פורמולה 1 עונת 1981

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פורמולה 1 עונת 1981
1981 Formula One season
סוג תחרות מרוץ מכוניות
תאריך התחלה 15 בינואר 1981
תאריך סיום 17 באוקטובר 1981
מספר עונה 32
מספר מרוצים בעונה 15
זוכה באליפות הנהגים נלסון פיקה
נקודות הנהג הזוכה 50
זוכה באליפות היצרנים ויליאמס
נקודות היצרן הזוכה 95
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עונת 1981 הייתה העונה השלושים ושתיים של אליפות הפורמולה 1, שאורגנה על ידי הפדרציה הבינלאומית לרכב (FIA). העונה הייתה הראשונה שנקראה בשם "אליפות העולם בפורמולה 1" שהחליפה את "אליפות העולם לנהגים" ו"אליפות העולם ליצרנים". הקבוצות נדרשו לרשום נהגים לעונה כולה ולא לכל מרוץ בנפרד, נקבעו סדרה של כללים אחידים לכל המרוצים ו-FIA קבעה מתן פרסים כספיים בכל המרוצים בעונה[1].

נלסון פיקה זכה באליפות בפעם הראשונה. קבוצתו, ויליאמס, זכתה באליפות בפעם השנייה ברציפות.

המרוצים בעונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרוץ מסלול תאריך פול פוזישן הקפה מהירה מנצח יצרן
1 ארצות הבריתארצות הברית גרנד פרי מערב ארצות הברית לונג ביץ' 15 במרץ איטליהאיטליה ריקארדו פטרזה אוסטרליהאוסטרליה אלן ג'ונס אוסטרליהאוסטרליה אלן ג'ונס בריטניהבריטניה ויליאמס-פורד
2 ברזילברזיל גרנד פרי ברזיל אינטרלאגוס 29 במרץ ברזילברזיל נלסון פיקה שווייץשווייץ מארק סורר ארגנטינהארגנטינה קרלוס ראוטמן בריטניהבריטניה ויליאמס-פורד
3 ארגנטינהארגנטינה גרנד פרי ארגנטינה אוסקר אלפרדו גולבז 12 April ברזילברזיל נלסון פיקה ברזילברזיל נלסון פיקה ברזילברזיל נלסון פיקה בריטניהבריטניה ברבהאם-פורד
4 איטליהאיטליה גרנד פרי סן מרינו אימולה 3 במאי קנדהקנדה ז'יל וילנב קנדהקנדה ז'יל וילנב ברזילברזיל נלסון פיקה בריטניהבריטניה ברבהאם-פורד
5 בלגיהבלגיה גרנד פרי בלגיה זולדר 17 במאי ארגנטינהארגנטינה קרלוס ראוטמן ארגנטינהארגנטינה קרלוס ראוטמן ארגנטינהארגנטינה קרלוס ראוטמן בריטניהבריטניה ויליאמס-פורד
6 מונקומונקו גרנד פרי מונקו מונקו 31 במאי ברזילברזיל נלסון פיקה אוסטרליהאוסטרליה אלן ג'ונס קנדהקנדה ז'יל וילנב איטליהאיטליה פרארי
7 ספרדספרד גרנד פרי ספרד חארמה 21 ביוני צרפתצרפת ז'אק לאפיט אוסטרליהאוסטרליה אלן ג'ונס קנדהקנדה ז'יל וילנב איטליהאיטליה פרארי
8 צרפתצרפת גרנד פרי צרפת דיז'ון-פרנואה 5 ביולי צרפתצרפת רנה ארנו צרפתצרפת אלן פרוסט צרפתצרפת אלן פרוסט צרפתצרפת רנו
9 בריטניהבריטניה גרנד פרי בריטניה סילברסטון 18 ביולי צרפתצרפת רנה ארנו צרפתצרפת רנה ארנו בריטניהבריטניה ג'ון וטסון בריטניהבריטניה מקלארן-פורד
10 גרמניה המערביתגרמניה המערבית גרנד פרי גרמניה הוקנהיימרינג 2 באוגוסט צרפתצרפת אלן פרוסט אוסטרליהאוסטרליה אלן ג'ונס ברזילברזיל נלסון פיקה בריטניהבריטניה ברבהאם-פורד
11 אוסטריהאוסטריה גרנד פרי אוסטריה אוסטרייכרינג 16 באוגוסט צרפתצרפת רנה ארנו צרפתצרפת ז'אק לאפיט צרפתצרפת ז'אק לאפיט צרפתצרפת ליז'ייה-מאטרה
12 הולנדהולנד גרנד פרי הולנד זנדוורט 30 באוגוסט צרפתצרפת אלן פרוסט אוסטרליהאוסטרליה אלן ג'ונס צרפתצרפת אלן פרוסט צרפתצרפת רנו
13 איטליהאיטליה גרנד פרי איטליה מונזה 13 בספטמבר צרפתצרפת רנה ארנו ארגנטינהארגנטינה קרלוס ראוטמן צרפתצרפת אלן פרוסט צרפתצרפת רנו
14 קנדהקנדה גרנד פרי קנדה נוטר-דאם 27 בספטמבר ברזילברזיל נלסון פיקה בריטניהבריטניה ג'ון וטסון צרפתצרפת ז'אק לאפיט צרפתצרפת ליז'ייה-מאטרה
15 ארצות הבריתארצות הברית גרנד פרי סיזר פאלאס סיזר פאלאס 17 באוקטובר ארגנטינהארגנטינה קרלוס ראוטמן צרפתצרפת דידייה פירוני אוסטרליהאוסטרליה אלן ג'ונס בריטניהבריטניה ויליאמס-פורד

שינויים בלוח המרוצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גרנד פרי דרום אפריקה תוכנן להתקיים ב-7 בפברואר כחלק מהאליפות. בשל המאבקים בין הפדרציה לספורט (FISA) להתאחדות היצרנים (FOCA) המרוץ התקיים כמרוץ שלא נכלל בסבב בו השתתפו רק מכוניות עם מנועים מתוצרת חברת פורד.
  • גרנד פרי ארצות הברית תוכנן להתקיים במסלול גלן וטקינס ב-4 באוקטובר. קשיים פיננסיים של הנהלת המסלול הובילו לביטולו.

דירוג האליפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטת הניקוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנקודות בכל מרוץ הוענקו לנהגים שסיימו באחד מששת המקומות הראשונים. בחישוב נקודות האליפות הובאו תוצאות כל המרוצים בעונה.

מיקום 1 2 3 4 5 6
נקודות 9 6 4 3 2 1

אליפות הנהגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום נהג ארצות הבריתארצות הברית ברזילברזיל ארגנטינהארגנטינה איטליהאיטליה בלגיהבלגיה מונקומונקו ספרדספרד צרפתצרפת בריטניהבריטניה גרמניה המערביתגרמניה המערבית אוסטריהאוסטריה הולנדהולנד איטליהאיטליה קנדהקנדה ארצות הבריתארצות הברית נקודות
1 ברזילברזיל נלסון פיקה 3 12 1 1 פרש פרש פרש 3 פרש 1 3 2 6 5 5 50
2 ארגנטינהארגנטינה קרלוס ראוטמן 2 1 2 3 1 פרש 4 10 2 פרש 5 פרש 3 10 8 49
3 אוסטרליהאוסטרליה אלן ג'ונס 1 2 4 12 פרש 2 7 17 פרש 11 4 3 2 פרש 1 46
4 צרפתצרפת ז'אק לאפיט פרש 6 פרש פרש 2 3 2 פרש 3 3 1 פרש פרש 1 6 44
5 צרפתצרפת אלן פרוסט פרש פרש 3 פרש פרש פרש פרש 1 פרש 2 פרש 1 1 פרש 2 43
6 בריטניהבריטניה ג'ון וטסון פרש 8 פרש 10 7 פרש 3 2 1 6 6 פרש פרש 2 7 27
7 קנדהקנדה ז'יל וילנב פרש פרש פרש 7 4 1 1 פרש פרש 10 פרש פרש פרש 3 נפסל 25
8 איטליהאיטליה אליו דה אנגליס פרש 5 6 WD 5 פרש 5 6 נפסל 7 7 5 4 6 פרש 14
9 צרפתצרפת רנה ארנו 8 פרש 5 8 DNQ פרש 9 4 9 13 2 פרש פרש פרש פרש 11
10 מקסיקומקסיקו הקטור רבאקה פרש פרש פרש 4 פרש DNQ פרש 9 5 4 פרש 4 פרש פרש פרש 11
11 איטליהאיטליה ריקארדו פטרזה פרש 3 7 2 פרש פרש פרש 14 10 פרש פרש פרש פרש פרש 11 10
12 ארצות הבריתארצות הברית אדי שבר 5 NC פרש פרש 6 5 NC 13 4 5 DNQ פרש פרש 12 פרש 10
13 צרפתצרפת דידייה פירוני פרש פרש פרש 5 8 4 15 5 פרש פרש 9 פרש 5 פרש 9 9
14 בריטניהבריטניה נייג'ל מנסל פרש 11 פרש WD 3 פרש 6 7 DNQ פרש פרש פרש פרש פרש 4 8
15 איטליהאיטליה ברונו ג'אקומלי פרש NC 10 פרש 9 פרש 10 15 פרש 15 פרש פרש 8 4 3 7
16 שווייץשווייץ מארק סורר פרש 4 פרש 9 11 6 12 11 14 פרש 8 DNQ 9 פרש 4
17 ארצות הבריתארצות הברית מריו אנדרטי 4 פרש 8 פרש 10 פרש 8 8 פרש 9 פרש פרש פרש 7 פרש 3
18 איטליהאיטליה אנדרה דה צ'זריס פרש פרש 11 6 פרש פרש פרש 11 פרש פרש 8 DNS 7 פרש 12 1
19 צרפתצרפת פטריק תאמבי 6 10 פרש 11 DNQ 7 13 פרש פרש פרש פרש פרש פרש פרש פרש 1
20 שוודיהשוודיה סלים בוריו 13 DNQ DNPQ DNQ DNQ 6 פרש פרש 10 פרש פרש DNQ 1
21 צ'ילהצ'ילה אליסו סלאזר DNQ DNQ DNQ פרש DNQ DNPQ 14 פרש DNQ NC פרש 6 פרש פרש NC 1
צרפתצרפת ז'אן-פייר ז'רייה פרש 7 8 8 10 פרש 9 פרש פרש 0
איטליהאיטליה זיגפריד סטור DNQ פרש 9 DNQ פרש פרש פרש DNQ פרש 12 פרש 7 DNQ 0
אירלנדאירלנד דרק דאלי DNQ DNQ DNQ DNQ DNQ DNPQ 16 פרש 7 פרש 11 פרש פרש 8 DNQ 0
ברזילברזיל צ'יקו סרה 7 פרש פרש DNQ פרש DNQ 11 DNS DNQ DNQ DNQ DNQ DNQ DNQ 0
פינלנדפינלנד קקה רוזברג פרש 9 פרש פרש פרש DNQ 12 פרש פרש DNQ DNQ DNQ DNQ 10 0
איטליהאיטליה מישל אלבורטו פרש 12 פרש DNQ 16 פרש DNQ פרש 9 פרש 11 13 0
בריטניהבריטניה בראין הנטון DNQ DNQ DNPQ DNQ DNQ DNQ DNQ DNQ DNQ 10 DNQ DNQ 0
הולנדהולנד יאן למרס פרש DNQ 12 DNQ 0
ארגנטינהארגנטינה ריקרדו זונינו 13 13 0
איטליהאיטליה פירקרלו גינזני 13 DNQ 0
צרפתצרפת ז'אן-פייר ז'אוביל DNQ NC פרש DNQ פרש 0
איטליהאיטליה בפה גביאני פרש DNQ DNQ פרש פרש DNQ DNQ DNQ DNQ DNQ DNQ DNQ DNQ DNQ DNQ 0
בריטניהבריטניה דרק וורוויק DNQ DNQ DNPQ DNQ DNQ DNQ DNQ DNQ DNQ DNQ DNQ פרש 0
ארגנטינהארגנטינה מיגל אנחל גררה DNQ DNQ DNQ פרש 0
קנדהקנדה ז'ק וילנב DNQ DNQ 0
ארצות הבריתארצות הברית קווין קוגן DNQ 0
איטליהאיטליה ג'יורג'יו פרנצ'ה DNQ 0
קולומביהקולומביה ריקארדו לונדונו DNP 0
ספרדספרד אמיליו דה ויולטה EX 0

אליפות היצרנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויליאמס זכתה באליפות היצרנים עם דגם FW07C
ברבהאם סיימה שנייה באליפות היצרנים עם דגם BT49C
רנו סיימה שלישית באליפות היצרנים עם דגם RE30
מקום יצרן מס'. ארצות הבריתארצות הברית ברזילברזיל ארגנטינהארגנטינה איטליהאיטליה בלגיהבלגיה מונקומונקו ספרדספרד צרפתצרפת בריטניהבריטניה גרמניה המערביתגרמניה המערבית אוסטריהאוסטריה הולנדהולנד איטליהאיטליה קנדהקנדה ארצות הבריתארצות הברית נקודות
1 בריטניהבריטניה ויליאמס-פורד 1 1 2 4 12 פרש 2 7 17 פרש 11 4 3 2 פרש 1 95
2 2 1 2 3 1 פרש 4 10 2 פרש 5 פרש 3 10 8
37 EX
2 בריטניהבריטניה ברבהאם-פורד 5 3 12 1 1 פרש פרש פרש 3 פרש 1 3 2 6 5 5 61
6 פרש פרש פרש 4 פרש DNQ פרש 9 5 4 פרש 4 פרש פרש פרש
3 צרפתצרפת רנו 15 פרש פרש 3 פרש פרש פרש פרש 1 פרש 2 פרש 1 1 פרש 2 54
16 8 פרש 5 8 DNQ פרש 9 4 9 13 2 פרש פרש פרש פרש
4 צרפתצרפת ליז'ייה-מאטרה 25 פרש 7 DNQ NC פרש DNQ פרש פרש פרש פרש פרש פרש פרש פרש פרש 44
26 פרש 6 פרש פרש 2 3 2 פרש 3 3 1 פרש פרש 1 6
5 איטליהאיטליה פרארי 27 פרש פרש פרש 7 4 1 1 פרש פרש 10 פרש פרש פרש 3 נפסל 34
28 פרש פרש פרש 5 8 4 15 5 פרש פרש 9 פרש 5 פרש 9
6 בריטניהבריטניה מקלארן-פורד 7 פרש 8 פרש 10 7 פרש 3 2 1 6 6 פרש פרש 2 7 28
8 פרש פרש 11 6 פרש פרש פרש 11 פרש פרש 8 DNS 7 פרש 12
7 בריטניהבריטניה לוטוס-פורד 11 פרש 5 6 WD 5 פרש 5 6 נפסל 7 7 5 4 6 פרש 22
12 פרש 11 פרש WD 3 פרש 6 7 DNQ פרש פרש פרש פרש פרש 4
8 בריטניהבריטניה Arrows-פורד 29 פרש 3 7 2 פרש פרש פרש 14 10 פרש פרש פרש פרש פרש 11 10
30 DNQ פרש 9 DNQ פרש פרש פרש DNQ פרש 12 פרש 7 DNQ DNQ DNQ
9 איטליהאיטליה אלפא רומיאו 22 4 פרש 8 פרש 10 פרש 8 8 פרש 9 פרש פרש פרש 7 פרש 10
23 פרש NC 10 פרש 9 פרש 10 15 פרש 15 פרש פרש 8 4 3
10 בריטניהבריטניה טירל-פורד 3 5 NC פרש פרש 6 5 NC 13 4 5 DNQ פרש פרש 12 פרש 10
4 DNQ 13 13 פרש 12 פרש DNQ 16 פרש DNQ פרש 9 פרש 11 13
11 בריטניהבריטניה Ensign-פורד 14 פרש 4 פרש 9 11 6 14 פרש DNQ NC פרש 6 פרש פרש NC 5
12 הונג קונג (1959–1997)הונג קונג (1959–1997) תאודור-פורד 33 6 10 פרש 11 DNQ 7 13 12 11 14 פרש 8 DNQ 9 פרש 1
13 גרמניה המערביתגרמניה המערבית ATS-פורד 9 פרש DNQ 12 DNQ DNQ DNQ DNQ 6 פרש פרש 10 פרש פרש DNQ 1
10 13 DNPQ
בריטניהבריטניה March-פורד 17 DNQ DNQ DNQ פרש DNQ DNPQ 16 פרש 7 פרש 11 פרש פרש 8 DNQ 0
18 DNQ DNQ DNQ DNQ DNQ DNPQ
ברזילברזיל פיטיפלדי-פורד 20 פרש 9 פרש פרש פרש DNQ 12 פרש פרש DNQ DNQ DNQ DNQ 10 0
21 7 פרש פרש DNQ פרש DNQ 11 DNS DNQ DNQ DNQ DNQ DNQ DNQ
איטליהאיטליה אוסלה-פורד 31 DNQ DNQ DNQ פרש 13 DNQ DNQ DNQ DNQ DNQ DNQ DNQ DNQ DNQ DNQ 0
32 פרש DNQ DNQ פרש פרש DNQ DNQ WD 8 8 10 פרש 9 פרש פרש
בריטניהבריטניה טולמן-Hart 35 DNQ DNQ DNPQ DNQ DNQ DNQ DNQ DNQ DNQ 10 DNQ DNQ 0
36 DNQ DNQ DNPQ DNQ DNQ DNQ DNQ DNQ DNQ DNQ DNQ פרש

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פורמולה 1 עונת 1981 בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]



הקודם:
אלן ג'ונס
פורמולה 1 - אלוף העולם לנהגים 1981
נלסון פיקה
הבא:
קקה רוזברג
הקודם:
ויליאמס
אלופת העולם ליצרנים 1981
ויליאמס
הבא:
פרארי