ret	10^†	10	10	Ret						0
22	הולנד יוס ורסטאפן	11	13	Ret	Ret	12	Ret	Ret	9	14	16	15	Ret	12	Ret	10	15	0
23	דנמרק ניקולס קייסה												12	13	12	11	16	0
24	הונגריה זסלוט באומגרטנר													Ret	11			0
מיקום	נהג	אוסטרליה	מלזיה	ברזיל	איטליה	ספרד	אוסטריה	מונקו	קנדה	גרמניה	צרפת	בריטניה	גרמניה	הונגריה	איטליה	ארצות הברית	יפן	נקודות

סימון
צבע	מקרא
זהב	מנצח
כסף	מקום שני
ארד	מקום שלישי
ירוק	נקודות
כחול	מדורג
כחול	סיים, לא מדורג (NC)
סגול	פרש, לא מדורג (Ret)
אדום	לא כשיר (DNQ)
שחור	נפסל (DSQ)
לבן	לא פתח (DNS)
לבן	מרוץ בוטל (C)
ריק	לא התאמן (DNP)
	לא נכלל (EX)
	לא הופיע (DNA)
	ביטל השתתפות (WD)
	לא השתתף (תא ריק)
ביאור	מקרא
P	פול פוזישן
F	הקפה מהירה
†	לא סיים, אך דורג
כתב עליון	תוצאות ספרינט

אליפות היצרנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום	יצרן	מס'	אוסטרליה	מלזיה	ברזיל	איטליה	ספרד	אוסטריה	מונקו	קנדה	גרמניה	צרפת	בריטניה	גרמניה	הונגריה	איטליה	ארצות הברית	יפן	נקודות
1	איטליה פרארי	1	4^P	6^F	Ret	1^{P F}	1^P	1^{P F}	3	1	5	3	4	7	8	1^{P F}	1^F	8	158
1	איטליה פרארי	2	Ret	2	Ret^{P F}	3	3^F	3	8	5	3	7	1^{P F}	Ret	Ret	3	Ret	1^P	158
2	בריטניה ויליאמס-BMW	3	2	12	Ret	7	4	Ret	1	3	2	2^F	2	1^{P F}	3^F	2	6	Ret	144
2	בריטניה ויליאמס-BMW	4	8	4	7	4	5	6	4^P	2^P	1	1^P	9	Ret	4	5	Ret	12^F	144
3	בריטניה מקלארן-מרצדס	5	1	Ret	4	5	Ret	5	7	Ret	15^†	5	5	2	5	Ret	Ret	3	142
3	בריטניה מקלארן-מרצדס	6	3^F	1	2	2	Ret	2	2^F	6	Ret^{P F}	4	3	Ret	2	4	2^P	2	142
4	צרפת רנו	7	5	5	8	13	Ret	8	6	Ret	Ret	Ret	6	3	7	Ret	4	5	88
4	צרפת רנו	8	7	3^P	3	6	2	Ret	5	4^F	4	Ret	Ret	4	1^P	8	Ret	Ret	88
5	בריטניה BAR-הונדה	16	9	DNS	6	Ret	Ret	12	Ret	Ret	Ret	9	10	9	Ret	6	Ret	6	26
5	בריטניה BAR-הונדה	17	10	7	Ret	8	9	4	DNS	Ret	7	Ret	8	8	10	Ret	Ret	4	26
6	שווייץ סאובר-פטרונס	9	Ret	8	Ret	10	10	Ret	11	Ret	8	13	17	10	9	9	5	9	19
6	שווייץ סאובר-פטרונס	10	6	9	5	11	Ret	DNS	Ret	Ret	9	12	12	Ret	Ret	13^†	3	Ret	19
7	בריטניה יגואר-קוסוורת'	14	Ret	Ret	9^†	Ret	7	7	Ret	7	6	6	14	11^†	6	7	Ret	11	18
7	בריטניה יגואר-קוסוורת'	15	13^†	Ret	Ret	14	Ret	9	Ret	10^†	10	10	Ret	Ret	Ret	Ret	8	13	18
8	יפן טויוטה	20	Ret	Ret	Ret	9	Ret	Ret	13	8	Ret	8	11	5	Ret	Ret	Ret	10	16
8	יפן טויוטה	21	Ret	11	10	12	6	10	9	11^†	Ret	11	7	6	11	Ret	9	7	16
9	אירלנד ג'ורדן-פורד	11	12^†	Ret	1	15^†	Ret	Ret	10	Ret	12	Ret	Ret	13^†	Ret	10	7	Ret	13
9	אירלנד ג'ורדן-פורד	12	Ret	10	Ret	Ret	8	11	12	Ret	11	15	13	Ret	Ret	11	Ret	14	13
10	איטליה מינארדי-קוסוורת'	18	Ret	Ret	Ret	Ret	11	13	Ret	Ret	13	14	16	12	13	12	11	16	0
10	איטליה מינארדי-קוסוורת'	19	11	13	Ret	Ret	12	Ret	Ret	9	14	16	15	Ret	12	Ret	10	15	0
מיקום	יצרן	מס'	אוסטרליה	מלזיה	ברזיל	איטליה	ספרד	אוסטריה	מונקו	קנדה	גרמניה	צרפת	בריטניה	גרמניה	הונגריה	איטליה	ארצות הברית	יפן	נקודות

סימון
צבע	מקרא
זהב	מנצח
כסף	מקום שני
ארד	מקום שלישי
ירוק	נקודות
כחול	מדורג
כחול	סיים, לא מדורג (NC)
סגול	פרש, לא מדורג (Ret)
אדום	לא כשיר (DNQ)
שחור	נפסל (DSQ)
לבן	לא פתח (DNS)
לבן	מרוץ בוטל (C)
ריק	לא התאמן (DNP)
	לא נכלל (EX)
	לא הופיע (DNA)
	ביטל השתתפות (WD)
	לא השתתף (תא ריק)
ביאור	מקרא
P	פול פוזישן
F	הקפה מהירה
†	לא סיים, אך דורג
כתב עליון	תוצאות ספרינט

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא פורמולה 1 עונת 2003 בוויקישיתוף

תוצאות מרוצי העונה באתר Formula1.com.
סיכום העונה באתר MotorSport Magazine.

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ראלף שומאכר השתתף בגרנד פרי האיטלקי, אך פרש במהלכו בשל מחלה.
^ ראלף פירמן השתתף בגרנד פרי ההונגרי, אך פרש לאחר שנפצע במהלך האימון החופשי.
^ מינארדי השתתפה בששת המירוצים הראשונים תחת השם "אירופיאן מינארדי קוסוורת'".^[1]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ "Trust increases Minardi backing". Crash.net. 22 במאי 2003. נבדק ב-3 בינואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
^ "2003 FIA Formula One World Championship". הפדרציה הבין-לאומית לרכב. אורכב מ-המקור ב-4 באוקטובר 2003. נבדק ב-13 ביוני 2023. {{cite web}}: (עזרה)
^ Braillon, Didier (2003). "Sporting regulations". In Domenjoz, Luc (ed.). Formula 1 Yearbook 2003–04. Bath, Somerset: Parragon. pp. 22–41. ISBN 978-1-4054-2089-1 – via Internet Archive.
^ "Models in 2003". StatsF1. נבדק ב-13 ביוני 2023. {{cite web}}: (עזרה)

2002: גרמניה מיכאל שומאכר	אלוף העולם לנהגים גרמניה מיכאל שומאכר	2004: גרמניה מיכאל שומאכר

2002: איטליה פרארי	אלופת העולם ליצרנים איטליה פרארי	2004: איטליה פרארי

[1] ראלף שומאכר השתתף בגרנד פרי האיטלקי, אך פרש במהלכו בשל מחלה.

[2] ראלף פירמן השתתף בגרנד פרי ההונגרי, אך פרש לאחר שנפצע במהלך האימון החופשי.

[4] מינארדי השתתפה בששת המירוצים הראשונים תחת השם "אירופיאן מינארדי קוסוורת'".^[1]

[Trust-3] "Trust increases Minardi backing". Crash.net. 22 במאי 2003. נבדק ב-3 בינואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)

[5] "2003 FIA Formula One World Championship". הפדרציה הבין-לאומית לרכב. אורכב מ-המקור ב-4 באוקטובר 2003. נבדק ב-13 ביוני 2023. {{cite web}}: (עזרה)

[2003Entrants-6] Braillon, Didier (2003). "Sporting regulations". In Domenjoz, Luc (ed.). Formula 1 Yearbook 2003–04. Bath, Somerset: Parragon. pp. 22–41. ISBN 978-1-4054-2089-1 – via Internet Archive.

[7] "Models in 2003". StatsF1. נבדק ב-13 ביוני 2023. {{cite web}}: (עזרה)

[א]

[ב]

[ג]

[2]

[3]

[4]

[1]