פורמולה 1 עונת 1975

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פורמולה 1 עונת 1975
1975 Formula One season
סוג תחרות מרוץ מכוניות
תאריך התחלה 12 בינואר 1975
תאריך סיום 5 באוקטובר 1975
מספר עונה 26
מספר מרוצים בעונה 14
זוכה באליפות הנהגים ניקי לאודה
נקודות הנהג הזוכה 64.5
זוכה באליפות היצרנים פרארי
נקודות היצרן הזוכה 72.5
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עונת 1975 הייתה העונה העשרים ושש של אליפות הפורמולה 1, שאורגנה על ידי הפדרציה הבינלאומית לרכב (FIA). במהלך העונה התקיימו 14 מרוצי אליפות ושלושה מרוצים נוספים שלא נחשבו לאליפות. בנוסף, התקיימו תשעה מרוצים במסגרת אליפות הפורמולה 1 הדרום אפריקאית.

במהשך לסיום החזק של העונה הקודמת רבים ראו בקבוצת ברבהאם מועמדת לזכייה באליפות. העונה נפתחה בצורה טובה עבור הקבוצה עם פודיום (מקום שלישי) בגרנד פרי ארגנטינה וניצחון של קרלוס פייס בגרנד פרי ברזיל. בעיות צמיגים בהמשך העונה האטו את הרכבים וגרמו לקבוצה לאבד נקודות.

ניקי לאודה התייחס לעונה כ"שנה שלא תאומן". בשנתו השנייה בקבוצת פרארי התחרה עם הפרארי 312T, מכונית שהייתה ברמה טכנית גבוהה מאוד בהשוואה למתחרים בעונה. לאודה ניצח חמישה מרוצים וזכה באליפות הנהגים בפעם הראשונה. קבוצתו, פרארי, זכתה באליפות היצרנים בפעם השלישית.

מארק דונהיו האמריקאי מת באוגוסט, יומיים לאחר שנפצע קשה בהתרסקות במהלך האימון לקראת גרנד פרי אוסטריה[1]. בנובמבר, לאחר סיום העונה, התרסק המטוס של קבוצת אמבסי היל בתאונה. שישה אנשים נהרגו בתאונה ביניהם גרהאם היל, הבעלים של הקבוצה, והנהג טוני ברייס[2]

המרוצים בעונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרוץ מסלול תאריך פול פוזישן הקפה מהירה מנצח יצרן
1 ארגנטינהארגנטינה גרנד פרי ארגנטינה אוסקר אלפרדו גולבז 12 בינואר צרפתצרפת ז'אן-פייר ז'רייה בריטניהבריטניה ג'יימס האנט ברזילברזיל אמרסון פיטיפלדי בריטניהבריטניה מקלארן-פורד
2 ברזילברזיל גרנד פרי ברזיל אינטרלאגוס 26 בינואר צרפתצרפת ז'אן-פייר ז'רייה צרפתצרפת ז'אן-פייר ז'רייה ברזילברזיל קרלוס פייס בריטניהבריטניה ברבהאם-פורד
3 דרום אפריקה (1928–1994)דרום אפריקה (1928–1994) גרנד פרי דרום אפריקה קילאמי 1 במרץ ברזילברזיל קרלוס פייס ברזילברזיל קרלוס פייס דרום אפריקה (1928–1994)דרום אפריקה (1928–1994) ג'ודי שכטר בריטניהבריטניה טירל-פורד
4 ספרד (1945–1977)ספרד (1945–1977) גרנד פרי ספרד מונז'ואיק 27 באפריל אוסטריהאוסטריה ניקי לאודה ארצות הבריתארצות הברית מריו אנדרטי גרמניה המערביתגרמניה המערבית יוכן מס בריטניהבריטניה מקלארן-פורד
5 מונקומונקו גרנד פרי מונקו מונקו 11 במאי אוסטריהאוסטריה ניקי לאודה צרפתצרפת פטריק דפלייה אוסטריהאוסטריה ניקי לאודה איטליהאיטליה פרארי
6 בלגיהבלגיה גרנד פרי בלגיה זולדר 25 במאי אוסטריהאוסטריה ניקי לאודה שווייץשווייץ קליי רגזוני אוסטריהאוסטריה ניקי לאודה איטליהאיטליה פרארי
7 שוודיהשוודיה גרנד פרי שוודיה אנדרסטופ 8 ביוני איטליהאיטליה ויטוריו ברמבילה אוסטריהאוסטריה ניקי לאודה אוסטריהאוסטריה ניקי לאודה איטליהאיטליה פרארי
8 הולנדהולנד גרנד פרי הולנד זנדוורט 22 ביוני אוסטריהאוסטריה ניקי לאודה אוסטריהאוסטריה ניקי לאודה בריטניהבריטניה ג'יימס האנט בריטניהבריטניה הסקת'-פורד
9 צרפתצרפת גרנד פרי צרפת פול רישארד 6 ביולי אוסטריהאוסטריה ניקי לאודה גרמניה המערביתגרמניה המערבית יוכן מס אוסטריהאוסטריה ניקי לאודה איטליהאיטליה פרארי
10 בריטניהבריטניה גרנד פרי בריטניה סילברסטון 19 ביולי בריטניהבריטניה טום פרייס שווייץשווייץ קליי רגזוני ברזילברזיל אמרסון פיטיפלדי בריטניהבריטניה מקלארן-פורד
11 גרמניה המערביתגרמניה המערבית גרנד פרי גרמניה נורבורגרינג 3 באוגוסט אוסטריהאוסטריה ניקי לאודה שווייץשווייץ קליי רגזוני ארגנטינהארגנטינה קרלוס ראוטמן בריטניהבריטניה ברבהאם-פורד
12 אוסטריהאוסטריה גרנד פרי אוסטריה אוסטרייכרינג 17 באוגוסט אוסטריהאוסטריה ניקי לאודה איטליהאיטליה ויטוריו ברמבילה איטליהאיטליה ויטוריו ברמבילה בריטניהבריטניה מרץ-פורד
13 איטליהאיטליה גרנד פרי איטליה מונצה 7 בספטמבר אוסטריהאוסטריה ניקי לאודה שווייץשווייץ קליי רגזוני שווייץשווייץ קליי רגזוני איטליהאיטליה פרארי
14 ארצות הבריתארצות הברית גרנד פרי ארצות הברית וטקינס גלן 5 באוקטובר אוסטריהאוסטריה ניקי לאודה ברזילברזיל אמרסון פיטיפלדי אוסטריהאוסטריה ניקי לאודה איטליהאיטליה פרארי

דירוג האליפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטת הניקוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנקודות בכל מרוץ הוענקו לנהגים שסיימו באחד מששת המקומות הראשונים. בחישוב נקודות האליפות הובאו בחשבון שש התוצאות הטובות מתוך שבעת המרוצים הראשונים בעונה ושש התוצאות הטובות מתוך שבעת המרוצים האחרונים בעונה.

מיקום 1 2 3 4 5 6
נקודות 9 6 4 3 2 1

אליפות הנהגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטבלה כוללת רק נהגים שצברו נקודות במהלך העונה

מיקום נהג ארגנטינהארגנטינה ברזילברזיל דרום אפריקה (1928–1994)דרום אפריקה (1928–1994) ספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) מונקומונקו בלגיהבלגיה שוודיהשוודיה הולנדהולנד צרפתצרפת בריטניהבריטניה גרמניה המערביתגרמניה המערבית אוסטריהאוסטריה איטליהאיטליה ארצות הבריתארצות הברית נקודות
1 אוסטריהאוסטריה ניקי לאודה 6 5 5 פרש 1 1 1 2 1 8 3 6 3 1 64.5
2 ברזיל (1968–1992)ברזיל (1968–1992) אמרסון פיטיפלדי 1 2 NC DNS 2 7 8 פרש 4 1 פרש 9 2 2 45
3 ארגנטינהארגנטינה קרלוס ראוטמן 3 8 2 3 9 3 2 4 14 פרש 1 14 4 פרש 37
4 בריטניהבריטניה ג'יימס האנט 2 6 פרש פרש פרש פרש פרש 1 2 4 פרש 2 5 4 33
5 שווייץשווייץ קליי רגזוני 4 4 16 NC פרש 5 3 3 פרש 13 פרש 7 1 פרש 25
6 ברזיל (1968–1992)ברזיל (1968–1992) קרלוס פייס פרש 1 4 פרש 3 8 פרש 5 פרש 2 פרש פרש פרש פרש 24
7 דרום אפריקה (1928–1994)דרום אפריקה (1928–1994) ג'ודי שכטר 11 פרש 1 פרש 7 2 7 16 9 3 פרש 8 8 6 20
8 גרמניה המערביתגרמניה המערבית יוכן מס 14 3 6 1 6 פרש פרש פרש 3 7 פרש 4 פרש 3 20
9 צרפתצרפת פטריק דפלייה 5 פרש 3 פרש 5 4 12 9 6 9 9 11 7 פרש 12
10 בריטניהבריטניה טום פרייס 12 פרש 9 פרש פרש 6 פרש 6 פרש פרש 4 3 6 NC 8
11 איטליהאיטליה ויטוריו ברמבילה 9 פרש פרש 5 פרש פרש פרש פרש פרש 6 פרש 1 פרש 7 6.5
12 צרפתצרפת ז'אק לאפיט פרש 11 NC DNQ פרש פרש 11 פרש 2 פרש פרש DNS 6
13 שוודיהשוודיה רוני פטרסון פרש 15 10 פרש 4 פרש 9 15 10 פרש פרש 5 פרש 5 6
14 ארצות הבריתארצות הברית מריו אנדרטי פרש 7 17 פרש פרש 4 5 12 10 פרש פרש פרש 5
15 ארצות הבריתארצות הברית מארק דונהו 7 פרש 8 פרש פרש 11 5 8 פרש 5 פרש DNS 4
16 בלגיהבלגיה ג'קי איקס 8 9 12 2 8 פרש 15 פרש פרש 3
17 אוסטרליהאוסטרליה אלן ג'ונס פרש פרש פרש 11 13 16 10 5 2
18 צרפתצרפת ז'אן-פייר ז'רייה DNS פרש פרש 4 פרש פרש פרש פרש 8 14 פרש פרש פרש פרש 1.5
19 בריטניהבריטניה טוני ברייס 7 פרש 6 7 7 15 פרש 15 פרש פרש 1
20 הולנדהולנד חייז ואן לנפ 10 15 6 1
21 איטליהאיטליה ללה לומברדי פרש 6 DNQ פרש פרש 14 18 פרש 7 17 פרש DNS 0.5

אליפות היצרנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחישוב הנקודות הובאה בחשבון רק התוצאה הגבוהה ביותר שהושגה על נהג בקבוצה בכל מרוץ. התוצאות המודגשות הן התוצאות שנחשבו לחישוב הניקוד באליפות.

מיקום יצרן ארגנטינהארגנטינה ברזילברזיל דרום אפריקה (1928–1994)דרום אפריקה (1928–1994) ספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) מונקומונקו בלגיהבלגיה שוודיהשוודיה הולנדהולנד צרפתצרפת בריטניהבריטניה גרמניה המערביתגרמניה המערבית אוסטריהאוסטריה איטליהאיטליה ארצות הבריתארצות הברית נקודות
1 איטליהאיטליה פרארי 4 4 5 NC 1 1 1 2 1 8 3 6 1 1 72.5
2 בריטניהבריטניה ברבהאם-פורד 3 1 2 (3) 3 3 2 4 14 2 1 14 4 פרש 54 (56)
3 בריטניהבריטניה מקלארן-פורד 1 2 6 1 2 7 8 פרש 3 1 פרש 4 2 2 53
4 בריטניהבריטניה הסקת'-פורד 2 6 פרש פרש פרש פרש 10 1 2 4 8 2 5 4 33
5 בריטניהבריטניה טירל-פורד 5 פרש 1 פרש 5 2 7 9 6 3 9 8 7 6 25
6 ארצות הבריתארצות הברית Shadow-פורד 12 פרש 9 4 פרש 6 פרש 6 8 14 4 3 6 NC 9.5
7 בריטניהבריטניה לוטוס-פורד 8 9 10 2 4 פרש 9 15 10 16 פרש 5 13 5 9
8 בריטניהבריטניה מרץ-פורד 9 פרש פרש 5 פרש פרש פרש 14 18 5 7 1 פרש 7 7.5
9 בריטניהבריטניה ויליאמס-פורד NC 11 NC 7 DNQ פרש 14 12 11 פרש 2 פרש 14 DNS 6
10 ארצות הבריתארצות הברית פרנלי-פורד פרש 7 17 פרש פרש 4 5 12 10 פרש פרש פרש 5
11 בריטניהבריטניה היל-פורד NC DNQ פרש 6 7 7 10 5 15 פרש פרש 3
12 ארצות הבריתארצות הברית פנסקה-פורד 7 פרש 8 פרש פרש 11 5 8 פרש 9 2
13 בריטניהבריטניה אנסיגן-פורד DNQ WD WD 10 15 DNQ 6 12 12 פרש 1
— בריטניהבריטניה לולה-פורד 10 12 7 DNQ 0
— בריטניהבריטניה סורטיס-פורד נפסל 10 פרש 8 פרש 10 16 פרש 13 11 10 0
— בריטניהבריטניה BRM פרש פרש 15 פרש DNQ 9 13 פרש 17 WD WD פרש פרש 0
— ברזיל (1968–1992)ברזיל (1968–1992) פיטיפלדי-פורד פרש 13 DNQ פרש DNQ 12 17 11 פרש 19 פרש DNS 11 10 0
— בריטניהבריטניה לינקאר-פורד 17 0
— ארצות הבריתארצות הברית Shadow-מאטרה פרש פרש 0
— יפןיפן מאקי-פורד WD WD DNS DNQ DNQ DNQ DNQ 0
— ארגנטינהארגנטינה ברטה-פורד WD WD 0

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פורמולה 1 עונת 1975 בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Donohue dies after operation. Beaver County Times. (Pennsylvania, U.S.). UPI. 20 August 1975. p.D-4
  2. ^ Plane crash kills driver Graham Hill. Pittsburgh Press. (Pennsylvania, U.S.). UPI. 30 November 1975. p.D-1


עונות פורמולה 1
1950 • 1951 • 1952 • 1953 • 1954 • 1955 • 1956 • 1957 • 1958 • 1959 • 1960 • 1961 • 1962 • 1963 • 1964 • 1965 • 1966 • 1967 • 1968 • 1969 • 1970 • 1971 • 1972 • 1973 • 1974 • 1975 • 1976 • 1977 • 1978 • 1979 • 1980 • 1981 • 1982 • 1983 • 1984 • 1985 • 1986 • 1987 • 1988 • 1989 • 1990 • 1991 • 1992 • 1993 • 1994 • 1995 • 1996 • 1997 • 1998 • 1999 • 2000 • 2001 • 2002 • 2003 • 2004 • 2005 • 2006 • 2007 • 2008 • 2009 • 2010 • 2011 • 2012 • 2013 • 2014 • 2015 • 2016 • 2017 • 2018 • 2019 • 2020 • 2021 • 2022 • 2023 • 2024 • 2025


הקודם:
אמרסון פיטיפלדי 		פורמולה 1 - אלוף העולם לנהגים 1975
ניקי לאודה 		הבא:
ג'יימס האנט
הקודם:
מקלארן 		אלופת העולם ליצרנים 1975
פרארי 		הבא:
פרארי
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=פורמולה_1_עונת_1975&oldid=33455833"