חג הגאולה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המונח "י"ט כסלו" מפנה לכאן. לערך העוסק בתאריך בשנה (י"ט בחודש כסלו), ראו י"ט בכסלו.
חג הגאולה
דיוקן של רבי שניאור זלמן מלאדי
דיוקן של רבי שניאור זלמן מלאדי
שמות נוספים ראש השנה לחסידות
סוג חג עריכת הנתון בוויקינתונים
סיבה שחרור מייסד חסידות חב"ד רבי שניאור זלמן מלאדי מבית הכלא הרוסי
מועד
תאריך התחלה י"ט בכסלו
תאריך סיום כ' בכסלו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חג הגאולה או ראש השנה לחסידות הוא מועד המצוין מדי שנה בחסידות חב"ד, בתאריך י"ט בכסלו ולמחרתו בכ' בכסלו, לזכר שחרור מייסד חסידות זו, רבי שניאור זלמן מלאדי, מהכלא הרוסי ביום זה בשנת ה'תקנ"ט (27 בנובמבר 1798). ביום זה מצוינת גם ההילולה של המגיד ממזריטש (י"ט בכסלו ה'תקל"ג).

מקור החג[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת העימותים עם החסידים בליטא, הלשינו מתנגדים לחסידות על רבי שניאור זלמן בפני השלטון הצארי, כי הוא מורד במלכות ומסייע לאימפריה העות'מאנית שנלחמה ברוסיה. ההלשנה התבססה בעיקר על העובדה שרבי שניאור זלמן יזם איסוף כספי צדקה ושליחתם ליהודים בארץ ישראל ולחסידים שעלו אליה. כשנאסר, הובל במרכבה שחורה (בה השתמשו באותה עת להובלת מורדים במלכות) למבצר פטרופבלובסקיה שבפטרבורג. בהשתדלות החסידים, לאחר 53 ימים במאסר[1], שוחרר בי"ט בכסלו ה'תקנ"ט (27 בנובמבר 1798). מאז מצוין התאריך בחסידות חב"ד כ"חג הגאולה", ונתפס בעיניהם כמציין את ניצחונה של תנועת החסידות על מתנגדיה.

רבי שניאור זלמן נאסר שוב לאחר שנתיים (בשנת ה'תקס"א), לאחר שקהילת פינסק דיווחה לשלטונות כי תורת החסידות מהווה דת חדשה, וכוללת בתוכה יסודות חתרניים נגד שלטון הצאר. ממעצר זה שוחרר באותה שנה בחג החנוכה[2]. בחג הגאולה שנחוג בסמיכות לחנוכה מציינים גם שחרור זה.

תיק החקירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר קריסת המשטר הקומוניסטי נמצא בארכיון הגנרל-פרוקורור של רוסיה הצארית תיק החקירה של המאסר, שבו שמורים מכתבי ההלשנה המקוריים, חוות הדעת של פקידי השלטון, הוראות הצאר, דוחות החקירה ותשובות על שאלות החוקרים שכתב הרבי בכתב ידו[3].

מתיק החקירה עולה כי המאסר בא בעקבות הלשנה החתומה בידי הירש בן דוד. הכותב מאשים את רבי שניאור זלמן בגיבוש חבורות של "צעירים יהודים פורקי עול", ובסיוע למהפכה הצרפתית. את הצאר הרוסי הטריד החשד לתמיכה בצרפתים והוא כתב על התיק: "אם יתברר ששיתפו איזו פעולה בהתקוממות כלשהי, אזי מאלה לשלוח אלי מיד".

בתשובותיו לחוקרים, המונות 23 סעיפים בעברית, הוא מסביר מהי לדעתו החסידות, מהו תפקידו של רבי, את מהות משלוחי הכספים לאחזקת היישוב בארץ ישראל ועוד. הוא כותב: "נפלה עלי קינאה ושנאת חינם בלב מקצת אנשים קנאים... ולא ידעתי מה פשעי ומה חטאתי... גם אין לי שום נחת מהנוסעים אליי, כי אין נותנים לי אפילו פרוטה אחת... אך מה יש לי לעשות, שכך חובה עליי על פי דתנו, שכל היודע מחויב ללמד למי שאינו יודע".

בארכיון זה מצוי גם תיק החקירה ממאסרו השני, ובו כתב-ההלשנה שנכתב על ידי הרב אביגדור בן-חיים שכיהן כרב העיר פינסק וכראש ישיבה[4].

ייסוד היום כחג ומנהגי החג[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יוסף יצחק שניאורסון כותב כי לאחר שחרורו של הרבי נהגו החסידים לחגוג את היום ולאחל זה לזה "חג שמח"[5]. באיגרת ששיגר האדמו"ר החמישי של חב"ד, הרש"ב, לקראת י"ט בכסלו בשנת תרס"ב[6], הגדיר את היום במילים: "קרוב הדבר אשר היום הזה הוא ראש השנה לדא"ח"[7]. מאז מברכים חסידי חב"ד זה את זה ביום זה "לשנה טובה בלימוד החסידות ובדרכי החסידות תכתבו ותחתמו". ביום זה מתחיל מחזור הלימוד השנתי (המתקיים במסגרת שיעורי חת"ת היומיים) בפרקי התניא, ספרו של רבי שניאור זלמן.

לוח 'היום יום' של חסידי חב"ד המסודר לפי תאריכי השנה מתחיל בתאריך י"ט בכסלו ומסתיים בי"ח בכסלו.

האירוע המרכזי הנהוג בי"ט בכסלו הוא עריכת התוועדויות חגיגיות בהם מנגנים את הניגון פדה בשלום שחובר לכבוד חג הגאולה. בישראל מתקיימת ההתוועדות המרכזית בבית הכנסת בית מנחם בכפר חב"ד, ובה השתתפו במשך השנים אישי ציבור נכבדים כמו נשיאי המדינה (זלמן שזר וחיים הרצוג), ראש הממשלה בנימין נתניהו ואישי רוח כנתן אלתרמן.

בעשור השני של המאה ה-21 מתקיים בבנייני האומה בירושלים במשך כמה ימים יריד החסידות ומופעי צמאה בהם נקנים מדי שנה אלפי ספרי חסידות במחירים מוזלים, וזמרים שרים ניגוני חב"ד בעיבוד עכשווי, ומתקיימות התוועדויות ותערוכות בנושא תולדות החסידות.

ביום זה נוהגים חסידי חב"ד ללבוש בגדי שבת, וגם הילדים הולכים לבתי הספר ותלמודי התורה כשהם לובשים בגדים חגיגיים. יש נוהגים לאכול ביום זה דייסת כוסמתיידיש: "שווארצע קאשע"), שעל פי המסופר הייתה מזונו העיקרי של רבי שניאור זלמן בהיותו במאסר.

בבתי הכנסת של חסידי חב"ד מתקיימת ביום זה "חלוקת הש"ס": המתפללים מקבלים על עצמם ללמוד במשך השנה אחת מהמסכתות שבש"ס. זאת, לפי בקשתו של רבי שניאור זלמן בסוף ספרו התניא: ”חזקו ואמצו לבבכם כל המייחלים לה', גם לגמור כל הש"ס בכל שנה ושנה ובכל עיר ועיר לחלק המסכתות על-פי הגורל או ברצון... חוק ולא יעבור”[8].

בתפילות הנאמרות ביום זה לא אומרים החסידים תחנון, וגם לא במנחה שלפניו, מפני שמחת היום[9].

היו חסידים שביקשו לכתוב 'מגילת י"ט כסלו', שבה יסופרו אירועי המאסר והגאולה, וביקשו את הסכמתו של רבי שניאור זלמן. הוא לא הסכים ואמר: ”זה היום יוקבע למועד תמידי בישראל, אשר בו יתגדל ויתקדש שמיה רבא ויתעוררו אלפי לבבות בישראל בתשובה ועבודה שבלב, כי המעשה חקוקה בלב ישראל דלעילא וכתובה בלב ישראל דלתתא[10].

כ' בכסלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חסידי חב"ד נוהגים להמשיך ולחגוג גם את יום המחרת כ' בכסלו. לפי המסופר בספר "בית רבי", אמור היה רבי שניאור זלמן לבוא לאחר שחרורו אל ביתו של אחד החסידים בפטרבורג, שסייע בשחרורו, אך בטעות הובא לביתו של מתנגד תקיף לחסידות, שהתגורר בשכנות. האיש הושיב אותו בבית ודיבר בגנותה של החסידות, עד שהחסידים מצאוהו שם[11]. אדמו"ר הזקן כיבד את ה"מתנגד"[12], אך התבטא לאחר מכן כי מעט הזמן ששהה בבית המתנגד היה קשה עבורו יותר מן הישיבה הארוכה בבית הסוהר. מובא שם שבעקבות זאת גם בליל כ' בכסלו עושים משתה ושמחה, משום שעיקר השמחה מלכתחילה הייתה באותו לילה[13]. כיום לא אומרים חסידי חב"ד תחנון גם ביום זה.

ביום זה גם יצא לאור ספר התניא לראשונה, בשנת תקנ"ז. ספר זה (שנדפס שנתיים קודם המאסר) מסמל בעיני החסידים את המהפכה התורנית שהתחוללה בתורת חסידות חב"ד, המיוחסת לתקופת חג הגאולה. מהפך זה כלל בתוכו את הרחבת משנתה של תורת החסידות והפצתה לקהל יעד רחב יותר.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב מיכאל אהרן זליגסון, קונטרס חג החגים, קה"ת תשנ"ט
  • יהושע מונדשיין, המאסר הראשון, מאסרו הראשון של האדמו"ר רבי שניאור זלמן בעל התניא, מאבקי המתנגדים והחסידים בווילנא, המלשינויות ומאסריו של הגר"א מווילנא, לאור תעודות ומסמכים, חדשים גם ישנים, ירושלים, תשע"ב 2012

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בחסידות חב"ד מקשרים בין מספר ימי ישיבתו בכלא למספר פרקי ספר התניא, המסמל את פריצת תורת החסידות שלאחר השחרור, המונים אף הם 53.
  2. ^ היום יום, כ"ז כסלו, ג' חנוכה.
  3. ^ חלק מאותם מסמכים הופיע בשני כרכים של כתב העת כרם חב"ד (קובץ רביעי), בעריכת יהושע מונדשיין, (הוצאת מכון אהלי-שם, כפר חב"ד) ובספרו המאסר הראשון.
  4. ^ עליו, ועל מלחמתו בחסידות בפינסק ובליטא, ראו: מ׳ נדב, "ר׳ אביגדור בן חיים ומלחמתו בחסידות בפינסק ובליטא", ציון, ל״ו, חוברת ג–ד, תשל״א, עמ' 200–219.
  5. ^ ספר השיחות תש"ב עמ' 19
  6. ^ צילום האיגרת וסיפורה התפרסם במבוא לקונטרס ומעיין מבית ה', עמוד 17, והיא נדפסה גם בתחילת הספר היום יום.
  7. ^ לשונו המדויקת של אדמו"ר הרש"ב בתוספת המילים "וקרוב הדבר" מופיעה ב"אגרות קודש אדמו"ר מוהרש"ב" עמוד רנט', והמכתב בכתב ידו נמצא בקישור בהערה הקודמת.
  8. ^ ספר התניא, קונטרס אחרון סימן ט' ("הוכח תוכיח").
  9. ^ חיים מאיר היילמן, בית רבי עמוד ל"ד
  10. ^ רבי יוסף יצחק שניאורסון, ליקוטי דיבורים חלק ראשון עמ' 38.
  11. ^ מאסר באישון ליל אתר צעירי חב"ד.
  12. ^ הרב מרדכי מנשה לאופר, מדור ניצוצי רבי, גיליון התקשרות, גיליון 490 - ת"צ. ועוד
  13. ^ הרב חיים מאיר הילמן, בית רבי, עמ' 67-65