סהרנה
| סוג | חג עממי של יהודי כורדיסטן |
|---|---|
| מועד | |
| תאריך | אסרו חג סוכות |
  | |
סֶהֲרַנֶה הוא חג עממי, ללא מקור דתי, שהתקיים בעבר בקהילה היהודית בכורדיסטן במהלך חול המועד פסח או חול המועד סוכות. החל משנת 1972[1] נחוג הסהרנה במדינת ישראל על ידי יוצאי עדת כורדיסטן בסוכות.
מאפייני החג[עריכת קוד מקור | עריכה]
בכורדיסטן נחגגה הסהרנה המרכזית בחול המועד פסח שכן הסהרנה הוא חג אביבי במהותו[2]. חגיגות הסהרנה מתאפיינות בהילולה גדולה, שבין השאר כוללת יציאה של כלל חברי הקהילה לטבע לסעודות, תרומות, שירה ותחרויות שירה, נגינה על תוף וזורנה וריקוד. בקרבת זמנים נחגג בכורדיסטן חג הנורוז. הסהרנה בכורדיסטן הייתה אירוע של שבירת שגרת היומיום ואפשרה מפגשים חברתיים חוצי גיל ומגדר ושחרור מהנורמות החברתיות[1].
אף על פי שהחג אינו דתי במהותו, ישנן תפילות מיוחדות לחג וטקסים דתיים כגון הכנסת ספר תורה חדש לבית הכנסת וטקסי אירוסין המתקיימים כחלק מן החגיגות.
הסהרנה בכורדיסטן[עריכת קוד מקור | עריכה]
חגיגות הסהרנה אפשרו ליהודים ולמוסלמים בכורדיסטן לבסס את היחסים הטובים, לעיתים אף החבריים, בין הקהילות. ראש השבט הכורדי המקומי או אע'א (שהיהודים כינו אותו מתוך כבוד Saharanei) סיפק את השטח בו נערכה הסהרנה. בימי החגיגות, האע'א הרחיב את החסות על היהודים ואף הציב שומרים בלילות במתחם החגיגות. אנשי הכפרים והשבטים באזור הביאו ליהודים אספקה לאירוע ולעיתים אף הקימו שוק קטן באזור. בסיום החגיגות, כשהיהודים חזרו לבתיהם, השכנים המוסלמים קיבלו את פניהם בלחם וגבינה[1]. חגיגות הסהרנה היו זמן להיכרויות שידוכים בין המשפחות[2].
הסהרנה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעשורים הראשונים למדינה, היהודים ממוצא כורדי לא חגגו את הסהרנה. נראה שהסיבות לכך קשורות לקשיי ההסתגלות לחיים במדינת ישראל ומדיניות כור ההיתוך[1]. ב־1972 יוצאי כורדיסטן בישראל ארגנו לראשונה את חגיגות הסהרנה בישראל. הסיבות לחידוש החגיגות קשורות להתרופפות אידאולוגיית קיבוץ הגלויות והעניין של בני קבוצות שונות בישראל לתת ביטוי מחודש לשורשים התרבותיים והאתניים שלהם. חגיגות המימונה והסהרנה היו מהביטויים הראשוניים לשינוי זה[3]. כמו כן, פעילים פוליטיים יוצאי כורדיסטן ואחרים (בעיקר ממפלגת העבודה) השתמשו באירוע לפעילות פוליטית[1]. הסהרנה בשנות השבעים התקיימה בחול המועד סוכות ונמשכה שלושה ימים. הלפר ואברמוביץ טוענים שבחגיגות השתתפו 40,000 חוגגים, כ־30% מקהילת יוצאי כורדיסטן באותה התקופה[1]. אולם בשל חשש מ"תחרות" מול חגיגות המימונה הפופולריות של עדת יוצאי מרוקו הנערכות באסרו חג של חג הפסח, הוחלט על העברת הסהרנה לחול המועד סוכות דווקא. ייתכן ומהלך זה תרם בסופו של דבר לדעיכת החגיגות שאיבדו רבות מאופיין, שכן החג הפך מחג אביבי המציין את שיא הפריחה וההתחדשות בטבע, לחג סתווי הנערך בתקופה היבשה והחמה של סוף הקיץ[דרוש מקור].
הסהרנה בימינו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בישראל, מרכז חגיגות הסהרנה הוא בטבריה, שם מוצגת תערוכת מורשת ופולקלור ומוקרנים סרטים על ההיסטוריה של יהדות כורדיסטן. כמו כן גם בירושלים, במבשרת ציון וביקנעם עילית נוהגים לחדש ולחגוג את החג עם מיטב האומנים הכורדים וכלי הנגינה מלווים בבגדים כורדים מסורתיים.
היות שחג הסהרנה החל להיחגג בחול המועד של חג הסוכות, שינוי מועד החגיגה חייב גם את התאמת התכנים של חג הסהרנה לחג הסוכות היהודי: ישיבה בסוכה, אתרוג ולולב בחגיגות ושמחת בית השואבה. בנוסף לכך, מרבית האוכלוסייה הכורדית במדינת ישראל באותם ימים הייתה אוכלוסייה דתית-מסורתית ובשל כך, עם השנים החג הפך מחג חילוני מובהק לחג מסורתי, בעל מאפיינים דתיים יהודים מובהקים.
שינוי נוסף שעבר על החג במרוצת השנים הוא 'כניסתם' של סממנים לאומיים וסממנים פוליטיים אליו, וזאת כחלק ממאמציו של הארגון הארצי של יהודי כורדיסטן לקבל את תמיכת המדינה וחסותה, שניתנה בתיווך של המפלגות השונות. במהלך האירוע המרכזי, נערכה עצרת מרכזית, בה נאמו אישי ציבור ופוליטיקאים ישראלים רבים, אשר לרוב ניצלו מעמד זה לצורך מטרותיהם הפוליטיות.
עם צבירת האהדה והפופולריות בארץ, הוחלט על הרחבת החגיגות לכמה מוקדים שונים בארץ וזאת על מנת להקל על ציבור החוגגים אשר נדרש לעבור מרחקי נסיעה גדולים, שלעיתים רבים גם גוררים חופשה כפויה מימי עבודה רבים. סיבה נוספת הייתה הרצון להביא לכך שיותר אנשים ייחשפו לחג הסהרנה ויגיעו לחגיגות.
בשנים האחרונות, המיזם הלאומי הלו"ז העברי, שייסדה חלי טביבי ברקת, פעל להחזיר את הסהרנה למועד המקורי, אסרו חג הפסח.[4]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יהודי המזרח, אוסף מאמרים, תל אביב, 1984.
- רחל שרעבי, התחדשותה של מסורת : חגיגות הסהרנה בישראל, תל אביב, 2016.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חגיגות הסהרנה בקרב יוצאי כורדיסתאן, באתר "אנשים ישראל".
- מידע על סהרנה בקטלוג הספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 5 6 הנרי אברמוביץ וג'ף הלפר, הסהרנה כמייצג של פולקלור יהודי כורדיסטן, דברי הקונגרס העולמי למדעי היהדות, תשמ"א, עמ' 79-84, JSTOR 23528731
- ^ 1 2 סהרנה בריכתא : החכם היומי, באתר www.hyomi.org.il
- ^ Jeff Halper, Edwin Seroussi and Pamela Squires-Kidron, Musica mizrakhit: Ethnicity and Class Culture in Israel, Popular Music Vol. 8, No. 2, 1989, עמ' 131-141
- ^ הילה נהון, הסהרנה בירושלים: החג של העדה הכורדית חוזר למועד המקורי, באתר כל העיר, 3.4.2021
| סוכות | ||
|---|---|---|
| מהלך החג | יום טוב ראשון • חול המועד סוכות • הושענא רבה • שמיני עצרת/שמחת תורה |  |
| סוכה | סכך • אכילה בסוכה • שינה בסוכה • ברכת לישב בסוכה • אושפיזין • מצטער פטור מן הסוכה • תשבו כעין תדורו • מעמיד • דופן עקומה • הלכות סוכה | |
| ארבעת המינים | אתרוג, לולב, הדס וערבה • הלכות ארבעת המינים • קוישיקלך | |
| מנהגים | הושענות • הקפות • חיבוט ערבה • זכר לשמחת בית השואבה • תיקון ליל הושענא רבה | |
| מצוות הנוהגות בזמן בית המקדש |
מצוות ערבה במקדש • הקפת המזבח • ניסוך המים • שמחת בית השואבה • הקהל • שמחת הרגלים | |
| שמיני עצרת ושמחת תורה | תפילת הגשם • וזאת הברכה • דגל שמחת תורה • הקפות בשמחת תורה • הקפות שניות | |
| תפילות ופיוטים | פיוטי הושענות (כהושעת אלים) • פיוטי הגשם (אף ברי · זכור אב · שפעת רביבים) • מפי אל • סוכה ולולב לעם סגולה • משה אמת | |
| שונות | שמחת הרגלים • מסכת סוכה • שלומית בונה סוכה • סהרנה | |
