יוסף שמחה גינזבורג
הרב יוסף שמחה גינזבורג (נולד בג' בחשוון תשי"ב, 1951) הוא רבה של המועצה מקומית ושליח חב"ד הראשי בעומר, מורה הוראה ומחבר ספרי הלכה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בתל אביב לזהבה ולרב שלום יהודה לייב גינזבורג, שו"ב ומשפיע, כשהיה בגיל שלוש עבר עם משפחתו לבני ברק.
למד בישיבת קול תורה, ובישיבת תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד אצל המשפיע הרב שלמה חיים קסלמן, בשנת תשכ"ז נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית – 770 בניו יורק. נישא לשטערנא שרה בת הרב דוד ברוומן שכיהן כיו"ר ועד כפר חב"ד. לאחר חתונתו התגורר בכפר חב"ד, עשה שימוש וקיבל סמיכה אצל הרב שניאור זלמן גרליק, בהמשך נסמך לרבנות מטעם הרבנות הראשית לישראל על ידי הרב שלמה גורן והרב עובדיה יוסף.
בסיוון ה'תשל"ה נבחר לרבה של המועצה המקומית עומר. והחל לכהן מכ"ה באלול תשל"ה (1 בספטמבר 1975) כרב המקום.
הרב גינזבורג כותב משנת ה'תשמ"ז מדי שבוע מדור הלכה בסגנון שו"ת בעלון השבת שיחת השבוע, בשנים ה'תשנ"ד-ה'תשע"ה היה כותב בשבועון התקשרות מדור ההלכות ומנהגי חב"ד לשבוע הבא ומדור בירורי הלכה ומנהג. כן כותב הרב גינזבורג בקובץ הערות וביאורים ומפרסם מאמרים תורניים בכתבי עת שונים. כן היה עונה על שאלות הלכתיות באתר צעירי אגודת חב"ד[1].
בשנת תשע"ו (2016) תבע הרב גינזבורג את המדינה בדרישה להכיר בו שהוא זכאי להיות מוכר כ"רב עיר", לאחר שהוא משמש כרב היישוב עומר למעלה מ-40 שנה, השופט צבי פרנקל מבית הדין לעבודה בבאר שבע קיבל את עתירתו[2], אך המדינה סירבה לשלם לו את שכרו כרב עיר בטענה שבעומר אין מועצה דתית וטבלאות השכר קובעות את השכר של רב עיר רק לרב המכהן בעיר שיש בה מועצה דתית, אך ביוני 2020 ערעורה נדחה, ונקבע כי הוא זכאי לקבל שכר כרב עיר[3].
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב גינזבורג אב לחמישה, חתנו הרב שניאור זלמן טרבניק מכהן שליח חב"ד ורב העיר אולם, גרמניה. אחיו הרב חיים לוי יצחק, היה מחבר סדרת הספרים "פניני התניא" סדרת ביאורים מקיפה על ספר התניא. גיסו הרב אליהו יוחנן גוראריה, רב העיר חולון. גיסו הרב יהושע מונדשיין, היה היסטוריון, ביבליוגרף, וחוקר חסידות.
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מה רבו מעשיך ה', המדע והטכנולוגיה במשנתו של הרבי מליובאוויטש, בהוצאת שמי"ר, מהדורה ראשונה 2000, מהדורה מורחבת 2005. (עורך שותף יחד עם ירמיהו ברנובר)
- מצוות אהבת ה', לקט מקורות, בהוצאת שמי"ר, תשנ"ד
- אוהב עמו ישראל, לקט מקורות בנושא אהבת השם לעם ישראל, בהוצאת שמי"ר, ירושלים, תשנ"ו
- שאי תפילה, תפילה לנשים לפי שולחן ערוך הרב ומנהג חב"ד עם פירוש המילים, תשע"א
- שו"ת פינת ההלכה, מאות תשובותיו ההלכתיות בנושאים שונים שנדפסו בעלון שיחת השבוע, שני כרכים, בהוצאת לדורות, תשע"ג[4]
- הלכות ומנהגי חב"ד, הלכות ומנהגי חב"ד לפי סדר מועדי השנה, שפורסמו במשך כעשרים שנה בשבועון התקשרות, בהוצאת צעירי אגודת חב"ד בישראל, תשע"ה
פינת ההלכה, מאות תשובותיו ההלכתיות בנושאים שונים שנדפסו בעלון שיחת השבוע, שלושה כרכים, בהוצאת צעירי אגודת חב"ד, שבט תשפ"ג
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חיים אקשטיין, הלכה יומיומית - בגליון השבוע, באתר ערוץ 7, 24 בינואר 2013
- יצחק טסלר, בעל תשובה: האבא של השו"ת אס-אם-אס, באתר ynet, 3 בינואר 2013
- שיעורי הרב גינזבורג, באתר כדורי נט
- חמש מאות מדורים הלכתיים בשיחת השבוע גיליון 500.
יוסף שמחה גינזבורג, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ שאלות לרב באתר צעירי אגודת חב"ד.
- ^ שלמה פיוטרקובסקי, ביהמ"ש: הרב של עומר - רב עיר, באתר ערוץ 7, 7 באפריל 2016
- ^ איתמר לוין, מאות אלפי שקלים לרב של עומר, אתר News1 מחלקה ראשונה, 28 ביוני 2020
- ^ מערכת כיכר השבת, למה אסור לתרום לקבצנים ברמזור? הרב יוסף שמחה גינזבורג בספר חדש, באתר כיכר השבת, 24 בדצמבר 2012
