פורטל:שבת ומועדי ישראל

השבת היא המועד הראשון במועדים מדאורייתא, שבעת המועדים הגדולים שבתורה, ומהווה יום מנוחה וקדושה שבועי לעם ישראל. המועד חל ביום השביעי שבשבוע, ותחילת השפעתו מורגשת כבר בערב יום שישי, סמוך לשקיעת החמה – זמן הקרוי "כניסת השבת", וקצו ביום המחרת, עת צאת הכוכבים זמן הקרוי "מוצאי שבת". שמירת השבת היא אחת המצוות המרכזיות ביהדות, ולעיתים מתוארת כשקולה כנגד כל המצוות שבתורה. על פי המדרש, היא ניתנה לאדם כבר ביום היבראו.

השבת מסמלת ביהדות את שלמות הבריאה וחירות כל הברואים, וקדושתה קבועה מאז בריאת העולם. טעמי המצוות והמנהגים המיוחדים לשבת מקורם בציווי המקראי לקדש יום זה ולשבות בו ממלאכה, כמעשה האל אחר השלמתו את הבריאה. השבת היהודית אינה משמשת רק למנוחה ולהימנעות מעשיית מלאכה, וכבר בתקופת התנ"ך נתפסה כיום של קדושה, עונג, לימוד תורה והתרוממות הנפש, הרעיון הבסיסי של השבת היהודית, יום מנוחה שבועי, אומץ על ידי כלל עמי העולם עוד בימי קדם, ואף השפיע על דוקטרינות סוציאליסטיות שונות. במדינת ישראל נקבע יום השבת כיום מנוחה רשמי.

”וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא-קֹדֶשׁ, כָּל-מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ” (ספר ויקרא, פרק כ"ג, פסוק ג')
” וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג, לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד, וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ, מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר” (ספר ישעיהו, פרק נ"ח, פסוק י"ג).

בחילול השבת רואה התורה חטא חמור: ”מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת כִּי כָּל הָעֹשֶׂה בָהּ מְלָאכָה וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמֶּיהָ” (ספר שמות, פרק ל"א, פסוק י"ד).

מצוות שמירת השבת כתובה בעשרת הדיברות, לפי חז"ל קדמה השבת ליציאת מצרים ולמעמד הר סיני שהגיעה אחריה. לפי חז"ל הפסוק; ” וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם” (ספר שמות, פרק ב', פסוק י"א). רומז שמשה רבנו ערך סיור אצל בני ישראל העבדים, ראה את סבלותם ואז חזר לפרעה והצליח לשכנעו להעניק יום שבתון ויום מנוחה לעבדיו היהודיים.
המטרה של משה הייתה שביום שבתון זה יוכלו בני ישראל לשמור על כוחותיהם ולנוח. מאז ועד היום קיים הבסיס המכיל את שני היסודות לשמירת השבת שהם מנוחה וקדושה, כמו שנאמר ”יוֹם מְנוּחָה וּקְדֻשָּׁה לְעַמְּךָ נָתָתָּ” (ברכת אתה אחד).

פירושים רבים נכתבו ונאמרו, הודפסו לספרים ולכתבי קודש והופצו בהרצאות ובדרשות כיצד עם ישראל אמור לנהוג ביום שבת, מאכילת אוכל משובח ועד לקידוש עם מאפים ויינות מתפילות מיוחדות שחוברו ליום זה ועד לשירים ופיוטים ומזמורים הנהוג לשירם בכל שבוע, מבגדים חגיגיים ומהודרים ועד לאיסורים רבים וספיקות שהתעוררו בהלכה היהודית, מסיקורים והתעניינות בעיתונות ועד לעצירת מלאכה כוללת ושביתה כאות התייחדות עם יום השבת.
יום השבת הוא אחד הנושאים אשר זכו להתייחסות הרבה והמסוקרת ביותר בהלכה ובמחשבה היהודית לאורך כל הדורות. הייחודיות אשר ניתנה לשבת בתורה היא שהעניקה והנחילה את הייחס המיוחד והשונה משאר הנושאים המוזכרים בתורה כיום בו עסקו ועוסקים עד ימינו חכמי התורה ורבנים חשובים.

עריכהמועדי ישראל

חגי ישראל ומועדיו הוא כינוי לכלל החגים היהודיים הקיימים. תחת הגדרה זאת נכנסים ימים רבים: חלקם מצווים עוד מהתורה, חלקם נקבעו על ידי חז"ל וחלקם נוספו במשך השנים, ובמיוחד בעקבות הקמת מדינת ישראל. זמנם של החגים נקבע על פי הלוח העברי.

ניתן לסווג את החגים למספר סוגים: קיימים חגים שהם ימי שמחה, תעניות, אבל וזיכרון וימים של רצינות ומחשבה.

מקורו של המונח בתקופה המקראית; המילה "חג" מבטאת הקרבת קרבן חגיגה בימים שאותם קבעה התורה, ולעיתים התורה מכנה את הקרבן בשם המקוצר "חג". מקורה של המילה חג הוא מלחוג, בעלייה לרגל היו חגים בבית המקדש. הערבית משמרת מונח זה במילה חאג' – עלייה לרגל. במקרא מצוינים שלושה חגים והם המועדים לעלייה לרגל – פסח, שבועות וסוכות. המוכרים בשמם הכולל שלוש הרגלים בהם היו עולים ברגל לעיר ירושלים הן בצורה פיזית והן בצורה רוחנית. בחברה הישראלית נהוג לשייך את החגים בדך כלל לחגים 'דתיים' המזוהים כחגים בהם נוהגים מנהגי שבת ובהם חלים איסורי מלאכה ועבודה כנהוג ביום השבת וחגים 'שאינם דתיים' בהם חוגגים ומציינים את החג אך מותרות בו מלאכות ואין בו איסורים מיוחדים או שאין בו איסורים כלל.

מאז ומתמיד היווה החג ביהדות כזמן להתייחדות ולעיתים אף לזיכרון. נוגים לומר כי כל החגים בשנה היהודית הינם חגי זיכרון לזכור את המאורעות של העבר ואילו רק ראש השנה ויום הכיפורים הינם מועד וחג הצופים אל העתיד. בחברה הישראלית מהווה החג כזמן איחוד של משפחה בה נפגשת המשפחה המצומצמת והמורחבת יחד וסועדת סעודת חג ואילו בחברה המסורתית והדתית יותר בישראל מהווה החג גם זמן מתאים ומוצלח ללמד את הילדים ולספר להם על אירועי העבר, מהחגים המוכרים הוא חג הפסח בה מתאחדת המשפחה סביב שולחן 'ליל הסדר' והמצווה העיקרית בלילה זה היא מצוות והגדת לבנך בה מספרים לילדים מתוך ההגדה של פסח על כוחו של הקדוש ברוך הוא אשר הוציא את עם ישראל מעבדות לחירות, מארץ מצרים אל ארץ ישראל.

ראש השנה

יום ראשון	יום שני	יום שלישי	יום רביעי	יום חמישי	יום שישי	שבת
		א' בניסן 09-04-2024 אברהם אבינו יום פטירת אברהם אבינו	ב' בניסן 10-04-2024	ג' בניסן 11-04-2024	ד' בניסן 12-04-2024	ה' בניסן 13-04-2024 תזריע
ו' בניסן 14-04-2024	ז' בניסן 15-04-2024	ח' בניסן 16-04-2024	ט' בניסן 17-04-2024	י' בניסן 18-04-2024	י"א בניסן 19-04-2024	י"ב בניסן 20-04-2024 מצורע,שבת הגדול
י"ג בניסן 21-04-2024	י"ד בניסן 22-04-2024 ביעור החמץ ערב חג הפסח	ט"ו בניסן 23-04-2024 מצות חג הפסח שבת חג הפסח	ט"ז בניסן 24-04-2024 א' לספירת העומר מכת בכורות א' דחול המועד פסח	י"ז בניסן 25-04-2024 ב' לספירת העומר שולחן החג ב' דחול המועד פסח	י"ח בניסן 26-04-2024 ג' לספירת העומר יציאת מצרים ג' דחול המועד פסח	י"ט בניסן 27-04-2024 ד' לספירת העומר שבת פסח קריעת ים סוף ד' דחול המועד פסח
כ' בניסן 28-04-2024 ה' לספירת העומר נחלת שבטי ישראל ה' דחול המועד פסח	כ"א בניסן 29-04-2024 ו' לספירת העומר זבח שביעי של פסח	כ"ב בניסן 30-04-2024 ז' לספירת העומר מימונה אסרו חג (פסח)	כ"ג בניסן 01-05-2024 ח' לספירת העומר	כ"ד בניסן 02-05-2024 ט' לספירת העומר	כ"ה בניסן 03-05-2024 י' לספירת העומר	כ"ו בניסן 04-05-2024 י"א לספירת העומר אחרי מות
כ"ז בניסן 05-05-2024 י"ב לספירת העומר	כ"ח בניסן 06-05-2024 י"ג לספירת העומר יום השואה (דחוי)	כ"ט בניסן 07-05-2024 י"ד לספירת העומר	ל' בניסן 08-05-2024 ט"ו לספירת העומר